י-ם: כך מתכננת העירייה להגדיל את הכנסות הגבייה במיליונים
שוטרי יס"מ באולמות קבלת הקהל, בדיקה מחודשת לזכאותם של אזרחים ותיקים, טלפונים לבתי חייבים, חוקרים פרטיים, בדיקת פטורים לבתי כנסת ומוסדות חינוך וביצוע מבחן הכנסה לתושבים מדי שנה. הכל על התוכנית הסודית להעמקת גביית חובות הארנונה והחנייה מהתושבים
לטענת גורמים בעירייה, העיכוב נבע בין השאר בשל צורך בשינוי פני אולמות העירייה לטובת דלפקי גבייה חדשים ואכלוס בעלי תפקידים נוספים לצורך הגבייה.
על פי פרטיה המלאים של התוכנית, הנחשפים כאן לראשונה, העירייה תפעל בין השאר להעמקת גביית החובות בעזרת טלפונים לבתי חייבים בשעות אחר הצהריים, בדיקת פטורים מחודשת לתושבים ותיקים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, הצבת שוטרי יס"מ באולמות קבלת הקהל שיטפלו במתפרעים, וביצוע מבחן הכנסה לתושבים פעם בשנה במקום הנהוג כיום, פעם בשלוש שנים. התוכנית נידונה בחשאיות מוחלטת ובהרכבים מצומצמים של נציגות בכירי העירייה.
החובות שייגבו אמורים להוסיף לקופת העירייה כ-60 מיליון שקלים כבר בשנה הנוכחית, ובהמשך -120 מיליון שקלים בכל שנה. נוסף על כך, לצורך יישום התכנית בכוונת העירייה לגייס לשורותיה 65 עובדים חדשים, ביניהם פקידים, כלכלנים, סטטיסטיקאי, סטודנטים ועורכי דין.
כמו כן יתוספו 23 דלפקי שירות חדשים באולמות קבלת הקהל וכן 15 עמדות חדשות במוקד שירות הגבייה הטלפוני. התכנית נוסחה על ידי מנהל האגף לשומה ולגבייה משה לוי, והוגשה לראש העירייה ניר ברקת ולגזבר העירייה אלי זיטוק. עלויותיה מסתכמות בכ-35 מיליון שקלים. אל דאגה, אתם תשלמו את העלות.
ההחלטות בדבר התוכנית אושרו בתקציב העירייה לשנת 2010 אלא שכעת, כמעט חצי שנה לאחר תחילת שנת התקציב, עדיין לא החלה בשטח התקנת העמדות החדשות והתקנים החדשים שאושרו עדיין לא מולאו. לטענת בכירים בעירייה, נוכח העיכובים הללו ייפגעו יעדי התכנית והיקף הגבייה. "אין סיכוי שהעירייה תצליח לגבות השנה 60 מיליון שקלים", טוען גורם בכיר בעירייה.
על פי מסמכים פנימיים בנושא, "עיקר הקושי ביישום המתווה נוגע לעניין הוספת הדלפקים באולמות קבלת הקהל, וכן הצורך בהוספת שטח למוקד הטלפוני". מבחינה זו, טוענים גורמים בעירייה, הקושי הוא שיקולי אסתטיקה, שכן במשך השנים הכתיבו בעירייה "קו נוקשה ובלתי מתפשר כל אימת שעלה צורך בשינוי", ומאז שנחנכו האולמות הנוכחיים במשרדי בניין מס' 1 בכיכר ספרא לפני כ-20 שנה לא נעשו בהם שינויים משמעותיים כלשהם.
בימים אלה שוקלים בעירייה כיצד ליישם את התוכנית נוכח העובדה שהוספת דלפקים עלולה לפגום במראה האולמות ובחזותם. "על העירייה להכריע בין שיקולי שיפור השירות ותוספת הכנסה ובין שמירה על הדר אדריכלי", אומר בכיר בעירייה.
על פי
לזמן ירושלים נודע כאמור כי התוכנית כוללת יוזמה להצבת שוטרי יס"מ בשכר באולמות קבלת הקהל של אגף הארנונה נוכח התנגדות חריפה הצפויה בקרב תושבי העיר לעניין הגבייה. לטובת נושא זה מקצה העירייה סכום משוער של 225 אלף שקל.
נוסף לזאת יוקצו שני מיליון שקלים לצורך תשלום עמלות לבנקים בגין עיקולי חשבונות של תושבי העיר, וכן כחמישה מיליון שקלים לתשלום משכורות לעובדים החדשים וכשישה מיליון שקלים לצורך השינויים הפיזיים והתקנת העמדות החדשות באולמות קבלת הקהל.
העירייה, אגב, מתכוונת להציק לכם גם בבית. מהלך נוסף המשלים את התכנית הוא ביצוע טלפונים יזומים לביתם של חייבי הארנונה והחנייה בשעות אחר הצהריים על ידי אנשי המוקד הטלפוני העירוני.
מדי שנה מעניקה העירייה הנחות בארנונה למאה אלף נכסים מתוך 225 אלף הנכסים הקיימים בעיר, בסך כולל של כ-480 מיליון שקלים. במסגרת התוכנית מתכוונים בעירייה להתחיל לבצע בדיקות מקיפות במטרה לוודא שכל הנהנים מההנחה אכן זכאים לה, בין השאר באמצעות קיום מבחן הכנסה מדי שנה ליותר מ-30 אלף זכאים להנחה בשל הכנסה נמוכה.
כיום נערכת לרובם בדיקה אחת לשלוש שנים. במקביל תקציב משרדי החקירות החיצוניים הבודקים מקרים שבהם מתעורר חשד שבעל ההנחה אינו זכאי לה באמת יגדל ב-700 אלף שקל בשנה.
מי שעוד צפויים לשינוי בנהלי ההנחות שלהם הם התושבים הוותיקים, הנהנים כיום מ-30 אחוז הנחה. משנת 2004 לא נבדקה זכאותם של רבים מקרב 9,000 מקבלי ההנחה, וכעת הוחלט לבדוק מדי שנה את הדירות, בין השאר כדי לוודא שמי שגר בהן בפועל הם התושבים הוותיקים עצמם ולא גורמים אחרים, דוגמת שוכרי דירות מהזכאים.
צעד נוסף במסגרת יישום התכנית הוא בדיקת זכאותם להנחה של מוסדות ציבוריים שונים, בראשם בתי כנסת, מוסדות חינוך וישיבות. מספר הנכסים הזכאים לפטור מארנונה עומד כיום על 3,600. חלק גדול מהם לא נבדק זה שנים רבות ולמעשה יתכן כי נכסים שכבר לא משמשים לצרכים האמורים עדיין זוכים לפטור מארנונה. כעת בכוונת העירייה לבצע בדיקה מחודשת בנושא ולוודא את זכאותם לפטור.
התוכנית מתייחסת גם לאפשרות סבירה של הגשת מספר רב של ערעורים והשגות בעניין זה, ובכוונתה לערוך בדיקות שטח לבירורי הזכאות שעלותן מוערכת בכשני מיליון שקלים.
פן נוסף שאליו מתייחסת התוכנית הוא טיפול בחובות אבודים. כיום רשומים בנתוני העירייה אלפי חובות ארנונה שלא שולמו החל משנות השבעים, רבים מהם אינם ברי גבייה, אם מסיבות של חובות בסכומים קטנים מאוד ואם בשל פשיטת רגל.
מחיקת חובות על פי החוק היא הליך מורכב ולכן בעירייה מתכוונים לגבש פתרון לבעיה, שכן צבירת החובות האבודים מפריעה לגביית חובות האמת, מסיטה משאבים ופוגעת בתקינות הרישומים. במקביל לצעד זה יש כוונה להכניס מערכת מחשוב חדישה לרישומים בנושא.
כך או כך נגמרה החגיגה. למי שיש חוב שיצפה במקרה הרע לחוקר פרטי בבית, או במקרה הטוב לשיחת טלפון מנציג השירות בעירייה.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "עיריית ירושלים פועלת בכל המישורים במטרה לאייש המשרות שאושרו מוקדם ככל שניתן. למרות העיכוב בלוחות הזמנים, העירייה פועלת לעמוד ביעדי הגבייה כפי שנקבעו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם