הנוער האובד: כמויות עצומות של אלכוהול וסמים בבומבמלה 2010
הבוקר (א') ננעל פסטיבל בומבמלה ה-12. ליאור אבני ביקר במה שהיה פעם פסטיבל שאנטי על החוף, וכיום הפך לאירוע אליו נוהרים בני הנוער כדי להשתכר, לצרוך סמים, לעשות סקס - וזהו. בתפריט: סדנאות כיבוש, דוכני אמצעי מניעה וגניחות מכל עבר לאורך הלילה
במקום בו צילמו את סרג'יו, את מר חסון וגם את ג'ינג'י, עושים מילואים ולא מעט צחוק מהצבא, מתקיים בשלושת הימים האחרונים צילום של סרט קאלט אחר - "פסטיבל בומבמלה ה- 12". הפסטיבל שהחל את דרכו כפסטיבל רוחני, כזה המקדש את ערכי השיתוף והאנטי חומרנות, הפך בשנים האחרונות לפסטיבל ממוסחר, כזה המנקז אליו עשרות אלפי בני נוער המגיעים במטרה אחת - לפרוק כל עול ולהתנסות בכמה שיותר דברים, עם דגש על אלה האסורים.
דוכן קונדומים בבומבמלה 2010. סקס וגמרנו
צילום: קובי אלון
בשנה עברה קיבלתי עם הגעתי לפסטיבל בשעות הערב את שוק חיי, כשראיתי דברים שחשבתי שקיימים רק בטלוויזיה - נערות משתכרות בכל פינה, אורגיות בגיל 14, נערים ששוכחים מהמושג מין בטוח, צריכת סמים גבוהה במיוחד.
השנה הגעתי למקום דווקא בשעות היום, בתקווה לראות תמונה ורודה יותר. אלא שהתבדיתי. בשעות היום יכולים הצעירים, הפיכחים הפעם, לספר על חוויות הלילה האחרון ביתר בהירות.
"השתכרנו ככה טוב ברכב, עוד בחנייה", מספר שיר בן ה-18, "הגענו אתמול לאחת המסיבות שהיו כאן. רקדנו, השתכרנו המון, ובסוף כל אחד חזר עם בחורה אחרת לאוהל". עדן, חברו של שיר, מוסיף שהפלוס הגדול בבומבמלה הוא שאין פה שום התקשרויות רומנטיות - רק סקס וגמרנו. "אני אפילו לא זוכר מי זו הבחורה שהייתי איתה הלילה באוהל. העיקר שבבוקר היא לקחה את עצמה והלכה. ועכשיו אני יכול לחפש בחורות
אחרות".
ברקע, נשמע מדריך המודיע לכולם כי בידו המפתח כיצד יש להתחיל עם הידיד/ה שלכם. דני בן ה-16 מהרצליה אומר שהעובדה שלא שכב עם אף אחת אתמול בערב, מוכיחה לו שהסדנא הזו היא בדיוק מה שהוא צריך כרגע. "כנראה שאני צריך את הסדנא הזו. כי המדריך כאן לא רק מלמד איך להתחיל עם מישהי קרובה אלייך כמו ידידה, הוא מלמד איך להתחיל עם בחורות בכללי. ואני מקווה ליישם את זה עוד הערב במסיבות".
בתור לדוכן של יצרנית אמצעי המניעה דורקס עומדים שגיב, אלמוג ומור בני ה-16 מנתניה. לדבריהם, ה"בנות כאן בבומבמלה זורמות, ופשוט מחפשות לעשות כיף". "הרי למה הן באות?", שואל שגיב,
"הן רוצות את זה בדיוק כמונו. כמובן שלא עושים משהו אם הבחורה לא רוצה. אבל יש פה פשוט אווירה של חופש, אלכוהול ולא מעט סמים. והסקס בכלל נמצא בכל מקום - אז זורמים עם זה".
מצד הבנות מצטיירת תמונה מעט שונה. ליד אחד ממתחמי המסיבה עומדות אופיר, טל, שיר, רעות וניצן. כולן מנס ציונה. כולן בנות 18. זו השנה השנייה שלהן בפסטיבל, ולדעתן, הפסטיבל מתדרדר משנה לשנה, ואיתו ההנאה שלהן ממנו.
המקלחות במתחם הבומבמלה. סדר יום מעגלי צילום: קובי אלון
"אפילו פרצו לנו אתמול לאוהל וגנבו לנו משם כמה מאות שקלים. יש כאן המון בנים ובהחלט שיש כאן לא מעט הורמונים באוויר. אבל מי ששומרת על עצמה, תצליח גם כאן, בתוך הטירוף הזה". לדברי אחת מהן, לפסטיבל הגיעו לא מעט חבר'ה צעירים שרק מחפשים צרות. "אנחנו לא בעניין של סמים ואלכוהול. אבל זה כאן בכל מקום. במסיבות, סתם בדוכני האוכל. וכן - גם באוהלים. יש כאלה שבאו לכאן רק בשביל זה".
באחד הדוכנים עומד אביתר (26) מירושלים, שיחד עם כמה עשרות אנשים אחרים, מנסים להעביר מעט מסרים יהודיים בתוך ים הזימה שקיים במקום. "אני מנסה להישאר פה, בתוך המאהל הגדול שלנו. אני בדעה שלא בא לי לראות את כל הדברים הקשים שקורים כאן".
לדבריו, הנערים שמגיעים למאהל מספרים כי הלחץ החברתי הוא הגורם המרכזי לכל אותה פריקת עול שמתרחשת בימי הפסטיבל. "דיברנו עם בנות ועם בנים שעושים כאן יחסי מין ולא מעט סמים, שלא לדבר על שתיית אלכוהול עצומה. אני ושאר חבריי למאהל כאן כדי לנסות להראות להם משהו אחר - קבלת שבת, קצת מושגים ביהדות. אבל אין מה לעשות. צריך לומר את האמת - אף אחד מהצעירים והצעירות האלה לא בא הנה כדי ללמוד".
מיכאל, שיר ואור בני ה-18 מרמת השרון הם דוגמא טובה לחבר'ה שלא באו ללמוד. בתוך שניות הם פוצחים בסיפורי גאווה על אירועי הלילה הקודם. "הצלחנו להבריח לכאן הרבה אלכוהול, כי האלכוהול כאן ממש יקר. הם (דוכני השתייה) רוצים 220 שקל על בקבוק עראק, השתגעו לגמרי".
לדברי מיכאל, כמות האלכוהול שגמעו רק מספר שעות לפני כן, גרמה להם ללא מעט "פאדיחות". "מרוב שהייתי שיכור, נרדמתי על חוף הים. וכשקמתי באמצע הלילה - נרדמתי באוהל לא שלי בכלל. אין מה לעשות, הייתי מסטול מהתחת".
"עזוב אותם", אומר טל מאשדוד, "האנשים פה לא אומרים לך את כל האמת".
ומה האמת?
"האמת היא שהרבה פה סטלנים. מעשנים פה סמים בכל פינה. כולל אני. אפילו השומר כאן ביקש ממני פוף (כינוי לגראס - ל"א)".
לדבריו, שלושת ימי הפסטיבל נעים בצורה מעגלית. "זה מתחיל עם הרבה אלכוהול, אחר כך קצת גראס עם החבר'ה ועם איזו בחורה שהכרת, אחר כך נהנים. קמים בבוקר עם האנג אובר מטורף ואז מתחילים מהתחלה - ככה כל הזמן שאנחנו כאן". חברו מיקי ושתי הנערות בנות ה-17 שאיתן באו מהנהנים בראש כמסכימים. "עכשיו אנחנו כבר לא מסטולים. אבל זה רק הצהרים וזה גם בגלל שאין ממי לקנות".
בעודי נפרד מטל ושאר חבריו, אני פוגש את דור, שוקי, ברק ותומר בני ה- 18 מהוד השרון. דור מתגאה כי הוא היחיד מבין החברים שהכיר אתמול מישהי. "תפסתי לעצמי מישהי. עשינו כיף, ושכל אחד יפרש את זה לעצמו איך שבא לו".
נטלי, בת 18 שעשתה זה מכבר עלייה מנורווגיה, מספרת כי הגברים הישראלים הם לא כמו בארץ הולדתה. "כולם פה בפסטיבל נורא אגרסיביים. אבל אני נהנית למרות כל הערסים שיש כאן". ואילו דניאל (18) מראשון לציון מוסיפה כי כל הלילה היא שמעה מכל עבר גניחות.
"וואי. כמה סקס יש כאן. בלילה זה היה ממש חזק הרעש", היא מספרת, "ככה זה הבומבמלה - יש כאן הרבה סקס, סמים אלכוהול, וגם נרגילה. בשביל זה כולם באים לכאן - וזה בדיוק מה שהם עושים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם