כבאי פלסטיני: העברנו מסר חיובי לעם בישראל, כך שכן עוזר לשכנו
למרות ביקורת מצד החמאס והציבור הפלסטיני, כבאי הרשות משוכנעים כי הם עשו את הדבר הנכון. נלחמו על הכרמל. מפקד כוח הכיבוי: נושאים הומניטריים לא צריכים להיות חלק מהפוליטיקה
למרות ביקורת מצד החמאס ואף מצד חלק ניכר מהציבור הפלסטיני, משוכנעים כבאי הרשות כי הם עשו את הדבר הנכון. "דברים כאלה רק מקרבים בין העמים", אומר איבראהים עאיש, מפקד כוח הכיבוי.
עוד בסוף השבוע, כאשר התחוור לישראל כי תיזקק לכל סיוע אפשרי, נעשתה פנייה רשמית אל הרשות הפלסטינית כדי לקבל עזרה. במהלך סוף השבוע נכנסו הכבאים הפלסטינים לתוך שטחי הקו הירוק וכיבו שרפות באזור קו התפר.
מדובר היה בשרפות שגרתיות, ללא קשר לשרפת הכרמל, אך לישראל לא היו די כבאים כדי להתמודד עמן לבד. בראשון בבוקר, לראשונה, השתתפו כבאים פלסטינים במאבק על הכרמל עצמו.
"בשעה ארבע התקבצו בג'נין שלושה צוותי כיבוי לקראת כניסה לישראל", סיפר השבוע איבראהים עאיש, מפקד הכוח, שמנה 20 כבאים ושלוש משאיות כיבוי. כל צוות הגיע ממחוז אחר: רמאללה, בית לחם וג'נין. "כולם יצאו בשמחה למשימה", אומר עאיש, "אף אחד לא התנגד, ההפך".
"כשחצינו לישראל, העמיתים שלנו לקחו אותנו למקום שבו יש שרפות, כדי שנסייע. בשעה תשע כבר היינו במקום ליד בית אורן. ראינו את ההר שחור כולו, ועצי אורן ואלון עולים באש", אומר עאיש. מי שליווה את הכבאים הפלסטינים הוא רשף אבנר מוצפי, מפקד גזרת שומרון בשירותי כבאות איו"ש. כל שיתוף הפעולה נעשה בתיאום בין משרדי התיאום והקישור הישראלי והפלסטיני.
"ההנחיות לצוותים הפלסטינים היו לכבות מוקדים באזור בית אורן, שעדיין עישנו, והיה חשש שהם יתלקחו מחדש", אומר מוצפי, "כמובן שאין פוליטיקה במקרים כאלה, בשרפות מדברים רק על עניינים מקצועיים. הכבאים הפלסטינים נחרדו מעוצמת השרפה ומגודל הנזקים. הם הביעו השתתפות בצערנו על מותם של עשרות האנשים. ראו שזה אירוע לא פשוט מבחינתם".
"זו הייתה אחת השרפות הגדולות שטיפלנו בהן", סיפר עאיש, "אבל עבדנו בצורה קשה ורצינית והתחושה שלי היא שאנחנו, יחד עם הכבאים הישראלים והמטוסים, הצלחנו למנוע מהאש להתפשט. אני שמח שהשתתפנו בטיפול בשרפה כל כך גדולה וצברנו ניסיון באירוע מסוג זה". עאיש ואנשיו נותרו במקום עד השעה חמש וחצי בערב ואז חזרו אל שטחי הרשות הפלסטינית.
עאיש, אשר בשגרה מפקד על יחידת הכבאים במחוז בית לחם, מספר כי לרשות הפלסטינית יש כוח כיבוי מיומן ומקצועי. "הכבאים שלנו מתאמנים בשורה של מדינות, כמו ירדן, בריטניה, טורקיה ומלזיה", הוא אומר, "יש לנו צוותים מוכנים, שמסוגלים להתמודד עם כל אסון".
אבל עאיש, שראה את הפרסומים אשר משווים בין רמת הכבאות הישראלית לזו הפלסטינית, לא בהכרח מסכים עם המסקנות. "שמעתי שאמרו אצלכם שלפלסטינים יש ציוד ומוכנות גבוהים יותר, אבל זה לא מדויק", הוא מודה.
"הן מבחינת הכשרות ואימונים והן מבחינת האמצעים, המצב של הכיבוי הישראלי טוב יותר. אני חושב שהנתונים שפורסמו אצלכם היו מוגזמים". עם זאת, בישראל מציינים כי הפלסטינים משפרים באופן עקבי את יכולותיהם, במיוחד בתחום החילוץ וההצלה.
שירותי הכבאות הפלסטינים פועלים תחת מינהלת ההגנה האזרחית של הרשות הפלסטינית. הם הוקמו בשנת 1996 בעקבות הסכמי אוסלו. בעבר היו הכבאים שייכים לעיריות, בדומה לישראל, אולם כעת הם כפופים ישירות למשרד הפנים בממשלת פיאד.
"יש לנו 23 תחנות כיבוי בכל המחוזות", אמר עאיש, "כוח הכיבוי מונה 845 כבאים. יש לנו 35 רכבי כיבוי, שהחדישים שבהם הם משנת 2000. מדובר בכבאיות שנתקבלו כתרומה ממשלת יפן". משכורת של כבאי רגיל נעה בין 1,500 ל-2,000 שקל. קצינים זוטרים מרוויחים
אך בעוד הסיוע הפלסטיני התקבל בישראל כמהלך חיובי, הרי שאצל הפלסטינים הדבר עורר חילוקי דעות ורגשות מעורבים. סקר אינטרנטי שערכה סוכנות הידיעות הפלסטינית מען מראה כי רוב הפלסטינים מתנגדים לסיוע. 47.5 אחוז קבעו כי הסיוע הוא "מעשה תרבותי חיובי וחובה אנושית", בעוד 51.5 אחוז טענו כי מדובר ב"מהלך לקוי, שכן אסור לסייע לכיבוש".
החמאס, מצדו, מיהר לרכוב על התחושות האלה כדי לנגח את הרשות הפלסטינית. בתחילת השבוע הודיע ראש ממשלת החמאס, איסמעיל הנייה, כי השרפה היא עונש מאללה, ובכך רמז כי הרשות הפלסטינית פעלה נגד רצונו. בהמשך פרסם החמאס גינוי רשמי להחלטה.
"שליחת צוותי כיבוי כדי לסייע לממשלת הכיבוש להילחם בשרפות בכרמל ראויה לכל גינוי", אמר צלאח ברדוויל, מבכירי החמאס בעזה, "זהו שפל רעיוני ואידיאולוגי". ברדוויל קרא לאבו מאזן לשוב ולתמוך ב"עמדות לאומיות", כדבריו, ולא לחבור אל הכיבוש.
"כאשר החלה המלחמה הישראלית על עזה, בסוף שנת 2008, אבו מאזן שמר מכל משמר שאף אזרח בגדה המערבית לא יתמוך בעזה", טען ברדוויל, "הוא אפילו לא הרשה להפגין נגד המלחמה. כעת הוא נחוש לכבות את אש הכיבוש. זהו שפל רעיוני, פוליטי ואידיאולוגי. למרבה הצער, יש תקווה קלושה בלבד לתקן אותו".
הביקורת, יש לציין, הופנתה לא רק אל הכבאים הפלסטינים, אלא אל כלל המדינות הערביות והמוסלמיות שהשתתפו בכיבוי. "זה סכין בלב", אומר תומך עזה, בשם נאא'ל, לעיתון "פלסטין של החמאס", "זה מביש לראות ערבים עומדים לצדם של אויבי אללה. אני לא מסוגל להגיד עד כמה זה מצער אותי. מה שמפתיע יותר מכל הוא העזרה הרבה שהגיש ארדואן, לאחר שישראל הרגה אזרחים טורקים".
עאיש סבור אחרת. "אנחנו מקבלים את ההנחיות שלנו מהנשיא אבו מאזן ומראש הממשלה פיאד", הוא אומר, "הם שלחו אותנו לסייע ואנחנו שמחים וגאים לקחת חלק במבצע הומניטרי כזה". הוא מודע לביקורת, אך מספר כי קיבל גם עידוד ותמיכה מפלסטינים רבים.
"אני אישית, שמח מאוד שיצאתי", הוא אומר. עאיש מוסיף כי גם הכבאים הישראלים, ומעט האזרחים שבהם הם נתקלו, היו מרוצים מאוד מהסיוע. "ראינו על הפנים שלהם חיוכים ושביעות רצון", אומר עאיש, "זו הייתה תחושה של שכן עוזר לשכנו".
"אני לא חושב שנושאים הומניטריים צריכים להיות חלק מהפוליטיקה", ממשיך עאיש, "אם כבר, זה בדיוק ההפך. דברים כאלה עוזרים ליצור קרבה בין העמים. אני חושב שהעברנו מסר חיובי לעם הישראלי, הראינו שהפלסטינים והכבאים שלהם נרתמים לסייע באסון הומניטרי. התקווה שלי היא שכפי שנלחמנו היום באש, צוות אחד פלסטיני-ישראלי, כך נילחם יד ביד בשנאה ובאיבה, עד שנשיג שלום לשני העמים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם