חצי עבודה: משחקי הגביע הגדולים של בני השרון
קרב האגרוף בין ג'ינו בנקס לדרק רולנד וההצגה של קורן אמישה. שש פעמים הייתה בני השרון במעמד חצי גמר הגביע, שלוש פעמים זה נגמר בבכי (של אושר). גם השבוע זה ייגמר בבכי, השאלה של מי
עד שהגיעה עונת 2007/8, בה הפסידה מכבי ת"א את האליפות לחולון והודחה מהגביע על ידי נהריה, שמעון מזרחי בוודאי היה בוחר בעונת 1992/3 כגרועה ביותר בתולדות המועדון שבראשו הוא עומד. ב"עונת הדובדבנים ההיסטורית" העיפו פיני גרשון וגליל עליון את מכבי כבר בחצי גמר הפליי אוף והמשיכו עד הצלחת, ולכך הצטרף גם הפסד תל אביבי בצמד המשחקים מול הפועל הרצליה ברבע גמר הגביע.
להרצליה זו היתה עונת בכורה בליגה הבכירה, אבל זה לא הפריע לה להשפיל את מכבי, כשג'ינו בנקס, עם בנדנה קשורה סביב ראשו, מצטיין, ומולי קצורין מנהל את העסק על הקווים. פיני חוזז תאמינו או לא, פתח בחמישייה ויחד עם עופר פליישר ואמיר כץ נתן שיעור בכדורסל להנפלד, מוטי דניאל ודורון ג'מצ'י.
"בשנה שעברה שיחק פיני חוזז בארצית ודורון ג'מצ'י בנבחרת אירופה. אתמול שניהם נתנו מספר נקודות זהה, באחוזים עדיפים בהרבה לחוזז. את מה שקרה לג'מצ'י מאז הגיע אנקראם למכבי אפשר רק לתאר במילה 'מפולת'", כתב עפר שלח בטור לאחר המשחק הראשון.
בחצי הגמר חיכתה להרצליה הפועל גבעתיים. משוכה קטנה מאוד לעומת מכבי, אבל דווקא אותה לא הצליחה הרצליה לעבור. זאת היתה מלחמת חפירות, שזכורה לרבים דווקא בגלל קרב האגרופים בין בנקס לדרק רולנד מגבעתיים. על פי העדויות, בנקס ניסה לחבוט דווקא בשחקן המצטיין של גבעתיים אדי פיליפס, אבל מצא את עצמו מתגושש דווקא עם רולנד.
בתום 40 דקות נטו של כדורסל ועוד עשר של מכות, לוח התוצאות הצביע על שוויון 58. המשחק נכנס להארכה, כשאמיר כץ (23 נקודות) ופול תומפסון (15) שומרים על הרצליה בתמונה. אבל חסרונו של בנקס היה משמעותי מדי עבור החניכים של קצורין, הם נכנעו לישראל אלימלך וחבריו מגבעתיים, ונוצחו בסיום 64-68.
שחקני הרצליה הסתגרו מאוכזבים בחדר ההלבשה, וכשיצאו להתראיין היו להם טענות כנגד המשחק המלוכלך שהציגה גבעתיים. "המנצח הגדול של המשחק הזה הוא אדי פיליפס, שעשה פרובוקציות מהדקה הראשונה וכלום לא שרקו לו, הוא הרביץ לכולם", האשים קצורין בסוף המשחק.
17 שנה חלפו מאז המשחק הזה, ורותם ארליך, הרכז הפותח של הרצליה באותן שנים, עדיין רואה בו מוטיב מרכזי בקריירת המשחק והאימון שלו. "למדנו לקח ענק מחצי הגמר נגד גבעתיים", הוא מספר. "אחרי שהעפנו את מכבי ת"א היינו קצת בעננים, הגענו למשחק לא בפוקוס והפסדנו את כל מה שבנינו. כל כך התאכזבתי מעצמי שנשבעתי שבפעם הבאה שאני מגיע למעמד הזה אין סיכוי שאני מאבד את הצ'אנס. גם היום, כשאני מאמן ילדים, אני מלמד אותם עד כמה חשוב לנצל הזדמנויות, והכל בהשראת המשחק הזה".
עוד לפני שהמתיחות בין פיני גרשון לצביקה שרף גנבה את ההצגה, מולי קצורין ואפי בירנבוים נחשבו לצ'ילבות הגדולות של הכדורסל הישראלי. ב-26 בפברואר 95' הם נפגשו לעימות חזיתי בחצי גמר הגביע, קצורין כמאמן מכבי ת"א, בירנבוים על הקווים של הרצליה.
גם לאחר 30 דקות משחק, אף אחד לא הסכים לשים כסף על סנסציה וניצחון של הרצליה. המחצית הראשונה הסתיימה ביתרון תל אביבי 39-47, כשחניכיו של קצורין הלכו פנימה שוב ושוב לרדיסאב צ'ורצ'יץ', שסיים עם 25 נקודות. נוריס קולמן הגביל מאוד את האדסון ומנע ממנו לאסוף נקודות קלות, וג'מצ'י צלף כהרגלו מחוץ לקשת. השינוי במגמה, כאמור, הגיע בדקות הסיום, ועל הקאמבק ניצח הרכז המחליף קורן אמישה שהגיע עונה קודם לכן מעונת זוועה במכבי
"קורן החליף אותי כשהיו לי ארבע עבירות ונתן תצוגת כדורסל מהגדולות שנראו פה. הוא פשוט היה בלתי ניתן לעצירה, וזה ניצח לנו את המשחק", שב ארליך לעמדת הפרשן. אמישה, שבקושי שיחק במחצית הראשונה, עלה בטירוף מהספסל וכבר מהרגע הראשון נראה שהוא שולט בקצב. הוא מסר, ניהל וקלע (18 נקודות בסך הכל) ופשוט לא השאיר סיכוי למכבי. החבר'ה של בירנבוים סיימו עם 107 נקודות, אלה של קצורין רק עם 93.
בני הרצליה עלתה לגמר לראשונה בתולדותיה. "גם זה קורן", הייתה הכותרת בעיתון מעריב ביום המחרת, ובסיקור המשחק עצמו לא יכלו שלא להתייחס למתח שבין שני המאמנים: "הכל יכול לקרות בערב כזה, חוץ מלחיצת יד בין קצורין לבירנבוים, לא בפתיחה ובטח שלא בסיום".
"למרות שניצחנו את מכבי, גם לגמר לא הגענו כפייבוריטים", מתאר ארליך את מה שארע אחר כך. "חיכתה לנו שם הפועל חולון של נחום מנבר, עם כוכבים כמו עדי גורדון וה'שריף' (דייויד ת'רדקיל). הם היו עדיפים עלינו על הנייר, ולפני המשחק כבר קיררו את השמפניות והקימו במות בחולון".
למרות שבאו כאנדרדוג, ארליך ושותפיו ניצחו גם את משחק הגמר (77-88), והניפו את הגביע היחיד בהיסטוריה של הרצליה. הקבוצה הזו נכנסה לפנתיאון הכדורסל הישראלי, לצד קבוצות בודדות נוספות שהצליחו לגנוב תואר ממכבי תל אביב. הרצליה נהנתה ממשחק זוועה של עדי גורדון, שכנראה היה בראשו כבר בירושלים, וסבלה מהתפרעות של הקהל החולוני וממכה אכזרית של שלטון ג'ונס החולוני בראשו של מיקי הרמן. "מה הביא אותנו להישגים האלה? קודם כל היינו קבוצה של אנשים ששיחקו הרבה זמן ביחד", חושף ארליך את הנוסחה.
"שחקנים כמו אמיר כץ, קורן אמישה, פול תומפסון. לכל אחד מאיתנו היה ברור מה השני הולך לעשות, אני כרכז ידעתי מאיזו בלטה אמיר כץ לא מסוגל להחטיא ומתי בדיוק אני צריך למסור לו לשם. עד היום כולנו בקשר, אלה חברים לכל החיים. היו לנו חוויות והישגים אדירים, אתה יודע מה זה בעיר כמו הרצליה לארגן 4,000 אוהדים שכולם באים עם חולצות של הקבוצה? גם לאפי בירנבוים היה חלק ענק. אני זוכר שהוא אמר:
'ניצחתי את מולי, ועכשיו אני הולך לנצח את רלף (קליין המנוח, מאמן הפועל חולון דאז – י.ק.)'. צחקנו עליו בגלל זה, אבל מצד שני גם שיחקנו כדי שהמשפט הזה יהפוך למציאות. ומעל כולם היה היו"ר זאביק מואטי ז"ל, שהיה אגדה. הוא גרם לך לתת מעצמך גם בשבילו. היום אני לא יודע אם יש עדיין תופעות כמו מואטי בכדורסל".
עונה אחרי הזכייה בגביע הצטרף משחק נוסף לטרילוגיית המותחנים של בני הרצליה בחצי גמר גביע המדינה. הפעם היריבה הייתה הפועל ירושלים, אליה חבר מנבר כספונסר בתחילת אותה עונה, והביא עמו מהפועל חולון את דורון שפע ועדי גורדון, שהשלימו סגל מצוין שכלל גם את פפי תורג'מן, בילי תומפסון, פיני לוי, דורון שפע ונוריס קולמן.
על המגרש ביד אליהו התפתח משחק אדיר, פיזי, מלא בעימותים מעל ומתחת לחישוקים. בהרצליה שוב הצטיין אמישה שעלה מהספסל וקלע 18 נקודות, וגם האדסון שסיים עם 29 משלו. ירושלים הובילה במחצית 39-49, ומעט אחר כך כבר הספיקה לברוח ל-13 הפרש, הרצליה צמצמה בהדרגה עד לשוויון 82-82, 35 שניות לסיום.
האדסון עלה לזריקה מעמדה ממנה לא פספס משחק שלם, והחטיא. לירושלים היה כדור אחרון (שעון ההתקפה היה אז 30 שניות ולא 24 כנהוג היום), ועדי גורדון הפצוע, שלא קלע נקודה עד אותו רגע, לקח את הזריקה האחרונה והעלה את ירושלים למשחק הגמר.
מולי קצורין, שחזר אז לאמן את הרצליה, סיכם: "במשחקים כאלה זה אף פעם לא נגמר עד שזה נגמר. היו הרבה מהפכים, אבל בדקות האחרונות צריך להיות מרוכזים וקרים, ולא היינו כאלה".
אחד הגורמים שהשאירו את הרצליה בתמונה ממש עד הסוף היה אמיר מוכתרי, פעם גבוה עם יד רכה מרחוק והיום עוסק ביזמות ונדל"ן. מוכתרי עלה מהספסל ונתן הרבה מלחמה, שמונה נקודות ושבעה ריבאונדים. שמונה שנים מאוחר יותר יהיה שותף מוכתרי להישג ענק אחר, גביע היול"ב של הפועל ירושלים, אבל זה כבר לכתבה אחרת.
"אני זוכר שבדקות האחרונות הדבר האחרון שרציתי זה שהכדור יהיה בידיים של עדי גורדון", שיחזר השבוע מוכתרי, "מי שמכיר את עדי יודע שגם אם הוא קלע עד אז וגם אם הוא לא קלע, הוא ייקח את הזריקה האחרונה ובסוף יכניס אותה. מזה חששנו, על זה דיברנו, וזה מה שקרה.
"זה היה מאוד מבאס, נתנו משחק מאוד טוב ועוד במעמד כזה, כשהגענו כאנדרדוג מול ירושלים עמוסת הכוכבים. כמובן שגם הייתה אווירה מצוינת עם הקהל של ירושלים. אין ספק שזה אחד מהמשחקים הכי גדולים שהייתי בהם בהרצליה".
גמר הגביע, אגב, שנערך כחודשיים לאחר מכן, זכור כאחד הגמרים המפורסמים והמותחים ביותר, כשירושלים ניצחה את מכבי ת"א של קטש, צ'ורצ'יץ' וצ'יימברס, מסל ניצחון בשניות הסיום של... עדי גורדון.
הגענו למאה ה-21, שהביאה עמה חידוש: בני הרצליה התאחדה עם מכבי רעננה והשתיים הפכו לבני השרון. את רעננה עצמה לא ראיתם בכתבה הזאת, כיוון שזו, למרות שהיתה קבוצת צמרת בתחילת שנות האלפיים, עשתה לעצמה מנהג לעוף עונה אחר עונה ברבע הגמר, לרוב להפועל ירושלים. חצי גמר הגביע הראשון בו השתתפה הקבוצה המאוחדת התרחש שנים ספורות אחרי הקמתה.
בני השרון חלפה על פני השכנה מרמת השרון במפגש כפול ברבע הגמר, וב-17 בפברואר 2005 פגשה את עירוני נהריה ביד אליהו. קצת יותר מדקה לסיום המשחק הובילה נהריה ב-6 נקודות. האוהדים הסגולים שישבו ביציע בירכו על ההחלטה לעשות את הדרך הארוכה מצפון הארץ לדרום תל אביב, והחלו לבדוק אם הדודים שגרים ליד ההיכל יסכימו לקבל אותם גם בלילה שאחרי הגמר.
אלא שאלווין יאנג חשב אחרת. שני איבודי כדור שלומיאליים של נהריה ונקודות מהירות שלו הביאו לשוויון 75-75, 17 שניות לסיום, ובכדור האחרון שלה נהריה לא הצליחה לעשות סל. המשחק נכנס להארכה.
זו היתה עונה מזעזעת לבני השרון, היא סיימה את הליגה במקום התשיעי, נקודה בלבד ממכבי פ"ת שירדה ליגה. ובכל זאת, חמש הדקות של ההארכה לא אפיינו את העונה השרונית, ולאחר שקמפבל הנהרייני יצא בחמש עבירות, העלו פארמר, האגינס ומייקל היינס את בני השרון ליתרון שבע, 82-75.
ממצב זה לא הצליחו חניכיו של אבי אשכנזי לחזור, אפילו לא עם שלשה של ברק פלג מחצי מגרש עם הבאזר. ננו גיזנבורג, מאמן בני השרון, היה בטירוף בסיום: "אין דבר מתוק יותר מלעלות לגמר בסיטואציה כזאת. זו תחושה מדהימה וזה יכול להיות ניצחון ששווה עונה שלמה".
אבי אשכנזי, המאמן המפסיד, היה לעומתו בהלם. "אני צריך לראות שוב בווידאו את מה שקרה לנו בסוף, כי אני פשוט לא מבין את זה. המשחק היה בידיים שלנו. חזרנו מפיגור והובלנו בשש נקודות, אבל סדרת טעויות מוזרות היו לרעתנו. זה היה משחק טוב עם מאבק אדיר".
אחד המצטיינים בבני השרון היה גיא פניני. בתחילת השבוע, בעודו נמצא בדרכו למשחק של מכבי ת"א מול אותה נהריה, הוא נזכר בניצחון המתוק: "זה באמת היה משחק גדול והוא בא באמצע עונה שלא היתה הכי פשוטה בשבילנו. הסיום היה מטורף, אני לא זוכר בדיוק את המהלכים, אבל אני כן זוכר את החגיגות שאחרי, זאב ברעם צעק והיה מאושר וכל השחקנים רקדו. זה היה חלום של כולם להגיע לגמר כי היינו מועדון חדש שרק הוקם וכבר הגענו למעמד שיא".
שנה חלפה אבל הדרמה נשארה. באמצע פברואר פגשה בני השרון בחצי הגמר את קבוצת המיליונרים, הפועל ירושלים של ארז אדלשטיין. לאחר דקות סיום לחוצות וצמודות היה זה תורה של בני השרון להרגיש שהיא הקורבן. בני השרון הבליטה את עוסמאן סיסה וטרנס רנצ'ר (סיימו עם 18 ו-19 נקודות בהתאמה), ששיחקו מצוין וסחבו על גבם את שאר הקבוצה.
ירושלים, עם סגל עשיר שכלל את הוראס ג'נקינס, מאריו אוסטין, מאיר טפירו, עידו קוז'יקרו ועוד רבים וטובים, הציגה משחק מבולבל ולא מרשים, כמו בכל אותה עונה ולא הצליחה לברוח. שני הרבעים הראשונים הסתיימו בהפרשים מזעריים לטובת הירושלמים, ולמרות שברבע השלישי כבר הובילו האדומים 50-59, הוא הסתיים בשוויון 59-59.
הרבע האחרון היה גדוש יצרים, משחק פיזי ועבירות בלתי ספורטיביות. יד אליהו להט. בני השרון עלתה ליתרון של שמונה נקודות דקות ספורות לסיום, אבל החבורה של ג'ינו, ורנצ'ר בראשה, לא הייתה חזקה מספיק מנטאלית, איבדה כמה כדורים קריטיים ואת הראש, שיחד עם החטאות עונשין אומללות (24 מ-41 לבני השרון מהקו בכל המשחק) הולידו מהפך. "הלוואי שגם בגמר נקבל משחק כזה", קראו אתרי האינטרנט דקות ספורות לאחר שהסתיים. גם יעקב ג'ינו יצא בהרגשה שהיה שותף למשחק גדול.
"נתנו הופעה הירואית, השחקנים עשו את כל מה שהיו יכולים. ההפסד הזה מאכזב מאוד, אבל אני גאה בשחקנים. כולם רצו לראות את ירושלים נגד מכבי ת"א, ואנחנו עזרנו להם", כך סיכם מאמן בני השרון, את ההפסד הצורב. מאיר טפירו, כוכב ירושלים דאז, הסכים עם ג'ינו: "אפשר להגיד שגנבנו את המשחק". בגמר, למי שמתעניין, רמסו פיני גרשון ווויל סולומון את הפועל ירושלים, הכנה לגמר הפלייאוף באותה עונה, שם כמובן...רמסו את הפועל ירושלים.
"אנחנו פייבוריטים", הצהיר לי ניילון לפני חצי הגמר של בני השרון נגד מכבי ת"א. הצהובים, מנגד, גיחכו. "הנה האמריקאי התורן שלא מכיר את חוקי המשחק ובאמת חושב שיש לו סיכוי נגדנו", הם אמרו בינם לבין עצמם. אבל מי שצחק אחרון הוא דווקא ניילון.
עם 31 נקודות הוא הראה למכבי את הדרך הביתה, וגרם לכך שבפעם הראשונה (ולא האחרונה) בעשור הזה מכבי ת"א לא תזכה בגביע המדינה. הגנה אדירה של ארז כץ פתחה את המשחק עם 2-14 לטובת השרונים, כשניילון ובלצ'ר (20 נק' משלו) לא הורידו את הרגל מהדוושה ושמרו על היתרון עד הסיום. נבן ספאחיה היה חסר אונים על הספסל של מכבי, כשאף אחד מהכוכבים שלו לא מצליח לעצור את ניילון. לקראת הסוף שארפ עוד הספיק לצלוף כמה שלשות והוריד את מכבי לפיגור של ארבע נקודות בלבד, אבל אפילו הוא לא הצליח להשלים את המהפך.
"בנינו קבוצה נפלאה, עשינו דבר גדול והאמנו שאנחנו יכולים לעשות את זה", אמר אפי בירנבוים, מאמן בני השרון, לאחר המשחק. לי ניילון סיפר שאפי כל הזמן אמר לו שהוא טעה כשהכריז על כך שבני השרון פייבוריטים, ושאר השחקנים חגגו כאילו אין מחר.
"הייתה לנו באותה עונה חבורה מאוד מגובשת, היה קשר מיוחד בין הישראלים לזרים וכמובן שלי ניילון נתן לנו המון ביטחון", מספר משה מזרחי, שקלע באותו משחק 16 נק' ושלשה אחת שסגרה עניין. "הסתכלנו למכבי בגובה העיניים ומאוד האמנו בעצמנו, וככל שהמשחק התפתח האמונה רק התגברה.
גם אחרי שקלעתי שלשה לקראת הסיום עדיין לא הרגשתי שהסיפור נגמר. שארפ נכנס במכבי בשתי הדקות האחרונות ועוד עשה כמה קסמים ופחדנו שנאבד את זה. מול מכבי ת"א ביד אליהו אתה אף פעם לא יכול להרגיש בטוח, גם כשאתה מוביל במספרים דמיוניים." אני לא אשכח איך לי ניילון התעצבן בסוף המשחק מזה שכולם שמחים. אנחנו השתוללנו מאושר והוא פשוט עמד וצעק עלינו שעוד לא זכינו בכלום ושיש עוד משחק".
כנראה שניילון ידע למה הוא מתעצבן. שחקני בני השרון הגיעו באופוריה לגמר נגד הפועל ירושלים, כשרק הפורוורד האמריקאי מספק את הסחורה והובסו. דן שמיר זכה בגביע הראשון שלו, מתוך שניים. בשבוע הבא הוא יכול להחזיר את החוב לבני השרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם