יהיה שמח: מה רוצה הרב עובדיה יוסף?
הרב עובדיה שינה מקום, אך לא את המסרים. את הקצף הוא מוציא על אבו מאזן והפלסטינים, אבל הכעס האמיתי שלו הוא על ראש הממשלה המקפיא. הרב הפסיק מזמן להאמין לפלסטינים, והוא חושב שנתניהו נכנע להם ומי שסובל הם מצביעי ש"ס
איש מפעילי ש"ס ובכלל לא החמיץ את האירוע. היום מרביץ הרב את הדרשה השבועית בבית הכנסת הצמוד לדירתו ברחוב הקבלן בשכונת הר נוף. הקהל קטן ומצומצם. לרב אין כוח וסבלנות להופיע בפני ההמונים, אבל המסרים לא השתנו. אולי אפילו החריפו.
במוצאי השבת האחרונים התנפל הרב על אבו מאזן והפלסטינים. הוא איחל להם שיכה אותם הדבר, עם כל אויבי ישראל. השומעים התמוגגו וענו "אמן, כן יהי רצון". אחר כן נשאו כולם את תפילת הקדיש הראויה אחרי לימוד של דברי חכמים. בעוד שלושה שבועות יהיה הרב עובדיה בן 90 והוא מוכיח כי הוא בכושר שיא. גם התגובות לא איחרו לבוא.
ארצות הברית הביעה דאגה מהדברים. הפלסטינים הזהירו את העולם מפני ההסתה המסוכנת של הרב עובדיה, כאילו שבתי הספר שלהם לא מלאים בחומרי לימוד נגד היהודים, הישראלים ועצם זכותם להתקיים במדינה משלהם ובכלל.
העולם הערבי סער. ביום שני, יום לפני הפיגוע הנורא בצומת בני נעים, הוזמנתי לריאיון באל~ג'זירה באנגלית והמנחה שישב בדוחא שאל אותי בבהלה האם דברי הבלע של הרב עובדיה לא הולכים לטרפד את השיחות בוושינגטון. אמרתי לו שיש מספיק סיבות לכישלון הצפוי של השיחות שהחלו אתמול שאינן קשורות ברב המגדף.
למקהלה המגיבה הצטרף ח"כ אחמד טיבי שכינה את הרב עובדיה "רשע", "ואם הוא מאחל לרשעים מחלות, אז הוא מאחל את זה לעצמו", כך אמר. גם ח"כ ג'מאל זחאלקה נעלב. לך תזכיר להם את האיחולים הלבביים של הרב עובדיה לטומי לפיד, אהרן ברק, יוסי שריד ושולמית אלוני.
2. מי שמכיר מצוין את הרב עובדיה יודע כי היציאה על אבו מאזן לא משקפת רק את השנאה הידועה שלו לערבים, אלא גם את הביקורת הקשה שיש לו על ראש הממשלה בנימין נתניהו. המקורבים רואים בדברי הרב סוג של חשבון נפש אישי ומדיני, לא פחות. הרב חושב כי נתניהו קיבל ממנו את השלטון על מגש של כסף, אחרי שהוא בעט בציפי לבני שביקשה את תמיכתו. במקום לעטר את ראשו של הרב בכתר מלכות ולהתחשב בדרישותיו, נתניהו מניח עליו זר של קוצים דוקרניים.
שלושה עקרונות מנחים את הרב עובדיה בשנים האחרונות ברמה המדינית והחברתית. ראשית, הוא מבקש לדאוג למצוקת הדיור של החרדים, הדתיים והמסורתיים בני עדות המזרח; שנית, הוא מבקש להוציא את ירושלים מכל תחומי המשא ומתן ולראות בה
מבחינת הרב עובדיה, מאז קמפ דיוויד 2000 הפלסטינים רק מוליכים שולל את ישראל. הם לא מוכנים לשום פשרה, אבל ישראל בטיפשותה רק מציעה להם עוד ועוד, ושוחקת את עמדותיה. אילו היה בצד השני פרטנר רציני הרב היה חוזר לימי אוסלו, שבהם הסכים איכשהו לתמוך בפשרות מרחיקות לכת. אבל את הפלסטינים מייצג אבו מאזן, וכל העולם שמע מה הרב חושב עליו. ואם זה לא מספיק, הרב בטוח כי אבו מאזן מוליך שולל גם את נתניהו עצמו, מה שרק מגביר את חמתו.
3. הרב רוצה לראות את ירושלים הולכת ומתרחבת ומציעה פתרונות דיור לצאן מרעיתו, מצביעי ש"ס. הוא רואה את שני השרים הבכירים שלו יושבים על ברזי התכנון והבנייה הלאומיים, אבל איש מהם אינו יכול לסובב את השיבר.
אלי ישי שר הפנים ואריאל אטיאס שר השיכון מתלוננים בפניו השכם והערב כי נתניהו הפסיק לבנות בשכונות החדשות בירושלים, מעבר לקווי 1967. הם טוענים בפניו כי הממשלה לא הפקידה אף תכנית לשיווק קרקעות ולא הוציאה שום מכרז בגבעת זאב, פסגת זאב, הר חומה או רמות שלמה. הרב שומע וכמעט מזיל דמעה, מעידים מכריו.
וכאמור, גם ההקפאה מוציאה את הרב מדעתו. חצי מהציבור החרדי מתגורר היום ביהודה ושומרון, וגם הם מתקשים למצוא לעצמם בתים ודירות. שני השרים שמבצעים את ההקפאה בשטח הם ישי ואטיאס, מן הסתם. מי אשם? נתניהו. הרב עובדיה חושב שהפלסטינים הצליחו לגרור אותו לוויתורים כבדים, בלי לתת שום תמורה. ביום רביעי שעבר הצהיר ישי כי "יש להפסיק את הקפאת הבנייה ב~26 בספטמבר ולהתחיל לבנות כמה שיותר". ברור שהוא דיבר מהרהורי לבו של הרב.
4. ביום ראשון הסתייג ראש הממשלה מהדברים שאמר הרב עובדיה. הוא רצה אווירה יותר נקייה בפסגה, אבל אז הגיע הפיגוע. מי שחושב שהרב לא נפגע, טועה. בכל הפורומים האפשריים, אחרי תפילת הבוקר, בבית ובשיחות פרטיות הוא חזר על השילוב הקטלני בין ראש הממשלה ואוזלת היד בשטח. "אני לא שר ביטחון ולא רמטכ"ל שלו", אמר הרב. "הוא לא יכול להתנער ממני. אני לא יכול להמשיך לתת גיבוי לחולשה שלו".
הרב לא יכול לומר את הדברים בפומבי. זה לא הזמן והמקום לתקוף את ראש הממשלה. זה גם לא הזמן לפרק את ממשלת הימין. על ברק אובמה פרק הרב תחמושת כבדה לא מזמן. את התסכול הכבד שלו הוא הוריד הפעם על אבו מאזן, השועל הערמומי, שאוכל את הגבינה שנושרת לנתניהו מהפה.
העיתוי שמצא הרב היה פנטסטי. הוא חיבר את סדר הסימנים בראש השנה עם האקטואליה. "יהיה רצון שייתמו שונאינו וכל מבקשי רעתנו", מברכים על שולחן החג, ואוכלים תמרים. וזה בדיוק מה שהרב אמר על אבו מאזן והישמעאלים, לא?
הרב עשה עם עצמו חשבון נפש, אבל פתח גם חשבון חדש עם נתניהו. ויתור נוסף של ראש הממשלה בשיחות בוושינגטון או המשך ההקפאה יעלו לו ביוקר בבית משפחת יוסף. המומחים לענייני הרב טוענים כי הוא יפסיק בקרוב את הגיבוי האוטומטי שהוא מעניק לנתניהו. הוא יעשה לו צרות כמו שרק הוא יודע. אנחנו הולכים לחזור לימים העליזים של "העִזה העיוורת". בסוף הקדנציה הקודמת של נתניהו, כזכור, אמר הרב הכועס כי כאשר הקב"ה כועס על עם ישראל הוא שם בראשו "עִזה עיוורת", וכך כולם נכשלים בדרכם.
5. האם צריך להמשיך להתרגש מהסגנון הגס של הרב עובדיה? לדעתי לא. זוהי השפה שלו, כך דיברו אבותיו ואבות אבותיו בעיראק. נדמה לי שגם הציבור בכללו מתייחס אל הרב עובדיה בסלחנות. הוא איש אחר מדור אחר, ולא צריך לקחת את דבריו ברצינות יתרה. יש בדברים גזענות סמויה, אבל בגלל האיש והנסיבות קשה לראות בהם הסתה של ממש. עוד לא ראיתי חסיד ש"ס אחד שיצא מבית הכנסת אחרי נאום של הרב עובדיה כדי להתנקש בערפאת או אפילו לשרוף בובה של אבו מאזן.
הרב עצמו, כך נראה, לא מייחס לדברים שלו כוונות קיצוניות. בספר "בן פורת יוסף" על הרב עובדיה מביאים המחברים צבי אלוש ויוסי אליטוב מונולוג של הרב עובדיה אחרי אחת הסערות שעורר בדרשותיו. "אני לא מסית, זה לא נכון", הוא אמר. "זו השפה שלנו וכך אני מדבר כבר 60 שנה. אני מסית? אני הרי בית הלל של הדור. בכל מקום שרבנים מתעקשים להחמיר, אני רוצה להקל".
גם העיתונאים ניצן חן ואנשיל פפר נדרשו בביוגרפיה שפרסמו על הרב עובדיה תחת השם "מרן" לסגנון השוק שלו. גם הם מביאים את דברי ההסבר של הרב. הכול נעשה כמובן כדי לחדד את המסר בעיני ההמונים. "אני נוקט בדרשותיי שפה חריפה ומדמה דבר ודבר על דרך ההפלגה", הסביר הרב. "בדרשות, בניגוד לפסקי הלכה מקובל לדמות דבר לדבר ואיש לאיש, מתוך מגמה להדגיש את הרעיון הדרשני". מי שרוצה, מוזמן לקבל את ההסברים המלומדים הללו.
6. ושתהיה שנה טובה לכולם, "ויהי רצון שיסתלקו שונאינו", אמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם