אסון על ת"א: דורון ברוש משתגע מסגירת שוק בצלאל
האורנג'דה התוססת, הפיתה הדולפת והשיטוט עם אמא בין חנויות הבגדים. אולי אם רון חולדאי היה מבקר בשוק בצלאל בילדותו, לא היינו מבכים את סופו הקרב
יוקרה, ותסלחו לי, בתחת שלי. הנה רון חולדאי עשה את זה עוד פעם. הנה הוא שלח את הידיים הבריוניות שלו והורס עוד מקום שהיה פנינת חן. הנה הוא מוחק מעל פני האדמה שלנו עוד טיפת נשמה ושם עליה את הבטון והאקרשטיין שיש בנשמה שלו. הנה הוא ממשיך להלביש את תל אביב בתלבושת האחידה הצבאית התת-אלופית שלו. הנה הוא מחרב לתושבי הסביבה את החיים. הנה במקום לבלום את עליית המחירים בעיר הוא שופך דלק סילוני אוקטן מאה על הטירוף. הנה רון חולדאי ממשיך להמיט אסון על תל אביב.
אני מוכן להתערב על שקל מול מאה שכשרון חולדאי היה ילד קטן לא לקחו אותו כמו שלקחו אותי לשוק בצלאל בסוף כל פסח לסגור את החג והמצות בפיתה עם פלאפל חגיגי. אני מוכן לשים שקל מול אלף שעד היום לא מהדהדות באוזניים שלו הצעקות של המוכרים בדוכנים השונים המתחרים ביניהם, ילד תבוא פה, ילד תגיד לאבא לבוא פה, מפתים אותי מרחוק במלקחיים הקטנים עם הצ'יפס-והצ'יפס, רבותיי, זה היה צ'יפס.
צ'יפס צ'יפס אני מתכוון. לא המקלונים הרזים שנותנים לך היום במקדונלד'ס. כל צ'יפס אחד בודד של שוק בצלאל נראה כמו חבר הכנסת לשעבר שאול יהלום. עגול, ענקי, מפוטם, בריא. תופס חצי פיתה. ואת הפיתה היית מקבל רק עם כדורים והשאר מלא בסלטים כפי יכולתך! היינו עוזבים את אגף הסלטים עם פיתה מתפוצצת ודולפת בגודל מזוודה, מכתימים את הידיים והשרוולים, מנסים איכשהו לתקוף ולאגף אותה מהפינות, ואבא, שמחזיק לנו את האורנג'דה, חוזר בעצבים אל הדוכן לקחת עוד מפיות נייר כדי שלא נלכלך את האוטו בדרך חזרה הביתה.
אולי, אם רון חולדאי הקטן היה עוצר עם אמא בחנויות הבגדים הזוועתיות של שוק בצלאל - תמיד המתאבן לפני המנה העיקרית - שוק הכרמל, לקנות קצת מציאות ברחוב מציאות, משהו היום היה
אולי אם היה יוצא לפעמים בלילות לאיזה פאב בבוגרשוב בלב שקט כי הוא יודע שיש לו חניה בחניון מכבי, היה עוצר לרגע לפני שהיה מחרב את החניון, ונא לא לספר בבקשה אגדות אלף לילה ולילה מר חולדאי שבחניון של המגדלים החדשים יוקצו מקומות חניה לציבור. בטח יוקצו - כמו שבחניון הבימה החדש יוקצו מקומות חניה לציבור.
פיתה דולפת טחינה שאפשר למלא אותה בסלטים כפי יכולתך וצ'יפס בגודל של שאול יהלום הם עניינים רציניים מאוד בחייו של אדם. הם חיוניים לזיכרונותיהם ולאושרם של תושבי תל אביב הרבה יותר מעוד שני מגדלים בעיר.
אין אזרח בעיר שיוותר על העונג לקחת את ילדיו לשוק בצלאל הססגוני, ובוודאי יקווה שבבוא הזמן גם ילדיו יקחו לשם את ילדיהם לטעום מהדולף הדולף הזה. ובעצם יש לפחות אזרח אחד בעיר שמוותר על ההנאה הזאת - האזרח רון חולדאי. זה שלא גדל בתל אביב, שלא בגר בה, עפיפון שנפלט אליה יום אחד ממרומי הקוקפיט של האפ-16, תייר שפינותיה הישנות לא מעירות בו זיכרונות וחיי היום-יום בה לא אומרים לו דבר, רק הוא יכול להתייחס בחוסר כבוד רב כל כך לפיתה דולפת טחינה וחיקויי מותגים זועתיים כל כך כמו שיש בשוק בצלאל.
וזה לא רק ששוק בצלאל לא מנגן לחולדאי על שום מיתר בלב. אין לו ריספקט לשוק. אין לו ריספקט לרחוב, לתושבים שלו, לניחוחות של רחוב, לצבעים. רחוב לגביו הוא לא יותר מאבני לגו שניתן לפרק, לשים בצד, ולהרכיב מחדש בלי חשבון להווה, בלי התייחסות למה שהיה כאן אתמול. לכן הוא מתיר לקבלנים לעבוד מסביב ליממה ושיקפצו הדיירים המתעלפים מחוסר שינה. לכן הוא כורת עצים עתיקים בלי למצמץ.
בשם איזו קידמה מפוקפקת הוא מרים מגדלים על גבי מגדלים כאילו אנחנו איזה מנהטן שהכסף זורם פה מסביב כמו מים. הוא מסתכל על העיר לא בעדינות, אלא בעין גסה של שיפוצניק, ומכיוון שהוא אדם בעל יכולת ביצוע, המפגש בין המבט הצר שלו לפעלתנות היתר שלו מוליד לא פעם הרס. תשאלו את הפגר של אצטדיון אוסישקין. את השלולית שהייתה פעם בריכת גורדון. תשאלו את רחוב ביאליק המחודש שנראה כמו מחצבה אפורה. תשאלו את שוק בצלאל.
יופי שאתה רוצה לתחזק ולתקן - תחליף בלטה שבורה במדרכה. תציב ברזייה בפינה. שלח פועלים שינקו את השוק, שיעשו קצת שליכט וצבע, יציבו תאורת לילה יפה וכמה ספסלים. למה להרוס ולבנות מגדלים? מי אמר ששיפוץ וקידמה הם מגדלים? מה יש בנשמה שלך, רון חולדאי, שחייב לנעוץ מגדל בכל פינה? יכול להיות שיש לך איזה חשבון ישן עם המרחבים של חולדה בצעירותך שגורם לך לחנוק כל מרחב פתוח שאתה רואה היום בערימות צפופות והיסטריות של בטון עד השמים? למה להרוס ולחנוק?
ולשם מה? למען מה? בשביל עוד 120 דירות בעיר? זה מה שחסר לתל אביב? עוד שני מגדלים שימלאו עוד את הקופה של יזם עשיר, עוד 120 דירות שיימכרו במחירים היסטריים לתושבי חוץ ויעמדו ריקות ויקפיצו את המחירים המטורפים ממילא בעיר לרמה מטורפת עוד יותר? שיעשו את החיים קשים בעיר עוד יותר?
כתבתי ונדנדתי ואני אמשיך לכתוב ולנדנד כי כל פינה שהאיש הזה מחריב בהחלטה של רגע היא אסון שיישאר כאן דורות אחרי שהוא ילך. וזה בעצם עניין פשוט: הורסים לכם פינה יקרה ללב שגדלתם עליה? כורתים לכם עץ עתיק? בונים לכם ליד הבית כל הלילה? מקימים מגדל או מלון שמטיל צל על כל השכונה, חונק את זרימת האוויר ויוצר עומס בלתי נסבל על התשתית? מקפיצים את המחירים ואין כסף לדירות לכם ולילדים? תגישו התנגדויות לוועדה המקומית על כל צעד ושעל. פנו לעורכי דין. תאטו. תבלמו. תמררו לו את החיים. והכי חשוב: ביום הבחירות תזכרו עם מי לבוא חשבון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם