מחטף הכותל? תכנית רחבת הכותל אושרה במהירות מפתיעה
כחודשיים לאחר שנדונה לראשונה בוועדת השימור, ועל רקע קולות התנגדות, אושרה בוועדה המחוזית התכנית הכוללת לשינוי רחבת הכותל. לפי ההצעה, אל הכותל תוביל דרך תת-קרקעית חדשה, ומתחת לרחבה הקיימת ייבנה מפלס נוסף. בווקף נערכים לערער
מפאת חשיבות ההחלטה, הייתה זו הפעם הראשונה שראש העירייה ניר ברקת הגיע לישיבת הוועדה המחוזית.
התכנית, שנחשפה לראשונה בזמן ירושלים וב-nrg מקומי לאחר שאושרה בוועדת השימור העירונית בסוף חודש אוגוסט, אושרה בוועדה המחוזית לפני ימים אחדים. כלומר, בתוך פחות מחודשיים בלבד מאז האישור הראשוני. לטענת גורמים בעירייה, הצורך באישור מהיר, שלו דאגו בעירייה וב"קרן למורשת הכותל", נעוץ בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
המועצה קבעה כי במסגרת עררים שהוגשו לה סביב אישור התכניות הפרטניות של הכותל, על העירייה לגבש תכנית כוללת לפני אישור תכניות פרטניות. לקביעה זו הצטרף גם בית המשפט המחוזי, בעקבות עתירה של הווקף המוסלמי נגד הקמת גשר המוגרבים. לאור זאת פעלו בעירייה ובקרן לאשר במהירות את התכנית הכוללת בוועדה המחוזית, ובאותה ישיבה ממש לאשר גם את התכניות הפרטניות, שחלקן כבר אושר.
על רקע רגישות העניין, נשמעה ביקורת על ההליך, בפרט על כך שבעירייה וב"קרן למורשת הכותל" לא מצאו לנכון לשתף את הציבור בתכנית ולהציג את השינויים מרחיקי הלכת במתחם הנחשב לחשוב ביותר לעם היהודי.
"זו אחת ההחלטות הקשות שנעשו בעיר", טוען האדריכל אורי בר ששת, המייעץ לחברה להגנת הטבע. "בשנות השבעים, כאשר הציעו תכנית לכותל המערבי, מינו ועדת מומחים עם מיטב האדריכלים כספדי ורכטר לבחינת התכנית, קבעו שהתכנית תוצג לכלל הציבור ברובע היהודי במשך חצי שנה. 15 אלף איש ביקרו בתצוגה והוגשו 200 חוות דעת והערות. בעקבות זאת, התכנית שונתה ולבסוף היא התממשה באופן חלק. היום אפילו תושבי הרובע היהודי עצמו אינם מכירים את התכנית הזו".
בעקבות המידע המצומצם שהגיע לציבור, אושרה התכנית השנויה במחלוקת, בהתחשב בדרישות חב"ד ורב הכותל סביב המבנים המדוברים. בין היתר, הוחלט על הקמתו של בית שטראוס, הפולש ל-300 מ"ר משטח רחבת הכותל, והשירותים במקום יוצבו היכן שהיום מצויה כניסת הגברים לקיר.
בקומה העליונה של המבנה תוכנן תחילה לתת מענה לצורכי כוחות המשטרה, שבשל מיקומה האסטרטגי אף ביקשו להציב בה חלון פנורמי לעבר הכותל, אולם בסופו של דבר תוקפ בקומה זו לשכה חדשה לרב הכותל וכן משרדים של "הקרן למורשת
מחלוקת נוספת בדיוני הוועדה נגעה לבית הליבה, שתוכנן לפלוש לכ-500 מ"ר מרחבת הכותל. נציגי חב"ד התנגדו להקמת הקומה הרביעית במבנה זה, מאחר שזו תסתיר את קיר הכותל לבית חב"ד המצוי מאחוריו. בוועדה הוחלט בסופו של דבר כי תיבנה שליש מהקומה המתוכננת ברוב של תשעה תומכים מול שישה מתנגדים.
"בדיון עלתה השאלה אם הכותל זקוק לרחבה גדולה יותר או למבנים גדולים", מסביר נציג חב"ד בעירייה יעקב הלפרין (יהדות התורה). "רצינו להוריד את הקומה השלישית, כי מאחורי זה יש בית תמחוי של חב"ד ויש שם מרפסת נוף, תצפית שבאים אליה מאות או אלפים ביום. אם היו בונים את הקומה הזו, היו מסתירים את הכותל ואת כל הנוף".
בעקבות הדברים נערכים בימים אלה בחברה להגנת הטבע לערער על ההחלטה למועצה הארצית. במקביל גם בווקף מתכוונים להגיש עתירה בנושא לבית המשפט.
חבר הוועדה המחוזית יאיר גבאי אמר בעקבות ההחלטה הוא "שמח על כך שהייתה לי הזכות להיות בין מי שהביאו לאישורה של התכנית להקמתו של מרכז חינוכי למיליוני יהודים מכל העולם שיזכו ללמוד על מורשתם בהר הבית ובכותל המערבי".
הממשלה, העירייה, רשות העתיקות, ו'הקרן למורשת הכותל'. התקיימו כמה דיונים פתוחים לציבור בוועדות השונות והוועדה המקומית אף ערכה סיור במקום ודיון נוסף.
"בכל הדיונים השתתפו נציגי ציבור אשר ניתנה להם הזכות להשמיע את עמדותיהם, מעבר לחובה בחוק לעשות זאת רק בשלב ההתנגדויות. בעקבות הערות שהתקבלו אף נערכו שינויים בתכניות.
"התכנית אושרה בוועדה המחוזית על ידי 12 חברים; רק נציג החברה להגנת הטבע התנגד, כפי שהוא מתנגד כמעט לכל תכנית. התמיכה הרחבה בתכנית מבטאת את הקונצנזוס סביבה. מובן שבשלבים הבאים ניתן יהיה להגיש כחוק התנגדויות לתכנית".
מלשכת רב הכותל נמסר בתגובה: "החלוקה של המבנה נעשתה על ידי אפיון של המשטרה, הכול נעשה בתאום איתה. רב הכותל בכלל פינה את לשכתו המקורית, מאחר שבנו מעלית במקום שבו ישבה הלשכה שלו, אחרת הוא היה נותר באותו המקום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם