ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

ארץ נהדרת, גרסת המציאות: סיור בין מקפלות הבגדים בתל אביב

"ארץ נהדרת" אמנם נגמרה, אבל השפעותיו של מערכון "המקפלות" ניכרות תחת כל קולב רענן. "בזכות המערכון יש פחות זלזול במקצוע", אומרת מקפלת, ואחרת מודה: "המערכון משקף מאוד את המציאות"

לא מעט ביקורות נמתחו על היוצרים ועל הכותבים של "ארץ נהדרת" העונה, אבל דבר אחד הם יודעים לעשות בגאוניות כבר כמה שנים טובות: לזהות דמויות לכאורה שוליות ואפרוריות - אבל כאלה שכולנו נתקלים בהן מאות פעמים בחיי היום-יום - ולהציב אותן במרכז הבמה.
   
כך זה היה עם לובה הקופאית, וכך היה זה העונה עם המערכון המרענן של "המקפלות". אין אדם - טוב נו, לא אדם, אבל בטוח גברת - שאינו מכיר את הנערה חתומת הפנים בצדה של חנות הבגדים האופנתית, העסוקה בסידור הבגדים הזרוקים על המדפים ולא נתקף ייסורי מצפון כשמשך מערמת המקופלים בגד ובסופו של דבר לא קנה אותו.

לרוב כולל תפקיד המקפלות גם טיפול בלקוחות ומכירה, אבל בירור קל מגלה שחנויות מסוימות אכן שוכרות את שירותיהן של צעירות בגיל הנעורים - בחורות שמפאת גילן הן עדינות ורגישות - ואלה כלל אינן באות במגע עם הלקוחות. כלומר, מקפלות "קלאסיות". על כל פנים, כבר כמה שבועות שהמקפלות מכל הסוגים חשות את עוצמת הזרקור שהופנה אליהן, ולדעתן ימשיכו להרגיש זאת עוד תקופה ארוכה.

"מאז המערכון כל הזמן לקוחות חושבים שהם מצחיקים ואומרים לי לא לגעת במקופלים", אומרת מאיה, בת 27, מוכרת בחנות רשת גדולה במרכז העיר. "זה נהיה סוג של בדיחה. כשהלקוחות מגיעים לקופה לפעמים אני מחזירה וזורקת לעברם את ה: 'או-קיי, יאללה... מממ... ביי".

ההבדל העיקרי בין המקפלות של "ארץ נהדרת" המגולמות בידי עלמה זק ושני כהן למקפלות של ארצנו הקטנטונת הוא שהקיפול הטלוויזיוני הוא קריירה של ממש (עוד מימי הצבא כמקפלות מצנחים) והמקפלות שם מתייחסות לנושא ברצינות תהומית, ואילו רוב המקפלות במציאות הן משוחררות אחרי צבא, סטודנטיות וכאלה שהן בין לבין.

מאיה מעידה כי דווקא המערכון גרם ללקוחות להתייחס לדמותן ביתר רצינות: "האמת, בזכות המערכון אנשים לא פותחים היום כל בגד מקופל", היא מסבירה. "אנשים מבקשים יותר עזרה, מתחשבים, ומבינים שזו עבודה לכל דבר ושאנו משקיעים מחשבה ומשאבים כדי שהחנות תהיה מסודרת. אני באמת מרגישה שיש שינוי בגישה ופחות זלזול במקצוע".

מתברר כי תורת הקיפול עצמה משתנה מחנות לחנות וכמו במערכון, מייצגת את אחד העקרונות החשובים במצג שהחנויות מציגות: "אצלנו הכול מקופל עם ניירות משי", מספרת מאיה, "חשוב מאוד שהקיפול יבליט את הדוגמה של הבגד וכן שכל הבגדים בחנות יהיו אחידים ומקופלים באותה צורה".

בחנויות אחרות בוחרים "לקווצ'ץ' הכול ביחד, ולשים במדף הגבוה ביותר בחנות, ולפיכך קשה מאוד להגיע למקופלים", מוסיפה נ', בת 28.

להבדיל מחנויות הרשת הגדולות, בחנות שיפעת ריוב בת ה-28 עובדת בה, חנות בוטיק קטנה בשינקין, אין חיילים במסדר על המדפים: "אני חושבת

שדווקא זה נותן את התחושה שאפשר לגעת", היא אומרת.

ריוב החלה לעבוד לא מזמן בתחום הקיפול, ואולי זה מה שמאפשר לה להיות, עדיין, סבלנית: "לא ידעתי שיש לבחורות אישיו גדול כל כך עם קניית בגדים. הן יכולות לעמוד מול המראה במשך שעה ולשאול איך הבגד נראה כשהן הולכות, כשהן יושבות, בסיבוב - דברים שהם דילמה היסטרית מבחינתן".

את המערכון המדובר ראתה ריוב רק לאחר שהעירו לה לקוחות בהומור: "אל תיגעי במקופלים". מבחינתה הכול נכון, ואפילו על סף הגאוני, עד כדי כך שמנהל החנות עצמו מאזין לשיר הנושא בטלפון האישי שלו.

האלמנט הבולט - והמבדר - בדמותן של "המקפלות" הטלוויזיוניות הוא הטינה והמיזנטרופיות שלהן כלפי הלקוחות. בעניין זה, על אף ההקצנה במערכון, המקפלות מרגישות הזדהות עמוקה: "לקוחות שפותחים את כל הבגדים זה דבר מעצבן מאוד. מאוד", מדגישה מאיה. "אנחנו מסדרים ומסדרים, ולבסוף מקפלים הכול בחזרה. יש הרבה לקוחות שמרגישים שחייבים להם הכול".

נ' עובדת כל חייה בחנויות בגדים. כיום, כמה חודשים לאחר שעזבה משרת ניהול ברשת גדולה, היא התמקמה בחנות בוטיק של מעצב ידוע במרכז תל אביב. את סודות המקצוע האופנתי היא מכירה היטב, ואף יותר מכך, היא מכירה את הצדדים היפים פחות שלו.

"המערכון משקף מאוד את המציאות", היא אומרת. "מוכרות בגדים, בעיקר ברשתות הגדולות, הן הרבה פעמים אנטיפטיות ולא מתייחסות ללקוח. אחרי שהלקוח כבר הלך, המוכרות מעירות את ההערות העוקצניות מאחורי גבו.

"אם מדובר בכמה דקות לפני הסגירה, ייגשו אל הלקוח ויתעקשו להראות לו, רק שלא ייגע במקופלים. אמנם מדובר בפרודיה מוקצנת, אבל האווירה הכללית של המערכון לחלוטין תואמת את המציאות".

תואמת את המציאות עד כדי כך, שמתברר כי בכמה מהרשתות לא קיבלו בהומור את המערכון, והחליטו להסיר מהפלייליסט את שיר המקפלות הידוע, רק שהחנות לא תהיה מזוהה עם התנהגות המקפלות הטלוויזיוניות.

סיבה נוספת למרמור בקרב המוכרות והמקפלות - דבר שלא בא לידי ביטוי במערכון - היא התנאים הסוציאליים להן הן זוכות בעבודה.

אותן מקפלות צעירות, שאינן מתקרבות אל הלקוחות, גם אינן נהנות מהטבות האקסטרה במשכורת. בכל חנות בגדים המוכר הזוטר עובד שעות ארוכות בעמידה, עם משכורת מינימום לשעה, ואת העמלות הוא מקבל על פי המכירות שעשה באותו החודש. תהיה טוב, תרוויח יפה.

כמו-כן, שישנם לא מעט חוקים סוציאליים אשר אמורים להקל את עבודת המוכרות, אך לא בכל חנות מוציאים אותם לפועל באופן מלא. לנ', כעובדת במשרת ניהול, היו גם מקרים שהגיעה ל-14 שעות עבודה רצופות, ואת השכר עבור השעות הנוספות הייתה מקבלת גלובלית, בלי קשר לסך השעות שעבדה בפועל. בשל כך היו גם שעות שעבדה בחינם.

"ישנו גם חוק שמחייב הצבת כיסאות בחנות כדי שהעובד יוכל לשבת, ולא תמיד זה קורה", מזכירה עורכת הדין סיגל פעיל המתמחה בדיני עבודה. "אני הייתי עדה למקרה שעובדת בחנות התיישבה, ומנהל החנות העיר לה על כך. שאלתי אותה אם הוא אוסר עליה לשבת, אבל היא לא ענתה לי".

האם יזכו המקפלות לתנאים סוציאליים מייטיבים בעונה הבאה של "ארץ נהדרת? שיקרינו גם הם על עולם המקפלות? כנראה ניאלץ לחכות ולראות, ובינתיים - להמשיך להריץ דחקות על המקופלים של המוכרות.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...