ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

נווה צדק: דרישה לבדוק הליכי אישור המגדלים המתוכננים

התכניות להקמת שבעה מגדלים ענקיים לאורך מסילת הרכבת הישנה בשכונת נווה צדק נמצאות בשלבים מתקדמים של אישור. ועד פעולה שהוקם באיזור מנסה לעצור את התוכנית: מרימים כאן בניינים בלי להתייחס למרחב הכולל

בימים אלה, שכל פרויקט בנייה נבחן בהם בדקדקנות יתרה על רקע החלטת עיריית ירושלים להקפיא את יישום היתרי הבנייה בפרויקט הולילנד כדי שתוכל לבדוק את הרקע לאישורם, הולכים וגוברים הקולות בתל אביב הקוראים לבחון פעם נוספת את אישור בניית רבי הקומות למגורים ולעסקים מסביב לשכונת נווה צדק ובתוכה.

מדובר בשורת בניינים בני 26 קומות או יותר לאורך רחוב יצחק אלחנן ו'ציר המסילה' (תוואי מסילת הרכבת הטורקית הישנה מיפו לירושלים), אשר לטענת המתנגדים יהיו לה השלכות חמורות על התכנון, על התחבורה ועל האקולוגיה, ואף הרסניות על כל אזור דרום מערב תל אביב, בואכה יפו.

הרשימה ארוכה: מתחם ניבה- 26 קומות ; מתחם ליבר- 32 קומות ; מתחם האטד - שלושים קומות; מתחם דיגל-שלושים קומות; מתחם לפיד-ארבעים קומות; יצחק אלחנן ב-35 קומות; ומגדל יצחק אלחנן "וייט סיטי", שכיום הוא בן שלושים קומות, וצפוי לצמוח בעוד עשר קומות, אם תאושר התוספת, מלבד כמה בניינים שכבר קיימים, כגון מגדל נווה צדק (נחושתן) שגובהו ארבעים קומות.

"אנחנו נאבקים נגד שבע-שמונה תכניות בו בזמן, שבכל אחת מהן מעורבים אינטרסים שונים ומורכבים של כל הצדדים - היזמים, העירייה והתושבים", מסביר דוד איתן, חבר ועד הפעולה של נווה צדק, לשעבר כלכלן וחבר התנועה לאיכות השלטון.

"מרימים כאן בניינים בלי להתייחס למרחב הכולל ובלי לדאוג לתשתיות המתאימות. מילא אם בין הבניינים הענקיים היו מסדרים שטחים ירוקים כמו ברמת אביב ג'. זו הייתה חצי צרה, אבל כאן, בין מגדל למגדל תוקעים עוד בניין בן חמש עד שמונה קומות.

"התוצאה ידועה כבר עכשיו: כל השכונה תהיה מוקפת חומה - בלי אוויר ובלי אור, והאזור יסבול מהצללה רצינית של בניינים חוסמים. בקיצור, סותמים את נווה צדק ואת סביבותיה רק בשביל מגדלי יוקרה".

אכן, לא כדאי להתקנא בתושבי האזור, אשר צריכים לעקוב ביסודיות אחר יישום התכניות לאזורים המקיפים אותם. לפני שבוע הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את תשובתה לוועדת הערר הארצית בעניין מגדל ליבר שעתיד להיבנות בציר המסילה, ובימים אלה צפוי להיכנס לשלב ההתנגדויות המאבק בתכנית הגבהת מגדל ה'ייט סיטי' בפינת הרחובות מוהליבר ויצחק אלחנן.

המגדל בן שלושים הקומות, אשר ממדיו מטילים צל גדול על חלקים נרחבים של השכונה רוב שעות היום, צפוי כאמור לצמוח לכדי ארבעים קומות. מלבד הגבהת המגדל, על פי התכנית, הכביש לאורך הרחוב אמור להתרחב לשישה מסלולים, והדבר ייאלץ להרוס שני מבני

ציבור המשמשים את בית הספר לבנות של רשת החינוך החרדית "בית יעקב".

מלבד זה, לפני ארבעה חדשים אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את הפקדתה של תכנית יצחק אלחנן ב', ובכללה הקמתו של מגדל נוסף בן 35 קומות בפינת הרחובות יצחק אלחנן וגרוזנברג.

לכולם ברור כי ריכוז כזה של גורדי שחקים לאורך "ציר המסילה", המקביל לרחוב אילת, יחייב שיפור מסיבי של תשתיות החשמל, המים והביוב באזור וכן סלילת כבישים חדשים והרחבת כבישים ישנים, שיאפשרו כניסת תחבורה פרטית וציבורית מהכניסות הדרוםמזרחיות לתל אביב, והדבר יוסיף לזיהום האוויר ולבעיות התנועה שכבר היום האזור סובל מהן.

"אי-אפשר להרחיב את רחוב יצחק אלחנן לכיוון מזרח כי אז נתקעים בקיר הבטון של מגדל שלום", מסבירה סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ), המתנגדת לתכנית במתכונתה הנוכחית. "אז רוצים להרחיב מערבה ולעלות על מבני ציבור קיימים שמשמשים בית ספר. החלופה היא לסטות צפונה מעט, אבל הרצון הוא שהכביש יהיה בקו ישר מערבה.

"בואו לא נאשר את המגדל או לפחות אם מאשרים אותו, אז לא להרוס את בית הספר; ואם גם את זה לא מקבלים, אז לעשות חלופת דרך לתחבורה ציבורית כי לא נשאר מספיק שטח לבית ספר תקני. מה שקורה כאן זה גם קיזוז משטחי ציבור, גם בניית מגדל גבוה יותר וגם תוספת של כבישים".

לטענת דוד איתן, כבר יש לעירייה סיכום עם היזם, שלפיו הוא ידאג להעתקתו של בית הספר "בית יעקב" לבני ברק החרדית, אך כרגע אין כל תכנית קונקרטית להקים מוסד חינוך חדש באזור.

"העירייה באה ואומרת לו: "אנחנו ניתן לך עוד עשר קומות, ואתה תוותר על עשרה מטר משטח המגרש שלך כדי שנוכל להרחיב את הכביש ותעביר על חשבונך את בית הספר לבני ברק", מספר איתן. "כל העסקה הזו עם היזם חייבת לדעתי להיבחן. מה זו עסקת החליפין הזו? ואגב, מישהו בכלל הולך לפקח על זה? אולי בבני ברק הוא יקבל שטח מהעירייה? במקום לקחת מהיזם מסי השבחה, מעדיפים משום מה בעירייה להטיל עליו מטלות, והוא מרוויח מזה בגדול".

לדברי להבי, כשמטלת יזם רשומה בתב"ע אז היא מקוזזת מהיטלי השבחה, אך בדרך כלל דורשים את המטלה הציבורית חוץ מהיטל ההשבחה. יש לציין כי בתב"ע (תכנית בניין עיר) המקורית של מגדל נווה צדק הקיים, הוא מתחם נחושתן, הותר בזמנו לבנות במקום שני בניינים של תשע ושל 11 קומות בלבד.

ב-1999 הופקדה תכנית חדשה למקום לבנייה בגובה ארבעים קומות, וההסבר לשינוי היה שהיזם קיבל מטלה ציבורית: שיפוץ שלושה מבנים היסטוריים למרגלות המגדל וייעודם לשימוש הקהילה. ב-2004, כשכבר היה המגדל בנוי, שוב שונתה התב?ע, והבתים לשימור שיועדו לשימוש ציבורי הפכו לשימוש מסחרי. שוב, היזם חגג, התושבים ספרו הבטחת שווא נוספת.

התנגדותם של תושבים בנווה צדק למגדלים הענקיים סביבם, שרובם צפויים לשמש למגורים, נעוצה בין היתר במחסור אשר קיים כבר היום במוסדות ובמבני חינוך - מחסור שצפוי להיות קריטי עם כניסתן של מאות רבות של משפחות למגדלים.

לפיכך הסוגיה שנידונה היום בוועדות השונות בעניין מגדל ליבר, בן 32 הקומות, עוסקת בעיקר בשימושיו העתידיים: מגורים, עסקים או שילוב בין השניים. בתיק זה בולטים במיוחד ה"זיגזגים" בעמדת עיריית תל אביב.

בתחילה המליצה העירייה כי מגדל ליבר ישמש כולו למגורים. לאחר מכן היא חזרה בה והמליצה לוועדה המחוזית על יחס של 75 אחוזים לעסקים ו-25 אחוזים בלבד למגורים, ובתוך כך ביקשה להמתין עם ההחלטה עד גיבוש המדיניות הכוללת בעניין המתחם כולו.

לטענת התושבים, היא עשתה זאת לאחר שהבינה כי יש באזור מצוקה של מוסדות חינוך וגני ילדים, אשר תחמיר מאוד עם כל תוספת של יחידות דיור. כך או כך, במאי 2009 קבעה ועדת התכנון העירונית כי רוב אזור "הגוש הגבוה" שיקום בו מגדל ליבר יהיה מיועד למגורים, אך השאירה את ההמלצה שלפיה רוב גורד השחקים עצמו ישמש לעסקים.

חברי הוועדה המחוזית לא התרשמו מהבקשה. לאחר שקבעו כי המלצת העירייה סותרת את המדיניות שהיא עצמה קבעה לאזור, והחליטו להשאיר בידי היזמים את ההחלטה בעניין השימוש בבניין-מגורים, מסחר או משולב.

אקורד הסיום, הזמני כמובן, שייך לתכתובת בין ועדת הערר הארצית ובין הוועדה המקומית והוועדה המחוזית, שדרשה מהם להסביר איך ההחלטות וההמלצות שלהן מתיישבות עם המדיניות הכללית במתחם המסילה.

בין השאר ביקשה ועדת הערר לדעת אם לפני שהחליטה העירייה על מדיניות של ייעוד מתחם המסילה למגורים התבצעה איזושהי בחינה מעמיקה של התכנית ושל השפעתה על האזור, מדוע חלה סטייה מהמדיניות העירונית בהתייחסות למגדל ליבר, וחשוב לא פחות - אם יש מענה תכנוני הולם לכל אחת מהחלופות - רק מגורים, רק משרדים או שילוב בין השניים.

כאמור, לפני כמה ימים הגישה הוועדה המקומית את תשובתה בעניין, ואפשר ללמוד ממנה על תהליך קבלת החלטות התכנון בעיריית תל אביב. "על פי עקרונות מדיניות המסילה", נכתב בתשובה לוועדת הערר הארצית, "השימושים במתחם יכללו מינונים שונים של מגורים, תעסוקה, מסחר, תרבות ועוד.

בפועל, באזור 'הגוש הגבוה' כבר קיים מגדל נווה צדק שמשמש למגורים, ובהתייחס לצרכים הציבוריים הקיימים בסביבה - לא יהיה אפשר להעמיס תוספת יחידות דיור בפרויקט מגדל ליבר.

אפשרות הבחירה שנתנה הוועדה המחוזית ליזמים במתחם ליבר,? הודו בוועדה המקומית, "מעמידה את עיריית תל אביב-יפו במצב שהיא לא תוכל להיערך ולתת מענה לצורכי הציבור הנובעים מתוספת יחידות הדיור בפרויקט".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "בנוגע למגדל יצחק אלחנן: פינוי בית הספר, הרחבת הכביש והבנייה החלופית הם תמורה מלאה והשבחה בגין כל הזכויות הנוספות. בנוגע למתחם נחושתן: השימור בפועל של המבנים לשימור בוצע ומומן על ידי היזם, ובבדיקה כלכלית שנעשתה התברר כי עלויות משימות הפיתוח שהוטלו עליו עולות על ההשבחה.

"לפיכך שינתה הוועדה המקומית - באישור הוועדה המחוזית - את ייעוד המבנים לשימור, מציבורי למסחר הפתוח לציבור. תכנית ליבר הופקדה בשתי חלופות: למגורים או לתעסוקה. בעת הכנת תכנית המתאר החליטה הוועדה המקומית לאזן את השימושים במתחם ולהמליץ לוועדה המחוזית על חלופה מעורבת. במתחם ליבר קודמה מדיניות כוללת, הנותנת מענה גם לצרכים העירוניים.?

יזמי הפרויקט "וייט סיטי" העדיפו שלא להגיב. 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...