בגובה העיניים עם עמיר בלבן

הוא נולד בירושלים וגר במבשרת ציון. הוא חשב שלעולם לא ישמע צרפתית אבל עכשיו הוא מקבל פקודות בשפה. הוא אוהב לצייר בטבע ולוקח לו שבע שנים להוציא סרט. 1,555 מילים עם עמיר בלבן, בן 45, נשוי + 2, צפר, צלם וצייר שהכי נהנה לסבול בירושלים

רונית מזרחי | 6/8/2010 7:03

קריית היובל
"שכונת ילדותי. נולדתי בהדסה וגדלתי בשכונה, ברחוב גולומב. בקצה שלו היה קולנוע ירושלים ובפינה עמד 'הבית של המכשף'. זה בית שנמצא על הצומת והתגורר בו איש מבוגר שחי לבדו. לא נעים לי, אבל כילדים היינו עושים לו את המוות: היינו עומדים למעלה וזורקים עליו אבנים על הגג, והוא היה יוצא, מאיים ומקלל אותנו. זה היה הבילוי שלנו בקיץ.

עמיר בלבן איור: עמית בונאל

"זו הייתה שכונה מדהימה עם עולים מכל העולם. אני זוכר שהייתה לי מטפלת שבאה לשמור עליי, לא אזכיר את שמה, והייתי רואה אותה בעירום בבית. מתברר שהייתה לה עבודת יום ועבודת לילה ולפעמים היא הייתה מערבבת".

רנה קסין
"זו הייתה אחלה קייטנה. לא עניין אותי בית ספר, עניינו אותי טבע וטיולים. סיימתי תיכון עם בגרות בשלוש יחידות צרפתית. אני מדבר מעט מאוד, חשבתי שכשאסיים לא אשמע צרפתית בחיי, אבללפעמים אין לי ברירה כי נישאתי לצרפתייה. כל הפקודות היום זה בצרפתית".

צפרות
"התחיל אצלי בגיל 11. עם חבורת מתנדבים שעבדה בגן החיות התנ"כי הישן שדדנו קן של בז צרפתי ונתפסנו על ידי מחלק הנוער של המשטרה, וכך התחלתי את הקריירה שלי בצפרות עם רישום פלילי. עבודות השירות שקיבלתי היו להצטרף לחוג הצפרות של החברה להגנת הטבע, ושם נדלקתי על כל הנושא של ציפורים.

"בתיכון התחלתי להדריך את החוג כמדריך צעיר, והייתי תלמיד כיתה י"ג הראשון של המרכז לצפרות של החברה להגנת הטבע. זו הייתה שנת שירות, ואחת השנים הכי יפות בחיי. צפיתי בציפורים מהבוקר עד הלילה, מאילת ועד חרמון. התפקיד שלי היה לעשות השתלמויות בבתי ספר שדה על הציפורים שלהם. שם גם התחלתי לצלם ולצייר".

בצלאל
"הייתה לי ברירה לבחור בין ארכיאולוגיה לצילום, ובחרתי בצילום. זו הייתה חוויה לא נורמלית כי בבצלאל הכול נורא חופשי, ואפשר לצלם מה שרוצים. קניתי אופנוע שטח ויצאתי לצלם בכל הארץ, כך שרוב הלימודים שלי היו על אופנוע. עבודת הגמר שלי חולקה לשניים, האחת צילומי נוף ושטחי אש במדבר יהודה והחלק השני התמקד בציפורים.

"בהמשך נסעתי לטייל בעולם עם מצלמה וכלי ציור, והתחלתי לצייר יותר ברצינות. כשחזרתי לארץ החלטתי להמשיך את המסע וכתבתי ספר על הגולן שנקרא "גולן - מחברות מסע בטבע", שבו תיעדתי את כל החיות והצמחים מהחרמון ועד הירדן בשיתוף אחותי, שרון בלבן. אני משתף איתה פעולה עד היום".

התחנה לחקר ציפורים
"חזרתי לעבוד בחברה להגנת הטבע במסגרת הקמת התחנה לחקר הציפורים בשנת 1994, עם חבר טוב מהלימודים בשם גדעון פרלמן. היינו מגיעים למקום שבו נמצאת התחנה במטרה ללכוד ציפורים. בוקר אחד תפסנו ציפור עם טבעת משוודיה, וזה היה מעין אות שהמקום הזה חשוב לא רק לנו, אלא גם לציפורים, וכדי לשמור עליו אנחנו חייבים להפוך אותו לציבורי ולא להשאיר אותו כסוד בין צפרים.

שחרור בז בתחנה לחקר ציפורים. "השמועה פרסה כנף" צילום: באדיבות התחנה לחקר ציפורים ירושלים

"התחלנו להזמין אנשים לראות את המקום, גני ילדים ובתי ספר, וכמו שאומרים אצלנו בענף, 'השמועה תפסה לה כנף'. בעזרת הקבוצות הצלחנו לשכנע את מקבלי ההחלטות להעביר את השטח לידי החברה להגנת הטבע. השטח שומר על המעמד שלו כשטח ציבורי פתוח לציבור ללא תשלום, הוא משרת גם את הציפורים וגם את בני האדם".

החברה להגנת הטבע
"הארגון הציבורי הגדול והוותיק בארץ. נוסד במטרה לשמור על הטבע. הוא נוסד עוד כשארץ ישראל הייתה פתוחה וטבעית. היום המציאות שונה: המדינה מאוד צפופה והעיסוק בטבע עירוני הוא אחד מתחומי האחריות החדשים של הארגון".

גג חי
"הטירוף החדש. להפוך כל גג שאינו נגיש למערכת טבעית. על בניין הכנסת - אנחנו מתים לעשות בו גג חי. הצענו להם והם מתלבטים. נראה לי שרובי ריבלין מספיק שובב כדי לעשות את זה. הרמנו לו להנחתה. עשינו סקר בעיר וגילינו שאחד הגגות החיים הקדומים

ביותר בעיר זה הר הבית: ההר הוא מבנה חי.

"על הגג עצמו יש מטע זיתים ועצים, בקירות יש מושבות קינון. אז אם אבותינו תכננו את המבנה הכי גדול ומרכזי בירושלים כמבנה שיכול לשאת חיים, אנחנו עם הטכנולוגיה שלנו לא נעשה את זה?".

משפחה
"נטלי אשתי היא פרופסור חוקרת באוניברסיטה, הדמות החושבת בבית, שותפה לדרך. יואב ונעמה, הפרויקט".

בזיאר
"חלום ילדות שממנו התוודעתי לעולם הטבע. בזיארות היא אמנות ציד שהתפתחה בארצות ערב. זה ציד בעזרת בזים שנלכדים בתחילת החורף, ומאולפים למיני ציד שונים כמו צבאים למשל.

"בתור ילד התוודעתי לבזים של הגבעה הצרפתית. קיבלתי מתנה ליום ההולדת ספר שכתב אציל סקוטי ובעקבות מכתב ששלחתי לו בגיל 11 התחלנו להתכתב. זה היה חלום ילדות והיום אני מתנגד לדבר הזה, זה לא חוקי וזה לא הוגן כלפי הבזים שנמצאים בסכנת הכחדה".

ירושלים
"הבית, למרות שאני גר במבשרת. זו העיר, וסבלתי בהרבה ערים בעולם, אבל פה אני הכי נהנה לסבול.
מה שקורה בעיר זה קטסטרופה, אבל אני מחובר לריח, לאנשים, לטבע המיוחד שלה ומסביבה, וגם למקומות כמו התחנה, עמק הצבאים. זה חיבור שקשה להסביר אותו".

צבי בעמק הצבאים. "טלנובלה סביבתית" צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע

מבשרת ציון
"למבשרת הגעתי בתיכון ואני גר שם כיום, קרוב מאוד לנחל חלילים. הגישה להרי ירושלים היא נהדרת משם".

"ירושלים - יומן שדה"
"הסרט מתעד מקומות בעונות שנה שונות ולכן הוא יומן. לקרוא ליומן עירוני יומן שדה זה דבר והיפוכו. ירושלים ושדה, דברים שלכאורה לא יכולים להתקיים יחד, אלא שהסרט בעצם מוכיח שהדבר הזה קיים.

"זה מתחבר לעשייה גם בתחום הטבע העירוני; מתברר שיש יותר אפורים מאשר שחור ולבן, ואפשר לראות בתוך העיר, במקומות העתיקים, שיש חיות שמשגשגות, ובמקומות הפיתוח המואצים - טרגדיות כמו דריסה של צבי על כביש בגין".

סרט המשך
"יש סרט חדש בקנה שהולך לתאר נחל מאוד מיוחד, שהחלום שלי הוא להפוך אותו לשמורת טבע, 'נחל יששכר'. בין בית שאן לעמק הירדן. זה נחל צנוע ומלא בחיות, שבשונה מירושלים, בני האדם שם הם האורחים, והחיות בבית".

עמק הצבאים
"התופעה שעיר קולטת עדר צבאים בתוך מערכת שהופכת לאי של טבע, אי בתוך ים בנוי, זו תופעה מרתקת. לא רק בהיבט הטבע עצמו וההתמודדות עם הקשיים, אלא גם מבחינת ההיבט של איך בני אדם מתנהגים במרחב כזה. יש אנשים ששותים את הנס שלהם בשבת בבוקר בין הצבאים, ויש אנשים שיוצאים לצוד אותם עם הכלב.

"אני קורא לעמק 'טלנובלה סביבתית' מכיוון שהוא מגלם בסיפור שלו את כל הדרמות הכי רציניות שיש בטבע העירוני. אלה לא רק חיות מדהימות שקל להזדהות איתן, אלא כל הסיפור שמסביב וההתגייסות של אנשים לשמור על העמק. החברה להגנת הטבע, ואני בכללה, רואה את עצמה כנאמנה של הציבור וכמי שדואגת לאינטרס הציבורי עד שהעירייה תיקח את מלוא האחריות.

"בשבועות הקרובים התוכנית אמורה להיות מאושרת סופית, ואמורים להיכנס לתהליך תכנון מפורט. בפעם הראשונה עומדים לעשות אתר טבע עירוני של 220 דונם טבעי ושטח ציבורי פתוח ונגיש לכולם. אנחנו מקווים מאוד שראש העירייה יזכה לגזור את הסרט עוד בקדנציה הנוכחית".

"הולילנד"
"אות קין. אני לא נגד בנייה לגובה, אני חושב שזה דבר נהדר, אבל הדרך והתוצאה הן בושה לכולנו".

נחל יתלה. "כישלון שנישא איתנו עד הסוף" צילום: שימי נכטיילר

ניר ברקת
"ירושלים נמצאת בחדר טיפול נמרץ, וניר ברקת נמצא בנקודה כזו שכשהוא יסיים את הקדנציה שלו או שהוא יקבל צל"ש או שיקבל טר"ש, אין באמצע. אני מאוד מקווה שיקבל צל"ש. בסך הכול קורים כאן דברים טובים, יש חשיבה נכונה לגבי התפעול של העיר, ואני מקווה מאוד שזה יעבוד. יש אנשים טובים בעירייה, עם כוונות טובות".

חרדים
"נחשפתי לעולם החרדי בתיכון. חברים טובים שלי התחרדו, ואחרים חזרו בשאלה. זה עולם קסום שעלול לדחוק רבים מאיתנו מהעיר".

פארקים
"החלפת רעיונות בין ערים בעולם זה אחד הדברים הכי חשובים שיש. אני לא לבד בתחום הזה של פארקים. יש הרבה אנשים טובים שעוסקים בתחום הזה, ופארק המסילה זה הסיפור הבא אחרי עמק הצבאים, חד-משמעית. שני הפארקים האלה הולכים להרים את מערב העיר. השאלה איך לא יחזרו על טעויות כמו נחל צופים, שהיה יכול להיות פארק מדהים שמשרת אוכלוסיה ערבית וחרדית בצפון העיר.

"היום צריך לראות איך השטחים הפתוחים בעיר הופכים לסלון שלנו ולא לחצר האחורית, ומתחיל תהליך כזה. עכשיו סיימנו עבודה מאומצת עם העירייה, עשינו סקר תשתיות טבע עירוני, ומהחזון עברנו למעשה. יש הרבה טבע בתוך ירושלים, ובעזרת הסקר הזה העירייה תוכל לגבש מדיניות שימור טבע תוך כדי הפיתוח. המהפכה הגדולה היא שהגדרנו טבע כמו כל תשתית עירונית אחרת".

שמורות טבע
"השלד של המדינה בעיניי. בלעדיהן נהפוך לגוש בנוי בדומה למה שקיים היום באזור גוש דן".

רכבת ירושלים-תל אביב
"חשובה ונחוצה. בגלל עקשנות הולכת להרוס את אחד מאתרי הטבע החשובים בהרי ירושלים, נחל יתלה. דחיית החלופה של המנהרה גורמת לנזק בלתי הפיך, למשהו שאין לו תחליף, וזו טעות שנצטער עליה עוד הרבה מאוד שנים. כישלון שנישא איתנו, האנשים שעוסקים במלאכה של שמירת הטבע, עד הסוף".

בג"ץ
"תודה לאל שיש לנו את בג"ץ. זה אחד הכלים החשובים ביותר שיש לאזרחים למנוע עוולות שנגרמות לא פעם על ידי השלטון ועל ידי גופים שקשה מאוד להתמודד איתם".

אופניים
"משתדל לרכוב בעיר רק על אופניים".

עמיר בלבן
"אוהב טבע".