אפקט ברקת: החרדים כבשו את המינהלים
במינהל שמונה השכונות הרבנים קראו להמונים לצאת להצביע, ונבחרו מועמדים שסומנו מראש. בהר חומה לא נבחרו חילונים כלל. בפסגת זאב נבחר פעיל ימין קיצוני, בגינות העיר רדפו אחרי סטודנטים עם קלפי נודדת כדי שיצביעו, ובשניהם בכלל לא עברו את אחוז החסימה. הכול על סערת הבחירות למינהלים, הבייבי של ניר ברקת
רוב הציבור החילוני נותר בביתו ביום הבחירות, כמו גם הציבור הדתי~לאומי. עקב כך, שני הנציגים שנבחרו בשכונת רחביה, הנחשבת למעוז החילוניות, הם חרדים. גם בשכונת הר חומה, שכמחצית מתושביה חילונים, לא נבחר אף נציג חילוני. שישה מבין תשעת המועמדים הם חרדים~לאומיים.
כזכור, מרגע היכנסו לתפקיד פעל ברקת לביטול "החברה הירושלמית למינהלים ולמרכזים הקהילתיים", והכפיף את המינהלים לחברה הארצית למתנ"סים ולעירייה.
ברקת החליט כי בכל המינהלים יתקיימו בחירות בתוך שנה. כפיילוט לרפורמה נבחרו חמישה מינהלים מובילים, ובהם נערכו כאמור הבחירות השבוע: מינהל שמונה השכונות (לשעבר שמואל הנביא), בית צפאפא, הר חומה, פסגת זאב והמינהל הקהילתי גינות העיר.
העירייה השקיעה משאבים רבים בהליך הבחירות, ואף פעלה בתחום האפור בין המותר לאסור בשל חשש לכמות מצביעים נמוכה, חשש שאכן התממש. בין היתר, בגינות העיר הוצע למצביעים קפה, וקלפי ניידת הוצבה בבית קפה ברחביה וקראה לסטודנטים ולצעירים בשכונה להצביע למינהל גינות העיר, דבר שעורר את מחאת החרדים. בסופו של דבר במינהל זה הצביעו רק 4,008 אנשים, והמינימום הדרוש הוא כ~5,000 מצביעים, המהווים 20 אחוז מבעלי זכות ההצבעה בשכונה.
בשכונת רחביה לא סייעה ההתגייסות העירונית לשמירת צביונה של השכונה, וכאמור שני הנציגים שקיבלו את מרבית הקולות חרדים. עוד שכונה שלא עברה את סף אחוזי ההצבעה הנדרש היא פסגת זאב. בשכונה זו הצביעו 4,550 מצביעים, וגם שם נדרשים כ~5,000 קולות לכל הפחות.
פעיל הימין הקיצוני משה בן זקרי, המקדם יוזמות לסילוק ערבים מהשכונה, נבחר למינהל (אם יוחלט לקבל את התוצאות למרות אחוז ההצבעה הנמוך). יצוין כי זמן קצר לפני הירצחו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין תלש בן זקרי את סמל הרכב שלו, והצטלם עם איש "כהנא חי" איתמר בן גביר כשאמר "הגענו על הרכב, נגיע גם
שלוש השכונות שאחוזי הבוחרים בהן עברו את אחוז ההצבעה הנדרש הן מינהל שמונה השכונות, הר חומה ובית צפאפא. השכונה הערבית הוכתרה כהצלחה הגדולה של הבחירות הללו, לאור ריבוי המצביעים ולאור כניסתן של שתי נשים למינהל.
במנהל שמונה השכונות עוררו הבחירות סערה רבה, כאשר אלפים מבני המגזר החרדי נהרו לקלפיות. באסיפת רבנים שנערכה בערב שבת האחרון בביתו של סגן ראש העירייה יצחק פינדרוס (יהדות התורה), הנחו רבנים בכירים שונים את אנשיהם לצאת להצביע. "יש לפעול להצלחת המינהלים הקהילתיים בעיר, משום שהרבה גופי תורה תלויים בה", הוא אמר.
דבריו התפרסמו בתחילת השבוע ביומונים החרדים והשפעתם ניכרה בשטח. במקביל, בשכונות החרדיות באזור המינהל הופצו עותקים של מכתב בחתימת רבני השכונות החרדיות, באישור הרבנים אלישיב ועובדיה יוסף, ובו מנו הרבנים מועמדים מועדפים וקראו לאנשיהם להצביע עבורם. תשעה מועמדים מונה הרשימה - כולם, ורק הם, נבחרו בסופו של דבר לנציגות שמונה השכונות.
בעקבות הדברים התלוננו חברי מועצה רבים ליועץ המשפטי לעירייה עו"ד חביליו על התנהלות הבחירות בשמונה השכונות, וקראו לו לבטל את תוצאות הבחירות שם. בתלונותיהם הם התייחסו גם להקלטה לכאורה של סגן ראש העירייה החרדי אלי שמחיוף, שבה הוא נשמע מקדם מועמדים מטעמו.
יום הבחירות במינהל לווה בפשקווילים שהופצו בשכונה, אשר פברקו מכתב המלצה מרבנים לאחד המועמדים, ואף בביצים וחפצים שונים שהושלכו על מכוניתו של מועמד אחר. סמוך לבחירות המועמדת החרדית היחידה צביה דני הסירה את מועמדותה, בעקבות לחץ רבנים שהופנה כלפיה.
במינהל קהילתי הר חומה לא נבחר ולו חילוני אחד, על אף כמות החילונים הגדולה בשכונה, העומדת על כ~50 אחוז. גם הדתיים~לאומיים מהווים מיעוט במינהל; שישה מתוך תשעת הנציגים שנבחרו אליו הם תלמידי ישיבת הר המור, המזוהה עם הזרם החרדי~לאומי. אם במינהל היוצא כיהנו חמש נציגות, הרי שבמינהל הנוכחי לא תהיה ולו אישה אחת.
"עריכת הבחירות היא דבר ראוי ואני מברך עליהם", אומר השבוע צביקה צ'רניחובסקי, המנכ"ל לשעבר של "החברה הירושלמית למינהלים קהילתיים".
"הוויכוח הגדול היה סביב ההכנות אליהן וקביעת הקריטריונים לאילו שכונות נכנסות לתהליך בחירות על בסיס קריטריונים מקצועיים, מוכנות ובשלות של אותם המינהלים. המוטו שהכריע בעירייה היה של שיקולים פוליטיים וקואליציוניים".
לדברי צ'רניחובסקי, "אין ספק שזו הוכחה שזו הייתה טעות להיפרד מ'החברה הירושלמית'. אני חושב שהציבור מאס בהנהגה העירונית הנוכחית. אולי זה גם ביטוי מחאה של הציבור החילוני והדתי~לאומי מול ההתנהלות הכוחנית, רוע הלב והתנהלות קיצונית בחלק מהתחומים, התנהלות שלא יודעת לכבד יריבים".
מחזיקת תיק המינהלים בעירייה רחל עזריה (ירושלמים) טוענת כי בכלל מדובר בהצלחה. "תהליך שהחל לפני כשנתיים בהרבה מאוד סקפטיות וחששות הפך להצלחה כבירה", אומרת עזריה.
"כשהצבתי רף של 20 אחוז כמינימום לקיום בחירות רציניות ורחבות, טענו בפניי שאני משוגעת, ושאף מינהל לא יתקרב לרף גבוה כל כך. היום תושבי העיר ענו לכל הפסימיים".
כאמור, במינהלים גינות העיר ופסגת זאב לא עברו אחוזי הבוחרים את רף המינימום. בעקבות הדברים מנסים כעת בעירייה לגבש הסדר ולפיו הבחירות יהיו תקפות גם בהן, בניגוד לתקנון הבחירות שעבר בישיבת המועצה.
יצוין כי יום לפני הבחירות הוציאה העירייה הודעה המבשרת כי "הבחירות יהיו תקפות אם יהיו לפחות מינימום 20 אחוז הצבעה". יום לאחר מכן, נמסר מהעירייה כי "החלטות לגבי תקפות הבחירות בפסגת זאב ובגינות העיר יידונו בוועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר עזרא קמא".
ברקת סירב להתייחס באופן אישי לנושא, ובעירייה בחרו לא להגיב על הכוונה להפר את ההבטחה שניתנה באשר לאחוזי ההצבעה הנדרשים. ל"זמן ירושלים" נודע כי כעת פועלים לשם אישור הבחירות בפסגת זאב, בניגוד לכללים שנקבעו ובהתאם לאישור של השופט קמא, ואילו מעמדן של הבחירות במינהל גינות העיר עדיין לא ברור. "אנחנו נמצא את דרך האמצע בין הצד החוקי ובין הצד הציבורי, ובימים הקרובים נגבש החלטות", אומר גורם בעירייה.
בעקבות הדברים היועץ המשפטי לעירייה עו"ד יוסי חביליו הוציא לאחר קבלת התוצאות חוות דעת הגורסת כי יש לפסול את הבחירות במינהלים אלה, מאחר שלא ניתן לשנות את תקנון הבחירות בדיעבד.
השבוע, טרם הבחירו,ת קבעו בעירייה כי בעוד ארבעה חודשים יתבצעו במקביל הבחירות בכל המינהלים בעיר שלא השתתפו בבחירות הנוכחיות. כעת יש להמתין ולראות האם עקב התוצאות הנוכחיות ישתנו התכניות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם