חוזרים לבמה: היכונו לקאם-בק של להקת "יציאת חרום"
לפני 13 שנה "יציאת חירום" היו הדבר הכי מבטיח ברוק הישראלי, אבל המדיה לא השמיעה אותם למרות האיכות. לפני שש שנים אלכס טופל הקים את ההרכב במתכונת חדשה, ומאז הם מופיעים בהצלחה רבה. רגע לפני יציאת האלבום השלישי טופל מדבר על הכול
רק אחרי יותר מחמש שנים, בעיצומם של ימי הפיגועים הקשים שבהם המוזיקה הישראלית צברה תאוצה ואיחדה את העם, התחיל הקהל הרחב לגלות את השירים. שנה לאחר מכן, עקב הביקוש הרב, החלה הלהקה להופיע, והרבה יותר מאוחר מזה - תשע שנים מאז שיצא האלבום "יציאת חירום", תחנות הרדיו התעוררו מתרדמתם סוף-סוף.
השירים מאלבום הבכורה של הלהקה, שהחלה את דרכה כצמד ירושלמי שכלל את טופל ויוסי ברוש, החלו להישמע מעל גלי האתר באופן קבוע ויום-יומי, במיוחד שני הלהיטים הגדולים "קחי לך זמן" ו"נהדרת". בדיוק באותה תקופה, באופן אבסורדי להחריד, יצא לחנויות האלבום השני של הלהקה, "צעקה אחת אחרונה" שמו.
חוסר ההצלחה המסחרי שלח את הצמד חזרה לאנונימיות ולשגרת חיים יום-יומית. ברוש חזר לנורמה ולשגרה, וטופל המשיך לעבוד על משאית הסולר. לפני שש שנים, הוא התחיל להופיע עם הרכב חדש תחת השם המקורי. ההופעות מתקיימות בכל רחבי הארץ והקהל רב.
לפני כמה שבועות יצא ל"יציאת חירום" סינגל חדש בשם "באור הזה", ובימים הקרובים יגיע לתחנות הרדיו הסינגל השני "על כנפי הדמיון". "האור הזה", כמה לא מפתיע, לא זכה להשמעות או ליחס מיוחד בערוצי ההשמעה השונים. בעצם, הוא זכה להתעלמות די גורפת. מעליבה אפילו, במיוחד ביחס להרכב שנמצא בשטח כבר כמעט 13 שנה, שמכר עשרות אלפי אלבומים ונמצא במאות אלפי אייפודים של מטיילים בהודו, אוסטרליה ודרום אמריקה.
הדבר מזכיר את סיפורה של להקת "בית הבובות", שקודם כול בנתה שם אצל המטייל הישראלי בתפוצות. רק אחר כך, כשהשמועה עברה מפה
"זה מעלה קצת את הסעיף. לא תזיק קצת עזרה מצד גלגלצ כדי לדחוף את השיר הזה", אומר טופל, סולן הלהקה, שנמצא בעת השיחה בדרכו לעוד לקוחות מרוצים ומזמרים שמכירים כל מילה, הפעם באבן יהודה.
"זה סינגל לקראת אלבום שלישי ללהקה שיש לה מעריצים, שמוכרת אלבומים בקצב טוב וכל בן אדם שני ברחוב יודע לזמזם את הלהיטים שלה. ל'נהדרת' יש ביו~טיוב מעל 300 אלף צפיות. במקרה שלנו הקהל מעדכן את התקשורת, ולא התקשורת מעדכנת את הקהל".
אולי ישמיעו את השיר החדש בעוד עשר שנים. ככה זה עובד עם "יציאת חירום", לא?
"כן, יש להם דיליי של עשור במקרה שלנו. כמה להקות פעילות ומצליחות כבר יש שאפשר בכלל להתעלם מהקיימות והוותיקות? האלבום השני, שנמכר היטב, עובר כיום אותו תהליך.
"בהופעות כולם יודעים את המילים, אנשים מחוברים לכל השירים ולא רק ללהיטים, וברדיו לא משמיעים. חבל לי שתקועים רק בשירים הישנים, צריך לרענן".
אין שיחה עם מוזיקאי ישראלי שנושא התחנה הצבאית לא עולה בה. זה לא קצת חוזר על עצמו?
"כן, אבל כיום המצב החריף. כל בת של קבלן עפר עם כסף שרוצה להוציא היום דיסק עושה את זה. עורכי מוזיקה ברדיו צריכים היום להקשיב למאה סינגלים בשבוע.
"זה כמו שתגיד לשחקני פורנו, 'עכשיו תעשו אהבה', והם בכלל בסצנת סקס מתמשכת. הם כבר הפסיקו להרגיש. אם ג'ון לנון היה שולח היום כסינגל את 'אימג'ן', גם הוא לא היה עובר את ועדת הפלייליסט".
מה עם התחנות האזוריות, ערוץ 24, הטלוויזיה בכלל?
"ערוץ 24 ,עם אחוזי הרייטינג הנחותים שלו, הפך לערוץ אל~ג'זירה הישראלי. בתחנות הרדיו האזוריות אין פוקוס, ובטלוויזיה מזמן שכחו שיש מוזיקה בישראל כי מבחינתם זה מוריד את הרייטינג. פשוט מזלזלים באינטליגנציה של הקהל".
ואם כבר יש מוזיקה, זה פופ ים-תיכוני.
"המוזיקה הזו תמיד הצליחה יותר ממוזיקת הרוק והפופ בארץ, רק שעכשיו יש לזה אישור. נחכה עד שיעבור זעם".
חשוב לציין שטופל לוקח הכול בפרופורציות הנכונות, בחיוך ותמיד בקריצה. גם כשהוא מתלונן קצת על המצב, זה לא מתוך תסכול גדול ורצינות תהומית שמאפיינים את מרבית אמני ישראל.
השיחה הנוכחית איתו, כמו גם שיחות קודמות, ראיונות לעיתון וישיבות אל תוך הלילה שהיו לעבדכם איתו (גרנו בשכנות תקופה מסוימת בנחלת שבעה) תמיד היו דבר מצחיק, הומוריסטי, שנון ומלאות במטבעות לשון של רוקר שבהחלט יודע לכתוב ולשחק במילים, ברמה קצת מעל הממוצעת מהשירים שמשמיעים לכם בדרך כלל: בין שזה על יחסים עם האישה, על הזונות במתחם הבורסה, או על משפחות הרוסות וילדים מוכים ("אלפי ילדים מוכים" בהשתתפות נתן זהבי, מתוך אלבום הבכורה).
האלבום החדש ינוע גם הוא בין רומנטיקה ברגעים המרוככים ובין רוק מחאה ברגעים המחוספסים היותר?
"יהיה רוקנרול, אבל יותר מרוכך מהאלבום השני, הרבה יותר קרוב באופיו לראשון. עם אותם נושאים שמעסיקים אותי, סכסוכים בעיקר".
סכסוכים עם מי? בין אדם לאשתו? בין אדם לחברו? בין אדם למדינה?
"אפילו בין אדם לאלוהים".
אפרופו סכסוכים, במהלך הקלטות האלבום החדש נתגלעו חילוקי דעות בין טופל ובין חברי הלהקה הנוספים (אלי בן שושן, יאיר מיכאל ואילן אביב), משום שהאחרונים רצו להמשיך להקליט ולהופיע בשם אחר. בעקבות כך נוצר ריחוק וההקלטות הופסקו.
אחרי תקופה של שנה בערך חודשו שיחות השלום בין הצדדים ועכשיו, לדברי טופל, יושבו ההדורים, הכול מאחוריהם והאלבום השלישי נמצא בשלבים מתקדמים של הפקה, לקראת יציאתו לשוק בחודשים הקרובים. בתחילת הדרך גם לברוש, שייסד את הלהקה עם טופל, היו קצת תהיות באשר לריצה של טופל עם השם, אבל גם הן הסתדרו עם הזמן.
עכשיו הכול בסדר וטופל מופיע בכל מקום בארץ. בין היתר בעיר, שבה הוא חי עדיין עם אשתו ובנותיו. "אני ירושלמי", הוא מכריז, "נולדתי כאן והחיים שלי ושל משפחתי כאן. אני זורם עם זה ומסתדר, למרות שהפעילות המוזיקלית מתרחשת ברובה בתל אביב והמהלך הטבעי והמתבקש היה פשוט לעבור לשם מזמן".
אולי בגלל זה הדברים לא מתפוצצים בסדר גודל נרחב יותר למרות ההצלחה בשטח, והעולם לא שמע על הסינגל החדש? אולי אתה לא מספיק איני, לא מספיק סלבריטי, לא משתתף בתכניות ריאליטי, לא מספיק יפה ולא בן ,16 אלא רק ירושלמי פשוט?
"ברוקנרול הזמר לא חייב להיות יפה. רוב הזמרים בז'אנר די מכוערים. ג'ו קוקר חתיך? במקרה של הלהקה שלנו, הקהל בא בגלל התוכן ולא בגלל העטיפה, קהל רחב של אלפי אנשים מגיל 16 ועד גיל 50 ומכל שכבות האוכלוסייה".
צריך ביצים מפלדה כדי לעזוב הכול בשנות הארבעים לחייך, להתמקד רק במוזיקה ואפילו לחיות מזה. אתה יודע שזה נדיר?
"אני עובד חצי בהתנדבות וחצי בהתאבדות. יש הופעות מכורות מראש ויש ביקוש. אני מתפרנס מהמוזיקה שלי ואני יודע שזה נדיר. זה אפילו נס להצליח להתקיים ממוזיקה בישראל".
יציאת חירום תופיע מחר (ד') 21:00, "צוללת צהובה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם