זאב דגני שוב יורה לכל הכיוונים
מנהל הגימנסיה הגיע לשאת דברים בכנס באוניברסיטת תל אביב בנושא מעורבות הפוליטיקה בחינוך. בין השאר הוא שטח את גרסתו לשערוריית הקצינים וסיכם במסקנה: "הכול פוליטי"
הכנס לזכרו של השופט עמיחי דוויק, שבו הוענקו מלגות לסטודנטים למשפטים, אירח מספר דוברים. דגני הוזמן לשאת דברים בנושא, בין היתר, על רקע אי-הסכמתו לאפשר לקציני צה"ל להיכנס לגימנסיה במסגרת תכנית "דרך ערך", שמטרתה לעודד גיוס לצה"ל. "הוא דובר מוכשר", אמרה השבוע אחת ממארגנות הכנס. "תמיד יש לו הרבה מה להגיד".
ובכל זאת, בטח יש קשר להתבטאויות האחרונות שלו?
"גם לזה יש חלק, כן. גם זה השפיע על הבחירה".
כך , מול כמאה מאזינים באולם כס המשפט, שטח דגני את משנתו ולא נמנע מלמתוח ביקורת עוקצנית על משרד החינוך, המעסיק שלו: "אנחנו נחשפים למעשי אלימות ואונס בבתי הספר בהיקף גדול יותר ממה שנחשף בתקשורת. למשרד החינוך יש פתרון לכל דבר: אלימות, אונס, מצוקה. לכל בעיה יש ערכה, אנחנו מוצפים בערכות.
"הערכות האלו חוסמות את יסוד השיח, שהוא חשוב ביותר. גם בבית הספר שלי אין שיח והקשבה, במקום לטפל במשבר אנחנו מדברים. אנחנו מקבלים ממשרד החינוך רצפטים של'עשה כך וכך', זאת לא עבודה חינוכית".
דגני התייחס בדבריו לנושא הכנס - מעורבות הפוליטיקה בחינוך: "אני מסכים לטענה שהכול פוליטי, אבל זאת טענה מורכבת שעושה את חיי היום-יום לבלתי אפשריים. סוג הטענות שנשמעות כלפי בתי הספר משקפות את הלך הרוח בחברה, בין אם אומרים לבתי הספר'נכשלתם בהכנה לאקדמיה' או אם אומרים לבתי הספר'נכשלתם בהכנה לצבא'.
הטענות נגד בתי הספר הן פרי הקול הפוליטי, יש אופנות בביקורת על בתי הספר והאופנות הללו מתחלפות. קיבלנו למשל הנחיות לתת לתלמידים להכין עבודות על עולי הגרדום, זאת הנחיה פוליטית ברורה. גם הקטע שהיה עם'דרך ערך' הוא קטע פוליטי. היכולת הזאת לשנות כל יום את תכני הלימודים בגלל דרישות של מנהיגים פוליטיים לא מאפשרת ליצור יציבות והמשכיות. בארצות מתוקנות משרד החינוך לא נוגע במשך עשר שנים בתכנית לימודים ששונתה, גם אם מתחלף המשטר. אחרת אין אפשרות להבין את האפקטיביות של תכנית החינוך החדשה
לסיום , שטח דגני את גרסתו לשערוריית הקצינים, שזכתה לסיקור תקשורתי נרחב ואפילו לדיון במליאת הכנסת: "קיבלתי הנחיה לתת כניסה לאנשי צבא כדי שייתנו חינוך לתלמידיי במקומי, זאת דוגמה קלסית לפגיעה בדמוקרטיה. אותה נקודה בה אני מחויב לצבא שיחליף אותי זאת למעשה הצהרה שאין אמון ביכולות שלי לעשות את תפקידי. זה משהו שקורה בהרבה תחומים בבית הספר. מערכת החינוך מעסיקה בכל מיני תחומי חינוך עובדי קבלן חיצוניים שמעבירים תכנים.
"בתחילת שנת הלימודים חייבו אותי לפתוח את השנה עם איש תקשורת או איש בעל שם, שיפתח את בית הספר במקומי. אנחנו נשארים חסרי אונים בעבודה מול התלמידים שלנו. הפתרון שלי לבעיה הזו הוא חינוך ללמידה ולידע ולא חינוך לערכים. כל תחום הידע הוא גם כן פוליטי, אבל שם לפחות יש עוגן שלא משתנה חדשות לבקרים בהתאם להוראות של פוליטיקאים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם