בגובה העיניים עם דודו סאסי
הוא נולד בירושלים וגר בהולילנד. הוא חולה על גדג'טים ופלייסטיישן. הוא אוהד בית"ר על אף שאביו הוא הבעלים של הפועל ירושלים. והוא משתדל לצאת לחופשה כל שלושה חודשים. 1,508 מילים עם דודו סאסי (32), נשוי +2, מבעלי הקונסטנטין, שחושב שנולד לעסוק בחיי הלילה
"נולדתי ברחוב בצלאל בנחלאות, ועברנו לגור במעלה אדומים. לגור שם הייתה חוויה אדירה, יש לי משם חברים טובים. אני חושב שלגדול במעלה אדומים עזר לי מבחינת הרעב להצליח. כשאתה מגיע לירושלים בכיתה י' אתה מרגיש בפיגור אדיר לעומת הירושלמים. במעלה אדומים יש פארק, אתה יושב שם עם החברים וזה כמו קיבוץ - לא יוצאים לבלות, אין דיסקוטקים, יש את החברות. אז החברות היא יותר עמוקה".
ירושלים
"אני אוהב אותה מאוד, אבל חושב שהיא קצת מידרדרת בתקופה האחרונה. ניר ברקת הוא לא ההבטחה שציפינו לה, והייתי ראשון התומכים שלו. כל בעלי העסקים נלחמים בביורוקרטיה של העירייה, אבל הדתיים עושים באזורים שלהם מה שהם רוצים, חונים על המדרכות, זה המערב הפרוע. יש איפה ואיפה בין החילונים, שלוקחים על עצמם את כל הנטל של העיר, לדתיים".
מכללת אורט
"חוויה. הייתה לי שנה שבה התחרטתי שלא הלכתי ללמוד ברנה קסין, כי זה היה יותר קרוב ונמאס לי מהנסיעות. עד היום יש לי חברים טובים משם. הכרתי את המושג 'פנימיסטים', שלא ידעתי שהוא קיים. שם הייתה לי חברה רצינית ראשונה. הייתי אחלה תלמיד".
"הולילנד"
"אוהב את הפרויקט, אוהב את האזור. אני חושב שעשו מזה הרבה יותר ממה שזה במציאות, ועובדה שכל הרעש דועך. זו השכונה הכי טובה בעיר. אני גר באזור קרוב לשמונה שנים".
"Open בר"
"הדבר הכי כיף שהיה לי בחיים. הבאנו לעיר דבר חדש. הכוונה הייתה לפתוח בר שכונתי, נסחפנו בשיפוץ ומהיום שפתחנו את הדלת המקום עבד פול טיים שבעה ימים בשבוע. היו שלוש שנים של חוויה היסטרית, אני חושב שאני חייב לשחזר את זה, וממחינתנו זה עוד יחזור.
"מכרנו את המקום כי הייתה הצעה שלא יכולנו לסרב לה עם הרבה כסף. הורגשו שם הנשמה והאהבה - הקפדנו על הכול, נכנסנו לקרביים של העסק והוא היה מאוד בריא. המשא ומתן על המכירה נמשך ארבעה ימים, היה לקוח תושב חו"ל שאהב את המקום והוא אמר שהוא רוצה עסק לבת שלו שעולה מקנדה".
"קונסטנטין"
"הרבה מעל המצופה. אחרי כמה חודשים ב-'Open' ראינו שיש דרישה לריקודים, הבנו שאנשים צמאים לזה, אז החלטנו לפתוח בר עם מקום לרקוד. ההיסטריה הייתה מיידית. הייתה סטייה גדולה מאוד בהוצאות במהלך השיפוצים כי היינו צריכים להתאים את עצמנו לציפיות, אבל לראיה - אנחנו שלוש שנים מכתיבים את הקצב, אנחנו סוחבים את העגלה".
יוסי סאסי
"אבא שלי כמובן, מלך. אני אוהב אותו מאוד, הוא נתן לי הכול. לדעתי הוא עשה טעות עם הפועל ירושלים. גדלתי עם כפית זהב בפה, מה שרציתי קיבלתי, ילד בכור, ילד מפונק. לזכות אמא ואבא שלי ייאמר שהם הצליחו בחינוך, כי קיבלתי הכול, אבל אף פעם לא הייתי ילד קקה".
הפועל קטמון
"מיזם נחמד, אני רואה שהם מצליחים וכל הכבוד להם, כל עוד ירושלים מצליחה זה טוב. אני אשמח אם החבר'ה של קטמון לא יהיו ניזונים משמועות. האג'נדה שלהם נכונה, אבל היא מגיעה ממקום לא נכון. קטמון קמה כי הם לא היו מרוצים מהרבה דברים בהפועל ירושלים. אבא שלי אדם טוב ומאוד מאמין, אבל הוא נכשל עם המנהלים שהוא בחר. בתחילת כל שנה הוא היה מוציא מהכיס חמישה מיליון שקלים על חשבון הירושה שלי לטובת
"לפני כמה שנים אבא שלי הזמין את אחי ואותי לראות מה קורה בקבוצה, אולי לקחת את הניהול אחרי שהוא זכה בה ונמאס לו מכל המאכרים. באנו, פתחנו את הספרים וחשכו עיניי. במשרדים לא היו מדפסת, מזגן, או פקס, ובספרים כתוב שקנו עשרה מזגנים ומחשבים. מצד אחד אני מבין את אוהדי קטמון, ומצד שני אני חושב שהם עשו טעות ואולי יבוא יום והם יחזרו הביתה. בינתיים שיהיה להם רק בהצלחה".
הפועל ירושלים
"אחרי שנים של ניהול כושל הם על דרך המלך. הקבוצה נראית מצוין השנה. היא בריאה מאוד, כולל הנוער והילדים שמקבלים מסז'יסט ורופא צמוד. הכול שוקם ושופץ, וכל זה הודות למנהלים החדשים שאבא שלי בחר, שהם אחים שלו - עמוס סאסי, שהוא כוכב ענק.
"אני די כועס על הסיפור של הפועל ירושלים ועל עצמי. אם בגיל 21, כשאבא שלי התחיל עם הקבוצה, הייתי נכנס לתמונה כמו כל ילד נורמלי שנכנס לעסק המשפחתי - אני בטוח שהכול היה נראה אחרת. אני בחרתי בדברים אחרים, רציתי לטייל וללמוד. כואב לי שהוא השקיע מהכיס הפרטי שלו יותר מ-20 מיליון שקלים ולא מקבל את הקרדיט המגיע לו".
ויקטור יונה
"עשה טעויות. הוא קיבל מאבא שלי מפתחות לממלכה ועשה את כל הבחירות הלא נכונות, החל מחברת הבנייה שאבא שלי נתן לו, המשך בפרויקטים שונים וכלה בהפועל ירושלים. אולי יש לו קסם, אבל הרחוב משתלט עליו. אתה יכול להוציא את הילד מהרחוב, אתה לא יכול להוציא את הרחוב מהילד".
ניר ברקת
"ציפיתי להרבה יותר, ואני מאמין ומקווה שיעשה יותר".
טלפון נייד
"מחלה. קרוב ל-2,500 שקל בחודש, מעל 5,000 הודעות. עבודה".
סוני פלייסטיישן
"חולה. אוהב את זה מאוד, זו האתנחתה שלי. בדרך כלל אני לא יוצא ביום שישי, זה הניקוי ראש השבועי שלי, כדורגל בעיקר".
טיסות
"אוהב מאוד, מקפיד לקחת חופשה של עשרה ימים פעם בשלושה חודשים. בחצי שנה האחרונה לא יצא לי כל כך. אני פורח כבר כשאני במטוס".
חיי לילה
"אני מכור לזה, נראה לי שנולדתי לעשות את זה. בנדל"ן הרווחתי הרבה יותר, אבל אני מרגיש ממש בנוח עם העבודה שלי היום. אני חושב שככל שגדלנו העבודה הפכה ליותר קשה: בעבר חשבתי שעובדים בלילה וישנים ביום, אבל חיי הלילה שלי מתחילים ב-10:00 בבוקר ונגמרים בשעה לא ידועה. ירושלים צמאה לחיי לילה.
"אני חושב שלעירייה ולמשטרה קשה לקבל את זה שיש חיי לילה בעיר, והמלחמה היום-יומית הזו מול הרשויות מתישה. התפיסה של העירייה היא שצריך להעביר את אזור הבילויים לאזור התעשייה כדי להרחיק אותו ממרכז העיר, וזה מתבטא גם במפת שעות הסגירה של מרכזי הבילוי בעיר. הם חבורה של דינוזאורים שלא מעניין אותם כלום".
אלכוהול
"פעם בשבוע, וגם זה רק כדי לסחוב את יום חמישי. זה יום שאם אתה לא שותה בו הוא מאוד ארוך".
קניות
"אשתי לא מאשרת לי לעשות קניות כי היא טוענת שאני בזבזן גדול, אז אני לא הולך לסופר. אבל עקרונית אני אוהב. אני גם מכור לגדג'טים ולאלקטרוניקה, זו השריטה שלי. תמיד יהיה לי את הגדג'ט הכי חדש, ותמיד אהיה הראשון".
פייסבוק
"כלי עבודה יוצא מן הכלל, אבל צריך לדעת איך להשתמש בו, אני רואה יחצנים ששורפים את עצמם. אני חושף את המסיבות בפייסבוק ומיחצן את עצמי בפייסבוק. יש לי 5,000 חברים, קבוצה עם 400 חברים ועוד מאה ממתינים. אין לי בעיה לחשוף את העמוד שלי למי שרוצה, אני לא חוסם אף אחד".
פוקר
"טקסס הולדם אני מאוד אוהב, יש לי ערב עם חברים פעם בשבוע למשך שלוש-ארבע שעות. בחודש האחרון לא יצא לי כי לא היה לי זמן. זה אחלה משחק".
אלימות במועדונים
"לשמחתי לא נתקלנו בזה. לפעמים יש עימות בין לקוחות שהאבטחה מנטרלת, וזה נורמלי לכל מקום. אני חושב שהאחריות על הטיפול באלימות במועדונים צריכה להיות של משטרת ישראל באופן בלעדי. אם יש לקוח שהרים יד או התנהג באלימות, בעל העסק מקבל צו סגירה ל-30 יום. זה לא פייר.
"אם נתפס הגורם הבעייתי, למה לא מענישים אותו? למה בעל העסק צריך לשאת את זה? המקום מפרנס 80 משפחות בכבוד, אז למה אני צריך להיות אחראי להתנהגות של פרחח? אני עומד בכל התנאים הנדרשים. לא נתקלתי באלימות, אבל אני חושב שהחוק הזה לא נכון".
מרכז העיר
"זה אחד המקומות היפים והמוזנחים בעולם. ירושלים יפה, אבל היא מלוכלכת ולא מסודרת. במקום להתעסק עם מקומות הבילוי, שיתעסקו עם אלה שמעבירים כבלים של טלפון דרך הקיר החיצוני, או באלה שמתקינים מזגן על בניין בן 150 שנה. אנחנו נבכה על זה עוד מאה שנה, כשמרכז העיר ייראה כמו שכונת פחונים. הקירות נראים מזעזע, צריך לשמר את מרכז העיר, והוא צריך להיות מלא בתי קפה, גלריות ומועדונים".
משפחה
"יש לי משפחה ענקית, מצד אבא שלי הם 12 אחים ויש המון נכדים ונינים. יש לי קרובי משפחה מהגליל ועד אילת, כולל הצד של אמא שלי. משפחה גדולה זה כיף, יש לי דוד שהיה מפקד לשכת גיוס ודודה שגרה בניו יורק. זו משפחה שטבעה את חותמה בירושלים, 'סאסי בונה לי בית', שזו החברה של אבא שלי. אני אוהב להשתייך למשפחה הזו.
"גדלתי בבית חם מאוד, יש לי אמא מרוקאית קלאסית אבל בדגם 2010. כשגרתי לבד לפני החתונה היא הייתה באה אליי, מסדרת ועושה כביסות, והחולצות היו חייבות להיות כמו חיילים במסדר. אמא שלי היא המלכה: יש לה ארבעה בנים, ולאורך השנים היא תמיד טיפלה בנו. כשנולד הבן הבכור שלי הרגשתי שינוי בתפיסת החיים שלי, נהייתי חסר מעצורים. אני אוהב את הילדים ויש לי אישה טובה שנותנת לי שקט לעבוד".
סלקציה
"אני חושב שהיא הכרחית וחיונית, במינון מסוים ובעדינות רבה מאוד. אני חושב שזה כלי הכרחי כדי לשמור על מקום לאורך שנים. יש את חוק הסלקציה, שהוא קשה נורא, יש לי תיק ענק של תביעות ואני הולך וחוזר מבתי המשפט השכם והערב. עד עכשיו כל התביעות נדחו, אני חושב שאנחנו מנסים לעשות את הטוב לכולם והמטרה היא לשמור על המקום כמו שהיה עד היום: נקי, ללא אלימות ועם חווית בילוי מושלמת".
בית"ר ירושלים
"חברים טובים, השחקנים וההנהלה. בונים קבוצה בריאה, חבר'ה צעירים, יהיה בסדר. הייתי אוהד שלהם לפני שאבא שלי קנה את הפועל, ויש שני דברים שלא מחליפים: משפחה וקבוצת כדורגל. אני אוהב את הפועל, אף פעם לא שנאתי אותה, וכשאבא שלי קנה התעניינתי יותר. אבל אני אוהב את בית"ר. בעיקרון אני אוהד של מנצ'סטר יונייטד ובשנה האחרונה הייתי ביותר משחקים באנגליה מאשר של בית"ר, אבל אני חושב שבית"ר בדרך הנכונה".
דודו סאסי
"בשלוש השנים האחרונות הספקתי הרבה, אבל לא מספיק. המטרה שלי הייתה שעד היום יהיו לי חמישה עסקים בתחום הזה של חיי הלילה, והתמהמהתי קצת. אם עד גיל 40 לא אכבוש את העולם אני מאוד אכעס על עצמי, אבל אם זה לא יקרה אז אני בטוח שלפחות אעשה משהו שישאיר חותם משמעותי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם