השכלה על פי בילי שפירא: האישה הבכירה באונ' העברית פותחת שנה
נאבקת בקשיים התקציביים, משוכנעת שההנהלה התמודדה כראוי בפרשיות ניצול יחסי המרות, ומנמקת את הירידה במספר הנרשמים בירידה בזכאים לבגרות ובנהירה למכללות. מנכ"ל וסגנית נשיא האונ' העברית בילי שפירא, בראיון לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית
קשיים כלכליים משמעותיים הפוגעים באיכות ההוראה, חשש מירידה במספר הנרשמים לתארים השונים, תלונות על מרצים בעייתיים בעלי קביעות, מיעוט נשים בתפקידי מפתח ואף התנהלות שנויה במחלוקת של הנהלת המוסד בעניין פרשיות ניצול יחסי מרות בין מרצים לסטודנטיות מעיבים על יוקרתו של מגדל השן.
ואולם, סגנית הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה בילי שפירא, האישה המכהנת בתפקיד הבכיר ביותר במוסד זו השנה השנייה, משוכנעת כי במציאות הנוכחית האוניברסיטה העברית עודנה מציעה לסטודנטים הבאים בשעריה את מיטב החינוך האקדמי, ללא פשרות וללא ויתורים.
"המצב התקציבי של האוניברסיטה בפרט ושל ההשכלה הגבוהה בכלל, הוא בכי רע", מתוודה שפירא בראיון לזמן ירושלים. "הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה – ע"פ) והאוצר סוף-סוף החליטו שצריך להזרים כספים אל המערכת, אבל הכסף שמגיע, למצער, איננו זמין, ומאפשר לנו להתחיל לתקן רק חלק מהבעיות ומאיר לנו רק באור נר את קצה המנהרה.
"נכון לרגע זה, ממש לפני תחילת שנת הלימודים, עדיין לא הקצו לנו משאבים ואנחנו לא ממש יודעים כמה כסף עומד לרשותנו".
לדברי שפירא, מלבד בעיות התקציב הרגילות שרווחות בכל האוניברסיטאות בארץ, האוניברסיטה העברית נאלצת להתמודד גם עם בעיות הייחודיות רק לה: "אנחנו אוניברסיטה מרובת קמפוסים - אין עוד אוניברסיטה כזאת בארץ. יש לנו שישה קמפוסים והתפזורת הזאת כבדה.
"למשל, אנחנו
נוסף על כך, טוענת שפירא, עלויות האבטחה של האוניברסיטה הן ככל הנראה מהגבוהות מבין המוסדות להשכלה הגבוהה בארץ, מה שלעתים בא על חשבון השקעה בדברים אחרים.
"אם כל אוניברסיטה נורמלית משקיעה בביטחון מקסימום תשעה מיליון שקלים, אנחנו צריכים להשקיע בסביבות ה-30 מיליון. אם אני משקיעה כל כך הרבה בענייני ביטחון, מן הסתם אני צריכה לקחת את זה ממשהו אחר. אנחנו המוסד היחידי שעבר שני פיגועים - הראשון ב-1969, השני ב-2002 - וזה גורם לנו להתנהג אחרת בענייני ביטחון".
הפיגוע שאירע בקמפוס הר הצופים ב-2002 נגע בחייה של שפירא באופן אישי ביותר: גיסתה לוינה שפירא, ששימשה ראש מינהל התלמידים, נהרגה בפיגוע, ובילי מונתה להחליפה בתפקיד, שאותו מילאה עד אשר מונתה למנכ"ל האוניברסיטה.
אחת הביקורות שנשמעו כלפי הנהלת המוסד היא לגבי העדפתו להשקיע משאבים רבים יותר בפיתוח ובמחקר מאשר בהעברת הידע לסטודנטים והרחבת השכלתם. יעידו על כך גם תוצאות סקרי הערכת ההוראה שהתפרסמו לאחרונה בזמן ירושלים, אשר הציגו ציונים, ברובם נמוכים, שהעניקו הסטודנטים למרצים שונים בקורסים שבהם למדו.
"הסיבה הראשית שאנו משלמים לפרופסור שלנו", מסבירה שפירא, "היא כי אנחנו רוצים שהוא יישב במעבדה, או מול המחשב, או עם פיפטות ומבחנות, וייצר ידע. נוסף על כך, האוניברסיטאות לקחו על עצמן גם להעביר את הידע.
"רוב החוקרים יגידו שהם הרבה יותר טובים בלהעביר ידע לתלמידים ברמת המוסמך והדוקטור, כי מדובר באינטראקציה בקבוצות קטנות ובהעברת חומר הרבה יותר ספציפי וצר. הרי כל חוקר יודע להעביר נפלא את הידע שהוא חוקר ומייצר, אבל כשהוא צריך להעביר את זה לכיתה מאוד גדולה, והחומר הוא חומר היסוד והבסיס - כלומר חומר רחב יותר ממה שהחוקר מתעסק איתו בעבודתו - אז זה יותר קשה.
"ובכל זאת, האוניברסיטאות לקחו על עצמן להעביר את הידע גם ברמת הבסיס, ואין אדם טוב יותר להעביר את הידע של מה לחקור, איך לחקור ואילו שאלות לשאול מאשר החוקרים שלנו. אנחנו משקיעים המון בעזרי הוראה, בהכשרת אותם מדענים להיות מורים יותר טובים ושידעו להעביר את הידע בצורה אטרקטיבית, כדי למשוך את הסטודנטים".
בשנים האחרונות אחוזי ההרשמה לאוניברסיטה נמצאים במגמת ירידה. שפירא מצדה תולה את הסיבות לעניין בכמה תחומים שונים.
"אני לא רוצה להיכנס לעניין הפופוליזם העיתונאי, כי לעיתונאים נוח לפרסם ש'יש ירידה במספר הנרשמים'", אומרת שפירא, "אבל צריך לזכור שני דברים - במהלך השנים האחרונות המחזורים של הסטודנטים הישראלים שמגיעים לאוניברסיטה קטנים יותר כי גם הילודה קטנה יותר. נוסף על כך, כמות האנשים שמשיגים תעודות בגרות - וזה עניין למשרד החינוך לענות בו - גם היא קטנה.
"עם זאת, במהלך השנים האחרונות האופציות להשיג השכלה גבוהה גדלו ברמה כזאת שאם בעבר תלמיד רצה, למשל, להתקבל לפקולטה למשפטים אבל האוניברסיטה לא קיבלה אותו, הוא בכל זאת היה נרשם לאוניברסיטה, לתחום אחר שמדבר לאותו פן חברתי, למשל סוציולוגיה או מדע המדינה.
"היום אין לו סיבה לעשות את זה; במקום לשלם 10,000 שקל שכר לימוד, הוא יוציא 30 אלף וילך ללמוד משפטים במכללה שלא דורשת ממנו תנאי קבלה כאלה קשים. לאוניברסיטה העברית יש סטנדרטי קבלה גבוהים במיוחד".
אם בעבר אחוז הנשים המכהנות בתפקידי מפתח וכמרצות באוניברסיטה היה נמוך ביותר בהשוואה לאחוז הגברים, שפירא טוענת כי כיום מצב עגום זה השתנה. על ההכרעות המרכזיות באוניברסיטה דנים במסגרת פורום נמ"ר - נשיא, מנכ"ל ורקטור - ואת שני התפקידים האחרונים מאיישות נשים.
"הנשיא כל הזמן אומר ש'בנמ"ר הזה יש שתי נמרות'. בעיניי זו התקדמות גדולה של האוניברסיטה, ואני שמחה לשאת את הדגל הזה. אני חושבת שהעובדה שהיום יותר נשים נמצאות בשכבת הניהול שלנו, ומאז שאני נבחרתי הרבה יותר נשים, היא סימן לכך שלפתע הנשים שלנו, שתמיד היו מצוינות, התחילו להעז. במידה מסוימת אני סדקתי את תקרת הזכוכית. לא ניפצתי אותה, אבל הסדק נוצר, ועכשיו הן יכולות לפרוץ".
ואולם, בשנים האחרונות האוניברסיטה עלתה לכותרות העיתונים בהקשרים פחות חיוביים ביחס לנשים בין כתלי האקדמיה, כאשר שתי סטודנטיות שלמדו במוסד האשימו מרצים בקיום קשר מיני עמן, תוך ניצול יחסי מרות.
"המקרים הספציפיים שידועים כבר מטופלים. הם בהחלט אינם מוסתרים ואינם מטואטאים מתחת לשטיח, כי אנחנו לא יכולים להיות טולרנטיים לזה. אנחנו משקיעים משאבים ענקיים בלהסביר לנשים שיש לאן לפנות". עם זאת שפירא מוסיפה ש"לא הייתי רוצה להגיע למצב שבו הרומנטיקה והפלרטוט ייעלמו מהאוניברסיטה".
על רקע המאבק במגמת הנטישה של הסטודנטים את העיר מיד עם תום לימודיהם וטענות בדבר אוזלת ידה של הנהלת האוניברסיטה בעניין, שפירא גאה לספר את סיפורה האישי, כסטודנטית צעירה מבאר שבע שהגיעה לעיר לפני כ-35 שנה ונשארה בה עד היום.
"אני ילידת באר שבע, באתי לעיר כדי ללמוד בה והכרתי בלימודים את מי שעתיד היה להיות בעלי, ונשארנו. אני עכשיו יותר שנים ירושלמית מאשר לא ירושלמית, וזה בזכות האוניברסיטה. לעיר כדאי לטפח את האוניברסיטה, כי היא מנוף ענק להבאת צעירים שיישארו בה. אני מצאתי באוניברסיטה גם את מקום עבודתי, אבל בעלי עובד בתל אביב, וזו אחת הבעיות. אני מקווה שירושלים תהפוך למרכז היי-טק וביוטכנולוגיה חזק, שישאיר אנשים.
"המחלקה למדעי המחשב ולהנדסת מחשבים באוניברסיטה העברית היא בין ארבע הטובות בעולם, ונכון לרגע זה המחלקה למתמטיקה היא הכי טובה בעולם. בשיתוף עם הרשות לפיתוח ירושלים, אנחנו מציעים מלגות לסטודנטים המגיעים מתוך התחומים הטכנולוגיים, שבהם הרשות ביקשה להתמקד, ובסוף הלימודים המלגות הללו יכולות להפוך למענקים אם הסטודנט בוחר להישאר לגור בעיר.
"אנחנו גם פועלים בשיתוף עם העירייה בשכונות בהן אנו נמצאים - הגבעה הצרפתית, בית הכרם ועין כרם. לקריית היובל אנו מנסים לגייס סטודנטים וזוגות צעירים שיבואו לחיות שם. להערכתי הדו-שיח בינינו ובין העירייה מצוין, וכל הזמן משתכלל".
עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה יופתעו הסטודנטים לגלות כי את מקומם של הבורקס והבייגלה מעל מדפי דוכני המזון בקמפוס יתפסו מעתה בעיקר עלים ירוקים ומוצרים העשויים חיטה מלאה.
"אנחנו מקדמים עכשיו תוכנית בשם 'קמפוס בריא' שבמסגרתה, בין היתר, בכל אחת מהקפיטריות תוצב עמדה עם אוכל פחות מטוגן, מחיטה מלאה, כדי שתהיה האופציה לבחור. אנחנו נקדם גם פעילות בשם 'ציפורי בוקר' - עובדים יגיעו לעבודה שעה לפני תחילתה ונקיים חוגים לפעילות בוקר, ונספק לעובדים מקום להתקלח אחריהם.
"לטובת הסטודנטים נזמין מדריכים ונעשה פעילויות במדשאות במהלך היום. נוסף על כך, אנחנו מכשירים מסלול להליכה ומסלול רכיבה על אופניים מסביב לקמפוס הר הצופים, ונציב בקמפוס מתקני כושר כמו אלה שהעירייה מפזרת בשכונות, כדי שסטודנטים, במחצית השעה שיש להם בין שיעור לשיעור, יעשו קצת פעילות גופנית במקום לרבוץ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם