ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

הסיפור על פיית הפרחים

סיפורה הראשון והאחרון של נעם אטינסקי, בת חמש וחודשיים. נעם נספתה השבוע בתאונת דרכים בצומת הנגב יחד עם אמה אפרת, סבתה אסתר ואחיה יערי, בן תשעה חודשים

לפעמים אנשים לא הולכים למוזיאונים. לכן הם לא יודעים כל כך הרבה דברים חשובים. היה הייתה פעם גיבורת על בשם פיית הפרחים. הילדים והילדות כל כך אהבו אותה, שהם היו מציצים מהחלון, מקווים שיראו אותה לפחות פעם אחת בחייהם.
 
פיית הפרחים לא באמת רצתה שיראו אותה. נמאס לה מזה שאנשים תמיד נתנו לה תשומת לב והיא רצתה קצת פרטיות. היא אהבה לעזור לאנשים. זו הייתה משימת חייה, אבל היא הרגישה נבוכה מתשומת הלב. היו לה, לפיית הפרחים, נעלי קסם שיכלו לגרום לה לעוף מתי שרצתה. היא רק הייתה צריכה למחוא כף ארבע פעמים ולהגיד "היפתחו כנפיים, נעליים, וקחו אותי לאן שארצה (בשמים)".

יום אחד, כשהפיה עפה בין העצים, היא ראתה איש שוכב על האדמה, ולא זז. פיית הפרחים מיד ניגשה אל האיש והרימה אותו. איפה אני, שאל האיש וקרא "הצילו". פיית הפרחים נחתה על האדמה ואמרה לו "אל תדאג, אני פה כדי לעזור לך".

האיש סיפר לה שהוא מלך, שהטירה שלו נלקחה ממנו על ידי ענק ושהוא מתחבא ביער. הוא ביקש מהפיה שתעזור לו להילחם בענק ולחזור הביתה שלו. פיית הפרחים אמרה שהיא חושבת שהיא יכולה לעזור לו. היא ביקשה שיראה לה את הדרך לטירה. אחר כך מחאה כף ארבע פעמים ואמרה "היפתחו כנפיים, נעליים, וקחו אותי לאן שאבחר בשמים".

הם עפו שוב, המלך והפיה, בין עצים, נהרות וכפרים. בדרכם, ראתה הפיה פרחים. "יכולתי בטח לעשות כל כך הרבה אנשים שמחים עם הפרחים היפים האלה", חשבה הפיה. היא פתחה את סלסלת הפרחים הקסומה שלה, ופרחים מהשדה עפו ונכנסו לסלסלה, עד שהתמלאה. פיית הפרחים והמלך הגיעו לטירה של המלך. הטירה הייתה על ראש גבעה, בקצה היער.

הפיה ביקשה מהמלך שיחכה, בזמן שהיא תחפש את הענק. היא נכנסה

לתוך הטירה, ומצאה את הענק. "אתה הענק הגדול והמפחיד", שאלה אותו. "כן", אמר הענק. "ואני אוכל אותך". " אתה לא יכול לאכול אותי", ענתה לו הפיה. "אני לא סתם פיה. אני גיבורת על". אבל הענק התעקש. "אוי", אמר, "לא ידעתי. בכל זאת, אני עדיין רעב".

"למה השתלטת על הטירה" שאלה אותו פיית הפרחים. הענק אמר לה "כי אני רע, ואני לא אוהב מלכים". "אבל אתה לא נראה כזה רע", אמרה לו הפיה. "וגם לא גדול ומפחיד".

"תראה מה יש לי בשבילך", אמרה לענק. והיא הוציאה את הפרחים מסלסלת הקסם שלה וזרקה אותם על הענק. בהתחלה, הענק היה בטוח שהיא רוצה להלחם בו. אבל כשראה כמה יפים הפרחים, הלב שלו פשוט נמס. חיוך מילא את פניו. הוא אמר לפייה "תודה רבה לך, פייה. את באמת גיבורת על".

אחר כך הענק הבין שהוא לא באמת רע. הוא נתן למלך לשוב לטירה, וכולם היו מאושרים. פיית הפרחים, החליטה לחזור לביתה, ולחלק עוד פרחים לחבריה. היא מחאה כף ארבע פעמים, ואמרה "היפתחו כנפיים, נעליים, וקחו אותי להיכן שאבחר (בשמים )".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...