סיפורו של המוקדן שהפך למנכ"ל הרשות לפיתוח י-ם
14 שנה אחרי שנכנס לעירייה כסטודנט צעיר במוקד העירוני, מוטי חזן נכנס כעת לנעליים הגדולות של מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. בראיון ראשון הוא מספר אילו פרויקטים נמצאים בעדיפות, כמה פרויקטים מקודמים במגזרים הערבי והחרדי ולמה עזב את העיר לטובת מודיעין
קירות משרדו עדיין חשופים ולבנים, הארונות ריקים והכול עומד כמו דף חלק לפני שיכוסה במילים, בהחלטות, בפרויקטים ובמיזמים. חזן יושב מתוח, זקוף, עדיין לא מרשה לעצמו להתרווח.
הוא עוד לומד את החומר, מנסה לגבש מדיניות שלא תרגיז אף אחד ותהלום את מדיניות הרשויות שעמן הוא אמור לשתף פעולה, ובראשן העירייה, ובעיקר מנסה להחליט אם הוא יותר איש כספים מחושב או אדם עם חזון ורצון לשנות.
בכיכר ספרא הוא נחשב לכוכב עולה. חזן נכנס לראשונה בשערי העירייה לפני 14 שנה כסטודנט צעיר ונמרץ שהחל לעבוד למחייתו במוקד 106 העירוני. הוא בלט בתפקידו והתקדם עד שעבר לאגף התקציבים היוקרתי. באגף זה כיהן שבע שנים כרפרנט וכסגן מנהל האגף, ובארבע השנים שלאחר מכן כמנהל האגף וסגנו המוערך של גזבר העירייה אלי זיטוק.
"העירייה הייתה סוג של בית ספר עבורי", אומר חזן. "הגעתי ככלכלן צעיר, נתתי לא מעט לעירייה אבל גם קיבלתי הרבה כלים וידע מקצועי. עם זה עשיתי שימוש גם בהעשרה האישית שלי וגם נתתי את זה לטובת העיר. אם לא הייתי עושה את המסלול הזה אני לא בטוח שבמסלולים אחרים הייתה לי את היכולת להגיע לפוזיציה
את המשרה הנחשקת בהרל"י, הנחשבת לאחד ממוקדי הכוח העיקריים בעיר, הרוויח חזן בזכות ולא בחסד. כשהחליט להתמודד שמו עלה כמעט באופן טבעי כמועמד המועדף על בכירי העירייה לתפקיד, הודות לתקציב העירוני המאוזן וההכרה בתרומתו הרבה ליישום המוצלח של תכנית ההבראה בעירייה.
מנהל מוערך כמוך מחליט להישאר בשירות הציבורי, זה לא דבר של מה בכך.
"משתמע מדבריך כאילו יש סתירה בין הדברים", אומר חזן בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו. "אני מרגיש, גם בשירות הציבורי, עשייה גדולה ורבה. אני מרגיש שאני שותף ומוביל תהליכים לא פחות משמעותיים מאלה שמובילים במגזר הפרטי. זה משפיע על 800 אלף איש. בכל דבר שאני עושה ורואה בהמשך תוצאות בגינו, הסיפוק הוא רב".
על הצעות מהמגזר הפרטי הוא מסרב להרחיב ואומר: "אני חושב שהשירות הציבורי, לפחות עד עכשיו, עשה איתי חסד וגם אני בתמורה נתתי את מה שאני יכול לתת".
למה לא להתקדם בתוך העירייה? הגזבר כבר נמצא שנה עשירית בתפקידו.
"לא בהכרח עוזבים מקום כי לא רואים בו אופק קידום או כי רע. אומרים שצריך לפרוש בשיא והגעתי לסוג של שיא מבחינתי. לא עזבתי כי מיציתי או כי לא ראיתי אופק בתוך העירייה. נפתחה לי הזדמנות לעבור למשהו אחר, גדול ומשמעותי; הלכתי על האתגר הזה ואני שמח שבסוף הגעתי לשם.
"כשהייתי מנהל אגף התקציבים תמיד ניסיתי לאמץ ראייה כוללת, לגלות את המשמעות שמאחורי הדברים. לעבור לכזה תפקיד שהוא ביצועי, לא רק של הפן הכספי, זה בדיוק השלב הזה. נכון להיום אני חודשיים בתפקיד ולא מתחרט על זה".
חזן למד בתיכון ליד"ה היוקרתי, התגייס לצה"ל ושירת במינהלת התיאום והקישור. לאחר השירות הצבאי התקבל ללימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית. מיד לאחר מכן המשיך לתואר שני במינהל עסקים. היום הוא מתגורר במודיעין עם אשתו ושלושת ילדיהם.
"אני הדוגמה החיה להגירה השלילית מהעיר", אומר חזן בלי שמץ של בושה על פרצופו. "גרתי בקריית משה כשהיא עוד נחשבה לשכונה חילונית, עזבתי אותה כשהיא הייתה שכונה בסגנון אחר לגמרי מכפי שהיא היום. בגיל 16 בחרו ההורים שלי להעתיק את מגוריהם לארמון הנציב, שם גרתי גם בהיותי סטודנט.
"כשהכרתי את מי שלימים הייתה לאשתי, עברנו לגור יחד בפסגת זאב ולאחר כשנה עברנו למבשרת, אני לא יודע איך זה יצא. לפני שלוש שנים רצינו להרחיב את המשפחה, ולכן גם את ביתנו, והחלטנו לעבור למודיעין. אני ממשיך לעבוד בירושלים".
ומהמקום של ירושלמי לשעבר קל לך יותר להילחם בהגירה השלילית?
"כן", אומר חזן בלי להתבלבל, "כמו שאני רואה את זה, הרבה יותר קל ונכון למקד מאמץ על מי שכבר נמצא פה, ולא משנה אם הוא בא כסטודנט, מאשר להתעסק עם מי שהעתיק מגורים, שזו כבר נגזרת של משתנים הרבה יותר רחבים. זה לא תהליך של הבזק אחד ונגמר, ולכן אני פועל בכיוון הזה. להגיד לך אם הדברים האלה יביאו אותי ביום מן הימים לחזור לירושלים? יכול להיות, אני לא יודע".
בוא נדבר על ניר ברקת.
"על מה אתה רוצה לדבר?".
עבדת תחתיו ועכשיו אתה עובד מולו.
"מולו זה בסדר. קודם כול ההיכרות שלי עם ראש העירייה היא רק מאז שהוא נבחר. העבודה שלי איתו במסגרת העירייה הייתה מאוד נעימה, לי לפחות. כרגע זו רק עליית מדרגה ביחסי העבודה. הרשות אמנם נהנית מהעצמאות שלה, אך ברור לי ולכולם שהעבודה היא משותפת הן עם ממשלת ישראל והן עם עיריית ירושלים, על העומד בראשה. חלק מהכוח שלנו נגזר מהעירייה.
"העבודה שלי מולו מביאה לא רק את האספקט הכספי, כפי שהיה בעבר, אלא גם את האספקט הניהולי של פיתוח העיר. מבחינת החשיבה והראש העסקי-כלכלי שאותו הוא מוביל, תמיד ראיתי דלת פתוחה וחשיבה מתאימה והיה לי מאוד נוח לעבוד איתו".
יותר טוב מאורי לופוליאנסקי, שגם העריך אותך מאוד?
"אני לא חושב שיש מקום להשוואות, זה שונה. העבודה שלי מול אורי הייתה שונה, הכיוונים שהוא משך אליהם היו שונים וידעתי לעבוד גם איתו. בכל מקרה, הדגשים אחרים".
ובכל זאת מדובר בכסף שמעבירה העירייה לצרכים שונים, אפשר לכמת את זה.
"יש הרי מדיניות וממנה נגזרת אותה עבודה מקצועית. העבודה המקצועית מאוד דומה, היעדים שונים. כשאני מקצוען אני מקצוען עם כל אחד".
את תכנית ההבראה שעברה העירייה בשנים האחרונות ניהל זיטוק, הגזבר. אך גם חזן, בעיקר כסגן מנהל האגף, לקח חלק משמעותי בתכנית, שלפחות על פי בכירי העירייה, הצליחה בגדול. "תהליך ההבראה הוא תהליך ארוך", אומר חזן כשהוא נדרש לעניין.
"שאף אחד לא יתבלבל ויחשוב שמדובר במטה קסמים, שבא מישהו ולחץ על כפתור והעירייה עברה מגירעון למצב מאוזן. מדובר בתהליך ארוך שהיו לו שותפים רבים, ובראשם הגזבר. נעשתה עבודה סיזיפית לא פשוטה. זו תכנית שהיישום שלה לא פחות קשה מהכתיבה וההכנה שלה. בסופו של דבר התוצאות מדברות בעד עצמן".
מעניין אם אלה שנפגעו בדרך מהתכנית יסכימו איתך.
"פגיעה בתושבים, גם אם נעשתה, היא ברמה של השירות שנאלצנו לקצץ בו. השכילה העירייה, ובכוונה אני אומר העירייה כי מדובר בהחלטה מערכתית, למקד את הפגיעה בתושבים במקום שבשיקולי עלות-תועלת יהיה הכי פחות נוראי. אבל ברור שכמו כל ארגון שמנסה לייעל את עצמו, צריך לקצץ בשירות. לדבריו, "רואים את התוצאות היום. המקום היום הוא מקום של צמיחה ואתה מפצה בכך את התושב על השנים הקשות יותר".
יולי אשתקד לא היה חודש קל עבור ראש העירייה ניר ברקת. ביום בהיר אחד הוא גילה כי תקציב המדינה שאושר בכנסת הקציב לעירייה, במסגרת מענק הבירה המועבר אליה מדי שנה, רק 157 מיליון שקלים.
זאת, אף שבעירייה ציפו לקבל 190 מיליון שקלים ואף גיבשו את התקציב העירוני בהתאם לכך. בדיעבד התברר כי העירייה ציפתה לסכום הגדול בעיקר על בסיס הבטחה בעל פה שקיבלה מרם בלינקוב, אז ראש אגף התקציבים באוצר שהתפטר בינתיים.
ההבטחה שניתנה לברקת באמצעות זיטוק, התבררה לימים ככזו שלא שווה את הנייר של ספר התקציב ובעירייה שברו את הראש כיצד להתמודד עם גירעון של 33 מיליון שקלים בתקציב השוטף.
כאשר הפרשה נחשפה בזמן ירושלים פרצה סערה בין כותלי עירייה. בסופו של דבר, לאחר לחצים רבים שהופעלו על בכירי האוצר, החליטו אלה לפני כמה חודשים להתחשב בעירייה ולהגדיל את המענק, גם אם לא בצורה מספקת.
"אי אפשר להסתכל על מענק הבירה כעוד דבר שבו אומרים, 'תראה לי את הנייר', כעוד הרשאה תקציבית", מתייחס חזן לראשונה לפרשה. "מענק הבירה הוא נדבך חשוב במקורות של העירייה למתן שירותים. בגלל שהוא לא מענק מיועד, ברור שתמיד יהיה עליו סוג של שיג ושיח בין הממשלה ובין העירייה. ובמסגרת השיג ושיח, ואפשר לראות את זה לאורך השנים, היו סיכומים שהם תוך כדי התקציב, וככאלה יש פה שקלול שורה של סיכויים וסיכונים שהמערכת העירונית לוקחת".
חזן אף יוצא להגנתו של זיטוק: "לזכותו של גזבר העירייה ניתן לומר שכל סיכון שנלקח בהקשר הזה היה מגובה עד כדי כך שכמעט לא קרה שהוא לא התממש. אני מאמין שגם השנה ובשנים הבאות תהיה תמיד את הדינמיקה הזו שבסופו של דבר מייצרת את הכספים לתושב". לדבריו, "אף פעם לא הייתה מדיניות שמרנית. גם בשנים של לופוליאנסקי מדיניות שמרנית מדיי הייתה קובעת שמראש נחתוך את השירותים וכשיגיע הכסף נוציא אותו. כלומר, שיהיה מצב שכשמגיע הכסף יהיה קשה להוציא אותו".
והנה, המדיניות הזאת כמעט הובילה לגירעון אדיר בתקציב.
"גם הסיכומים בעל פה, הם לא בעל פה. יש מערכת מקצועית: מנכ"ל, גזבר, ראש עירייה. בסופו של דבר מגיעים לסיכום והסיכומים האלה בדרך כלל עובדים. לא ראית מקרה, אם ניקח את העשור האחרון או את חמש השנים האחרונות, שסיכומים כאלה לא יושמו".
חוץ מאשר במקרה המדובר.
"ימים ידברו. זו שאלה שהייתי מציע שתפנה לגזבר העירייה, אני בטוח שהוא ישמח לענות לך".
כזכור, בעקבות הגירעון התקציבי נולד המהלך, שאותו מיישמת היום העירייה, שבבסיסו העמקת גביית המסים מהתושבים. זאת, מתוך מטרה להוסיף לקופתה כמאה מיליון שקלים בשנה הנוכחית. "המהלך הזה התגבש בחודשים האחרונים שלי בעירייה. לגבי היישום שלו כבר לא הייתי מעורב", אומר חזן.
"עם זאת הוא מדגיש כי הוא תומך בו עקרונית. "כל מקום שבו מעמיקים גבייה ממי שלא משלם, ואותה העמקת גבייה הולכת לאלה שמשלמים ובלבד שזה נעשה בצורה מושכלת ונכונה, צריך לברך עליו. הרי מה הבעיה? כשאתה מסתכל ומשווה אחוזי גביה בין רשויות מקומיות, אתה רואה רשויות שיש בהן אחוזי גבייה נמוכים ורשויות אחרות שבהן האחוזים גבוהים. רוב התושבים שמשלמים היו רוצים לראות שגם האחרים משלמים, ולכן העמקת גבייה היא לא מילה מגונה".
"כשנכנסתי לתפקידי גיליתי צוות קטן, מקצועי ואיכותי העוסק בדברים שהם בלבה של העיר", מספר חזן. "את המקום שלי אני מחלק לשניים: ראשית, להמשיך ולהרחיב את היוזמות והפרויקטים שכבר בעשייה, עם הערך המוסף שלי; ושנית, למנף את השינוי שמובילה הרשות עם העירייה ומשרדי ראש הממשלה והאוצר.
"מדובר גם בפעולות חדשות שכוללים טיפול בכשלי שוק קיימים כמו פינוי חלק מהמגורים שמשמשים למשרדים במרכז העיר ופיתוח תמריצים למלונאות. לשמחתי, כשהגעתי לרשות מצאתי אותה בתהליך של צמיחה ומובילה צמיחה ומכאן היכולת שלי לבוא ולמנף זאת".
וזה אחרי תקופה ארוכה שהרשות פעלה בלי מנכ"ל.
"ישראל ברגיל היה ממלא מקום יותר משנה וחצי. הוא היה בעבר המשנה למנכ"ל, כך שמדובר בגורם ותיק ומוכר שבא מתוך הרשות. איש רב פעלים שלכבוד היה לי לעשות עמו חפיפה על התפקיד".
נוסף על כך, חזן מבקש לקדם כמה נושאים נוספים הקרובים ללבו ובראשם תחום ה"ביו ג'רוזלם", כפי שהוא מכנה אותו, שעיקרו קידום חברות העוסקות בתחומי מדעי החיים בעיר. "מדובר באחד היתרונות היחסיים שכולנו מזהים בירושלים. גם האקדמיה מעורבת בעניין. אני מאד מתחבר לנושא ומעוניין לקדמו".
תחום אחר הקרוב ללבו של חזן הוא חייהם של הסטודנטים ושאר הצעירים בעיר. "החיבור עם המוסדות האקדמיים הוא אחד מהיתרונות היחסיים המובהקים של ירושלים ויש לפתח אותו. בשבועות האחרונים השקענו מאמצים רבים במשיכת תלמידי חו"ל לעיר. מעבר לכך יש את הפרויקטים של פארקים מטרופוליניים ובכלל זה פארק ירושלים".
קיימת טענה שלפיה המדיניות הרווחת בעירייה היא לטפח את הסטודנטים על חשבון משלמי הארנונה האחרים, ובכלל זה אנשים עובדים ומשפחות.
"צריך להסתכל על הספקטרום הרחב. לא כל הדברים מטופלים על ידי הרשות. צריך לזכור שהרשות מחוללת מנועי צמיחה, אבל לא באה במקום הטיפול השוטף. ברור שהרבה יותר קל לתפוס את הסטודנט הצעיר לפני שהוא בורח, כי להחזיר אותו עם משפחתו אחר כך עשוי להיות משהו הרבה יותר מורכב. זה אחד הדברים שאנחנו מנסים להתמודד עמו.
"יש לזה גם הרבה הד תקשורתי, כי הנגישות לאותה אוכלוסייה נעשית באמצעות התקשורת. כל זה לא מייתר גם את הטיפול באוכלוסייה הרגילה. לדוגמה, כשאני מדבר על איכות חיים, אני מדבר על פארק ירושלים. מדובר בריאה ירוקה בעיר שמייצרת טיזר לעלות לירושלים ולראות את הדברים היפים והנגישים בירושלים, גם לאותן משפחות בעיר שלא צריכות לנסוע לגני יהושע כדי למצוא את המרחבים הירוקים שלהם".
ובכל זאת. השותף שלי לדירה, סטודנט, מקבל מהעירייה מלגה של 4,000, שקל שבאה בין השאר מהכיס שלי.
"כשאתה מסתכל על השרשרת השלמה זה מספק את הסחורה לגבי עלות מול תועלת", טוען חזן. "נוסף לכך, תכנית הצמיחה נרשמה ויושמה על סמך מחקרים. היום יש לנו את הזכות ללמוד בדיעבד מה היה יעיל יותר ומה פחות, והשלב הבא זה למדוד אם יש דברים שאנו צריכים להעלות או להוריד בהם פרופיל".
אחד מהנושאים העיקריים שבו הרל"י עוסקת הוא הדיור. מי שתמיד היה מוקף בנתונים כלכליים יבשים ושיקולי עלות מול תועלת, מוכן באופן לא מפתיע לוותר על קצת ריאות ירוקות בשביל לספק פתרונות דיור. "אחד הנושאים שעדיין אני לא מכיר מספיק זו תכנית ספדיה.
"אני יכול לומר לך מה אני כן מכיר ומה כן עושים, וזו התכנית לדיור בר השגה. פה האתגר הגדול הוא להבין קודם כול באיזה שדה אנו חיים". לדבריו, "כרגע אנו עובדים על הגדלת ההיצע ומחירי הדיור בעיר. ברור לכולם שבסופו של דבר מדובר בכלכלה פשוטה של היצע וביקוש. הרחבת ההיצע זה חלק מהדברים שאנו עושים; הדבר נתון כרגע בשלבים של טיפול ברגולציה, כחקיקה וביטוי בתכנית המתאר".
מה לגבי תופעת דירות הרפאים בעיר?
"כאמור, שם המשחק הוא הרחבת ההיצע. אם זה על ידי הרחבת בנייה, התחדשות עירונית שאמורה להגדיל את ההיצע או טיפול באלפי דירות רפאים בעיר, כ-7,000 אם אני זוכר נכון. ברגע שאני מכניס אותן לשוק הדיור, אני מגדיל את ההיצע ועל ידי זה בין היתר אני מוריד את המחירים". היוזמה של ברקת מדברת על השכרת דירות הרפאים לסטודנטים בחודשים שבהם בעליהן בחו"ל.
"סטודנטים זה קהל יעד מאוד נוח", טוען חזן. "זה קהל שיכול גם לאפשר את השילוב בין מגורי היוקרה חודש או שבועיים בשנה ובין מגורים כל השנה". לדבריו, "צריך לזכור שיש לכך יתרונות וחסרונות. היתרונות הגדולים מגולמים בשוק הנדל"ן. מצד שני, היה עדיף מישהו שגר בדירות הללו ומפעיל את הכלכליות של העיר על ידי שימוש במסחר ובשירותים עירוניים באופן שוטף. השילוב בין השניים יכול ליצור את זה".
אנחנו מדברים על מנועי צמיחה, איפה בסיפור הזה החרדים והערבים, שני שלישים מתושבי העיר?
"יש פה סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת ולהתמודד עמה. המקומות שבהם טמון פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר הם אותם מקומות ואוכלוסיות שנמצאים במצב הקשה ביותר. השקעה באוכלוסיות האלה, ובכללה הפיכתן לאוכלוסיות יצרניות, מלווה בצמיחה ובתוצר בעל פוטנציאל אדיר. לכן אני מבדיל בין לשמר ולעודד את אוכלוסיית האקדמאים והיצרנים בתוך העיר ובין זה שצריך להמשיך ולפעול ביתר שאת לקידום אוכלוסיות חלשות שברמת המאקרו פוטנציאל הצמיחה שלהן אדיר".
אלא שהפרויקטים הבולטים של הרל"י לא מיועדים לאוכלוסיות האלה.
"ברור לחלוטין שהיישום נגזר ממקורות המימון, דהיינו הממשלה והעירייה. אנחנו מציעים להם גם פרויקטים בתחום תעסוקת החרדים. ברגע שיש מקור מימון אנחנו בהחלט מקדמים את זה. יש להבחין בין זה ובין תחומי פעילות שאותם עושים בלי תקציב. אנחנו מגויסים להם ואז כשאנו עובדים לדוגמה על אזורי תעשייה, חלק מהפוטנציאל שלהם זה תעסוקת חרדים. אתה רואה במפעלי היי~טק לא מעט תעסוקת חרדים, זה עובד לא רע". לדבריו, "היכולת שלנו להשפיע אינטנסיבית, עם כסף, זה היכן שאנחנו מגייסים לזה מימון".
ומקורות המימון שלכם לא אוהבים חרדים?
"אנו מציעים גם תכניות בתחום הזה, אני מקווה שבאותם שלבים נוספים של התכנית שלנו נצליח לגייס כספים גם לזה. בינתיים לא הצענו תכנית שהיא מספיק אטרקטיבית. אחד הדברים שעובדים עליהם עכשיו זה לפתח גם תכניות אטרקטיביות בכיוונים האלה".
אתה בא לרשות עם מדיניות או שאתה נטו מנהל מקצועי, איש כספים?
"אחד לא מוציא את השני. אני חושב שהמקצוענות לא פוגעת ביכולת להביא ערך מוסף מעצמי. קודם כול המדיניות, כמו שאתה קורא לה, לא צריכה לסתור את אלה של השותפים האסטרטגיים שלנו - ממשלת ישראל, משרד ראש הממשלה, האוצר והעירייה. חלק מאותה מדיניות היא להציע להם מדיניות ולא רק לקבוע. יש לי רצון להשפיע על המדיניות", מדגיש חזן.
באילו נושאים?
"צריך לזכור שאני רק חודשיים בתפקיד, תן לי את הזמן".
ובעירייה הייתה לך מדיניות שונה?
"קודם כול בעירייה הדברים הם יותר קורקטיים, כי בעירייה ראש העירייה והמועצה קובעים את המדיניות והיישום שלה נעשה על ידי הפקידים. הרצון שלי בעירייה להביא למדיניות יותר רחבה ויותר כוללת היא זו שהביאה אותי לכאן".
"אני בהחלט רואה את ירושלים כמשהו מעבר לסתם עיר וגם מעבר לעיר הבירה", אומר חזן, "הערך המוסף בתפקיד שלי, שזה לא סתם לנהל את הרשות לפיתוח, אלא שזו הרשות לפיתוח ירושלים. ירושלים, לכולנו וגם לי, יש בה משהו מעבר, גם אספקט דתי, גם היבט היסטורי, מכל הסיבות שבעולם. ואני שמח שיצא לי לשלב גם את זה וגם את זה".
איפה אתה רואה את עצמך בסוף הקדנציה פה?
"אני מחלק את התשובה לשניים. ביחס לעשייה,יש תחומי פעילות מגוונים וזה ייבחן בעצם זה שאני אסתכל אחורה ואראה את העיר במקום יותר משמעותי בצמיחה הכלכלית ואדע שיש לי חלק בזה. לגבי עצמי, אני לא יודע להגיד לך, אני רק חודשיים פה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם