הצילו את החוף: למה סוגרים את הים התל-אביבי כל כך מוקדם?

בעיר שמתיימרת לפעום מסביב לשעון לא ייתכן שהמצילים, שאחראים על הנכס הכי שווה שיש לעיר הזו להציע, עובדים לפי לו"ז של פקידים בדואר

אביב לביא | 6/6/2010 15:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
איור: מושיק לין
אדם טבע ועיר איור: מושיק לין

קצת לפני חמש המציל התחיל לחפור ברמקול. נאום חוצב להבות, ארוך, מפחיד, שנחתם בהודעה שהוא הולך הביתה ומשאיר אותנו לבד, אנחנו והגלים. הבן שלי נעץ בי מבט מבוהל. החנון הקטן התקשה להתמודד עם נבואות הזעם שהנחית עלינו המואזין שיושב בסוכת המציל. מצד אחד, אמצע היום, השמש זה עתה התחילה לתפוס זווית אלכסונית, רק לפני כמה דקות הגענו לחוף והספקנו להירטב בקושי עד הברכיים, ולפנינו עוד שלוש שעות של אחר צהריים קסום בים. מצד שני, המציל אומר שהזרמים לא צפויים, ושבאופן כללי דיר באלאק. הילד שאל מה זה דיר באלאק. "ככה אומרים בערבית רחצה נעימה", עניתי ונכנסתי לטבילה הראשונה של הקיץ.

אני לא יודע מה הנסיבות ההיסטוריות המטופשות שהובילו לכך שיש פער של שלוש שעות, שבהמשך הקיץ מצטמצם לשעתיים ולשעה, בין סיום יום העבודה של המצילים לרגע שבו שוקעת השמש. בעיר שמתיימרת לפעום מסביב לשעון לא יכול להיות שהמצילים, שאחראים על הנכס הכי שווה שיש לעיר הזו להציע, עובדים לפי לו"ז של פקידים בדואר, מפילים את החסקה מהיד בחמש אחר הצהריים ונועלים את הסוכה.

המצילים צריכים לסגור את הים לא דקה אחת לפני שהים נסגר באופן טבעי. הייתי מרחיק לכת ומציע שבאוגוסט העירייה תדאג גם לשירותי הצלה ליליים בחוף תורן - מה יותר קול מטבילה בטוחה בחצות? -אבל בואו נתחיל מהמינימום המתבקש: מציל עד השקיעה.

זה לא רק עניין של לו"ז הגיוני - הרי רוב האנשים בעיר הזו מסיימים את יום העבודה או הלימודים יחד עם המצילים, אז מתי בדיוק הם אמורים להגיע לים? - וזו לא רק העובדה שהשעות הכי יפות ומרגשות של הים התל-אביבי מגיעות שעה לפני השקיעה.

עוד לפני כל הטיעונים הללו, בואו נדבר על בריאות: רק לפני שבועיים-שלושה, במהלך שבוע המודעות לסרטן,

חזרו משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן והפצירו בנו שלא להשתזף ולהיחשף לשמש בשעות הצהריים הקשוחות. הים הוא מקום מומלץ, לפי כל המומחים, בשעות הבוקר או אחר הצהריים והערב. הישראלי הצייתן מקשיב לעצות הללו, מגיע לים כשהשמש מפסיקה לסנוור, ומגלה לתדהמתו שהמדינה שלחה אותו לים - אבל לא דאגה לו למציל. במילים אחרות, מציעים לנו לבחור ממה אנחנו מעדיפים למות: סרטן עור או טביעה.

למען הסר ספק: המצילים ישמחו לעבוד עוד שעה-שעתיים. זה רק עניין של תקציב. לא משהו שיש בו הרבה אפסים, אגב. בתל אביב יש בסך הכול 13 חופי רחצה מוכרזים. תהיו בטוחים שעלות הטיפולים בחולי מלנומה, שלא לדבר על כמה מקרי טביעה שניתן למנוע, מטילה עול כבד הרבה יותר על כתפי המשק. אבל ההיגיון הכלכלי הזה - לשלם עכשיו קצת יותר כדי לשלם אחר כך הרבה פחות - מעולם לא חדר את מסך האטימות והראייה קצרת הטווח של מקבלי ההחלטות בישראל.

ועוד לא דיברנו על ההיבט החברתי: הים הוא של כולם, ובחינם. איך אמורים הורים מהעשירון התחתון לשמור על שפיות בתל אביב באוגוסט, אם לא בעזרת ניצול כל דקה של ים עד השקיעה? האם הם אמורים ללכת הביתה, להדליק מזגן, לשלם אלף שקל בחודש לחברת חשמל ובאותה הזדמנות לייצר עוד קצת זיהום אוויר? או אולי עדיף שהעירייה תדאג שהמועדונית הכי גדולה, הכי יפה והכי כחולה שיש בתל אביב תישאר פתוחה?

עיריית תל אביב מתגאה, בצדק, בעובדה שחופי העיר הם מהנקיים בארץ. כבר כמה שנים הם מדורגים בצמרת מדד החופים הנקיים של המשרד להגנת הסביבה. תל אביב יודעת להקדים עיריות אחרות בלא מעט תחומים, אז הנה עוד תחום שבו, בקלות יחסית, היא יכולה להיות חלוצה, מודל לחיקוי ולקנאה. עיר בלי הפסקה, מציל עד השקיעה, תודו שזה שילוב ממש מתבקש.

טוחנים מים

נתי חולף מדי בוקר על אופניו סמוך למתחם התחנה בנווה צדק, ולאחרונה הוא מתעצב למראה כמויות גדולות של מי השקיה שנשפכים על מדבר האספלט ומתבזבזים. הוא פנה למוקד העירוני, אך לא הבחין בשיפור כלשהו. הוא פנה אליי, וזו התשובה שקיבלתי מהעירייה:
 

מי ההשקייה בנווה צדק. לא נראה כמו נזילה נקודתית
מי ההשקייה בנווה צדק. לא נראה כמו נזילה נקודתית צילום: פרטי

"מדובר בנזילה נקודתית שהתרחשה בבוקר אחד במערכת ההשקיה במתחם התחנה, ואשר תוקנה בתוך שעתיים. לא ידוע לנו על פניות למוקד העירוני, ובכל מקרה לא מדובר על בזבוז אדיר של מים אלא על נזילה מקומית שכאמור תוקנה בתוך זמן קצר".

העברתי את התשובה לנתי. הפער בינה לבין מה שהוא רואה בשטח הוציא אותו מדעתו. זו תגובתו לתגובה: "שקר גס. כבר שבועיים אני מתקשר לדווח. ביום שלישי לא הייתה נזילה כי סגרו את הברז, וביום רביעי ראיתי גנן עובד. ביום חמישי ראיתי שוב את הנזילה, וכשהסתכלתי על האזור שבו הוא עבד ראיתי שכל מה שהוא עשה זה להניח אבן על הפיצוצים כדי שהמים לא ישפריצו גבוה. שוב התקשרתי למוקד, ולמחרת עוד פעם. הרושם שלי הוא שכל צנרת הגינון מחוררת, הנזילות הן ביותר מצינור אחד. כל בוקר אני רואה אותן. להבא אקח אתי מצלמה ונראה מה יהיה".

למחרת נתי הצטייד במצלמה ותיעד את המצב. אולי עכשיו בעירייה יטרחו לעשות משהו בנושא.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אדם טבע ועיר

צילום: עודד קרני

אביב לביא נולד ברמת גן ועלה לתל אביב בגיל 6, כותב ב"זמן תל-אביב" טור על חיים ירוקים בעיר, רוכב על אופניים ונושם עשן אוטובוסים אורגני

לכל הכתבות של אדם טבע ועיר

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים