ברלה יצא החוצה: להבות חביבה על מפת הרוקנ'רול
איך הצליח המועדון שהוקם לפני פחות משלוש שנים בעמק חפר להפוך לאחד ממועדוני ההופעות החשובים? הבעלים מסכמים תקופה, מספרים כיצד חגגו למתי כספי 60 בתאריך שגוי ומגלים למה צעקה מירי מסיקה על קרן פלס תוך כדי הופעה
לצד ה"לוגוס" המיתולוגי וה"בארבי" הידוע בתל אביב, שזה מספר שנים משמש בית של אמני המיינסטרים ועדיין מעניק הזדמנויות גם לאמנים מתחילים ולהקות צעירות, צצו כפטריות אחרי הגשם מספר מועדונים שניסו לחקות את ההצלחה, אך הדבר לא ממש עלה בידם ורובם נאלצו להיסגר לאחר תקופה קצרה.
להבדיל מאותן הבלחות של מועדונים קטנים, בקיבוץ להבות חביבה נמצא מועדון הברלה, שהפך בשלוש השנים האחרונות למקום המועדף על אמנים מהשורה הראשונה בארץ, ולאלטרנטיבה מצוינת לקהל הישראלי הצמא למוזיקה טובה.
לוח ההופעות של המועדון כמעט מלא לשנה הקרובה,
הקהל המקומי, שמקבל סוף סוף את המוזיקה קרוב לבית, צריך להודות לשני האנשים שלקחו את המקום כפרויקט, השקיעו בו מזמנם, מרצם ובעיקר מכספם. מדובר באנשי העסקים דודי גודר וגרשון קדמוני מנתניה, שהפכו חזון למציאות ואת הברלה לבייבי שלהם.
"את המהלך של קניית המועדון עשינו מתוך אהבה", משחזר גודר בן ה-57, ומספר על החזון שעמד לנגד עיניהם של שותפו גרשון קדמוני ושלו, שהוביל אותם לברלה: "ראינו במועדון הזה הזדמנות מאוד טובה להעצים את כל מה שכרוך במוזיקה ובכישרונות צעירים. בברלה ראינו הזדמנות אמיתית לתת לקהל המקומי שינוי, זהו קהל שצמא מאוד לתרבות.
"אפשר לומר שרצינו להביא את תל אביב לאזור הזה, לשרון הצפוני שכולל את עמק חפר, חדרה ויתר יישובי הסביבה. כשאני אומר תל אביב, אני מתכוון בעיקר לדברים הטובים, כי תל אביב היא גם עיר של נמרים רעבים. אני חושב, שהדבר החשוב אותו רצינו להביא לכאן, הוא רוח חדשה ששמה דגש על הקהילה.
"לא רק כמו מועדון תל אביבי ששם בעיקר דגש על אלכוהול, סיגריות, צעקות והכנסות, אלא אנרגיות טובות, אווירה טובה, מוזיקה משובחת ואת מיטב האמנים שיש לנו בארץ. זה היה מאוד קשה בהתחלה וחבלי הלידה בכלל לא היו קלים, אבל לשמחתי, הקהל התרגל לרעיון והכניס את המועדון ללבו".
לפני גודר וקדמוני, הברלה היה שייך למלחין והתמלילן יוני רועה, שניסה להקנות למקום מאפיינים של טברנה יוונית. אלא שחזונו של רועה היה רחוק מלהתגשם, העסק לא התרומם, צבר חובות והמוזיקאי החביב נאלץ למכור את חלקו במקום.
"אכן יוני רועה היה הבעלים של המקום לפנינו והוא הספיק להפעיל אותו מספר מועט של חודשים", מספר גודר. "לאחר מכן רועה הסתכסך שם עם איזה שותף שהיה לו, ורצה להפסיק להיות פעיל בברלה. לאחר חודשיים שבהם המועדון היה סגור, הגענו אנחנו ונכנסנו לנעליו של רועה, שיפצנו את המקום ושינינו אותו מקצה לקצה.
"אני לא רוצה להתייחס יותר מדי לתקופה שלפנינו, היו הרבה בעיות ואמנים הגיעו עם בקשות לפרוע חובות מתקופות קודמות. בעבר, המועדון היה מארח אמנים מהשורה הרביעית ומטה, כמעט אף פעם לא קרה שהמועדון היה מלא.
"החלטנו להיכנס לעובי הקורה ובמספר החלטות שינינו את המועדון לחלוטין, החלפנו לו את הציוד הנלווה והריהוט מסביב, הוספנו אקוסטיקה חדשנית בקירות, הבאנו מערכת סאונד מתקדמת ויצאנו לדרך חדשה, למרות שהמועדון איבד מומנטום חיובי בתקופה ההיא והיה קשה לעמוד שוב על הרגליים".
כפי שציין גודר, כשרכשו הוא ושותפו קדמוני את הברלה, הם ידעו כי המקום דורש השקעה גדולה, הכוללת גם תשתיות חדשות לשיפור הסאונד העמום, שהזכיר מועדונים מחתרתיים בברית המועצות לשעבר, ובקושי התאים לערבי קריוקי.
גודר וקדמוני התייעצו עם אנשי סאונד ואקוסטיקה מהמובילים בארץ, ועם אנשים נוספים מתחום המוזיקה. הם טיילו בין כל משרדי האמנים בארץ, שוחחו, התרשמו והרחיבו את הידע המינימלי שהיה להם בתחום.
לאחר עבודת השטח ושיפור האקוסטיקה והסאונד במקום, החליט גלעד, בנו של דודי, שהגיע הזמן לפרמיירה של הברלה במתכונתו החדשה, והחליט להביא את "היהודים" להופעה במקום.
"שילמנו על ההופעה הזאת 50 אלף שקלים, כשאנחנו בכלל לא יודעים אם נוכל לכסות את הסכום הזה", מספר גודר, "באותם ימים, 'היהודים' היו בצמרת, ורצינו להגיע אל החבר'ה היותר צעירים. הימרנו על כל הקופה על מנת להיכנס לתודעה. בהמשך זה הסתבר כמהלך נכון, ההופעה הייתה מפוצצת, הצעירים הכירו אותנו בעקבות המופע הזה והשאר היסטוריה.
בהמשך הלכנו גם על הקהל הבוגר יותר, קהל היעד העיקרי שהגדרנו לעצמנו. הבאנו אמנים כמו שלום חנוך, ברי סחרוף ועידן רייכל. עשינו הכול כדי שהמועדון יעבוד וההופעות האלה, שהיו יקרות מאוד, התגלו כמוצלחות, למרות שבתקופה ההיא לא היה לנו בכלל פרסום ועדיין לא היינו מוכרים".
נראה שהשינוי הוכיח את עצמו. מאז שלקחתם את המקום, הצלחתם להביא לברלה אמנים מהשורה הראשונה בארץ.
"כמובן שהשינוי הוכיח את עצמו, אבל לא רק השינוי במערכות הסאונד עשה את ההבדל. דבר מרכזי נוסף שעשינו הוא שיפוץ חדר האמנים במקום. חדר האמנים הפך להיות ראוי לשמו וזו אחת הסיבות שכל כך טוב להם פה.
"כל אחד שמגיע להופיע מקבל ארוחה ושתייה, כמו שהוא לא מקבל באף מועדון אחר, ונותן לנו קצת מזמנו, מצייר עבורנו ציור פרי מכחולו וזה נכנס לספר מיוחד שנשמר אצלנו. כל זה נעשה בזמן בדיקות הסאונד והבאלנס שלפני המופע, כשהאמן יושב ומחכה.
"בעזרת הציורים האלה, הם בעצם מברכים אותנו. יש לנו כבר שלושה אלבומים כאלה מלאים בציורים, ואנחנו נפרסם אותם בבוא הזמן. אני וגלעד, הבן שלי, שגם מנהל בפועל את המועדון, יצרנו קשר אישי מדהים עם האמנים, עד כדי כך שכיום הם אלו שבאים אלינו ומבקשים מאיתנו להופיע במועדון".
איך הפידבקים מהאמנים עצמם?
"יש פידבקים מדהימים. הם תמיד באים ואומרים לנו שיש לנו כאן את הקהל הכי טוב בארץ ואתה רואה שזה בא להם מהלב. הם מציינים שהקהל האיזורי כאן הוא סבלני, חם, יודע להודות ומרעיף אהבה כל פעם מחדש.
"אני לא אשכח שנורית גלרון אמרה לנו פעם: 'הקהל כאן מתרגש אחרת'. שלום חנוך, שמופיע אצלנו כמעט מדי חודש, טוען שיש בברלה אווירה מיוחדת, כמו במקומות של פעם. יאיר לפיד שמופיע אצלנו המון, אומר לנו ולקהל שהוא הכי אינטליגנטי בארץ. אפילו מירי מסיקה, שהופיעה רק בהיכלי תרבות גדולים, מופיעה אצלנו בלי עקבים, כדי להרגיש את הוויברציות של הקהל".
נשמע שאתה מתרגש כשאתה מדבר על תגובות האמנים.
"זה לא סוד שאני מרגיש סיפוק לא נורמלי. אני מאוד מאוד אוהב את הקהל שלנו, שמגיע להרבה הופעות ונותן את הטון. הגענו לכמעט 30 אלף חברים במועדון, מכל יישובי הסביבה. אנחנו מתקשרים ומעדכנים אותם במייל ומדובר פה במספר פשוט עצום בכל קנה מידה. אין לזה מקבילה בשום מקום, במיוחד כשמדובר בזמן של שנתיים פלוס.
"מדי שבוע אנחנו מקבלים עשרות מיילים מהקהל, עם בקשות להביא את זה או את ההוא ועם חוויות שלהם מהמופעים. גם הקיבוץ עצמו, להבות חביבה, טוען שהוא על המפה הרבה בזכותנו. מדובר פה במשפחה אחת גדולה".
הזכרת את אתר האינטרנט, שלא מזמן נפרץ, דבר שגרם לכם נזק לא קטן.
"צריך להיות הוגנים ולומר שהאתר לא נפרץ בגלל הפופולריות שלו, זה ממש לא היה קשור אלינו. ההאקר שעשה זאת, פרץ למשהו כמו 40 אתרים, ובין היתר גם לאתר שלנו. הוא עשה לנו נזק מאוד גדול, איבדנו המון מידע וחומר בפריצה הזאת ובקושי הצלחנו להרים מחדש את האתר. הוא פרץ גם לכונן הגיבוי שלנו, אבל לשמחתנו, תודות לקהל שלנו, הצלחנו לשחזר הרבה דברים. הם כתבו לנו חומרים, שלחו תמונות ועזרו לנו לשקם את כל העסק".
גודר מציין כי למרות ההצלחה במתכונת הנוכחית, המועדון ומנהליו קשובים לרחשי הקהל ופתוחים תמיד לרעיונות חדשים: "יש ביקוש היסטרי והרחבנו את פעילות המועדון להצגות ילדים עם זיקה למוזיקה.
"הילדים באים עם ההורים, והשוני הוא גם בכל מה שמסביב. יושבים על מחצלות במקום על כיסאות, ההורים יושבים מאחורה ואחרי ההצגות יוצאים לדשא בחוץ, שם עושים הפנינג של יום שלם. בעוד שבוע אנחנו נתחיל במופעי סטנד-אפ בחסות יקבי בנימינה. כבר בשבוע הקרוב יופיעו אצלנו שלישיית מה קשור, לאחר מכן אדיר מילר וקובי מימון".
זה נשמע כאילו השתלטתם על כל לוח ההופעות והפכתם למעין היכל תרבות.
"משתלטים זו מילה לא ממש נכונה, אבל אנחנו בהחלט מתרחבים לאפיקים חדשים. לאחרונה, בעקבות ביקוש היסטרי שקשה להסביר אותו במילים, התחלנו לשלב מסיבות וימי הולדת לאנשים שמעוניינים לחגוג אצלנו בברלה".
חגיגות פרטיות כמו אירועים משפחתיים לא פוגעות בצביון של המועדון?
"ממש לא. אני יכול לתת דוגמה מהתקופה האחרונה: בחורה מאחד המושבים באיזור ה-30, חגגה אצלנו את יום הולדתה, ובמקביל היה סבא שגם לו חגגו יום הולדת, וכל זה בהופעה של עינת שרוף. יידענו את עינת והיא הקדישה שיר במיוחד לבת ה-30 ואחר כך גם לסבא. כולם רקדו והיה שמח מאוד. זה משתלב ויוצא מאוד יפה.
"אנחנו גם משלבים הופעות של אמנים צעירים מדי פעם, כל מיני אמנים ולהקות שלא יצליחו להופיע במקום אחר. אנחנו מייחצנים אותם והם ממנים את העלות המינימלית של הערב. זה גם מוצלח, מפני שהופעה כזו מושכת מכרים, חברים ומשפחה ונותנת גם הזדמנות לאמנים שכאלה, הנמצאים עדיין בתחילת דרכם. במילה נוספת ניתן להזכיר את התיאטרון שהבאנו לפה, בשיתוף פעולה עם מועדון צוותא ותיאטרון תמונע התל אביבי, אם כי נכון לעכשיו, הוא נוחל פחות הצלחה".
לאחר שקניתם את המקום מיוני רועה, מדוע החלטתם להישאר עם השם ברלה ולא בחרתם שם חדש?
"דיברנו בינינו רבות בנושא הזה, התייעצנו עם אנשים והחלטנו להישאר בסופו של דבר עם השם הזה, גם מכיוון שהוא חף מפשע ולכן לא צריך לבצע בו שינויים. בדיעבד, אני מאוד שמח שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והיא להשאיר את השם ברלה".
פעילותו של הברלה לא מסתכמת בהופעות מוצלחות ובתפריט מגוון. המועדון הנמצא בלבו של קיבוץ להבות חביבה, לא שוכח ולא זונח את הקהילה ומצליח לשלב בין המוטיב המסחרי לתרומה לקהילה.
במושב שדה יצחק הסמוך לקיבוץ, פועלת זה שנים רבות פנימייה שבה חיים ולומדים ילדים ממשפחות מצוקה. ילדי הפנימייה מקבלים באופן קבוע חמישה כרטיסים למופע המתקיים בברלה, כשבנוסף, חלק מנערי הפנימייה אף מועסקים במקום כעובדים, על פי בקשתו של מנהל הפנימייה.
כחלק מפעילות הברלה למען הקהילה, נערך במקום מופע התרמה בהשתתפות הזמרת יהודית רביץ, שהכנסותיו נתרמו למחלקת הילדים של בית החולים לניאדו בנתניה.
בשבועות האחרונים, לאור ריבוי מקרי האלימות והרצח שקורבנותיהם הם ילדים, מגבשים גודר וקדמוני מופע התרמה נוסף, שהכנסותיו ייתרמו למען ילדים בסיכון. כמו כן, דואג הברלה להעניק כרטיסים גם לחיילי צה"ל. "לא רק הכסף עומד לנגד עינינו", אומר גודר ומוסיף: "אמנם אני וגרשון רוצים שהמועדון יצליח ויהיה גם עסק כלכלי, אבל את הפרנסה שלנו אנחנו עושים בדברים אחרים. כאן אנחנו רוצים גם לתרום".
בתחילת השבוע שעבר נסגר בכפר סבא מועדון הבארבי, שפעל במשך למעלה משש שנים. כמו הברלה, גם הבארבי העניק לתושבי השרון את האפשרות לצפות במופעי מוזיקה איכותיים ובאמנים מהשורה הראשונה.
כעת עם סגירתו של המועדון המיתולוגי בכפר סבא, הברלה נותר המועדון היחיד באזור בו אפשר ליהנות מהופעה של האמנים המובילים בארץ. גודר מעדיף שלא לדבר על המועדון שנסגר
ומספר על קהל היעד של הברלה, שבעקבות דעיכתו של הבארבי עשוי לצרף אליו קהל נוסף.
"בהתחלה חשבנו שרוב הקהל שלנו יהיה מהאיזור הקרוב. למרבה הפלא, גילינו שיש לנו קהל מדהים מתל אביב, מכפר סבא, מאשדוד ומהקריות. המועדון הזה פונה לפלח שוק נכון, ואנחנו רואים את זה בקהל שמגיע ממקומות שלא חשבנו עליהם בכלל. הקהל מגיע לערב בילוי שלם, אוכל, שותה, רואה הופעה ומבלה עם חברים".
היית אומר שהמועדון מביא לכאן מוזיקת שוליים?
"לא ממש. כמעט כל האמנים שמופיעים בברלה פרצו החוצה והגיעו למיינסטרים. אם ניקח לדוגמה את גבע אלון או את קובי אפללו, שהתחיל להופיע אצלנו עוד בתחילת דרכו, כשלא רבים הכירו אותו, היום הוא כבר מפוצץ אולמות.
"אנחנו משתדלים לתת במה כמעט לכל סגנון באשר הוא. אנחנו לא הולכים לקיצוניות בתחום מסוים אבל נותנים במה לכולם. מהז'אנר המזרחי למשל, הופיעו אצלנו משה פרץ, שרית חדד, שלומי סרנגה וכדומה וזה נחשב למזרחי לייט מה שנקרא".
כולם הגיעו להופיע בברלה, רק אומן אחד עדיין לא "נשבר" ושמו בישראל הוא שלמה ארצי. עד היום עמד ארצי בסירובו להגיע להופיע, בברלה לא ויתרו בקלות ופתחו במסע החתמה המוני באתר שלהם ובמועדון. לטענת גודר, ההחתמות והלחץ עומדים בקרוב לשאת פרי.
"שלמה ארצי נמצא בדרך לכאן ואני מאמין שעד הקיץ הוא כבר יופיע אצלנו. החתמנו כבר מעל 20 אלף אנשים שרוצים שהוא יופיע אצלנו. הרשימה הזאת תועבר לשלמה עוד השבוע, והוא בהחלט יגיע אלינו בסופו של דבר".
בחודש מרץ אתם חוגגים שלוש שנים לברלה. אתם מתכננים משהו מיוחד?
"הולכת להיות חגיגה ובימים אלה אנחנו כבר סוגרים את הליין למאורע הזה. ה'בלקן ביט בוקס' סגרו איתנו וצפויים גם הם להשתתף בחגיגה. יש כמובן עוד דברים מיוחדים שאני כרגע לא יכול לדבר עליהם, אבל אני יכול להבטיח שזה יהיה אירוע מרשים וחגיגי במיוחד".
יש סיפורים יוצאי דופן שזכורים לך במיוחד במהלך התקופה הזו?
"בוודאי. יש לא מעט כאלה ואני אשתף אתכם בחלק מהם, כאלה שבאופן אישי אני זוכר אותם במיוחד. לפני כשבעה חודשים בערך, ממש לפני שקרן פלס התחתנה, חברתה הטובה הזמרת מירי מסיקה הופיעה אצלנו, והיא הזמינה את קרן כאורחת שלה במופע.
"קרן נכנסה עם החבר שלה, שהוא כמובן גם החתן לעתיד, והתיישבה על הבר, ממש כאחרונת האורחים. באיזשהו שלב של ההופעה, מירי שאלה אם קרן כבר הגיעה. קרן צעקה לעברה מהבר שכן, היא נמצאת כאן. 'בואי תעלי לשיר איתי', אמרה לה מירי וקרן סירבה ואמרה לה שהיא לא עולה לבמה.
"מירי מאוד התעצבנה וצעקה לה: 'יא פוסטמה, אני באה לשיר אצלך בחתונה ואת לא תעלי לשיר פה במופע?'. קרן שמעה את מירי, עזבה את הבר ומיד עלתה לבמה ושתיהן ממש התחרעו, מה שנקרא, על הבמה.
"סיפור אחר קרה לפני כחודש, במופע חגיגי של יהודית רביץ ומתי כספי. מספר ימים לפני ההופעה, אמרו לנו שיש יום הולדת 60 למתי. אנחנו מצדנו התכוננו כל היום וקישטנו את המקום בהמון בלונים וצבעים.
"במופע עצמו יהודית שאלה את מתי מה זה כל הבלונים האלה. כמובן שמתי עצמו לא ידע על מה מדובר. מישהו מהקהל צעק לו: 'מתי, יש לך היום יום הולדת'. מתי נזעק ואמר: 'היום הולדת שלי הוא בכלל בעוד שלושה שבועות, תנו לי ליהנות עוד קצת מגיל 59'. טוב נו, אז פספסנו", מסכם גודר בחיוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם