גיבורי התרבות שלי

עו"ד יאיר גבאי, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, שבקשתו להנצחת חללי צה"ל נדחתה על ידי ועדת השמות העירונית, מזועזע

יאיר גבאי | 1/2/2010 13:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בפברואר 1954 קיבל טוראי נתן אלבז משימה שגרתית של פירוק רימוני יד. תוך כדי ביצוע המשימה נשמעה נקישה. אלבז הבין כי נצרתו של אחד הרימונים השתחררה. הוא יצא מהאוהל כשהרימון בידו וצעק לחבריו שיסתתרו. משהבין כי אינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, אימץ את הרימון אל חזהו והתרחק מהם בריצה. הרימון התפוצץ בידו. חיי חבריו ניצלו, אך הוא עצמו נהרג. לאחר מותו של אלבז הוענק לו עיטור המופת ורחובות נקראו על שמו בכמה ערים, ביניהן אשדוד וחיפה.

נראה שמאז קרה לנו משהו. אחרת אי אפשר להסביר את החלטת ועדת השמות של עיריית ירושלים משבוע שעבר, לדחות את בקשתי לקרוא רחובות על שמם של גיבורי צה"ל, שנפלו בשנים האחרונות במהלך הלחימה בארגוני הטרור.

תת-
ארז גרשטיין
ארז גרשטיין  עצמי
אלוף ארז גרשטיין הי"ד הוא הקצין הבכיר ביותר שנהרג על ידי חזבאללה בלבנון. ארז היה מפקד נערץ שחינך דורות של לוחמים; אלוף משנה דרור וינברג הי"ד נהרג בעת שהסתער על חוליית מחבלים שתקפה אזרחים בציר המתפללים בחברון; סגן אלוף עמנואל יהודה מורנו הי"ד נהרג בעת מבצע חשאי של סיירת מטכ"ל בבעל בק בעת מלחמת לבנון השנייה. עליו אמר מפקד הסיירת לשעבר הרצי הלוי: "אם צה"ל הוא הצבא הטוב בעולם, וסיירת מטכ"ל היא היחידה הכי טובה בצה"ל, ועמנואל הוא הלוחם הכי טוב בסיירת מטכ"ל - אז עמנואל הוא הלוחם הכי טוב בעולם". רב סרן רועי קליין הי"ד נהרג בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו. על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז.

לילדי ירושלים יש הזכות להכיר את מורשתם של גיבורים אלה. בעיר נקראו רחובות על שמם של עסקנים שאותם אין איש מכיר. יש לנו שכונה שלמה שרחובותיה נקראים
על שמות חיות, כמו גם רחובות שקרויים על שם מדינות נידחות או על שם פרחים. אולי הגיע הזמן להתחיל לכבד את מי שמסרו את נפשם למעננו תוך גילוי גבורה עילאית?

המתנגדים טוענים שחיילי צה"ל מונצחים על ידי משרד הביטחון והעירייה אינה צריכה להיכנס לשדה המוקשים הזה, שיחייב להגדיר איזה חלל ראוי להנצחה ואיזה לא. צר לי, אבל זה פשוט לא מקובל עליי.

גם צה"ל מבחין בין חללים כאשר הוא מעניק אותות ועיטורים למי שבעיניו ראוי לכך. הציבור בחר בנציגיו בעירייה גם כדי שיקבלו החלטות קשות ולא רק שיעסקו בארנונה ובבעיות החנייה. אם אנחנו רוצים לגדל דור ערכי שיכיר את מורשתו ושורשיו, דור שייטול חלק במסגרות התנדבותיות וישרת את עמו כמיטב יכולתו, חובה עלינו להעלות על נס את פועלם ומורשתם של גיבורי צה"ל.

אני מאמין ומקווה שראש העירייה, שתומך בבקשתי, יפעל לשנות את ההחלטה האומללה הזו, ויפה שעה אחת קודם.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים