כבוד הרב: החיקוי הגורלי של שאול חיון
הבדרן החרדי שאול חיון עשה את טעות חייו: חיקוי מוצלח מדיי של הרב עובדיה יוסף הקים עליו את סיעת ש"ס. ארבע שנים עברו מאז וההתקפות עליו לא מפסיקות. בראיון מיוחד הוא תוקף את העסקנים סביב מרן, חושף את תעשיית הסרטים החרדית ומבטיח לחזור
הסיפור החל לפני ארבע שנים. חיון, בדרן במקצועו ואחד האנשים היותר מזוהים עם תעשיית הסרטים החרדית, קיבל שיחת טלפון מאחיה של ילדה בת 12 אשר לקתה במחלת הסרטן ושכבה בבית החולים על ערש דווי. חיון רגיל לקבל טלפונים מסוג זה: "בוא תשמח לנו את הילד. אתה היחיד שיכול להצליח".
הוא לא שיער באיזו מידה אותה שיחה תשנה את חייו. בהופעות ובסרטים שהוא מפיק עושה חיון שימוש בעיקר ב"חיקויי עדות". בטח שלא רבנים, הרי מדובר במעשה אשר עלול להתפרש כפגיעה וזלזול במושאי ההערצה של הציבור החרדי, וחיון מודע לכך.
אלא שאותה ילדה שכבה במיטת חוליה ושום דבר לא הצחיק אותה. חיון שאל אותה: "מה ישמח אותך?", והיא ענתה: "ברכה מהרב עובדיה". השעה הייתה שעת לילה מאוחרת וחיון פנה לקולגות מהתעשייה שיודעים לחקות את הרב עובדיה, אולי הם יסכימו לעשות מצווה, חיקוי קצרצר דרך הטלפון. אף אחד לא הסכים.
"אז קיבלתי על עצמי תוך שבועיים לעשות את זה, כי באמת הזמן שלה היה קצר", משחזר חיון. הוא למד היטב את הדמות, ואחרי שבועיים, כפי שהבטיח, התקשר לאחיה של הילדה ובישר לו: "יש לי את הרב עובדיה". "אם יש לך את הרב עובדיה", מסר לו איש שיחו מהעבר השני של הקו, "אז כבר תביא אותו לבית העלמין ירקון, כי אתמול בלילה היא נפטרה".
"זה הרג אותי, הבנתי כמה הדמות של הרב עושה טוב לאנשים", מגולל חיון את הסיבות שהביאו אותו להתחיל להופיע בדמותו של הרב עובדיה, אף שכאמור ידע היטב שמדובר
החיקוי הפך להצלחה מסחררת. גולת הכותרת בכל הופעה. "התחלתי להריץ את זה. בהתחלה בעיקר אצל חולים, אחר כך זה נכנס לאירועי צדקה, ואז ראיתי שזה עובד. אנשים פשוט אוהבים את זה. לא היה אחד שלא נפל מזה, צחקו מזה עד הגג", טוען חיון.
הוא אפילו השקיע ברכישת גלימה רקומה, מצנפת וזקן, בסכום לא מבוטל של 10,000 שקל. כיום התחפושת הזו כבר לא בידיו. כמו על חיון, גם עליה לא שפר הגורל, אבל לא נקדים את המאוחר, עוד נגיע לכך בהמשך.
כששואלים את חיון אם היה משהו בחיקויו את הרב עובדיה ששם אותו ללעג, הוא מתחלחל. "שום דבר לא היה בקטע של לצחוק חס ושלום על הרב. הרב עובדיה הוא מאור עיניי, הוא הפוסק שלי, מורי ורבי. אני חי את הרב עובדיה, אפילו קראתי לבן שלי על שמו. אני פשוט אומר דבר תורה, לא משהו ליצני, ובסוף מברך את הקהל".
לפעמים חיון גם היה מרשה לעצמו "לרדת" על האשכנזים ועל בורותם בהלכה ובחכמיה, כמו שהרב עובדיה נהנה לעשות מדי פעם. "יש את הרשב"ם, שהוא אחד הפרשנים, והייתי אומר ש'אם תשאל כל אשכנזי מי זה הרשב"ם, הוא יגיד לך שזה הרחוב שבו גר הרב קנייבסקי'. זה הצחיק את האנשים".
חיון מציין שהיו פעמים שהדמות הותירה רושם כל כך עז על הקהל, אף שהוצגה בסך הכול על ידי חקיין. באחת ההופעות הגיע חיון להופיע בבר מצווה בצפון. זה היה זמן קצר לאחר שהרב עובדיה אמר באחת מדרשותיו ש"חיילים נהרגים כי הם לא שומרים מצוות".
הדברים פורסמו וחוללו סערה גדולה. כאשר חיון עלה לבמה, עם הגלימה והמצנפת המזוהים כל כך עם הרב, לא התאפקו כמה מיושבי הקהל וצעקו לו: "לך מפה, אתה נגד חיילים". "הם התעצבנו באמת, כיסחו אותי כאילו באמת הרב עובדיה נמצא על הבמה", מתאר חיון.
"אז עשיתי את הקטע הקבוע שלי וגם החלטתי להתייחס לנקודה הזאת שבגללה הם צעקו עליי, כי הבנתי שברגע שהתלבשתי כמו הרב עובדיה, זה נתן להם תחושה שכאילו הרב עצמו מדבר. אז אמרתי שאני מאוד אוהב חיילים, ושאפילו הנכד שלי הוא חייל, ושאני אוהב את החיילים ובוכה עליהם כל יום. זה מה שמרן אמר בעצם גם אחר כך בשידור פנימי על העניין הזה. וכשסיימתי בא אליי אחד ואמר לי: 'אתה יודע מה? שכנעת אותי'".
לא עבר זמן רב ודבר החיקוי הגיע לאוזני מקורביו של הרב. הם לא אהבו את זה וזה גם לא הצחיק אותם במיוחד. המשבר בין הצדדים פרץ לקראת חג הפורים לפני ארבע שנים. לכבוד החג התעתד ביטאון ש"ס "יום ליום" לפרסם כתבה גדולה על אודות הבדרן החרדי הפופולרי; אלא שעל העיתון מפקחת ועדה רוחנית והוטל וטו על פרסום הכתבה. גורמים בעיתון פנו לחיון והודיעו לו שאם היא תפורסם, יהיה עליו למסור התחייבות בכתב שהוא מפסיק לחקות את הרב עובדיה בהופעותיו. משלב זה הגרסאות של הצדדים סותרות.
לטענתו של חיון הוא סירב להתחייב ואפילו הודיע שאם כך, הוא מוכן לוותר על פרסום הכתבה. גורמים במערכת שללו בפני "זמן ירושלים" את גרסתו של חיון. לדבריהם, חיון דווקא כן התחייב שיפסיק להופיע עם החיקוי אלא שהוא לא עמד במילה שלו, ויתרה מכך - יום לאחר הופעת הכתבה, שהתפרסמה בסופו של דבר בעקבות אותה התחייבות מצדו, הוא העז להופיע בדמותו של הרב עובדיה, לא פחות מאשר בישיבת חזון עובדיה, הנחשבת אחת מספינות הדגל של תנועת ש"ס ובראשה עומד הרב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה.
"הזהירו אותו והתריעו בפניו. אמרו לו: הרב הוא לא חבר שלך, הוא לא דמות שאתה יכול לעמוד מעל כל במה ולצחוק עליה ולזלזל", טוענים אותם גורמים ב"יום ליום". "אי אפשר להופיע בפני הציבור שלו ולעשות ממנו צחוק, יש גבול. זה ממש לא משחק ילדים". לטענתם, אנשים בעיתון לקחו על עצמם התחייבות בשמו של חיון אבל הוא לא עמד בה ובכך סגר לעצמו את כל הדלתות.
"נתנו לו את כל הקרדיט, הזמינו אותו להופיע באירוע ענק של ש"ס בבנייני האומה, אבל איבדו את האמון בו. אחר כך הוא ניסה להיכנס שוב לעיתון אבל אף אחד כבר לא היה מוכן להסתכן בשבילו. הוא עשה טעות חמורה", הם מסכמים.
בתגובה לדברים אלה טוען חיון שהופעתו בישיבת חזון עובדיה בדמותו של הרב הייתה לבקשתם של ראשי הישיבה וכי מעולם לא התחייב לשום דבר כפי שטוענים בצד שכנגד. זאת ועוד, לדבריו מישהו במערכת למעשה כתב את אותה התחייבות מדוברת בשמו ושלא בידיעתו. "אני אפילו אשמח לראות את ההתחייבות הזאת ולהראות אותה במשטרה, כי מישהו כתב אותה בשמי וזו ממש הונאה", הוא מוסיף.
מאז אותו אירוע פורימי הסכסוך בין הצדדים הלך והחריף, ולמעט חוש הומור יש בו כמעט הכול. איומים, חרם פרסומי, מלחמה על השם הטוב של הרב שבה מעורבת כמעט כל צמרת ש"ס, עסקנים שבוחשים בקדירה ולא מעט צביעות. מאז אותה התחייבות, שהופרה או שלא הייתה בכלל, תלוי למי בוחרים להאמין, הטילו בעיתון "יום ליום" חרם פרסומי על חיון וגם מ"אל המעיין" הוא קיבל טלפון שיותר הוא לא יוכל להופיע במוסדות החינוך של הרשת.
אך הסנקציות הללו לא ריפו את ידיו. חיון המשיך להופיע עם דמותו של הרב עובדיה ובמקביל לא חדל מניסיונותיו להיפגש עם הרב כדי לשמוע מה דעתו האישית בנושא, לעומת זו של העסקנים סביבו. חיון מאמין שרק אם היו נותנים לו להיפגש עם הרב לכמה דקות, הכול היה יכול להיראות אחרת, ושאם היה שומע ישירות ממנו כי הוא אוסר את כל העניין, "אז באופן חד~משמעי אני לא עושה את זה יותר. הרב עובדיה בשבילי זו המילה האחרונה".
אולם, כדי לקיים פגישה מעין זו יש לעבור תחילה דרך צבי חקק, המשב"ק (משמש בקודש) של הרב, האיש שמחזיק את המפתחות לבית ברחוב הקבלן 45 בהר נוף. חקק לא היה מוכן להקשיב, ובטח שלא לתת לו להיפגש עם הרב, כך לטענת חיון.
בשיחה שקיימו השניים, טוען חיון, חקק לא מוכן לנהל איתו משא ומתן בעניין ואמר שלא מעניין אותו מה הוא עושה וש"את מרן לא מחקים. אם נשאל את הרב, הרב יגיד כן. כי הוא עניו, והוא מוחל על כבודו, אבל אני זה שצריך לשמור על הכבוד שלו".
לדברי חיון, "מדובר במשהו שהוא יותר גרוע ממה שאני עושה. כי אני עושה רק חיקוי והם, אותם עסקנים שסביב הרב, ממש קובעים בשמו דברים בשרירות לב".
למרות הכול, חיון המשיך להתעקש. הוא פנה שוב ושוב לוועדה הרוחנית של "יום ליום", שחקק אף נמנה עם חבריה וטען בפניה שיש לו רבנים שתומכים בו, ונקב בשמותיהם המכובדים, "אבל אף אחד הוא לא רב בשבילם", הוא אומר. "ביקשתי שיתנו לי להופיע עם הדמות של הרב רק בבתי חולים, אבל הם לא היו מוכנים להסביר לי אפילו למה לא נותנים לי להיפגש איתו. 'אם את האדמו"ר מגור לא מחקים אז גם את הרב עובדיה לא מחקים. הבנת?'", נאמר לו.
כאשר חיון המשיך בשלו למרות הכול, יד נעלמה אף דאגה לחבל בפועלו. כשנה לאחר אותה הופעה בחזון עובדיה. חיון הוזמן להופיע בהילולה לכבוד ז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו, באירוע מובהק של ש"ס שנערך באשקלון על ידי מוסדות "אוהל משה". במקום נכח הרב מאיר מאזוז, אחד הרבנים המובילים בציבור החרדי הספרדי וראש ישיבת כיסא רחמים בבני ברק. חיון הופיע במקום עם התזמורת שלו, לא תחת כובעו כבדרן, אבל אז הרב מאזוז התחיל לדבר בשבח החיקוי הנודע שלו.
"יש פה הפייטן הזה, הוא גם מחקה את הרב עובדיה והוא עושה את זה בטוב טעם ודעת. מי יכול להטריד היום את הרב עובדיה להגיע מאירוע לאירוע? אז היום יש לנו את שאול חיון". חיון רץ במהרה כדי ללבוש את הגלימה והמצנפת, הזקן והמשקפיים, נעמד בצמוד לרב מאזוז והתחיל לחקות. עם תום ההופעה הוא קיפל את הבגדים ושם אותם מתחת לציוד ההגברה. בסוף הערב הוא לא מצא אותם. לאחר כשלוש שעות הוא קיבל שיחת טלפון: "תמשיך לעשות את הרב עובדיה, נראה אותך".
כך המצב נמשך במשך שנתיים ימים. חיון המשיך לנסות להיפגש עם הרב באופן אישי, ולא לקבל את דין העסקנים, ובמקביל החרם הלא רשמי עליו המשיך לחול על ראשו. אלא שאז חלה הסלמה בסכסוך עם תום תקופת הבחירות לרשויות המקומיות, לפני כשנה וחצי. חיון הוזמן להופיע בחדרה בכנס ניצחון של תנועת ש"ס המקומית שגרפה באותן בחירות שבעה מנדטים. רגע השיא של אותו ערב היה הופעתו של חיון בדמותו של הרב עובדיה. הקהל יצא מגדרו וכתבה קצרה בערוץ 2 שודרה באותו יום.
למחרת בשעה 8:00 בבוקר חיון כבר קיבל טלפון זועם מיו"ר תנועת ש"ס אלי ישי. הלה מסר לו כי עליו להפסיק את מעלליו לאלתר וגילה לו שכבר יש מכתב חתום של בד"ץ בית יוסף, בית הדין שבנשיאותו מכהן הרב עובדיה יוסף, ובו כתוב שאם לא יחדל מלחקות את הרב בהופעותיו הוא יוחרם וינודה.
חיון נבהל ונשבר. הוא הודיע כי הוא מתחייב להפסיק, רק שלא יהיה עליו חרם, אבל במקביל גם ניסה לנצל את אותו משבר לטובת המצב. "הפעלתי קשרים עם מקורבים לש"ס שידברו עם משה יוסף, הבן של הרב, שיעצור את כל החרם הפרסומי עליי ובתמורה התחייבתי להפסיק להופיע עם הדמות של הרב", מספר חיון. אור ירוק ניתן לעסקה. ההתנצלות פורסמה בהבלטה ב"יום ליום" תחת הכותרת "הבהרת דברים" ובנוסח מעליב, אשר לטענת חיון נכתב שלא בהתייעצות עמו.
"יען והיו אשר הבינו כי אולי חלילה נגעתי בקצה גלימת כבוד התורה הנני מתחרט חרטה גמורה ומתחייב אני בכל לבי כי לא אשוב לכסלה עוד", כך נכתב. אלא שגם זה לא עזר. במשך התקופה שחלפה מאז חדל חיון לחלוטין להופיע בדמות הרב עובדיה, אבל החרם הפרסומי עליו טרם הוסר. נוסף על כך, כל יוזמה שבה היה מעורב סוכלה.
כך למשל, סרט תדמית ששל ש"ס נגנז, לאחר שכבר צולם, ברגע שנודע שהוא מעורב בסיפור. "רק נשאר עוד לצלם את ברכתו של הרב בסרט, צוות הצילום הגיע לבית של הרב, אבל כששמעו ששאול חיון מעורב בסיפור הזה, הדלת נשארה נעולה. הצעתי שאני לא אכנס, שאשאר בחוץ, אבל לא היה עם מי לדבר", מגולל חיון את מסכת ייסוריו.
חיון המשיך להישבע בפני הש"סניקים שהפסיק עם החיקוי והתחנן שיתנו לו לפרסם ב"יום ליום", כדי שיוכל לפנות לקהל היעד שלו. התשובה הלקונית שהתקבלה מצדם הייתה בדרך כלל: "אנחנו נבדוק את זה". "הם עשו סיכול ממוקד על איש קטן שלא שווה כלום. סיעה שלמה נאבקה בי. קיבלתי על עצמי לא לעשות את החיקוי הזה יותר, כדי שלא יכסחו אותי, אבל למרות שהפסקתי עדיין מנדים אותי", קובל חיון על מצבו.
עבודתו של חיון (41), נשוי פלוס שבעה ילדים, היא לשמח אנשים. יש לו תזמורת, הוא מפיק סרטי קומדיה, מופיע בהצגות ילדים, עושה חיקויים. בציבור החרדי לא מכנים אותו בדרן, קוראים לו "המשמח". אבל נראה שמשהו בחוויה הלא נעימה שעבר עם ש"ס נסך בו עצבות עמוקה.
פגשתי אותו לפני כחמש-שש שנים, זה היה בן אדם אחר. עולץ ותזזיתי, שולף בדיחות וחידודים בכל הזדמנות שיש. גם כיום הוא עוד ממשיך עם זה, קשה לשנות הרגלים, אבל אפילו שהוא מנסה לתבל את תיאור תחושותיו וסיפורו על ידי בדיחות וחיקויים, בעיקר של עסקנים המנסים להלך עליו אימים, משהו בעיניו הכהות נותר עצוב וספוג מרירות.
לאחרונה חלה התרככות מסוימת בסביבת הרב עובדיה, אבל דווקא זו גרמה לחיון לצאת מכליו ואפילו לשבור אותם. לאחר שנתיים שבמהלכן הוא חדל להופיע בדמות הרב, הציבו בפניו תנאי שאם הוא מעונין ליישר את ההדורים, עליו לעבור תחילה תקופת צינון, עד שיוכח ש"נגמל" לגמרי מהחיקוי. רק אז, נמסר לו, ישקלו בש"ס להסיר את החרם הפרסומי מעליו. הדרישה הזו הרתיחה את חיון.
"שנתיים תקופת צינון זה לא מספיק?", הוא זועם, ולא בכדי. החיקוי המוצלח יכול היה לספק לו פרנסה ראויה. "קיבלתי טלפונים מבתי חולים, התחננו בפניי שאבוא ואעשה את הרב עובדיה, אבל סירבתי לכולם. פונים אליי אנשים ומבקשים שאופיע עם התזמורת בתנאי שאעשה את הקטע עם הרב עובדיה, מבחינתם זה האטרקציה של האירוע, אבל בלי זה למה להם להשקיע בי במקום לקחת איזה תקליטן שעולה להם כמה מאות שקלים פחות?".
התנאי החדש, תקופת הצינון שהוא נדרש לעמוד בה, סימן אצל חיון נקודת מפנה והוא החליט שלא לשתוק עוד ולהחזיר מלחמה שערה. בתוך תוכו הוא הבין שמישהו שם בבית הרב לא באמת מתכוון לסלוח לו אי פעם. בלבו גמלה ההחלטה לחזור להופיע בדמות הרב עובדיה והוא גם החליט להודיע על כך לאתר החרדי בחדרי חרדים.
"בעיקר הוא קבל שם על העסקנים שדואגים לטרפד כל יוזמה בתחום הקולנוע והיצירה שנעשית במגזר החרדי. התגובות שקיבל לאחר הראיון היו תומכות. "התקשרו אליי עשרות רבנים ואישים שקשורים לצמרת של ש"ס, נציגי ציבור, מנהלי מוסדות, ואמרו לי, 'אנחנו לא יכולנו להגיד את מה שאתה אמרת. שהכול נסגר ברמת העסקנים'".
"נכון שיש דברים שנסגרים אצל הרב עובדיה בלבד", מבקש חיון להעמיד דברים על דיוקם, שמא ישתמע שהרב הוא אולי לא האישיות המכרעת בש"ס, "אבל יש דברים שעושים את זה ממש מתוך הבטן, בלי אישור", הוא אומר. "כי אם המקרה שלי היה מגיע לבית של הרב זה היה נסגר אחרת. או שלא. אבל לפחות התחושה הייתה אחרת".
מכל אותם אנשים שהתקשרו כדי לחזק אותו, ביקש חיון שאולי גם יזרקו עליו מילה טובה אצל ישי למשל, אולי זה יעזור. אבל הללו העדיפו על פי רוב להתחמק באלגנטיות. "פעם, גדולי ישראל, כשהם חשבו משהו הם אמרו אותו. לא חששו מאף אחד. אבל היום הדברים נסגרים ברמה של עסקנים ופה הבעיה הגדולה".
הסיפור של חיון מהווה אולי סימפטום קיצוני לבעיה המובנית בכל הקשור לתעשיית הבידור החרדית, בעיקר בתחום הקומדיות והפקת הסרטים למחשב. אם אי פעם בחייכם עסקתם ביצירה, ניסיתם לכתוב סיפור, שיר או תסריט וחוויתם מחסום יצירה או שהמוזות פתאום נדמו, חכו עד שתבינו מה עובר על יוצר חרדי. "אחד הדברים הכי קשים זה להפיק סרט בציבור החרדי", קובע חיון.
"אתה קודם כול נתון למרות דברי התורה, לחינוך, לגדולי ישראל ולעסקנים. העסקנים הם חלק בלתי נפרד מכל מיני דברים שהם רוצים שיהיו וצריך לשבת אתם, ולסכם איזה דברים כן יהיו, ואיזה לא, וכל רגע צצות הנהגות חדשות ועד שכתבת משהו הכול יכול להשתנות ברגע".
אותם עסקנים, שנואי נפשו של חיון, "הם אלה שהורסים לנו והסיבות שלהם הן לא טהורות", הוא מאשים. "אני לא חושב שעסקן פסל את המחשבים כי הוא חושב שאסור מחשבים; בינתיים העסקנים נלחמים בזה, עד שבעתיד הם יוכלו לעשות מזה הרבה כסף. הרי זו המדיה היחידה שיכולה להיכנס לציבור החרדי, כי אין טלוויזיה, עד שיגיע השלב שבו הם יגידו: 'מצאנו איזה פטנט מיוחד', וזה יהיה רק אחרי שיהיה להם כוח גדול של אנשי פרסום מאחוריהם".
ומה לגבי הרבנים? איפה הם בכל הסיפור?
"גם הרבנים עצמם, יש להם בעיה, כי הם נתונים תחת איזושהי בעיה חברתית. אם הרב לא ילך עם הזרם, אז הזרם יתקוף אותו, לא משנה מיהו. פעם היה מושג שרב, לא נוגעים בו. קודש קודשים. היום אין חסינות לרבנים. כולם יכולים להשתלח בהם, בכל צורה, בכל דרך. והוא חושש. הם מפחדים מהשמועות, ולהתלכלך עם אנשים זה לא כדאי".
חיון מעיד שהוא מתייעץ עם רבנים, אבל הם, במקרה הטוב, מעדיפים על פי רוב שלא להיחשף ולתת את הסכמתם הפומבית לעניין. במקרה הפחות טוב הם אפילו לא מוכנים לעיין בתסריט. מעל ראשם מרחף האיסור שלא להכניס מחשבים לבתים, בעיקר בגלל סכנת האינטרנט.
כחלק מהמאבק בתופעה מונפקים מדי יום ביומו פשקווילים המתארים את הזוועות שעלולות להתרחש אם לא תיעצר. מעל גבי קירות השכונות החרדיות התופעה מכונה "מגיפה", וגם מוסבר שאינטרנט בגימטריה זה סרטן ובאמצעים גרפיים מישהו גם שרטט תהליך אבולוציוני המתאר כיצד ילד עם פאות וספר קודש בידו הולך שבי אחר המחשב ובסופו של דבר הופך למעין מכשפה.
אלא שכפי הנראה מדובר בגזירה שהציבור לא יכול עמוד בה, בעיקר אם לשפוט על פי הפופולריות של הסרטים הללו בקרב הילדים החרדים. "הילדים שלי לא יכולים להיכנס לתלמוד תורה מסוים כי אבא שלהם משחק בסרטים וזה בעוכריי, אבל אז אני בא למנהל ואומר לו: 'סליחה, אתה הרי קונה ממני סרטים'. אולי הוא לא נכנס לחנויות, כי הרי אסור, אבל הוא כן מתקשר אליי שאבוא אליו מתחת לבית להביא לו דיסקים. אחרי כמה ימים אני מקבל טלפון מאיזה אדמו"ר שהבת שלו חולה והוא מבקש שאביא לו דיסקים. אז פתאום זה כן מותר? אז לפחות שאותו אדמו"ר גם יכריז כי לחולים מותר", מציע חיון.
לדעתו של חיון, האיסור הגורף בנוגע למחשבים עושה נזק גדול בהרבה מהסכנות האפשריות שהם מציבים לפתחם של הבתים החרדיים. "בגלל שאין פיקוח, הרבנים מפחדים להתעסק עם זה ואף אחד לא מוכן לדבר על זה כדי לא להודות שזה קיים, ונוצר מצב שבאו מפיקים, שהם חרדים לגמרי, עושים מה שהם רוצים.
"מכניסים לסרטים חרקות, יריות ואקדחים וקפיצות מהגגות וכל מיני אפקטים שההורים לא רוצים שהילדים שלהם יראו, כי הם מאוד חוששים מזה, זה לא מתאים להם, ואני מבין אותם. גם אני לא מרשה לילדים שלי לראות את כל הסרטים שהם כביכול חרדים. למרות שמדובר באקשן חרדי, יש מאות אקדחים כל הסרט אבל לא שומעים ירייה אחת, אבל בשביל להראות אדם שמחזיר תפילין גנובים בסוף הסרט, למה צריך להראות את כל האקשן המטורף הזה?", מזדעק חיון.
"הרי מדובר בעצם במחנך של הדור הבא. לצערנו. אני רואה כשמגיעים חברים לבן שלי, אז חמש דקות הם עושים שיעורי בית ובכל הזמן שנשאר הם רצים למחשב. אבל אם זה ככה, אפשר להחדיר לילדים מסרים חינוכיים דרך הכלי הזה ולא רק לאסור וזהו. כי אם כבר סרטים, אז למה לא סיפורי התלמוד למשל?", שואל חיון. זה גם הכיוון החדש שלו.
בימים אלה עמל חיון על צילומים לסדרת דיסקים המבוססת על כ-300 מעשיות מהתלמוד המצולמת בכפר החשמונאים המשחזר סביבת מגורים המותאמת לתקופת בית שני שבה חיו ופעלו התנאים, גיבורי המשנה והגמרא. הוא מקווה שבזכות הסדרה הזו הוא יצליח לסלול את הדרך גם למגזרים אחרים, כמו למגזר הדתי~לאומי ואפילו המסורתי או החילוני.
למרות הציפיות הרבות שהוא תולה בהצלחת הסדרה, חיון עדיין מקווה שגם כאן הוא לא יסתבך עם העסקנים. "כי הרי תנא אסור להתעסק איתו, מדובר בדמות קדושה", הוא מסביר את הבעייתיות שעלולה להתעורר. "כי מי אמר למשל, שרבי עקיבא היה ג'ינג'י?". ואכן, גם השחקן דוד אברהם, ג'ינג'י אמיתי, המגלם את דמות רבי עקיבא בסדרה מציין שאפילו הוא לא שיער מעולם שהתנא המפורסם היה אולי בעצם ג'ינג'י.
בתגובה לטענות מוסר עורך "יום ליום" יצחק קקון כי "העיתון פועל על פי הנחיות הוועדה הרוחנית וכל מה שנכתב או מתפרסם בעיתון עובר ביקורת רוחנית מלאה על ידי תלמידי חכמים, הן בעניינו של שאול חיון והן בענייני צניעות, השקפה וכבוד התורה".
מקורב לרב עובדיה יוסף מסר בתגובה: בכיר בבית הרב עובדיה יוסף שוחח עם הרב על נושא אשר עלה בכתבה, ואלה עיקרי הדברים שנאמרו בשיחה: הרב עובדיה יוסף הוא גדול פוסקי הדור, וגדולי הרבנים והדיינים מקבלים זאת ונוהגים בו ביראת כבוד, מכיוון שזהו כבוד התורה. לא ראוי שאדם חרדי יעשה חיקוי זול לגדול הדור, גם אם הוא חושב שזה לא נעשה כדי לפגוע. מר חיון ביקש להיפגש עם הרב עובדיה יוסף והדגיש כי ינסה לשכנע את הרב במעשיו, אבל בכל מקרה ימשיך בחיקויו הזולים, ולפיכך לא היה טעם בפגישה זו.
בקשה לתגובה הוגשה גם לצבי חקק, עוזרו האישי של הרב עובדיה יוסף, אך כל תגובה לא נמסרה ממנו.
מטעמו של יו"ר סיעת ש"ס אלי ישי בחרו שלא להגיב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם