ביה"ח הרצוג: האגף החדש לא הוקם בשל חוב לעירייה
עיריית ירושלים לא מאשרת לבית החולים הרצוג להקים אגף חדש שישרת חולים סופניים בטענה כי המוסד הרפואי צבר חובות עירוניים בסך עשרה מיליון שקלים. בתגובה עתר בית החולים לבית המשפט
חולים בבית החולים צילום: ראובן קסטרו
החובות נאמדים ביותר מעשרה מיליון שקלים, ועל פי התקנה העירונית בעלי חוב אינם מורשים לקבל היתרי בנייה. עם זאת, יש לציין כי קיימת מחלוקת חריפה בין הצדדים בנוגע לחוב, וגורמים בבית החולים טוענים כי אין להם כלל חובות לעירייה.
נראה כי 330 המיטות בבית החולים הגריאטרי, שהוקם ב-1984 ומאושפזים בו חולים סופניים, חולים הסובלים משיתוק ומתרדמת כללית וחולי נפש, כבר אינן מספיקות. בבית החולים מעוניינים להקים אגף חדש, שיכלול בין היתר מחלקת פסיכוגריאטריה מורחבת, יחידות חולים מונשמים ומחלקה לשעת חירום שתיבנה בקומת המרתף.
אלא שהתכנית נתקלה בהתנגדות מצד העירייה, שלה חייב לכאורה בית החולים למעלה מעשרה מיליון שקלים בשל היטלי סלילה שלא שולמו. בין העירייה לבית החולים קיימת מחלוקת על החוב אך בינתיים, על פי חוק, בגללו העירייה אינה יכולה להעניק היתר בנייה לבית החולים. גורם בעירייה סיפר לזמן ירושלים כי בכירים בעירייה פועלים לנסות לגשר על הפערים בין הצדדים, אפילו במחיר של מחיקת החוב.
עזות מצח ואטימות
מתברר כי כבר לפני כמה חודשים עתר בית החולים לבית המשפט נגד העירייה בבקשה לקבל היתר בנייה, והעתירה נמצאת בדיונים משפטיים. לטענת גורם בעירייה, העירייה הציעה לבית החולים הצעת פשרה שתעמיד את החוב על סכום של כשני מיליון שקלים, אולם בבית החולים סירבו להצעה.
חיים מילר, שכיהן בעבר כסגן ראש העירייה ומעורה בפרשה, אמר השבוע כי "זו עזות מצח ואטימות לב לערב בין היתר בנייה לוויכוח על תשלומי אגרות והיטלי כבישים בזמן שחולים שוכבים במסדרונות ויש ביקוש אדיר של חולים להתאשפז בבית החולים. על העירייה להפריד בין ויכוח על היטלים ובין הוצאת היתר בנייה ולאפשר לבית החולים להתפתח לטובת תושבי העיר".
מבית החולים הרצוג נמסר בתגובה כי "בית החולים נמצא בהליך גישור עם העירייה בגין טענת העירייה לחוב לכאורה מלפני 20
שנה, חוב אשר לטענת בית החולים ובהסתמך על מסמכים שונים אינו קיים כלל. בשל הטענה לחוב, העירייה אינה מחדשת היתרי בנייה שניתנו בעבר ואינה מעניקה היתרים חדשים לבית החולים הרצוג.
"יש לזכור כי בית חולים זה הוא מוסד ציבורי הנתמך על ידי תרומות ואינו גוף פרטי או ממשלתי. מכאן גם שכל סכום שישולם, מקורו בכסף העומד לרשות הרצוג לביצוע משימתו - טיפול בחולים. הרצוג נדרש לסוגיה זו כדי שיוכל להמשיך לפתח את פעילותו לצורכי מתן טיפול טוב יותר לתושבי ירושלים והסביבה".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "על-פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 סעיף 145 (ד), תשלום כל האגרות וההיטלים בגין הנכס מהווה תנאי לקבלת ההיתר. הנושא נידון כיום בבית המשפט המחוזי, ובמקביל מתנהל הליך גישור בין הצדדים, בפני השופט בדימוס עזרא קמא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם