המשטרה חוששת: המהומות בוואדי קדום יחודשו היום
היום (ו') בשעות הצהריים עתיד לפוג ההסכם שנחתם בין החמולות ח'ליל וסוואחרה, שבסוף השבוע שעבר הפכו את מזרח העיר לזירת קרב. לפי המתח ששרר שם השבוע, פרוץ האלימות הוא רק עניין של זמן
המהומות הנוכחיות החלו בערב שישי לפני שבוע, כאשר אב מחמולת ח'ליל רכש לבנו כלי רכב חדש לרגל קבלת רישיון הנהיגה. הבן הנרגש לקח את מפתחות הרכב והחליט לבצע נסיעת מבחן למתנה החדשה שקיבל מסביב לתחנת הדלק השייכת לבני חמולת סוואחרה. לדברי בני החמולה, הוא החל לנהוג בצורה "מתגרה" ואף הפריע לנסיעתו של אחד מבני החמולה, ועל כן הוחלט להשיב לו כגמולו.

בני חמולת סוואחרה שלפו אותו ממכוניתו והיכו אותו עד זוב דם. לבסוף הצליח הצעיר להימלט מהמקום ולשוב לביתו, ומיהר לספר למכריו על המכות שספג.
מבחינת חמולת ח'ליל, הייתה זו הזמנה לקרב. "כשנתנו לו מכות הוא חזר לשכונה ואמר לקרובי המשפחה הח'לילים: 'נתנו לי מכות, הרביצו לי'", סיפר השבוע תאוסיר אבו רמוז, מוכתר ואדי קדום המשתייך אף הוא לחמולה. "ואז התחיל הבלגן".
יחיא סלאימה, צעיר בן 30 המשתייך לחמולת ח'ליל, מצא את מותו במסגרת המהומות שנמשכו יומיים. ארבעה מעורבים נוספים נפצעו קשה בשל כדורים שירו בני החמולות המסוכסכות לכל עבר. למעשה, רק בהתערבותו של עדנאן אל-חוסייני, יועצו של נשיא הרשות הפלסטינית לענייני ירושלים, נבלמה האלימות. אל-חוסייני, עם כוחות המשטרה שהוחשו למקום, הצליחו לכבות באופן זמני את האש.
כבר ביום שישי קיבלה המשטרה דיווחים על אודות הקטטה שהחלה מתפתחת בוואדי קדום, בסמוך לראס אל-עמוד. באותו הזמן, מבהירים במשטרה, האירועים טרם הפכו לקטטה המונית וקטלנית ונראו כסכסוך נקודתי. עם הגעת המשטרה למקום ירד
מאות מתפרעים בני חמולת סוואחרה עשו את דרכם דרך האדמה הטרשית אל בתיהם של בני משפחת ח'ליל כשהם מצוידים בעיקר באבנים, במקלות ובבקבוקי תבערה, אך גם נשק חם היה באמתחתם. במהרה החלה מתפתחת במקום קטטה המונית קשה. אפילו כוחות המשטרה שהגיעו למקום נאלצו להתגונן מהאש החיה שהופנתה גם לעברם. בקטטה השתתפו תושבי סילוואן, אום טובא וג'בל מוכבר.
ארבעה בני אדם נפצעו כאמור במסגרת המהומות, שנמשכו לאורך הלילה ועד אחרי הצהריים של יום ראשון. רק במזל הסתיימה הקטטה עם כמות נפגעים מועטה יחסית. כאמור במהלך יום ראשון נהרג סלאימה, וזאת בשעה שיצא מפתח ביתו משהבחין במהומות. אבן שנזרקה על ידי אחד המעורבים בקטטות פגעה בו והוא איבד את הכרתו. בסיוע מכריו הוא פונה לבית החולים הדסה עין כרם, ונפטר כעבור זמן קצר.
העימות גלש למקומות נוספים במזרח העיר, והמשטרה נאלצה לטפל גם בעימות בין שני הצדדים שהתרחש בכפר אבו דיס. בעימות זה נזרקו כמה בקבוקי תבערה אך לא היו נפגעים.
רק בשעות הצהריים של יום ראשון פסקו העימותים בין שני הצדדים, בהתערבות המשטרה ושורת מכובדים בעדה המוסלמית ממזרח העיר, וביניהם כאמור אלחוסייני.

"כל הסיפור הזה החל מאי הבנה של שני נערים" סיפר השבוע אל-חוסייני לזמן ירושלים. "הם רבו ביניהם לאחר שאחד מהם העיר לשני שהוא נוהג מהר מדיי. האבות הגיעו למקום ואז החלה המריבה. זו פשוט אי הבנה. כרגע יש שקט אבל אין ספק שהמצב מאוד מתוח. זה לא עניין פשוט. מוות של בן אדם זה דבר רציני. אנשים פה חיים בלחץ כבד.
"יש לחץ ישראלי בכל הרמות: הריסות בתים, מחסור בעבודה, אין שום חיי תרבות. אנחנו חיים בתנאים קשים מאוד וזה יוצר תגובות חריפות. במצב כזה הזעם מתפרץ בקלות והרבה מריבות הופכות לאלימות. נכון לעכשיו המצב רגוע אבל אני אמשיך בהידברות עם שני הצדדים".
חמולת סוואחרה התיישבה בירושלים עוד לפני קום המדינה והיא מונה את המשפחות ג'רביה, עוויסאת, שקיראת, זאטרה, אבו טיר, א-טון ועבידיה. הסברה הרווחת היא כי בני החמולה התאסלמו לפני שנים רבות, ולפני כן היו נוצרים שהשתייכו לאימפריה הרומית.
לעומתם, חמולת ח'ליל הגיעה לאיזור זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים והחלה להתיישב במזרח העיר. החמולה כוללת את משפחות ג'עברי, סלאימה, אבו סנינה, עיד, אבו אסעד ורג'בי. אותן המשפחות השתכנו בעיקר בסילוואן, בג'בל מוכבר, בוואדי קדום ובסמוך לנחל קדרון.
המתיחות הראשונית בין השתיים פרצה בענייני תעסוקה: בני חמולת ח'ליל החלו לעסוק עם התיישבותם במזרח העיר בעבודות חקלאות ובניקוי בתים, דבר שנתפס בעיני בני חמולת סווואחרה כגניבת מקורות תעסוקתם. גורם המקורב לחקירת המקרה מספר כי בני חמולת ח'ליל התיישבו על שטחים שחלקם היו שייכים בעבר לבני חמולת סוואחרה.
בביקור השבוע בוואדי קדום ניתן להבחין מיד בהררי הזבל הנערמים בכל מקום, סמל להזנחה מתמשכת וחמור מכך, לחוסר השליטה ואי המעקב של הרשויות אחר ההתפתחויות במקום. ילדי השכונה, שספק אם ימצאו גן משחקים ראוי להעביר בו את שעות הצהריים, מתמסרים בקלות לאלימות בין החמולות ומוסיפים לליבוי האש.
בזמן שהותו של כתב זמן ירושלים במקום, שלושה ילדים שנראו צעירים למדיי עסקו במרץ בבניית רוגטקה, שבאמצעותה יוכלו לדבריהם לצלוף בכל עובר אורח שינסה להתקרב אליהם.
מבטים חשדניים מלווים את כל מי שנכנס אל סוכת האבלים שהוקמה לזכרו של סלאימה. "הד'ה מוחבראת" (זה איש שב"כ - י"א, א"ש), זרק לאוויר אחד הנוכחים, שככל הנראה למוד טראומה מחקירות שב"כ מתמשכות או מניסיונות שידול מצד סוכנים סמויים, המסתובבים במקום באין מפריע.
גם לאחר הצגת תעודת עיתונאי מאיים אבי המשפחה כי עלינו לפנות את המקום, תוך שהוא מותיר איום מרומז באשר לשאלה מה יקרה אם לא נעשה כן.
לדבריו של אבו רמוז, העובדה כי העירייה איננה מטפלת בבעיות היום-יומיות ומדיניות היד הקשה שהיא נוקטת לנוכח עבירות בנייה מביאות את התושבים במקום לתסכול מתמשך ולמתח רב, שמתבטא לא פעם באלימות.
חוסר ההשקעה העירונית והממשלתית גורם לא פעם למתחים פנימיים. כך למשל מסתכלים בני חמולת ח'ליל בקנאה על בני חמולת סוואחרה, כיוון שבסמוך למגוריהם של האחרונים נבנה בית ספר, וגם קו אוטובוס העובר במקום משרת אותם.
"סוכם עם משרד התחבורה שיהיה לנו קו אוטובוס משלנו", מסביר אבו רמוז. "פתאום אנחנו רואים שהם משתמשים בקו הזה וניכסו אותו לעצמם. להם נתנו אוטובוס ואנחנו נשארנו בלי, וצריכים להתפלל לחסדיהם של נהגיהם. לפעמים אתה צריך לחכות ארבעים וחמש דקות כי האוטובוסים מלאים עד אפס מקום. אנחנו לא מקבלים פה שירותים כמו שצריך".
גם אימאם השכונה שאדי אבו נור לא הופתע יתר על המידה מהמהומות שפרצו בשכונה. גם הוא מתלונן על הקיפוח, ומעלה את בעיית האוטובוס שאמור לשרת את תושבי המקום. "האנשים פה מתוסכלים", הוא קובע, "הכול מתסכל ומייאש. הכול נאגר ונאגר ושתי החמולות מוציאות את העצבים אחת על השנייה".
על אף ההודנא שהושגה בין שני הצדדים, ניכר היה שהמתח קיים בכל מקום בוואדי קדום. גם המשטרה סבורה כי מדובר בשקט זמני בלבד. החשש הגדול של המשטרה הוא כי מקצה האלימות הבא יפרוץ שוב היום (ו'), בשל מועד פקיעת ההסכם של המכובדים משני הצדדים.
במקביל, פתחה משטרת המחוז בחקירת מקרה המוות. היא מתכוונת לעצור שורת תושבים שהשתמשו בנשק חם ולחקור ביתר שאת את נסיבות המוות. ודווקא בכפר יש מי שאומר: "אלוהים נתן, אלוהים לקח. אין מה לעשות".