המקומונים במעלה אדומים מתכתשים אחד עם השני
הכפשות הדדיות, טענות לקבלת שוחד והרבה פוליטיקה: בשנה וחצי האחרונות מתנהלת מלחמה של ממש בין המקומונים "מעלה אדומים" ו"זמן מעלה". בשבוע שעבר הגיש משה זיגדון, בעליו של "זמן מעלה", תביעת דיבה נגד העיתון המתחרה על סך מיליון שקלים

על פי כתב התביעה, המקומון "מעלה אדומים" הכפיש את שמו של זיגדון בסדרת כתבות שפרסם שבהן הוא הוצג כשופרו של ראש העירייה בני כשריאל וקשר אותו, כך על פי התביעה, לפרשת שוחד חמורה. כתב התביעה הוגש באמצעות באי כוחו של זיגדון, עוה"ד אבי סגל ויצחק מינא.
גורמים הבקיאים בפרטי הפרשה מספרים כי המתיחות בין שני המקומונים החלה לפני כשנה וחצי, כמה חודשים לפני הבחירות לרשויות המקומיות. באותה עת יצאו לאור גיליונותיו הראשונים של "מעלה אדומים", שנחשב למזוהה עם הרב אברהם דויטש. דויטש ייסד את סיעת עתיד, שרצה בבחירות למועצת מעלה אדומים עם המועמד העצמאי לראשות המועצה רפי בן חור. מנגד, רבים זיהו את "זמן מעלה" כעיתון שתמך בסיעתו ובמועמדתו של ראש העירייה המכהן כשריאל.
יש לציין כי דויטש עצמו בחר שלא להציג את מועמדותו במסגרת הרשימה שהקים. נוסף לכך, ב"מעלה אדומים" ביקשו השבוע להדגיש כי דויטש ובן חור אינם מחזיקים בבעלות על העיתון וכי אין לאף אחד מהם נגיעה כלשהי לחומרים המתפרסמים בו. למרות זאת, רבים ראו במלחמתם של שני העיתונים כמשקפת את היריבות בין כשריאל לבן חור, ובין סיעת עתיד שהקים דויטש לסיעתו של כשריאל, כחול לבן.
בשיחה עם זמן ירושלים טען זיגדון השבוע כי עוד בטרם הקמת "מעלה אדומים" הגיע אליו דויטש וביקש ממנו להוציא עיתון. "נתנו לו הצעת מחיר והוא ביקש בתמורה לא לכתוב דבר מכפיש אודותיו. אמרתי לו, 'אני מבין שאתה הולך להיכנס לפוליטיקה, לכן אני לא יכול להתחייב על דבר כזה'. הוא החליט בתגובה שהוא יקים עיתון לבדו".
עם תום מערכת הבחירות שכך העימות הפוליטי בין המקומונים. אך בסוף 2009 שוב עלה מפלס המתיחות: אהרון שפירא, מנהל עיתון "מעלה אדומים", שלח מכתב לעיריית מעלה אדומים וביקש לערוך מכרז חדש שבו תינתן הזכות ל"מעלה אדומים" לקבל נתח מתקציבי הפרסום העירוני, שהופנה עד אז בעיקר ל"זמן מעלה". "כשזיגדון שמע את זה הוא האדים", מספרת עורכת "מעלה אדומים" טל דה~לנגה. "הרי בכך אנחנו נוגסים לו בפרסום".
זיגדון תולה את היריבות המחודשת בין העיתונים בסיבות אחרות. לדבריו, "כחודש וחצי לפני שהגשתי את התביעה, העיתון שלהם פרסם כתבה של שני עמודים תחת הכותרת 'משעל עם', שבה הם הציגו מעין סקר שהם עשו, סוג של משאל רחוב אקראי". זיגדון מתייחס לסקר שפורסם ב"מעלה אדומים" ושתוצאותיו כנראה לא החמיאו לתפקודה של העירייה. זיגדון טוען מצדו כי חש שהסקר שפורסם בוצע בצורה לא מקצועית והחליט לא לשתוק על כך. "כתבתי בעיתון שלי שזו עיתונות של ביבים, שילכו ללמוד מה זאת עיתונות. ואז הם התחילו להשתלח בי שאני פושט רגל ושעסקיי קורסים".
על פי כתב התביעה, "ב~4 בפברואר פורסמה (בעיתון "מעלה אדומים"- י"א) כתבה אשר לה הפניות שער והיא רצופת לשון הרע. בכתבה נכתב בין השאר כי 'זמן מעלה' הפך לשופרו של ראש העירייה, זאת במטרה להמשיך לקבל הזרמת כספים מאסיבית מהעירייה, על חשבון משלמי המסים. יתרה מכך, תהה העיתון האם כשריאל משלם כסף לזיגדון והאם מדובר, במקרה זה, בחשד לשוחד".
בכך, טוען זיגדון, אינה מסתיימת הפרשה. לטענתו "מעלה אדומים" פרסם תמונות של כלי הרכב שברשותו. "הם כתבו שאני נוסע במכוניות פאר וגר בדירות יוקרה", ממשיך זיגדון. "נכון, אני חושב שכשריאל הוא ראש עירייה מצוין, אבל אני לא חבר שלו ולא מבלה איתו. הוא עשה לעיר הזו רק טוב ובבחירות הוא הוכיח את האמון של הציבור בו".
יתרה מכך, כתב התביעה מפנה למאמר שפורסם לכאורה ב"מעלה אדומים" על ידי דויטש שבו נכתב: "לדאבוננו, בעיר מעלה אדומים עיתון 'זמן מעלה' אינו משרת את הדמוקרטיה אלא להפך - עושה עבודה עבור הדיקטטורה. הקשר
בעניין זה אומר זיגדון כי "עיתון 'זמן מעלה' הוא בערך 88 עמודים סך הכול, מתוכם 60 עמודי פרסום ושלושה עמודים בלבד מוקדשים לעירייה. אז אין כזה דבר שאני פושט רגל וממומן בידי העירייה".
במקביל תוקף זיגדון את "מעלה אדומים" ורומז כי מדובר בעיתון המייצג את המגזר החרדי בעיר. "אני יכול להגיד שזה עיתון שעובד באצטלה של עיתון חילוני, אבל לראיה, לא מכניס תמונות של נשים".
דה~לנגה אינה מכחישה טענה זו ואומרת כי "הבעלים של העיתון הם דתיים מארצות הברית, על כן יש מגבלה הלכתית אחת שמגיעה מהם וזה דבר ידוע. קוראי העיתון שמתווספים משבוע לשבוע יודעים את זה ואין זה אומר שכל סוגי הסיקור לא נמצאים בו.
"אם המצב היה באמת כמו שטוען זיגדון אני לא הייתי העורכת של העיתון. למעשה, כמעט כל המערכת כאן מורכבת מנשים. לגבי התביעה, הכתבות עברו בחינה אצל היועצים המשפטיים של העיתון כדי להימנע מגרימת נזקים של הוצאות דיבה ולשון הרע. עורכי הדין אישרו את התוכן בכתבה המדוברת ורק לאחר האישור הזה הכתבה יצאה לאור. אני בתור העורכת של העיתון והמנהל שפירא עומדים מאחורי כל מילה שהתפרסמה וכמובן שנשמח להגיע לבית המשפט ולהעיד ולחשוף בפני המערכת המשפטית את כל מה שאנחנו יודעים וגם דברים שעדיין לא זכו לפרסום".
דוברו של כשריאל, חיזקי זיסמן, מסר בתגובה כי "העירייה, כגוף ציבורי, לא מעורבת במאבק בין גורמים פרטיים ועסקיים בעיר. אין לנו כל נגיעה לסוגיה זו".
* גילוי נאות: דה~לנגה עבדה בעבר ככתבת ב"זמן ירושלים".