שיפוץ החורבה: הזכות לקומם סמל
40 שנה של ציפייה הגיעו לסיומן. בית הכנסת החורבה שוקם ובא לציון גואל. ביצענו את עבודת הבנייה מתוך כבוד לזיכרון היסטורי זה ומתוך כבוד לסביבה הבנויה של העיר העתיקה. מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע נרגש מהמעמד
מרכזו של הרובע היהודי, אזור בית הכנסת החורבה, שבו התנהלו קרבות מרים, היה הרוס כמעט עד ליסוד. בית הכנסת החורבה פוצץ על ידי הלגיון הירדני יום לפני נפילת הרובע, במאי 1948, כמעשה סמלי המבטא את ניצחונו. כך הפכה החורבה לגל חורבות בפעם השנייה בתולדותיו ורצף החיים היהודיים ברובע היהודי נקטע ל-19 שנה.
ב-1969 החליטה ממשלת ישראל על הקמת החברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה. מטרות היסוד של החברה הינן לתכנן ולבצע את פיתוחו ושיקומו של הרובע היהודי בעיר העתיקה, להקים בו בתי מגורים ומוסדות, להבטיח את שירותי הציבור והאחזקה הדרושים לאופיו ולצביונו המיוחד של הרובע ולהפכו למרכז לאומי, דתי, היסטורי, תרבותי ותיירותי.
40 שנה עלו וירדו תכניות ורעיונות לבניית החורבה מחדש, עד שביולי 2002 קיבלה ממשלת ישראל פה אחד החלטה היסטורית: "לפעול לשחזור ובניית בית הכנסת של רבי יהודה החסיד (החורבה) באמצעות החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים".
בית הכנסת נבנה לראשונה בשנת 1700 על ידי תלמידי רבי יהודה החסיד, נשרף ב~1720 על ידי בעלי חוב ערבים ונחרב עד היסוד. הוא הוקם מחדש ב-1864 בזכות תלמידי הגר"א וביניהם רבי אברהם שלמה צורף, סבו של יואל משה סלומון. החורבה הייתה הגאווה הלאומית, המרכז הדתי, המבנה הראשון שתוכנן והוקם כבית כנסת בירושלים מאז חורבן הבית השני, והמבנה הדתי היהודי הראשון שהתנשא מעל לכלל מבני העיר העתיקה.
לאחר בנייתו סימל החורבה את האחדות בעם. כולם נרגשים היו למראה גובהו ופארו של בית הכנסת הגדול הראשון שכיפת אבן בוהקת במרכזו. מחורבה עזובה הפך בית הכנסת לסמל רם ונישא שהצית את דמיונם של אמנים יהודים, וברחבי העולם הופצו ציורים, איורים ותחריטים שלו.
בהיכלו נאמו גדולי הרבנים, ודרשנים מפורסמים וחזנים הנעימו בו מקולם. אווירה של רוח וקדושה
לקראת הבנייה נערכה עבודת שימור שהתבססה בעיקר על עבודת מחקר של פאינה מילשטיין, אדריכלית רשות העתיקות שהוציאה תחת ידה סקר שימורי מקיף ומעמיק. השחזור הקפדני התבצע על ידי האדריכל נחום מלצר, צוות המהנדסים והעובדים בחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי וצוות הבנייה של בית הכנסת.
במהלך החפירות ועבודות הבנייה התגלה גם עברו הקדום והקרוב של החורבה: מתחתיו נחשפו ממצאים מתקופת בית ראשון ושני, רחוב שהתפצל מהקרדו בתקופה הביזנטית, שרידי קירות מבית הכנסת הראשון שהקימו תלמידי רבי יהודה החסיד, ואפילו סליק מאמצע שנות השלושים של המאה האחרונה.
עבודות ההנדסה השונות והמורכבות הציבו אתגרים רבים, ודיונים מרתקים ומעמיקים נערכו לגבי אופי השחזור והפרטים השונים, הן במעטפת החיצונית ובוודאי בשלבי עבודות הפנים, הגימור והעיצוב. החלטות פרטניות נתקבלו על כל פרט מפרטי פנים בית הכנסת.
על פי החלטת ממשלה מנוהל בית הכנסת החורבה על ידי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בשיתוף "הקרן למורשת הכותל המערבי". ועדת הניהול של המקום קבעה תקנון להפעלת בית הכנסת לתורה ולתפילה עם פעילויות תורניות ותכניות לביקורים וסיורים מודרכים בבית הכנסת ובקומת הארכאולוגיה שתוצג לציבור.
בניית בית הכנסת התאפשרה הודות לתורמים הנכבדים דוד (ואדים) רבינוביץ, איגור קולומויסקי וצבי הירש (גינדי) בוגולובוב, אשר נתנו מענה למימון יתרת עלות הבנייה, ולצד זאת סגרו מעגל עם הקהילות הרוסית והאוקראינית שהביאו את ארון הקודש המדהים בשנת 1864. כעת, בזכות התורמים, ניתן לחזות ביופי בית הכנסת.
החורבה סגר מעגל היסטורי נוסף. כעת עלינו למלאו בתוכן ולהכיר את השנים הסוערות שכתבו את דברי ימי בית הכנסת המיוחד הזה: לשם כך יזמה החברה לשיקום ולפיתוח הוצאת ספר מיוחד על החורבה בשיתוף עם יד יצחק בן צבי שייצא לרגל חנוכת בית הכנסת.
זכות גדולה נפלה בחלקי להיות מבוני בית כנסת החורבה ולהביאו מראשית - היתר הבנייה - ועד לחנוכתו בערב ר"ח ניסן תש"ע, הלוא הוא מועד סיום בניית המשכן. עבורי ועבור חברי הדירקטוריון ועובדי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי לאורך כל השנים ועבור כל העושים במלאכת בניית החורבה מהווה אירוע חנוכת בית הכנסת רגע מרגש מאוד.
רק לעתים רחוקות מזדמנת לאדם הזכות לקומם סמל מהזיכרון הלאומי וההיסטורי של העם.
ביצענו את עבודת הבנייה מתוך כבוד לזיכרון היסטורי זה ומתוך כבוד לסביבה הבנויה של העיר העתיקה, הרובע היהודי, תושביו ואורחיו, ובעיקר מתוך תחושה של חיבור יהודי שורשי בין עבר, הווה ועתיד.
נסים ארזי הוא מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם