גידולי פרא: כך כבשו הסמים את ההתנחלויות
מעצרו של יאיר קאופמן מההתנחלות נווה דניאל בחשד לסחר בסמים הכה בתדהמה את ציבור המתנחלים. יובל הימן יצא אל מעבר לקווי 1967 כדי לבדוק מה קרה לילדים הטובים של המגזר, שהתחילו לעשן מכל הבא ליד
לפני מעט יותר משבוע נסעו, כך טוענים בימ"ר ש"י, האחים לבית משפחת קאופמן מנווה דניאל לאזור משאבי שדה כדי לבצע את עסקת הסמים הגדולה ביותר בתולדות היישוב היהודי ביהודה ושומרון.
על הפרק: רכישת 36 ק"ג חשיש מסוחרים בדווים במחיר של 30 אלף שקל. על פניו, חתיכת עסקה. כזאת שהייתה אמורה לעורר את האזור או לחילופין, להכניסו לנירוונה מבושמת.
יאיר קאופמן חיכה על הכביש הראשי עם הכסף, אחיו חיים נכנס לעומק השטח המדברי במאזדה בנאלית, כדי לפגוש את הסוחר ומרכולתו. לאחר שבחן חתיכת חשיש נאה וראה כי טוב,
הוא נתן את האות לאחיו להעביר את הכסף לשותף של ספק הסמים. בעוד השותף מתרחק עם המזומנים, הסוחר שהחזיק את הסחורה הנחשקת עלה על רכב הבאגי שהביא איתו, הסתובב במהירות והסתלק בחסות החשיכה לתוך המדבר, כשכל כבודת החשיש איתו.
קאופמן ההמום עוד ניסה לרדוף אחרי הסוחר-השודד עם הבאגי, אבל ללא הועיל: המאזדה נבלמה בדרך הטרשים אחרי כמה עשרות מטרים. הלום מה"כיפה אדומה" שהאכילו אותו הסוחרים הממזרים, חיים יצא מהשטח לספר לאחיו, רק כדי לגלות שכח משטרה תפס אותו והמתין בסבלנות בשביל להלביש עליו אזיקים.
חיים, חייל גולני, שיצא בידיים ריקות מנקודת המפגש בעומק המדבר, היה רק הבונוס של השוטרים. הבונבוניירה מבחינתם היה יאיר, שהמתין על הכביש. בשנת 2004 נעצר יאיר קאופמן בהיותו בן 18 ונשלח למאסר בן שלוש שנים וחצי (שמהן
"נתפס גדול סוחרי הסמים בגדה", שאגו הכותרות בפומפוזיות, כאילו המשטרה הצליחה לשים יד על ברון הקוקאין הקולומביאני פבלו אסקובר, לא פחות. "בחיפוש נמצאו סמים וסכומי כסף גדולים", המשיכו ההפלגות. השלל: משהו כמו 700 גרם מריחואנה ו-1,250 שקל במזומן.
מנגד, ייתכן כי לאור האקלים הנרקוטי ביהודה ושומרון של שנת 2004, קאופמן הצעיר היה ראוי למחמאות. אז, כשיהודה ושומרון הייתה גטו מנוקב פיגועי טרור קשים, הדבר הכי קרוב לחומר ממסטל היה נומבון.
ב-2004, עם מעצרו הראשון של קאופמן, סוגיית הסמים בהתנחלויות רק התחילה להתעורר. העניין היה טרי, ורבני יש"ע לא ממש ידעו איך להתמודד עם הפורענות החדשה. הצעירים של אותה תקופה היו בני טובים, תמימים.
רחוקים כמרחק תפילת ערבית מאפטר פארטי ב"אומן", ובטח שמהקרחנה של בני גילם בתל אביב. תשכחו מנוער הגבעות הפרוע, רוב הצעירים בהתנחלויות היו אז חבר'ה טובים, "מלח הארץ" כפי שמגדירים אותם קצינים בכירים מהמרחב הרלוונטי. אחוז מסיימי התיכונים היה גבוה מאוד, כמו גם מספר המתגייסים ליחידות עילית וליחידות קרביות. חרף המצב הביטחוני הקשה, למבוגרים ביהודה ושומרון הייתה נחת מדור ההמשך.
כל זאת, כאמור, עד לפני שש-שבע שנים. מה קרה? על פי מחקרים שערכו פסיכיאטרים ופסיכולוגים, המצב הביטחוני הקשה בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה היה הטריגר. נערים ראו קרובי משפחה מתים ליד הבית, שמעו על חברים שנפצעו וכדי לצאת מאפרת, נניח, היו צריכים להיות חלק משיירה.
צעירים חיפשו מפלט מהדיכאון, ומצאו אותו בזרועות ג'וינט ריחני ובקבוק אלכוהול. בהתחלה הם הגיעו לכיכר ציון ולכיכר החתולות ורכשו כמויות קטנות. כשגבר הביקוש, נולדו יזמים דוגמת יאיר קאופמן. ראשי המתיישבים היו בהלם, גם השוטרים. התקשורת חגגה את התופעה החדשה. מבחינת האפקט, זה היה כאילו כמה מאות אנשים היו מקיימים שכב רב בכיכר רבין בצהרי היום.
מאז קמו ונפלו הרבה מאחזים ביהודה ושומרון. צריכת סמים בקרב צעירים בהתנחלויות הפכה לדבר שבשגרה. כמו בירושלים, כמו בתל אביב, כמו באמריקה. כמעט. "החדשות המסעירות היו לפני שש שנים. היום אין הבדל בין יהודה ושומרון, תל אביב ובני ברק", אומר הרב איתן אקשטיין, מנהל "רטורנו", מרכז פסיכולוגי-חינוכי לגמילה מהתמכרויות.
"עד לפני שש או שבע שנים היה מתח ביטחוני, אנשים גרו בקופסה. היום כולם יוצאים לכל מקום, מעורבבים. אתה רוצה לפגוש אותם? לך לכיכר ציון, לרחוב קינג ג'ורג', לכיכר החתולות. כולם נמצאים עם כולם היום.
"אתה יכול לשאול אותי מה קרה לילדי שדרות או גוש קטיף, ואדבר איתך על הקשר בין מתח, טראומה ובריחה לסמים ואלכוהול. יש הרבה מחקרים. יש מחקר מלפני חמש שנים מבית החולים הרצוג על שימוש מוגבר אצל ילדי יהודה ושומרון בסמים ואלכוהול לעומת ילדים אחרים, בגלל המתח הביטחוני".
אבל היום אין מתח ביטחוני, ובכל זאת יש עלייה במספר צרכני הסמים ביהודה ושומרון.
"ולכן השאלה לא רלוונטית, אין מיוחד שם".
אז אתה אומר שזה מקום ככל מקום אחר.
"בדיוק, זה כמו פתח תקווה. גם מבחינת הילדים זה כמו פתח תקווה, כי הם יכולים לצאת לכל מקום. זאת כבר לא חממה שיוצאים ממנה בשיירות בדרך בורמה. בערב הם עולים לכיכר ציון, חוזרים בחזרה, בבוקר הולכים לבית הספר, לבני עקיבא, כולם מתערבבים".
אם בערים הגדולות לוקחים את נושא השימוש בסמים קלים בקרב צעירים בקלות ראש יחסית, בהתנחלויות כאמור מדובר בתופעה די חדשה, ולכן נדמה כי שם ההתייחסות כבדת ראש ודרמתית יותר מאשר במקומות שבהם כולם חשופים לתופעה שנים רבות.
"בכל מקום שזה קורה לוקחים את זה קשה", מסתייג הרב אקשטיין. "הדברים האלה אינם מגדריים. בוא ל'רטורנו', אני אושיב אותך עם 70 מטופלים וכל אחד יספר לך איך הוא הגיע לסמים ומאיפה הוא מגיע. ופתאום תראה שאין הבדל בין יהודה ושומרון, הוד השרון ורמת השרון".
נחזור רגע לקאופמן ולמעצר. הפרשה עוררה עניין רב לא רק בתוך הקהילה הקטנה והסגורה יחסית של נווה דניאל ובאפרת הגדולה שבצד השני של כביש 60, אלא גם בתקשורת.
למה? כי מדובר במתנחלים. עבריין סמים אחר שהיה נתפס באותה צורה והיה מגיע, נניח, מלוד, לא היה זוכה אפילו לאזכור במבזקים הרצים באתרי האינטרנט. סוחר סמים שמגיע מהתנחלות הוא דבר מפתיע מפני שבעיני רוב הציבור מתנחל צעיר, בטח חובש כיפה, נחשב ילד טוב ולא מזיק.
נוסף על כך, סחר הסמים ביהודה ושומרון נסוב סביב גראס וחשיש, המוגדרים סמים קלים. למרות החשיפה המוגברת בשנים האחרונות לנרקוטיקה שונה, בהתנחלויות לא מתנסים כמעט באל-אס-די (על אף שרק לפני שבוע נערכה במעלה רחבעם מסיבת הטראנס הראשונה בתולדות יהודה ושומרון), לא בקוקאין וגם לא בהרואין. כרגע, המתנחלים שכן אוהבים לשנות את התודעה בוחרים בדרך ההיפית, הטבעית.
"האמת שזה די מכעיס שהמקרה קיבל כזאת תשומת לב", אומר תושב אפרת. "כאילו, מה כבר קרה? בן אדם הלך להביא קצת חשיש בשביל למכור לחבר'ה. נכון, זה לא בסדר, אבל אל תשכח שמה שנמכר בערב אחד בשכונת הרכבת בלוד זה יותר ממה שמוכרים כל השנה ביהודה, שומרון ובנימין.
שלא יהפכו אותנו לסוחרי סמים או למשתמשים כבדים. כן, עושים סמים, אבל במידה. אף אחד לא משתולל. כמה מתיישבים יש, 300 אלף? זה יותר ממה שיש בחיפה, ותאמין לי שפה יש הרבה פחות סמים מאשר שם".
איך אתה התחלת?
"אני לא דוגמה כי אני גיליתי את זה בצבא דווקא, מחברים למחלקה".
והיום איך אתה משיג?
"מה הבעיה? יש המון אופציות. אם אתה חושב שקאופמן הוא המקור היחיד אז אתה טועה. וחוץ ממנו יש בירושלים, ולערבים בסביבה לא חסר".
מי שלא הופתע מסחר הסמים ביהודה ושומרון הוא סנ"צ אלי אסייג, מפקד ימ"ר ש"י. "מתברר לנו שהמתיישבים היהודים ביהודה ושומרון הם בסופו של דבר כמו שאר אנשי הארץ", הוא אומר. "אם נחקק לנו שהחבר'ה טובים - אז לא, גם פה קיים נגע הסמים. זה כמובן עומד ביחס למספר התושבים באזור. אתה רואה שהנגע הגיע וחלחל למקומות שהם לכאורה טובים ואמורים להיות בסדר".
האם הופתעתם?
"אני לא הופתעתי. אני גדלתי באזור תל אביב, אני די חדש כאן וכשהגעתי התחלתי ליישם את כל מה שלמדתי. כשהתחלנו לקלף את הקליפה גילינו תפוחים רקובים. אני לא רוצה חס ושלום להכליל על כל האוכלוסייה, כי יש שם אוכלוסייה מדהימה. באפרת יש אנשים שהם מלח הארץ, חבל על הזמן. בנווה דניאל האנשים, רובם ככולם, מדהימים. יש שם אנשים יקרים. הבעיה האמיתית היא שאתה רואה שהרעה החולה הזאת נמצאת בכל פינה בחברה הישראלית, וזה מדאיג".
אחרי שקאופמן השתחרר ממעצרו הוא נלחם במשך שנה וחצי כדי להתגייס לצבא, ובסופו של דבר הגיע לסיירת שריון. במהלך המסלול הוא נטש, שוחרר מהצבא והתחיל לעבוד בסופרמרקט קטן באפרת. "היינו בהלם", אומר אחד העובדים בסופרמרקט.
"תשמע, ידענו על העבר שלו, וזאת אחת הסיבות שבעל הבית לקח אותו, כדי לתת לו צ'אנס. אני אגיד לך שהוא היה יופי של עובד. הוא החליף אותי, היה אחראי לסגור את הקופות ואף פעם לא היה חסר שקל. הוא היה ישר כמו סרגל. זה שהמשטרה מספרת שהוא ניהל מפה סחר של סמים זה שטויות".
קאופמן אפילו התחיל לצאת עם אחת הקופאיות, ונראה היה שהוא מתחיל להתיישר. אך שמו עלה תוך כדי חקירה של פרשת סמים באזור שניהל מפלג נוער חשיפה. לפני שלושה חודשים החל מעקב אחריו, שהסתיים כאמור במעצר לפני שבוע. לפי שעה, קאופמן מכחיש את כל החשדות נגדו.
"בעניינו של יאיר קאופמן אני לא מגיב", אמר פרקליטו עו"ד אשר אוחיון. כשהבין שהכתבה עוסקת בתופעת הסמים באזור יהודה ושומרון באופן כללי, הוסיף: "בעניין תושבי יהודה ושומרון, מוכרת לי תופעה של אנשים צדיקים כמו שלא היו בשום דור של עם ישראל. אשריכם ישראל שאלה המתנחלים שלכם".
לשאלה מי הוא צרכן הסמים ביהודה ושומרון עונה רפ"ק שמוליק פיאמנטה, ראש מפלג נוער חשיפה בימ"ר ש"י, ש"כולם. כולם. גם מי שמוגדרים 'בני טובים'", ומוסיף: "אני יכול לספר לך על שניים שלקראת החתונה שלהם הלכו לרכוש סמים כדי שבחתונה שלהם יוכלו לתפוס ראש טוב. אתה רואה ילדים בני טובים כמו שאומרים, לא ארחי פרחי".
למה עושים מזה עניין?
"כי עד היום כל הנושא הזה של הסמים היה קיים שם בצורה יותר עדינה. פתאום אתה רואה אדם שהולך למכור 36 ק"ג חשיש, לא לאנשים של ירושלים או חיפה אלא למתיישבים, לתלמידי ישיבה, לבעלת חווה ולבני טובים בתוך הגוש. זה לא דבר חדש, אבל היום אני יכול להגיד לך שגם יהודה ושומרון משתמשת בסמים. לא סמים כבדים כמו הרואין וקוקאין, אבל משתמשים. אני לא רוצה להגיד לך שיש עליית מדרגה, אבל משהו לא מסתדר לנו".
יש יותר משתמשים?
"בשלוש השנים האחרונות אנחנו מטפלים בדי הרבה בני נוער, או אגיד את זה אחרת, בני נוער שלא חשבנו שמשתמשים בסמים, כמו ביישובים טובים דוגמת אפרת ונווה דניאל. אלה יישובים יוקרתיים מבחינת האוכלוסייה. אלה אנשים משכמם ומעלה, עם אחוז גיוס גבוה ליחידות קרביות, גם באפרת וגם בנווה דניאל. אלה לא המאחזים. גרים שם אנשים טובים, מלח הארץ, והנה התחילו להשתמש שם בסמים".
במסגרת החקירה הצוות של פיאמנטה תחקר 48 איש, מתוכם 18 קטינים. הצעיר ביותר שהודה בשימוש הוא בן 14 וחצי. "מה רוצים שנעשה, שנקרא על זה ונשמע על זה ולא ננסה", מסביר צעיר מאחת ההתנחלויות. "מפני שאנחנו עם כיפה על הראש אסור לנו? גם לנו בא לתפוס ראש. אם בכל עיר או יישוב אחר בארץ עושים סמים בכמויות, אנחנו לא שונים.
"אני אגיד יותר מזה, כל מי שעישן ג'וינט בחיים שלו יודע כמה כיף לעשן אותו בטבע ולהתחבר. אם אתה מכיר קצת את היישובים ביהודה ושומרון אתה יכול לתאר לעצמך איזה זולות יש פה בשביל להתמסטל. אז לא חבל? יש לנו ירוק מול העיניים, וזה נראה לי הרבה יותר בריא לנפש לעשן קצת בחוץ, איפה שיש אוויר טוב ולא באיזה מועדון אפל כשכולם מסביב חונקים אותך. אז מה רוצים מאיתנו, שלא נעשן?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם