טיול בעקבות שיירות: מהו סיפורה של "דרך בורמה"?
מדוע נשלחו במלחמת העצמאות שיירות דמה לירושלים, רק כדי לנחול תבוסה ולסגת? מדוע נשאו חיילים שקי אספקה על גבם? ומהו מקור שמה של דרך בורמה? סיפור וטיול בעקבות הלוחמים
מדינת ישראל שרק נולדה עמדה לאבד את ירושלים, דבר שהיה ודאי משנה את פניה או את עצם קיומה. אך ברגעים הכי קשים קורה לפעמים משהו שמשנה את התמונה. האגדה מספרת על שלושה לוחמי פלמ"ח שהיו חייבים להגיע מאזור ירושלים למרכז. הם ניווטו ברגל ובחשיכה, וכך לא התגלו על ידי שוכני הכפרים הערביים שבדרך. להפתעתם, רוב הדרך הייתה נוחה למעבר רכבים והם מיהרו ליידע את ראשי הצבא על הנתיב הסודי. דרך זו זכתה לשם הקוד "דרך בורמה" על שם דרך סודית אחרת שנסללה על ידי שבויים בריטיים במלחמת יפן-סין והתפרסמה בזכות סרט מפורסם: הגשר על נהר קוואי.
עוד באותו הערב, למרות קטע לא עביר של שני קילומטר, ובמטרה לא לאבד זמן ולהציל את ירושלים, נשלחה שיירת ג'יפים נושאי שקי קמח ותחמושת מתל אביב, וממול יצאה לקראתם שיירת משאיות. בקטע הדרך החסום לרכבים נשאו החיילים את השקים על גביהם, ובמקביל עבדו מהנדסים להכשיר במהירות את המעבר, וכל זאת בלילה בהסתר, פן יתגלו על ידי מרגלי האויב. בהמשך סללו ירידה מתפתלת כנחש - הסרפנטינות ("נחש" בלטינית).
על מנת לא לחשוף את תוכניות צה"ל נשלחו בינתיים שיירות דמי בנתיב שער הגיא, שם הן נחסמו ביריות ובאבנים, ונסוגו לקול מצהלותיהם של אלפי ערבים נושאי נשק הבטוחים בניצחונם.
במקביל לסלילת המעבר ופתיחת הדרך למשאיות עסקו המהנדסים בהתקנת קו צינורות להזרמת מים לירושלים ממעיינות ליד קיבוץ חולדה, שם קוד היה - "מפעל השילוח". הצלחת שני המפעלים האלו העבירו, למעשה, את ירושלים מכיבוש ערבי לידי ישראל. לאחר מכן, כוח של חטיבת הראל-פלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין פרץ את המצור בדרך לירושלים תוך כדי קרבות עזים וכיבוש כפר אחר כפר: בית מחסיר (היום בית מאיר), סאריס (היום שורש), הקסטל (היום מעוז ציון).
קרן קיימת לישראל פיתחה את דרך בורמה לשמורת טבע מרהיבה,
דרכי העפר, שבילי הטיול ופינות החמד מספרים על אותם גיבורים אלמונים, מובילי השיירות לירושלים ערב מלחמת העצמאות. בלב היער לוחות ברזל ועליהם חרוטים הסיפורים ודמויות של פלמ"חניקים עם כובעי הגרב, סבלים מירושלים שהעמיסו את שקי הקמח וגלגלו את חביות הדלק, וכן דמויות של חוצבים ירושלמים שסללו את הדרך למשאיות הישנות לחצות את השביל הקשה.
קיבוץ נחשון: כשבני ישראל יצאו ממצרים ומשה חצה את הים, היה נחשון הראשון שהעז לקפוץ לשביל שהתפנה בין מצוקי המים הגועשים. מאז שמו הפך סמל לאומץ ולהליכה בראש. מהקיבוץ הנושא את שמו יצאו שיירות האספקה מהשפלה לירושלים הנצורה בדרך בורמה הסודית.
מצפה הראל (בצמוד לקיבוץ הראל): במקום מפת תבליט ענקית המראה את תוואי דרך בורמה ואת אתרי הקרבות שלאורכה. ניתן לראות עד כמה היו שיירות האספקה קרובות להתגלות על ידי כוחות הערבים שארבו מעבר לרכס הצר בנתיב שער הגיא. בנוסף במקום מגדל תצפית נישא של קק"ל ומראשו נשקפים כל עמק איילון ויערות ירושלים. כאן ניתן להתחיל את הטיול, בשביל המתאים לכל רכב ומסומן בצלליות לוחמים ומשוריינים לאורכו.
הסרפנטינות וצינור השילוח: דרך הסרפנטינות הייתה המקום היחידי בו לא יכלו משאיות האספקה לעבור בתחילת השימוש בדרך בורמה. חיילים ומתנדבים תושבי ירושלים העבירו את המטען על גבם אל משאיות בצד השני. בתחתית הגבעה נמצאת תחנת השאיבה של קו השילוח שסיפקה מים לירושלים הנצורה.
גבעת ח'תולה: ובערבית - האורבת - משום שבתש"ח שימשה הגבעה עמדת תצפית ושמירה על שער הגיא, בתחילה בידי הערבים ומאוחר יותר משלט 22 של צה"ל. מהמצפור תצפית מרהיבה על פיתחת שער הגיא ועל משלטיו. השילוט במצפור מביא את סיפור הקרבות שהתנהלו באזור. במקום אתר הנצחה לגדוד שער הגיא של חטיבת "פלמ"ח-הראל" וכן אתר הנצחה לחללים מעולי ארה"ב וקנדה.
שער הגיא: עם פרוץ קרבות העצמאות הטילו הערבים מצור על ירושלים וחסמו את הדרך מהשפלה לירושלים. הערבים הניחו מחסומים בכביש הצר בשער הגיא הצר והמטירו על השיירות יריות ואבנים. למרות קרבות קשים במטרה לפתוח את הדרך לירושלים הנצורה נשארה הדרך לירושלים חסומה לתנועה יהודית.
שמורת המסרק: בפסגת הר נישא בדרך ירושלים ישנה קרחת יער ובה ניצב קבר שיח' מוסלמי המקודש לנבי עג'מי שהיה הספר האישי של הנביא מוחמד. הודות לקדושת המקום נותרו מסביבו עצי אורן ירושלים גדולים ומרשימים. ללא כל קשר למקצועו של השיח' נקראה השמורה בשם "המסרק" על שם עצי אורן ירושלים הגבוהים שנראו למתבונן מהשפלה כשיני מסרק.
רכס שיירות ושלוחת משלטים: רכס צר ומקביל לנתיב שער הגיא, זירת קרבות עזים במלחמת השיחרור. הרכס עטור משלטים ואנדרטאות המספרים עלילות גבורה של גיבורי הפלמ"ח.
צומת שורש: במלחמת העצמאות הכפר הערבי סאריס שלט על הדרך לירושלים ויחד עם לוחמי הכפר בית מחסיר (בית מאיר של היום) חסמו תושביו את דרך שער הגיא לירושלים וסיכנו את הולדת המדינה העברית, עד שנכבשו ע"י צה"ל. כאן פגשו תושבי ירושלים את שיירות האספקה, וכאן אפשר גם לסיים את הטיול.
הכותב הוא מדריך טיולים, והבעל האתר טיולים ואגדות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם