הנפילה של פולק: מפסגת הפוליטיקה הירושלמית לתא המעצר
החושים הפוליטיים המחודדים, השליטה בספרי התקציב, הברית המיוחדת עם משפחת פרוש והיריבות עם לופוליאנסקי. איך הפך יהושע פולק, אחד החשודים המרכזיים בפרשת הולילנד, למטאור פוליטי ולשועל קרבות מאיים שמצא עצמו מובל לתא המעצר
גם בתקציב עיריית בית"ר עילית הכיר פולק כל נספח, ולמעשה שימש גזברה עד ליום שני בשבוע שעבר. מקורב לפולק אמר בימים האחרונים בחצי חיוך כי "הוא ידע הכול מהאוניברסיטה של החיים".

פיקחותו של פולק לא הסתכמה במספרים לבד. גם בחיים הפוליטיים הוא נחשב לשועל פוליטי ערמומי וחד כתער. כשפולק רצה ללמד את יריביו הפוליטיים לקח, הוא היה עושה את זה בצורה הגדולה והמוקצנת ביותר. תשאלו את לופוליאנסקי, חברו לשורת החשודים בפרשת הולילנד, שבטח זוכר איך הביך אותו פולק בטקס חנוכת גשר המיתרים, כשדרש כי רקדניות להקת מחולה שהופיעו בטקס יולבשו בשקים מרגל ועד ראש, בכוונה לטשטש את זהותן המגדרית.
הפרשה זכתה לתהודה ארצית ותמונותיהן של הרקדניות המכוסות, בנות 12 יש להדגיש, פורסמו בהבלטה ופגעו קשות בלופוליאנסקי, שעמל כל כך על תדמית "חרדי המחמד" והחל להצטייר כפנאט דתי קיצוני.
אף שפולק טען לאחר האירוע כי הנהלת הלהקה היא האחראית לעניין ועשתה זאת לטובת יחסי ציבור לעצמה, לכולם היה ברור מה
לאחר האירוע אמר פולק על לופוליאנסקי כי "אני לא מתרגש מתקשורת כמוהו, הוא אוהב את הטקסים והגינונים. אצלי כראש עירייה לא יהיו כל כך הרבה טקסים". על החילונים אמר אז פולק כי "הם ישכחו מכל העניין הזה עד הבחירות, הם יירגעו, ישמעו את כל האדריכלים והקבלנים שמכירים אותי ויתמכו בי. אני יותר פתוח, אני מאשר דברים בוועדת התכנון שאחרים לא אישרו".
בסופו של דבר החליט לופוליאנסקי לכבד את ההסכם אבל מאיר פרוש, נציג אגודת ישראל, הוא שהתמודד על ראשות העירייה כנציג התנועה, ופולק נאלץ לוותר על חלומו. לאחר שפרוש הפסיד בבחירות, פולק חזר למשרה מלאה כגזבר עיריית בית"ר עילית. תאמינו לנו שהוא לא יעצור שם גם אם המשטרה והפרקליטות ישימו אותו מאחורי סורג ובריח.
עם זאת, חושיו המחודדים של פולק עומדים כעת בצל לנוכח העובדה שגם הוא הפך לאחד העצורים בפרשת הולילנד. פולק כיהן כראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתקופה שבה ניתנו אישורים מפליגים לפרויקט הבנייה, ועל כן מעצרו היה בכל זאת צפוי. השליטה הפנומנלית שלו בנעשה והיכולת לרקד בין הטיפות לא הועילו לו הפעם. ביום חמישי לפני שבועיים נעצר פולק על ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בחשד לעבירות של לקיחת שוחד, תיווך לשוחד, הלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.
ימים ספורים קודם לכן, בעת מעצרו של לופוליאנסקי, אמר פולק לזמן ירושלים: "המצב עגום מאוד. אני לא מאמין, אורי הוא אדם הגון וישר. כמעט 15 שנה עבדנו יחד, אני לא מאמין שמה שנאמר פה נכון ואני מקווה שהוא ייצא נקי מכל הסיפור הזה. זה מאוד לא נעים".
כבר אז גיבש לעצמו פולק כתב הגנה ואמר: "הפרויקט הזה, כפי שהוא נראה כרגע, היה לפני שבאתי. אני אישרתי כמה דברים מינוריים שלא בוצעו". נראה שהחוקרים לא קנו את זה.
ביום שלישי שעבר, לאחר ההחלטה לשחרר את פולק למעצר בית, המתינו מחוץ לביתו תומכים רבים, גם פרוש. בתוך הבית התכנסו כל נכדיו וילדיו, והם המתינו בשקיקה לשמוע מה שלומו של האב והסב האהוב.

אלי פולק, בנו של יהושע, סיפר לזמן ירושלים על תחושותיו של אביו לאחר ששוחרר למעצר בית: "הוא מרגיש מצוין, הוא אדם חזק וימשיך להיות חזק, הוא עבר את זה בצורה הטובה ביותר. יש לו אהדה גדולה מאוד בציבור וככל הנראה האהדה הזאת חלחלה לכותלי הכלא, שם הוא קיבל יחס טוב מהסוהרים ומהאסירים".
פולק הצעיר מודה כי "ברור שהיה לו קשה; קודם כול הקושי הזה, שאדם חף מפשע נמצא מאחורי סורג ובריח. היה לו קשה באופן אישי לשהות בשבת במעצר, הוא אכל עם האסירים ואמר להם דברי תורה ופרשת השבוע".
באשר לשהותו במעצר בית אומר בנו של פולק כי "קודם כול הוא הלך לנוח וגם להמשיך לעשות מה שהוא עשה עד היום ואוהב לעשות - ללמוד גמרא וספרי קודש, אולי עכשיו יהיה לו יותר זמן לזה". לגבי החשדות אומר הבן כי "במילים פשוטות הוא אמר לנו, 'אני לא אשם, אני לא קשור לפרשה ולא היו דברים מעולם'".
פולק הבן ממשיך ומתאר את האווירה בבית המשפחה: "תמיד בשבת הילדים והנכדים אצלו והבית שלו מלא, כל שבת הוא מחלק סוכריות לנכדים, אפילו היום, כשהוא הגיע מהמעצר, הוא ישר חילק ממתקים לנכדים. הנכדה הקטנה, בת שלוש, שאלה אותו, 'סבא, למי חילקת טופים בשבת', והוא ענה, 'לא חילקתי, שמרתי לכם את הטופים ואני מחלק לכם עכשיו'".
נראה שכל מי שהכיר את פולק, יריב או עמית, מסכים שמדובר בגאון מחודד. "הוא איש מאוד חכם", אומרת אפרת כהן בר, רכזת תכנון בעיסאוויה של עמותת "במקום": "הייתי בכל מיני ועדות התנגדויות שהוא ישב בהן והוא הבין מצוין כל תכנית תוך מבט אחד על הדף. הוא ידע בדיוק מה יש בתכנית, איפה הבעיה שלה, וכל זה בלי שיש לו הכשרה בתחום, הוא ממש מומחה. הוא הקשיב להתנגדויות של תושבים גם כשהם לא ידעו בדיוק מה להגיד, לא תמיד הוא הסכים איתם אבל הוא הסביר להם מה הם יכולים לטעון".
אברהם שקד, רכז בחברה להגנת הטבע וחבר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, אמר אף הוא לאחר שחרורו של פולק כי "אין שני לו. אני חושב שהאיש חכם ומבריק באופן יוצא מן הכלל. אני מעריך מאוד את יכולתו המחשבתית וגם את יכולתו הביצועית, אבל מעריך פחות את העובדה שבשתי היכולות הללו, בעיניי, הוא עשה שימוש לא מקובל יותר מפעם אחת באופן שאינו סביר בנושאים של תכנון ובנייה".

חברי מועצה רבים אמנם מבקרים את התנהלותו בעבר אולם חלקם מחמיאים למידותיו. "אף על פי שהייתה לו גישה מאוד בוטה, מאוד כוחנית וחסרת סבלנות, הייתה לו איזו נחמדות שהייתה עושה אותו מאוד חביב", מודה סגן ראש העירייה פפה אללו ממרצ. "הוא היה מאוד ידידותי. עובדה שהצליח למשוך אפילו אותי לחתונה של הבן שלו בבני ברק. יש אנשים כאלה שמאוד קשה לכעוס עליהם וזה הטיפוס. יכולתי להתפרץ ולצעוק ומיד הוא היה אומר איזו בדיחה ומשנה את כל האווירה".
מקורב לפולק מוסיף כי "רוחב הלב שלו והרצון לעשות טוב לאדם הם מדהימים. תמיד הוא היה אומר לי 'שמנים - יש להם לב טוב'". גם חבר המועצה לשעבר מטעם מרצ סער נתנאל מפרגן: "לא זכור לי שהכרתי אדם כה מבריק, בעל כושר ניתוח וכושר הבחנה חדים כשלו. הוא חי את הפוליטיקה, אשף בניהול משא ומתן, בניגוד ללופוליאנסקי". הפרגון של נתנאל מפתיע לאור תחילת דרכם בעירייה, שנדמה שהייתה קרובה לפיצוץ אטומי. פולק הצהיר בזמנו כי לא ילחץ את ידו של נתנאל, ואף שאל לשם אמו כדי שיוכל להתפלל עבורו שנטיותיו המיניות ישתנו.
"לא היה כמעט דבר שהסכמתי איתו עליו, אף שבתחילת הדרך הוא לא לחץ את ידי. אני יודע לעשות את ההפרדה בין היותו יריב כבד משקל, תרתי משמע, לתכונותיו האישיות", מספר נתנאל. "מאז לחץ פולק את ידי עשרות פעמים, אף שזה לא שינה לי דבר. באופן יחסי הוא נתן לי כבוד".
למרות זאת, פולק לא תמיד התייחס בהבנה לעולם החילוני. להבדיל מלופוליאנסקי שניסה למצב עצמו כדתי לייט, פולק שם את התהילים על השולחן. בראיון שהעניק לעיתון זמן ירושלים בשנת 2004 אמר כשהתייחס למועדון האומן 17, כי "מספיק שאני רואה את התמונות בעיתון, זה כבר מגעיל אותי. אני עקרונית אומר לך שהאומן 17 צריך להיות סגור ושאתם צריכים להתחיל להתלבש נורמלי".
גם בלשכתו של פולק הייתה אווירה ייחודית. "אווירה של שטיבל", כדבריה של כהן בר. "הדיבורים בין אנשי הצוות היו ביידיש, ואני, כאדם שלא בא מהמגזר החרדי, הרגשתי זרות מאוד גדולה במקום הזה. היה נשמע שיש המון פעילות והרבה פעמים לא יכולתי להבין על מה מדברים".
שקד מצטרף אל כהן בר ומספר כי "אחת החוויות הגדולות שלי עם פולק הייתה פגישה שקיימתי איתו בלשכתו. המתנתי כחצי שעה עד שיתפנה. ממשרדו בעירייה נכנסו ויצאו אנשים ששוחחו ביניהם ביידיש, גם שיחות הטלפון שנעשו מהמשרד היו באותה שפה. זו הייתה חוויה יוצאת דופן, מוזרה, הייתה לי תחושה שזה עולם אחר, וזה האיש שניהל בפועל את ירושלים".
מקורב לפולק מתאר פחות את השפה ויותר את העבודה עצמה: "הוא מכור לעבודה, תמיד כשהייתי אומר לו 'אין לי זמן', הוא היה משיב 'מי שיש לו זמן זה בגלל שהוא לא עושה כלום'". ארז חוג'ה, מי ששימש עוזרו של סגן ראש העירייה יגאל עמדי באותה תקופה שבה שלט פולק ביד רמה בעירייה, מוסיף כי "הוא היה יו"ר ועדה בולדוזר, הוא היה עובד מבוקר עד לילה".
אללו מסכים: "הוא ניהל את הוועדה שבוע אחר שבוע בלי לבטל אפילו פעם אחת, בלי להוריד נושאים מסדר היום. הוא בולדוזר של ממש, היה לוקח החלטות רבות לבד". גורם נוסף מבהיר כי "יש לזכור שלפולק היה רוב מובטח בוועדה, כך שכאשר היה מעוניין להעביר החלטה לא הייתה לו בעיה כמעט כלל".
פולק (62) נולד ברומניה ועלה לארץ בגיל 13. הוא למד בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים המשתייכת לזרם הליטאי, נישא, וכיום הוא אב לשמונה ילדים. לאחר נישואיו עבר להתגורר ברחוב גרוסברד בשכונת גוש 80, ולמד בכולל שהיה תחת חסותו של ח"כ וסגן ראש העירייה לשעבר מנחם פרוש המנוח. בתחילת שנות השמונים התקיימו בחירות פנימיות במפלגת אגודת ישראל, המורכבת מכמה תתי סיעות של החסידויות השונות. אחת מהן היא שלומי אמונים שפרוש עמד בראשה.

פרוש זיהה את הפוטנציאל של פולק וצירף אותו לצוות האישי שלו במערכת הבחירות. פולק קפץ על המציאה, הצטרף אל שלומי אמונים והפך לאיש אמונה של משפחת פרוש. מקורב לפולק מספר כי "מנחם פרוש זיהה אותו מרחוק ודג אותו".
בשנת 1988 הוקמה דגל התורה, סיעת האשכנזים–ליטאים, המגזר שאליו משתייך פולק, אך הוא מצדו בחר להישאר לצד פטרונו הפוליטי מאגודת ישראל. בפוליטיקה החרדית נדיר שאדם ליטאי יזוהה פוליטית עם אגודת ישראל, אבל פולק לא התרגש מתקדימים. נאמנותו לאגודה הייתה מוחלטת, והמאבקים הפנימיים שהנהיג במפלגה השפיעו באופן חד על הפוליטיקה המקומית.
דרכו של פולק לצמרת הייתה מהירה הרבה יותר הודות לתנופה שהעניקה לו משפחת פרוש. פלג שלומי אמונים המזוהה עם משפחת פרוש שלט באגודת ישראל במשך שנים, ופולק קיבל בבחירות המוניציפליות בשנת 2003 את המקום הראשון באגודת ישראל, ואת השני ברשימה המאוחדת בראשות אורי לופוליאנסקי מדגל התורה. לאחר הבחירות לעירייה בשנת 2003 הוא מונה למשרת סגן ראש העירייה ומחזיק תיק התכנון והבנייה, תפקיד הטומן בחובו כוח משכר.
יש מחלוקת קשה סביב תרומתו של פולק לעיר מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת התכנון והבנייה. בתפקיד זה הותיר את חותמו בעיקר על ידי אופי קבלת ההחלטות; כמות הבנייה האדירה שאישר בתקופה זו, היד הקלה על ההדק בכל הקשור לאישורי בנייה ותוספות בנייה, ולא נשכח את הטענות בנושאי שימור. אישורים אלה עומדים עתה במרכז חקירת פרויקט הולילנד.
חבר הוועדה המקומית עו"ד יאיר גבאי טוען כי "המדיניות של פולק הייתה לדחוף כל פרויקט בנייה - לבנות ולבנות ולבנות". גבאי, שהיה חבר בוועדת התכנון המקומית גם כשפולק עמד בראשה, ממחיש את מדיניותו של האחרון באמצעות מקרה אחד שמעיד על הכלל: "בשעתו פנו אליי תושבים רבים בהר חומה וטענו שאני חייב לגרום לעצירת מתן היתרי הבנייה בשכונה עד שיהיו פתרונות של מבני ציבור ובתי כנסת לתושבים. פניתי לפולק ובהתחלה הוא נענה לבקשה, והוציא מכתב בחתימת ידו שהוא יעכב את כל ההיתרים.
"אבל בשנייה שהדבר הזה פורסם בשכונה הוא ביטל את ההסכמה שלו והחזיר את התיקים של ההיתרים. מאוחר יותר הוא אמר לי כי 'האמריקנים והערבים מתים שנפסיק לבנות בירושלים ובמיוחד בהר חומה, אז אתה רוצה שאני אתן להם את התענוג הזה? אין ברירה, שיחיו במצוקה עוד שנה-שנתיים עד שנפתור את הבעיות'".
אברהם שקד אומר כי "השימוש הנרחב, הבלתי תואם לכוונת החוק, שהוא עשה בסמכויות הוועדה המקומית, כמו גם ההקלות שנועדו לסייע ליזמים בכל מיני פרויקטים, הם שהביאו לעיקר העימותים שלי איתו ועם הוועדה המקומית בראשותו. אני חושב שהוא עשה שימוש נרחב מדיי ופסול ונתן ליזמים הקלות מהתכנית המחייבת, דבר שהביא לתוצאות גרועות בפרויקטים שנבנו".

לדברי שקד "הוא לא היה הראשון שעשה את זה. הדברים היו כך גם כשאורי לופוליאנסקי עמד בראשות הוועדה המקומית. פולק פשוט שכלל את זה לרמה של אמנות. העימות שלנו בעניין זה הגיע לשיא בתכנית הבית ברחוב קוק. הוא חרג שם מהוראות התכנית וכוונות התכנית ואישר לחברת 'אפריקה ישראל' הגבהה לא סבירה של הבניין בסדר גודל של כ–20 מ' והסבה גורפת של המבנה למגורים, בשעה שנדרש שם גם מתחם מלונאי. כשהגענו עם זה לוועדת הערר המחוזית, היא קיבלה את עמדתנו והפכה את ההחלטה. לצערנו, פולק כבר לא היה בסביבה ללמוד את הלקח".
גורם המקורב לפולק מגן על מוטיבציית הבנייה האדירה שבה התאפיין: "האיש חכם. הוא ניצל את זה לטובת ירושלים, לא לטובת יזמים. הייתה לו אג'נדה שעל פיה יש לבנות בעיר ולחזק אותה כדי שיגורו פה זוגות צעירים והוא ביצע אותה. היום יזמים נהייתה מילה גסה, אבל צריך לזכור שמי שבונה את העיר הם היזמים. אני לא חושב שהוא עשה משהו שלא על פי החוק".
אותו גורם מתייחס אל תכנית ספדיה לבניית 20 אלף יחידות דיור במערב העיר שנגנזה: "זה לא סוד שיהושע היה בעד התכנית. הוא הלך מול לופוליאנסקי ואמר שזו טעות. עכשיו כולם מבינים שאין תקומה לזוגות הצעירים בירושלים אלא אם יוציאו לפועל את ספדיה". פולק אמר אז כי "לדעתי החילונים רק יפסידו מביטול התכנית. יהיה קושי לשחרר את עתודות הבנייה במרכז העיר ותכניות פינוי-בינוי אינן ישימות".
דוגמה נוספת להתנהלותו של פולק ניתן למצוא בתכנית לבניית 460 יחידות דיור במתחם מגרשי האימונים של בית"ר ירושלים בבית וגן. התכנית קודמה בקדנציה הקודמת ואושרה בוועדה המקומית. היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד יוסי חביליו כתב אז בחוות דעת בנושא כי "לא ניתנו ו/או הוצגו לוועדות התכנון חוות דעת מלאות של חלק מן הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בעירייה במסגרת ההליך התכנוני של התכנית", והוסיף כי "התכנית כפי שהיא מובאת לאישור היום אינה תכנית טובה וראויה לדעת הגורמים המקצועיים... עולה השאלה האם במקרה כזה נכון שהעירייה ו/או הוועדה המקומית יחתמו על התכנית... העירייה אינה נוהגת לחתום כמגישת התכנית על תכנית של יזם פרטי שאינה תכנית שהעירייה או מי מטעמה יזמו".
חברי המועצה החילונים בעירייה מודים כי פולק דאג היטב למגזר שאותו הוא מייצג, החרדים, ואישר עבורו פרויקטים רבים. גורם המקורב לו טוען, לעומת זאת, כי "בתכנית המתאר דווקא החרדים מאוד כעסו עליו. בכלל, היו לו ויכוחים מאוד גדולים עם חרדים על נושאים עקרוניים. מדובר באדם חרדי שלא מתבייש בחרדיותו אבל זה אדם עם ראש פתוח ומוכן לדון בכל נושא לגופו, הוא לא היה פנאט, הוא היה אדם שקול". הוא מוסיף כי "דלתו הייתה פתוחה לכל תושבי ירושלים, ערבים, חילונים וחרדים".
גורמים בעירייה מציינים את היחסים הקרובים בין מהנדס העיר הנוכחי שלמה אשכול לפולק, אף שתקופת העבודה המשותפת של שניהם הייתה קצרה. פולק, הם טוענים, חפץ במינויו של אשכול למהנדס העיר, לאחר שזכר שכאדריכל פרטי תכנן אשכול פרויקטים עבור הציבור החרדי.

במהלך תקופת העבודה המשותפת של השניים אשכול נטה לא לצאת נגד החלטותיו של פולק. לאחר שפולק פינה את כיסאו, הרשה לעצמו אשכול להעביר ביקורת על התנהלותו המקצועית של יו"ר הוועדה המקומית.
לפני כחצי שנה התייחס אשכול בזמן ירושלים ליחסה הפשרני של העירייה בתקופתו של פולק כלפי חריגות בנייה הנוגעות לבניית מרפסות סוכה: "ככלל, אנחנו מתייחסים לתופעה הזו כאחת המכות הכי גדולות של העיר. עד לפני שנה האישורים ניתנו ביתר קלות... בזמן פולק זו הייתה פשוט שערורייה, אצלו זו בכלל לא הייתה שאלה של חוק, כל מי שביקש מרפסת - קיבל. לכן אנשים שהקימו מרפסות פשוט פגעו זה בזה. אנחנו, לעומת זאת, מאשרים מרפסות בודדות. כל מרפסת מגיעה לאישור שלי". עם זאת, הודה אשכול כי "אנחנו עושים מאמץ גדול אבל אני לא בטוח שזה בהצלחה גדולה".
אשכול אמר עוד כי לא ראה את המדיניות של פולק ולופוליאנסקי כמדיניות של השתלטות חרדית: "לא היה שום ניסיון לקבוע טריטוריה וסמלים. פולק היה לארג' והם ראו את זה כשירות הכי טוב בעולם לאזרח. אבל זה היה בלי להתחשב בכלום. הם פשוט חשבו שהם יתנו לאנשים מה שהם ירצו והכול יהיה טוב. בשביל חרדים מרפסת סוכה זה כמו ממ"ד. אי אפשר בלי זה... בזמן פולק זו הייתה פשוט שערורייה".
פולק הגיב אז על דבריו של אשכול והתייחס למרפסות הסוכה בשכונת רמת אשכול: "בגלל האופי של השכונה ובגלל שרציתי שהשכונה תישמר, ביקשתי מכל מי שבנה מרפסת תכנית למראה הסופי של כל הבניין. אבל מטבע הדברים, הבניין לא יכול להיות מעוצב כמו מגדלי התאומים או מגדלי אקירוב. המרפסות צריכות להיות מסודרות בצורה מדורגת. הייתה אדריכלית מיוחדת שבדקה כל תכנית. ועדת התכנון משרתת את הצורך של התושבים, והתושב צריך סוכה כמו אוויר לנשימה". עם זאת, הבטיח פולק כי "כל מי שבנה היום מרפסת לא בהתאם לתכנית יודע שהיא תיהרס אם יוציאו את התכנית לפועל".
חזית נוספת פתח פולק מול המינהלים הקהילתיים שנחשבו למתנגדיו החריפים. הוא נהג לבטל אותם בבוז ואמר כי "הם לא מייצגים את התושבים, הם מייצגים את עצמם. אם רמת אשכול הייתה הולכת לבחירות היום - המינהל הזה לא היה נבחר". אללו אומר היום כי "בתכניות שכונתיות היו כמה פעמים שהוא אמר לי שלא צריך לשמוע את המינהל הקהילתי, לאט–לאט הוא הבין את הצורך הזה וזה השתנה".
גם בעיני המתכננים השכונתיים התנהלותו של פולק הייתה שנויה במחלוקת. אדריכל שהיה מעורב בתכנון שכונות בעיר מתאר את פולק כאדם "מאוד-מאוד חכם שמבין תהליכים, לזכותו ייאמר שהוא מאוד עקבי בפיתוח העיר. הוא היה מבחין מבעוד מועד בבורות, וכאשר היה מזהה משהו היה מוריד את התכנית הרלוונטית מסדר היום. כעת אני מתקשה למצוא מישהו שמגיע לרמות כאלה של התנהלות. הוא היה מנהל את הוועדה ביד רמה".
מנגד אומר אותו אדריכל כי "פולק היה בולדוזר. ליזמים הוא היה מצוין. בגדול היה לו קו מפא"יניקי בכך שהיה בעד פיתוח בכל מצב. תמיד הדלת שלו הייתה פתוחה למי שרצה לבנות ולפתח. בהקצנה ניתן לומר שגם אם היו מבקשים לבנות מגדל ברחבת הכותל הוא היה שוקל זאת ברצינות".
לפני שלוש שנים התוודע פולק לראשונה אל יחידת החקירות וההונאה של המשטרה. חוקרי היחידה פשטו אז על משרדו כדי לאתר חומרים הקשורים לפרשת כרמיה במסגרת החקירה נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. פולק עצמו טס יום קודם לכן לחו"ל וחסך לעצמו את המבוכה.

שמותיהם של פולק, אורי שטרית - שכיהן כמהנדס העיר ונעצר גם הוא בפרשת הולילנד - ובכירים נוספים בעירייה נקשרו אז לפרשה, ונטען כי הם סייעו לאולמרט בהכשרת ביתו אף שעל 41 אחוז מהשטח חלה חובת שימור. כלפי פולק, שהיה אז גם יו"ר ועדת השימור, נטען כי חרג מסמכותו והביא את התכנית לאישור הוועדה המקומית כאשר היא הייתה טעונת אישור של הוועדה המחוזית. מקורבי פולק אמרו אז כי "פולק לא מעורב, הוא מקבל את הדברים מוגמרים, הוא לא מתעסק עם הגורמים שמבקשים את הבקשות".
איציק שוויקי, מנהל המועצה לשימור אתרים בירושלים, אומר כי "לחצים שהופעלו עליו על ידי אנשי נדל"ן וגורמי חוץ השפיעו על החלטות השימור בעיר". פרט לבית בכרמיה, מציין שוויקי מבנים לשימור ברחוב הפלמ"ח 9 וברחוב עמק רפאים 48. "פולק למעשה שינה את ההחלטה הנורמטיבית שהייתה אמורה להתקבל. כאשר לא היו לחצים כאלה, הוא דווקא פעל יפה למען השימור".
נושא מורכב נוסף שעמו נאלץ פולק להתמודד הוא הבנייה במזרח העיר. אפרת כהן בר מעידה כי "מתוך נקודת מבט של אפשרויות הבנייה לתושבים הפלסטינים המצב תמיד היה גרוע, כולל בתקופה שלו. אלא שאחריו נהיה יותר גרוע. בפגישות שהיו לי עם פולק הרגשתי שיש הבנה לצרכים, הוא בהחלט הבין, דיבר על כך שהתכניות הקודמות הן לא טובות, שצריך לתת אפשרות לתושבים של מזרח העיר להיות ולחיות".
כהן בר מוסיפה כי "מתוך ההנחה הזאת, הוועדה המקומית בראשותו אישרה את התכנית לעיסאוויה, כמובן עם הסתייגויות, אבל לא חתכו בבשר החי". גורם בלשכתו של פולק טוען כי "כולם יודעים שיהושע מאוד דחף לאישור תכנית המתאר של עיסאוויה, הוא חשב שצריך לבנות שם". אללו מעיר כי "אף על פי שהיו לו נטיות לבוא לקראת הסקטור שהוא מייצג, לא הייתי אומר שהוא התנגד לתכניות של מזרח העיר או של סקטור אחר".
כהן בר מוסיפה כי "אני חושבת שהוא הבין את הצרכים המיוחדים של המגזר הערבי דווקא מתוך כך שהוא בא מהמגזר החרדי שגם לו יש צרכים מיוחדים, בעיקר בעניין המגורים". מקורב לפולק טוען כי "יהושע נלחם שבתכנית המתאר יוסיפו קומות באזורים מסוימים במזרח העיר כדי לעבות להם גם כן. הוא היה בעד בנייה, לא בעד יזמים, זה היה התפקיד שלו, תכנון ובנייה".
פרק נכבד מחייו של פולק, 20 שנה, הוקדש לפעילות במועצה הדתית כחבר מטעם אגודת ישראל. כאשר נבחר לעירייה עזב את התפקיד. הרב יצחק רלב"ג, שכיהן כיו"ר המועצה הדתית בשנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים, מעיד על פולק כי "יש לו לב זהב, הוא עושה טובות לכולם ללא שכר בעמלו. היום אדם שעושה טובה מיד חושדים בו שיש לו איזה אינטרס".
על הטענות שהועלו בעבר כלפי פולק כי איים על אולמות שהתכוונו לקיים חגיגות סילבסטר בשלילת תעודת הכשרות שלהן אומר הרב רלב"ג: "הוא לא איים ולא שום דבר, הוא מילא את ההוראות של הרבנות הראשית בקשר לחגי הסילבסטר".
היחסים בין פולק ללופוליאנסקי הלכו והידרדרו, ולא רק בשאלת תכנית ספדיה ופרשת רקדניות להקת מחולה. בינואר 2007 הרסה העירייה בניין מאוכלס בלב השכונה החרדית זכרון משה. לופוליאנסקי חתם על צווי ההריסה, ופולק מצדו ניסה להכשיר את עבירות הבנייה ולמנוע את ההריסה על אף עמדתו של היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד יוסי חביליו.

השופט יורם נועם מתח אז ביקורת חריפה על המהלך: "מתחייבת הערה על דרכי ההתנהלות של גורמים שונים בעירייה במטרה לסייע ליזמים בעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי". השופט נועם הוסיף כי "מהתיעוד שהוצג לבית המשפט עולה כי בשעה שתלויים ועומדים הליכים בתיק זה, פונים גורמים שונים ליו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה כדי להגיע עמו להסכמות שונות".
חביליו עוד גילה במרוצת השנים כי פולק מינה את מזכירתו להיות אחראית על הפעולה הטכנית של הדפסת היתרי בנייה תוך פסיחה על הדרג המקצועי: "נראה לי כי הדבר עלול לעורר חשש ולו למראית עין של פגיעה בהליך התקין", כתב חביליו.
גם נתנאל מתייחס ליחסים בין פולק ובין לופוליאנסקי: "פולק היה האיש החזק בעירייה. הוא ודאי לא היה יד ימינו של לופוליאנסקי, כפי שמצטייר בעיתונים מאז פיצוץ פרשת הולילנד. הרי שניהם משני מחנות שונים ביהדות התורה, ופולק אחראי במידה רבה לכך שלופו לא התמודד בבחירות האחרונות. הוא עמד מאחורי אכיפת הסכם הרוטציה שנחתם בין דגל התורה לאגודת ישראל. ניתן אף לומר שהרבה בזכותו ניר ברקת הוא ראש העירייה היום. חלק מההחלטות שקיבל פולק לא היו בידיעתו של לופוליאנסקי".
כאמור, בית משפט השלום בראשון לציון האריך את מעצרו בשבעה ימים, אולם פולק שוחרר כבר ביום שלישי שעבר למעצר בית בן עשרה ימים. שופט השלום אברהם הימן ציין בין היתר כי "מי שאמור לשמור כשומר סף מעל באמון הציבור, וזה החשד".
עו"ד ינון סרטל המייצג את פולק מסר בתגובה כי "פולק שימש יו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה ופעל בכל תקופת כהונתו על פי האינטרס הציבורי כפי שהוא ראה אותו וכפי שהוא הבין את הצרכים של תושבי העיר. הוא מעולם לא העדיף יזם אחד על פני משנהו ותמיד הנחתה אותו השאיפה לקדם את העיר ואת איכות חיי תושביה. בכל הנוגע לחקירתו במשטרה ולחשדות שהוצגו בפניו פולק השיב לכל השאלות שהוצגו בפניו, ונתן תשובות מלאות וממצות שיש בהן כדי להסיר כל חשד או טענה כנגדו. אנחנו סמוכים ובטוחים שעם מיצוייה של החקירה יוסרו כל החשדות נגדו".








נא להמתין לטעינת התגובות





