חיים צורי: קבעו שיש שחיתויות בעירייה על סמך כלום
דווקא בתקופה שבה נוהגים לסלוח ראש עיריית קרית מוצקין, חיים צורי סוגר חשבון עם כולם: עם עובדת תנועת אומ"ץ שטענה כי ניסה לשחד אותה, עם אלו הטוענים כי קידם את אשתו לתפקיד בכיר בתיאטרון העירוני וגם עם חבר המועצה ניר דובדבני, שאותו מכנה: "מוכר יוגורטים"
משרד הפנים: על חיים צורי להימנע מכל עיסוק בתיאטרון העירוני
במהלך יום הכיפורים כל אחד עושה חשבון נפש, ראשית עם עצמו ובתוכו, ומכה על חטאיו. יש חרטות, יש סליחות, יש אכזבות.
לא אצל ראש עיריית קרית מוצקין, חיים צורי, שמצהיר: "אני לא חושב שאני יכול לזכור משהו שאני יכול לבקש עליו סליחה. אני משער שבעבודה היומיומית שלי, פגעתי באיש זה או אחר. אבל אני לא יכול לומר שטעיתי בהחלטה, או במשהו גדול. חד משמעית, אני מאושר מכל מה שעשיתי".
ועדיין, חיים צורי כועס. הוא כועס על הניסיונות לקשור את שמו לשחיתויות, הוא כועס על מי שתוקף את מעמדה של רעייתו בתיאטרון העיר, הוא כועס על מי שלא משחרר את שליט, ואפילו על האמנים שלא רוצים להופיע באריאל. בעיקר הוא כועס על איש האופוזיציה, ניר דובדבני.
ובתוך כל זה, הוא גם מחייך כשמדברים איתו על גן החיות העירוני: "החיות לא מדברות דברים רעים, לא מכפישות", או על החינוך במוצקין ועל שגשוג הנדל"ן בעיר. ולא, הוא לא מתכוון לפרוש בקרוב ואף מגלה: "גם אשתי דפנה לא תרוץ לעולם לראשות העיר, למרות מה שמלעיזים ומדברים".
מצד שני, ניר דובדבני, ואריה אבנרי, יו"ר אומ"ץ, לא נשארים חייבים.
אם יש דבר שבוער בעצמותיו של חיים צורי, הוא הניסיון לקשור אותו לרשת המתנ"סים. הניסיון הזה הביא לכך שנאמר ואף נרמז, כי רעייתו, דפנה צורי, עומדת בראש תיאטרון מוצקין, בשל היותה אשת ראש העירייה. ולא רק.
אז צורי, עוד לפני שהתרגלנו לריפוד בכיסאות הלשכה הישנה שלו, לוקח את המושכות ומתחיל במונולוג חוצב להבות על מהות רשת המתנ"סים: "יש הפרדה מוחלטת בין רשת המתנ"סים לעירייה. הרשת היא גוף משפטי נפרד לחלוטין, עם יו"ר, מנהל, והנהלה. העירייה מקציבה כספים לרשת המתנ"סים, כמו שהיא מקציבה כספים לקבוצת הספורט כאן, או לכל עמותה שמבקשת תמיכה. ההתנהלות היומיומית הרגילה, מתבצעת על ידי רשת המת"נסים".
אבל יש תלות בינם לביניכם, הרי אתם מאשרים להם תקציב מסויים.
"סליחה, אתמול התקשר אליי יו"ר מכבי קרית מוצקין והתחיל לומר לי שהתקציב לא מספיק לו, והוא רוצה יותר כסף כדי לעלות ליגה. הרי כל אחד שמבקש מאיתנו תמיכה יש בינינו יחס מסוים".
אתם דואגים גם להלוואות, במידה ורשת המתנ"סים רוצה בהם.
"אנחנו מעולם לא אחראים לאיזושהיא ערבות של רשת המתנ"סים. בואו נעמיד דברים בפרופורציה, רשת המתנ"סים מקבלת מאיתנו העירייה תקציב שנתי של 3 מיליון שקל, והמחזור שלהם עומד על 22 מיליון שקל. זה נקרא שהם נסמכים עלינו? יש פה חברי מועצה שלא יודעים בכלל מה זאת רשת המתנ"סים, אז הם מנסים למצוא איפה לתקוף".
צורי לא מוותר, וממשיך להסביר את יחסי הגומלין בין העירייה לרשת המתנ"סים. "אני אתן דוגמא: אם אני נותן לרשת המתנ"סים לנהל לי את הספרייה, ומדינת ישראל החליטה שאסור לי לקחת דמי מנוי לספרייה, כשבעבר כל אדם היה משלם 100 שקל. הספרייה עומדת היום על גרעון של 900 אלף שקלים בשנה. האם מישהו מהגאונים במועצה מציע לסגור את הספרייה?",
"לא! כי ספרייה זה דבר תרבותי, רוצים שאנשים יקראו ועוד. מה זה משנה אם יש 900 אלף שקל גרעון? אז כשהעירייה מעבירה לרשת המתנ"סים לנהל פרויקט, כמו הספרייה, וכל העולם ואחותו יודעים שזה גירעוני, אז בצדק הם מבקשים שנביא להם כסף. כי רשת המתנ"סים לא צריכה לכסות על זה. ועוד דוגמא זה מועדון הקשישים שלנו פה.
"יש שם גירעון שנתי של 400 אלף שקלים, כי מסבסדים לקשישים טיולים וכל מני פעילויות. את אם היית מנהלת רשת המתנ"סים במוצקין, גם היית לוקחת עלייך פרויקטים גירעוניים, והיית אומרת: 'אני אביא כסף מהבית?'. לא. את היית לוקחת את הניהול, אבל היית מבקשת שהעירייה תממן את הגירעונות האלו".
צורי, לא נרגע וסוגר חשבון עם אנשי האופוזיציה שכל העת תוקפים אותו בשל ההקצבות לרשת המתנ"סים: "יש הרבה מחברי המועצה שאין להם בכלל מושג מה זה רשת המתנ"סים, ולכן הם כל הזמן תוהים למה אנחנו נותנים להם כסף בכלל. חלק מהכסף בכלל הולך לעובדי הרשת. כשהרשת הוקמה לפני 13 שנה, קמה מהומה. רצינו להעביר את כל עובדי העירייה כמעט לרשות רשת המתנ"סים. קם הוועד וכל העולם ואחותו, ואמרו שהם לא מסכימים.
"חלק מהחדשים הצלחנו לשכנע והם עברו, חלק אחר, דווקא בעלי המשכורות הגבוהות והוותיקים יותר, סרבו לעבור לשם. ואז הייתה פשרה, את אותם 'סרבנים' השאירו בעירייה, אבל אמרו להם שהם יהיו כפופים בעבודתם לרשת המתנ"סים. אז באופן טבעי, את המשכורות שלהם הם מקבלים מהעירייה. כך קורה גם לגבי מנהלת הספרייה, שעובדת כעשרים שנה. רשת המתנ"סים מקבלת ממני פחות ממה שהם מוכיחים שמגיע לה לקבל. וצריך לזכור שאסור להם להיכנס לגירעון.
"יש יותר עובדים ברשת, מאשר בעירייה. הרשת היא לא עב"מ שצריך להתנהל לבד. אם הייתי מנהל המתנ"סים, הייתי אומר: 'אין בעיה, אתה לא נותן לי תקציב מהעירייה, אז תן לי את גן החיות, התיאטרון וספורטלי, ואת שאר הפרויקטים הגירעוניים, קח תנהל כעירייה לבד. למה הם צריכים לקבל את כאבי הראש והגירעונות. סליחה, כשעשינו כל הקיץ אירועים בפארק, הרשת לא קיבלה על זה שקל. אבל הם היו צריכים לממן את תחזוקת הפארק, הניקיונות כל יום. אז שהחכמולוגים במועצה שנטפלים לרשת, ירדו מהר מהעץ".
ואם חשבתם שצורי נרגע, אז קבלו את הנושא הבוער: חבר המועצה ואיש האופוזיציה, ניר דובדבני. עליו צורי יש לו כמה "מחמאות" להגיד: "יש פה חבר מועצה, מר דובדבני, שכל היום רק דואג להשמיץ. מה הוא עושה חוץ מלמכור יוגורט? מה הוא עשה בחיים שלו? כל היום הוא משמיץ ומשמיץ. הזמנו אותו לקואליציה ואמרנו לו: 'אם אתה חושב שאתה יודע איך לנהל, בוא תהיה תקציב של מה שאתה רוצה. בוא תראה לנו איך מנהלים את העניינים יותר טוב'. אבל הוא סרב".
למה רצית אותו בקואליציה? הרי טוענים שכך רצית לחסל את האופוזיציה מולך.
"ממש לא. אני כל הזמן טוען שהאיש הזה, כל מה שהוא רוצה זה לעבוד בשכר. הוא יטען שזה לא נכון ואני אומר, שזה מאוד נכון. הנה עכשיו אני מכריז לך: אני מוכן ללכת למכונת אמת ולהוכיח, שכל מה שדובדבני רוצה זה או להיות מנכ"ל העירייה, או הסגן שלי בשכר".
זה מה שהוא ביקש?
"כן. ואם לא, הוא לא מוכן לבוא לקואליציה. הוא רוצה כסף. בשביל כסף, שילך לעבוד. כשאני אומר את זה לאנשים, הם אומרים לי שהוא מכחיש את זה. אז אני מוכן ללכת למכונת אמת ולומר, שכל מה שדובדבני עושה זה במטרה לקבל כסף. אם הייתי קורא לו מחר בבוקר ויושב איתו בחדר צדדי, ומציע לו סגן בשכר ואומר לו: 'קח 30 אלף שקל, מכונית ומזכירה'. הוא היה סותם את הפה ובא.
"הוא לא מטריד אותי. אותי מטריד שהתקשורת מביאה כל נאד שהוא מוציא מהפה. אני רוצה לדעת מה הוא עשה בשביל העיר הזאת בחיים שלו? הבן אדם שלח מכתב למבקר המדינה, ולמחרת עוד מכתב ומכתב אחר לאומ"ץ. אז מה, מה זה עושה אותו? מה זה אומר, שאני אשם במשהו? אז הוא שולח מכתבים, מה הוא עושה יותר בשביל העיר הזאת?".
אם נגענו באומ"ץ, נדמה שהם סימנו אותך כמטרה שלהם. למה לדעתך הם תמיד נקשרים אליך. אולי יש דברים בגו?
"אני רוצה פעם אחת ולתמיד לספר את הסיפור שקשור לאומ"ץ: יום אחד אני מקבל מכתב מהגברת, חנה אטלי. היא הייתה רכזת של אומ"ץ באזור הצפון. בין היתר היא שואלת אותי במכתב: האם אתם לא רוצים לבדוק אם יש הברחת נכסים של יגאל פדידה, אותו פדידה שקשור לגן החיות כאן. זה היה במכתב. יום אחד הייתי בכנס של אומ"ץ, ואני אז לא יודע מי היא, איך היא נראית.
"ניגשת אליי מישהי בשם חנה אטלי, בכלל לא קישרתי ולא זכרתי את המכתב הזה ששלחה. אני לא עושה במכנסיים מכל מכתב שמגיע אליי. ואז אותה אטלי אומרת לי: 'אתה יודע שיש לי משרד פרסום עצמאי?'. אמרתי לה: 'שמעי, אני לא מכיר אותך, אז אני לא יודע'. ואז היא ממשיכה: 'אני יכולה להזמין את עצמי אליך לפגישה?'. הצעתי לה להפנות אותה לסגן שלי, אבל היא טענה שהיא בקשר עם כמה אנשים בעירייה הרבה זמן, ושהם לא חוזרים אליה. אז אמרתי לה שתיפגש איתי. וכל הזמן הזה אני חושב, שאני מדבר עם בעלת משרד פרסום, כפי שהציגה את עצמה".
ואז לפי צורי מגיע יום הפגישה בין אטלי לבינו בלשכתו: "שאלתי אותה מה היא רוצה, ואני לא יודע מי היא. ואז היא אומרת לי: 'אתה יודע מי אני?'. אמרתי לה שהיא בעלת חברת פרסום, ואז היא אמרה לי שהיא זו שכתבה את המכתב מאומ"ץ. ביקשתי שיביאו אליי את המכתב, ראיתי שזה באמת היא חתומה, אז שאלתי אותה: 'מה את עושה כאן בכלל?'. אם הייתי יודע שהיא זו שכתבה את המכתב, היא הייתה מקבלת בעיטה בתחת ולא מגיעה לכאן בכלל. אבל אז היא אומרת לי: 'עזוב את זה בצד. תשמע אני צריכה עבודה ואני צריכה למתג את העיר שלכם, ואני רוצה להגיש לכם הצעה'. אמרתי לה: 'אבל את נציגת אומ"ץ, איך זה מסתדר?'. אז היא אמרה שתבקש שאומ"ץ יוריד אותה מהטיפול בתיק כביכול שלנו. הפניתי אותה לדבר עם המנכ"ל שלנו. היא דיברה, הגישה לו הצעה". צורי שולף מסמך ארוך, אותו אטלי שלחה לעירייה, עם הצעה לשיתוף פעולה והצעת מחיר שהיא דורשת עבור עבודתה.
"היא ביקשה 15 אלף שקל בחודש. אחרי שהמנכ"ל לא עונה לה, היא שולחת לו מיילים ומאיצה בו לחזור אליה ומבקשת שהוא יעדכן אותי. פתאום מצלצלים עיתונאים ושואלים אותי אם זה נכון שאטלי הייתה אצלי במשרד, ושאלו על מה הייתה השיחה. מאחר ואני יודע שזה רגיש, צלצלתי אליה, צלצלתי לבת... הזאת. אמרתי לה: 'הבעיה לא שלי, היא שלך. את נראית לא טוב'. היא אמרה שתחזור בעוד כמה דקות. ואז אמרה לי: 'בוא נגיד שאני באתי במסגרת אומ"ץ ודיברנו על פרויקטים בצפון'. סתם חרטה.
"אז כך עניתי לעיתונאים. למחרת אני בא בבוקר, רואה מכתב על השולחן שלי ממנה: 'אני דוחה את הצעת העבודה שלך'. יא בת זונה, את רדפת אחריי ושלחת לנו הצעת עבודה ב-15 אלף שקל. איזו הצעה את דוחה? את התחננת לעבודה. ופה התפתח כביכול הסיפור, כאילו הצעתי לה עבודה כדי לסתום לה את הפה".
צורי, לדבריו, לא נרגע והתקשר ליו"ר אומ"ץ, אריה אבנרי: "אמרתי לו אני מכבד אותך, אבל זה לא יכול דברים כאלו. הוא אמר את טענתה של גברת אטלי, כאילו היא באה לדון בנושא המכתב, ואני הצעתי לה עבודה. אמרתי לאבנרי, שזה לא היה ולא נברא. אמרתי לו שאשלח לו את הצעת המחיר שהיא שלחה אלינו, כדי שניתן לה בשכר למתג את העיר. שלחתי לו את המסמכים, שהיא שלחה אלינו.
"הוא ראה את המסמכים וקרא לה לשימוע. ואז, סילקו את אטלי מאומ"ץ. הרי אם הצעתי לה עבודה והיא סרבה, היא הייתה צריכה לקבל צל"ש מאומ"ץ. במקום זה סילקו אותה. אז מה זה אומר. מי היה דובר אמת? עובדה שלאומ"ץ לא היה נעים ממה שקרה, והם העבירו את כל החומר למבקר המדינה".
אגב המקרה של אומ"ץ, כל פעם שמו של צורי עולה יחד עם זה של יגאל פדידה. לדברי גורמים שונים, פדידה וצורי מנהלים קשרים בתחום הנכסים. צורי, לא מוותר: "כתבו שאנחנו מבריחים נכסים ביחד. וכשמיצו את זה, כתבו על הנישואים של פדידה, נשוי, לא נשוי. את מי זה מעניין תגידי לי? יגאל פדידה אין שני לו בעולם בנושא חיות. צריך לראות איך הוא מדבר עם הפילים והשימפנזים".
ומה יש לך לומר בקשר למכרז לחי פארק והטענות שהוא לא נעשה כדין?
"מה זה קשור אליי, זה של רשת המתנ"סים. אני יכול לגלות לך, שהרשת לקחה עורכת דין מתל אביב, שתבחן את כל המכרזים, ותמליץ אם לחדש כמה, לרענן אחרים. אבל זה לא עסק שלי ושל העירייה.
"כשאומ"ץ מפנים אליי מכתב בנושא החי פארק, אני מפנה את זה להנהלת הרשת, כי זה לא קשור אלינו. אבל רשת המתנ"סים לא מעניינת אותם, וגם לא יגאל פדידה. מעניין אותם הראש של ראש העירייה. למה? כי אני מצליח. במדינה שלנו, מי שהוא מצליח, רוצים לשחוט אותו. מה לעשות שהציבור חושב שיש לו תמורה עבור הארנונה שהוא משלם, וראו את זה בבחירות האחרונות".
אז למה הפרסומים האלו מכעיסים אותך, הרי הציבור מאמין לך, ולא מתייחס לפרסומים השליליים. אז למה זה כל כך איכפת לך מה כותבים?
"אני מצפצף על כל מי שכותב עליי. אותי מעצבן שמנסים להדביק דברים בכוח. קבעו שיש שחיתויות בעירייה, על סמך כלום. מעולם לא נחקרתי על דבר. את חושבת שנעים לי שכותבים שאני מושחת, כשאני יודע שזה קשקוש? אם היו מאשימים אותך במשהו לא נכון, זה לא היה מרגיז אותך?
"אותי מרגיז חוסר היושר. בשביל מה יש מערכת משפט, הרי אם שופט מחליט שאדם גנב, אז בסדר. אני כל יום מתקשר לשישים-שבעים תושבים בעיר ומאחל להם מזל טוב ליום הולדתם. אני שואב את הכוח רק מאותם אנשים, שנותנים להם פידבקים מדהימים. לא מגיע להם שיקראו שקרים על ראש העירייה שלהם".
אז מה יש לאומ"ץ מכם?
"עובדה שאחרי מקרה אטלי, הם כבר לא מדברים איתנו".
אחת הביקורות שנשמעות השכם וערב נגד צורי, היא העובדה כי רעייתו, דפנה, מכהנת במשרה בחירה בתיאטרון מוצקין. דבר, שלטענת גורמים שונים בעירייה, לא נראית בעין יפה, ומעלה ריח של מינוי מקורבים. צורי דוחה את הטענה ומסביר:
"אצל דפנה מר דובדבני יכול לבוא וללמוד אצלה הרבה. זאת לא עקרת בית שבאה משום מקום. היא הקימה את החדשות של הוט כאן, לפני 20 שנה, היא אשת שיווק שאין עוד אחת כמוה. דפנה התקבלה בזמנו לרשת המתנ"סים, כדי להקים את הטלוויזיה הקהילתית של הרשת. אחר כך ביקשו שתעבוד בפארק.
"אני מיוזמתי שלחתי מכתב לחברת המתנ"סים ושאלתי, האם אין ניגוד עניינים בין עבודתה בפארק להיותה אשת ראש העירייה. הם השיבו שאין ניגוד עניינים. יותר מאוחר, לאחר כמה שנים היא יצאה והלכה ללמוד משפטים. היא כתבה להם מכתב, ושאלה אם תוכל לשוב לעבוד בפארק. הם השיבו בשלילה, אך אמרו שאם יתפנה משהו אחר, הם ידברו איתה. בינתיים היא גם חלתה, ואחר כך פתחו את התיאטרון".
צורי ממהר לשלוף מסמכים המגבים את דבריו, וממשיך: "הציעו לדפנה, באותו זמן, להיות דוברת בית החולים נהריה. אני הייתי נגד זה. היא הרי עברה מחלה לא פשוטה, ולא רציתי שהיא תסתובב לי בבתי חולים. אבל היא מאוד רצתה, כי גם אמא שלה הייתה כתבת בריאות. אמרתי לה: 'הרי מחר יהיו אזעקות פה, איך תהיי בבית חולים אם את פחדנית גדולה?'. בינתיים לקחו את אבנר מכטינגר לנהל את התיאטרון, היה לו ניסיון מניהול תיאטרון הצפון. הוא עצמו הצהיר שהוא התחנן שדפנה תבוא לעבוד איתו. דפנה ויתרה על המשרה בנהריה והצטרפה לתיאטרון. גם הוועדה לניגוד אינטרסים במשרד המשפטים התבטאה בנושא, בדקה את זה, והודיעה שאין ניגוד אינטרסים בין עבודתה של דפנה בתיאטרון להיותה אשתי.
"גם בגלל הכתבות וגם בגלל עומס העבודה, דפנה מוכנה מחר לקום ולעזוב את התיאטרון. אבל אם דפנה תלך, אני לא יודע לאן התיאטרון הזה יגיע. היא עושה את העכודה על הצד הטוב ביותר. לצערנו מכטינגר עזב, כי הוא לא רצה לעבוד תחת רשת המתנ"סים, שלדבריו זה גוף שמתנהל כמו ההסתדרות".
אבל זה ברור לך שהעובדה שאשתך בתיאטרון, זה מושך אליך אש.
"אותי לא מעניין האש. אני יודע שהיא מקבלת מחמאות גדולות על עבודתה. אני יודע למה 'מר יוגורט'-דובדבני מתנכל לה. כי הוא שמע, כאילו דפנה מתכוונת יום אחד להתמודד על ראשות העיר, אז הוא מפחד מזה. קודם כל, אם היא הייתה מתמודדת, אז זה היה הסוף שלו. אבל אני מודיע לו ולכל העיר, לדפנה מעולם לא היו כוונות להתמודד על ראשות העיר. דפנה לעולם לא תתמודד על ראשות העיר. אבל לדובדבני יש עוד הרבה מכשולים לעבור עד אז".
כי מה, כי אתה לא מתכוון לפרוש בקרוב?
"לא רק זה. גם כשאפרוש, הדבר האחרון שיקרה, זה שהוא יהיה ראש העירייה. אני לא אתן לזה לקרות".
אגב תיאטרון, לצורי יש גם דעה ברורה בכל הנוגע להכרזה של כמה שחקנים ומחזאים מתיאטראות שונות להחרים את התיאטרון באריאל: "אני חושב שהשחקנים האלו עשו טעות. אפילו הפלסטינים לא חולמים שאריאל תעבור לאיזשהו מקום. אריאל זו עיר לגיטימית בישראל. אני בעד שיחות וויתורים, אבל אריאל היא עיר כמו כל הערים בארץ".
ומה עמדתך לגבי הצגות בתיאטרון מוצקין, בהן חלק מהשחקנים לא רוצים להופיע באריאל?
"אני יודע שיש עכשיו הצגה בשם 'גטו', שבה מופיע איתי טיראן שחתום על המכתב נגד אריאל. בעקבות זאת, כמה מנויים התקשרו ואמרו שהם לא רוצים לראות את ההצגה הזאת, ונתנו להם הצגות חלופיות. אני לא צריך להחליט עבור התושבים, אבל שהתושבים יחליטו אם ללכת להצגה זאת או אחרת, או לראות שחקן זה או אחר".
"אני נולדתי בקרית מוצקין והיא בנשמתי. באתי ממקום בו הרווחתי פי חמש ממה שאני מרוויח כראש עירייה. באתי מתוך אהבה ואידיאולוגיה נטו. העיר חשובה לי מאוד, לכן רציתי שמוצקין תעלה על המפה. איך מעלים אותה על המפה? הרי אני לא צריך אחת כמו אטלי שתמתג לי אותה.
"הכי כאב לי, שכשהיו שואלים בעבר אנשים אם הם מכירים את מוצקין, הם היו עונים שהם רואים את השלט לעיר בדרך לעכו. כששמעתי את זה, זה כמו שדקרו אותי בסיכות. ואז בא הרעיון לחי פארק, ולתיאטרון. זה שיש מיליון איש שמבקרים בגן חיות בשנה, זה ממלא את לבי".
מה הפרויקט שאתה הכי קשור אליו, התיאטרון, הגן חיות?
"חן החיות. מאז ומעולם אהבתי חיות. בעלי חיים לא עונים לך, לא משמיצים אותך, אוהבים אותך ואני אוהב אותם".
מה הפרויקט הבא שלכם?
"3500 יחידות הדיור שמוקמים במשכנות האומנים. יש לזה ביקוש מטורף. הרבה באים ואומרים לי שהם לא מצליחים למצוא דירות לרכישה במוצקין. אנשים פה שומרים על נכס הדירות שלהם. מספיק להשוות את ערך הדירות כאן, לעומת קריות אחרות. לפני שהגעתי למוצקין, הקריה היוקרתית הייתה ביאליק. פתאום הגלגל התהפך. לדוקורסקי ייקח הרבה מאוד זמן להגיע אלינו. אנחנו לא שוקטים על השמרים".
צורי אף חושף כאן לראשונה הוא חושף תוכנית שהחלה לרקום עור: "אנחנו מתכננים להקים מרפאה ענקית על 3500 מ"ר, כמו בזבולון. זה יהיה חצי בית חולים. יהיה שם מיון, מרפאות מומחים. זה יקום איפה שהתיאטרון, שעבר למקום אחר. זה ייבנה על יד הספרייה ועל ידו יבנה גם בניין העירייה החדש. כל המתחם הזה יהיה מדהים. זה ישדרג את העיר יותר. באופי שלי, אני רוצה כמה שיותר דברים להשאיר אחריי".
צורי מבקש לעצור מענייני מוצקין ופותח במונולוג שעניינו גלעד שליט:"אני לא מבין איך מזניחים אותו שם. אני יודע שהמחיר כבד, אבל המדינה שאני הכרתי פעם, יכלה לחסל 500 מחבלים שהיא משחררת, בהנהחה שהם חוזרים לפגע. קרה לנו משהו במדינה הזאת. לא למדינה הזאת נולדתי, זו הייתה מדינה שאחד עוזר אחד לשני. היום צריכים תכנית של חיים הכט, כדי לראות אם אחד מתערב לטובת זולתו. אבל המדינה של פעם לא תחזור. לכן היה חשוב לי שמצעד שליט יעבור כאן, כדי שנראה את עמדתנו בנושא".
מלבד הפרויקטים, עניין החינוך, לפי צורי, קרוב עוד יותר לליבו: "אהבתי לעבור ביום הראשון לשנת הלימודים בכל כיתות א' בעיר עם המנכ"ל ומנהל המחלקה לחינוך, ולחלק את הספר שהפקנו 'מאיה ורון בדרך להיכל התיאטרון'", אומר צורי בחיוך. "בכל פינה ניתן להבחין בהשקעה לשמירת בתי ספר נאים, נקיים ובטוחים". מורי, במעבר חד עובר לדבר על נושא בוער בעניין החינוך: התחרות בין התיכונים בקריות: "בשנים האחרונות ישנה תחרות בין בתי הספר באזור. מי משיג אחוז גבוה יותר בזכאות התלמידים לתעודת בגרות, מי פחות. החלטתי להתעלם לחלוטין מתחרות מיותרת זו.
"היא מובילה לפגיעה בתלמידים החלשים. אנחנו לא מנשירים תלמידים חלשים, להיפך, אנו משאירים אותם במערכת ומעניקים להם מערך תמיכה מקיף, ליווי ומעקב אישי בזמן אמת. תוצאות ההשקעה אינן מאחרות לבוא גם בנתונים הרשמיים של משרד החינוך שמשקללים את כלל תושבי העיר. קרית מוצקין מובילה באחוז הזכאות העירוני מכל הסביבה, ונמוכה ביותר באחוז ההנשרה.איכות תעודת הבגרות של תלמידינו הייתה מהגבוהים באזור". וצורי מסכם: "יש עוד נתון שמעורר בי גאווה גדולה – שיעור המתגייסים לצה"ל בקרב בוגרי אורט מוצקין. 95 אחוזים מהבנים, ו-91 אחוזים מהבנות".
תגובת ניר דובדבני: "ראש עיר אמיתי אמור לעסוק בענייני העיר ולא בלכלוכים ובאינטריגות אישיות. חבל שמר צורי שכח זאת אך בטוחני כי הציבור יזכיר לו זאת ביום הבחירות.
"אני נדהם לגלות כל פעם מחדש את רמתו הירודה של ראש העירייה אוי לתושבי העיר שזה אשר עומד בראשה. המתקפות עליי מצדו של צורי משעשעות שלא להגיד הזויות, במיוחד משום שצורי יודע את האמת , הוא הציע לי את תפקיד המנכ"ל לפני הבחירות דרך מתווך, ואני זה שסירבתי, משום שמצפוני וערכי לא אפשרו לי לעבוד אצל אדם שבדרך ניהולו את העיר איני מאמין.
"שיטת פעולה זו של צורי, בה הוא מציע עבודה למי שמעז ללכת נגדו או להביע את דעתו מוכרת וידועה לכל ולא מהיום. כמו במקרה של מתנדבת עמותת אומ"ץ, חנה אטלי, שטענה כי צורי הציע לה עבודה בשעה שחקרה את התנהלותו.
"לגבי עיסוקיי: הרי שאין זה סוד שכיום אני בעלים ומנכ"ל של חברה לייעוץ ארגוני ועסקי, אשר בין לקוחותיה נמנים חברות המובילות ביותר במשק כגון בזק בין לאומי, מכון וינגייט ועוד עסקים רבים אחרים. בנוסף לעיסוקים אלו, אני שותף ברשת של בר בריאות אשר הביאה קונספט חדשני ומהפכני של משקאות בריאות. אני גאה בעובדה שאני מפרנס עצמי ביושר, בכבוד ובהגינות, אין נגדי כל חקירות משטרה או אחרות. אולי, בניגוד לצורי, איני זקוק לשליחה סיטונאית של חברי מועצה למשלחות בחול.
"לשמחתי, אני מרגיש את התמיכה בדרכי ברחוב וזו התשובה הטובה ביותר עבורי לכך שצדקת הדרך מכוונת אותי. תושבי מוצקין יודעים ומעריכים את עשייתי למענם – שבניגוד לצורי נעשית כולה ללא שכר או תמורה. מי שבאמת מכיר את העובדות יודע, כיצד אני בתפקידי כיו"ר ועדת בקורת של העירייה מנהל את ישיבות הוועדה ואת הגופים המבוקרים על ידה.
"חבל שגם בראיון זה צורי נמנע מלהשיב לתושבים לשאלות רבות, כמו מדוע הוא בוחר להעסיק את אשתו במשך כל כך הרבה שנים ללא הוצאת מכרז? האם היא אינה מספיק מוכשרת לעבור מכרז? וכל זאת מכספי התושבים, מדוע אין הוא מוכן לחשוף דוחות ומאזנים של גופים אשר כפופים באופן ישיר לעירייה, ועוד נושאים רבים שיש לתת עליהם את הדעת.
"במקום זאת, הוא עסוק להסתיר מהתושבים ולנהל מערכת סתימת פיות. אין ספק שלא קל להיות חבר אופוזיציה בודד במערך של 14 מריונטות אשר מרימים יד ומהווים חותמת גומי. אני לעומתם לא מתכוון לאכזב את קול הבוחר. אין כמו יום הכיפורים בשביל להתבונן פנימה לדעת את האמת ולעשות חשבון נפש".
תגובת אריה אבנרי, יו"ר אומץ, לגבי העברת החומר למבקר המדינה: "אכן העברנו חומר למבקר המדינה, אבל לא בעניין חנה אטלי, כי זה לא מעניין מבקר המדינה, אלא בעניין חומרים שהגיעו לידינו הנוגעים בהתנהלות העירייה בתחומים שונים".
לגבי חנה אטלי, אבנרי מציין: "היא לא פוטרה, היא התפטרה מתפקידה מרצונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם