בין מגדל דוד להולילנד: סיכום שבוע ירושלמי
הופעת הפאנק אנד רוק במגדל דוד הייתה בלתי נשכחת. שיהיה בהצלחה למשטרה עם חשודי הולילנד. תעזבו בשקט את העובדים הסוציאליים. וברסלבים, תנוחו קצת. אליק מרגלית מסכם שבוע
אנחנו עומדים בתור שמשתרך באטיות עד לקופות שלא הפסיקו לשנייה לרשום את שטף חובבי הרוק הצעירים. בכניסה למוזיאון לקח לנו שנייה להירגע מיופיו של המקום, ובמהרה נגלו לפנינו במה רחבת ידיים שהוקמה על המדשאה הגדולה, פופים שנפרשו ברחבי האתר ומאות כיסאות שהוצבו במקום.

הקונצרט במגדל דוד. בחסות דוד המלך
צילום: תומר זמורה
האמת, התרגשתי קצת. הופעה של קרולינה הנפלאה, "מרסדס בנד" המשובחים, ואסף אבידן ו"המוג'וס" האיכותיים, עם אחד המקומות היפים ביותר בעיר הזיזו לי משהו. הרבה זמן ששום דבר לא הזיז לי בירושלים.
השתרענו אחר כבוד על אחד הפופים, בכינון ישיר מול האמנים שהפליאו בביצועיהם והצליחו להרטיט את אוזניהם של המעריצים המשולהבים. אין לי ספק שאף שאותם אמנים, שהספיקו לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה ולהופיע בלא מעט בירות באירופה,
מעולם לא נתנו בראש במקום כזה. אין סיכוי.
בכל אופן, זו הייתה אחת ההופעות הטובות שהייתי בהן בחיי. הכול היה מושלם, מהסאונד המשובח ועד להפקה המהוקצעת; וכל זאת כמובן תחת חסותו של דוד המלך, שעליו אמרה רונית כי היא יכולה לדמיין אותו בקלות מתהלך על החומות ומבסוט עד המגדל מההופעה.
שאפו גדול ומחבק ל"צוללת צהובה", שמוכיחה בכל פעם מחדש את היכולת הפנומנלית שלה ביצירת תרבות בעיר שכמעט הספיקה לשכוח תרבות מהי.
2. ומאיגרא רמא לבירה עמיקתא. מצעד המושחתים ששתו את דמה העיר, לכאורה אם אתם ממש מתעקשים, יגיע ככל הנראה לבית המשפט.

אורי לופוליאנסקי. הגיע זמנו צילום: חן גלילי
המשטרה הלכה השבוע על כל הקופה עם פרשת הולילנד. המלצתם להעמיד לדין את אורי לופוליאנסקי, יהושע פולק ואלי שמחיוף רוממה את רוחי, ובניגוד לכל הסקפטיים שלא מאמינים שהפרקליטות תאמץ את ההמלצה, אני מאמין שהגיע זמנם.
אני מתפלל שלא היו פאדיחות בחקירה, שהדיווחים על מעורבותה של הפרקליטות בתיק מהתחלה היו נכונים ושלא נגיע למצב שהתיק הזה קורס בקול רעש גדול. הלוואי שייצאו כתבי אישום, הלוואי שהם יישבו בכלא, והלוואי שבעירייה ינקו את האורוות שהזדהמו בנגע השחיתות בתקופתו של אולמרט ושל לופו. שיהיה להם בהצלחה. לפרקליטות ולמשטרה כמובן.
3. אין כמו לתקוף את שירותי הרווחה. עיתונאים מתים על זה, נדמה שלעתים יוצא להם קצף מהפה כשהם מקלידים בעצבנות את דברי התוכחה שלהם.
השבוע התבשרנו בכאב על מותה של תינוקת בשכונת הקטמונים. באתרי החדשות לא חיכו אפילו שנייה והחצים נורו היישר ללבם הפגוע של העובדים הסוציאליים המסכנים, שמרוויחים שכר מינימום ועושים ימים כלילות לסייע למשפחות במצוקה.
אנחנו הרבה פעמים שוכחים שהאשמים הם בדרך כלל ההורים, אותם אלה שמביאים שבעה ילדים ויותר עם משכורת של קצבת אבטלה. פרו ורבו רציתם, אה? אף שאין שקל להאכיל את הילדים, או לתת להם קורת גג ראויה, שלא נדבר על משחקים, חוגים ויחס אישי. נכון שקורה לא פעם ששירותי הרווחה נכשלים בתפקידם, אבל האחריות היא בראש ובראשונה של ההורים.
4. ניצחון קטן ומתוק היה השבוע לקבוצת סטודנטיות שהצליחו להזיז את העירייה והמשטרה מתרדמת הקיץ שלהן, והברסלבים שהתנחלו בכיכר ציון נאלצו לזוז מן המקום.
אין לי בעיה עם הנחמנים הללו, בסך הכול הם די חביבים ולא מושחתים כמו החרדים שציינו לפני כמה שורות. ובכל זאת, פעם בשעה הם עוברים מתחת לחלון המערכת ברחוב הלל כשהווליום הבוקע מהוואן המרופט שלהם מחריש אוזניים.
מילא אנחנו שנמצאים בעבודה, אבל יש לא מעט תושבים שגרים במרכז העיר ונאלצים לשמוע טרנס חסידי במשך כל היום, וגם בלילה. במשטרה מגלגלים את הכדור לפתחה של העירייה, ואילו בכיכר ספרא בועטים אותו חזרה למגרש הרוסים. לאף אחד לא אכפת. אני רק חושב על וואן דומה שישמיע בקולי קולות מוזיקה ערבית, או רוק נוצרי, מעניין אם גם להם לא היו עושים כלום.