אנג'ויה: ביקורת במסעדת ג'ויה ברמת השרון
ג'ויה ביסטרו מצליחים ללא כל יומרה להוות אופציה איטלקית מצוינת. בפעם הבאה שאתם ברמת השרון - רוצו
האיטלקים השורשיים לא בעניין של התחכמות. התחכמות תמצאו אולי במטבח האמריקאי, אולי בצרפתי החדש, אבל אצל האיטלקים? אלה תנו להם עגבניה אדמונית מהסוג שאייל שני גומר רק מלחשוב עליה, תנו להם שמן זית איכותי, בצק מחיטה שזופה ושף שיודע מה הוא עושה, והוא כבר יכין לכם אוכל פשוט... ופשוט טעים.
בג'ויה ביסטרו היינו הרבה פעמים בעבר. פעם זה היה קל, רגע לפני שהתרחבנו והפכנו להורים לזאטוט. בתקופה ההיא היינו הולכים לעסקית המצוינת של הביסטרו, נהנים מהרחוב הרמת-שרוני השוקק ברקע ומהתפריט הזול והנעים שמציע המקום. הפעם, אחרי כמעט שנתיים בהן לא ראו אותנו בביסטרו, החלטנו להגיע דווקא לארוחת ערב.
תפריט הערב של ג'ויה מורכב ממעט מאוד מנות יחסית. כמה פתיחים, כמה סוגי פיצות ופוקצ'ות, כמה סוגי פסטות ומנות בשריות ומעט מאוד קינוחים. לא מדובר בבשורה רעה למי שמאמין בעקרון "תפסת מרובה, לא תפסת". המבחן במקרה הזה הוא באיכות ובאיכות בלבד.
למנה ראשונה הזמנו ביחד פיצה קלבריה. פיצה שמשלבת סלמי איטלקי, פלפל חריף וזיתי קלמטה. עבור מי שכללי הכשרות מאפשרים לו, אין שילוב טוב מזה. כשזה בא על הפיצה של ג'ויה, השילוב הוא לא פחות משמיימי. כתבנו פעם במסגרת המדור הזה שבחים על הפיצה של ארקפה. למי שפספס או נרדם בשמירה, ארקפה וג'ויה הן בנות לאותה רשת. הפיצה, למעשה, היא בדיוק אותה פיצה. כך שהפתעה גדולה לא היתה בעניין. תמורת 42 שקלים סבירים בהחלט קיבלנו פיצה לא גדולה, אבל מהממת.
אמרנו בעבר (כן, שוב חוזרים לעבר) ולא נתעייף להגיד שוב, שפיצה, ופה אנחנו חוזרים לעניין הפשטות, היא עסק פשוט. בג'ויה מבינים את זה, וגם מבינים את העובדה שפיצה טובה צריכה בצק דק ופריך, מעט רוטב איכותי, מעט גבינה וזמן אפייה מושלם.
את המנות העיקריות הזמנו טרם הגעת הפיצה. אם היינו צריכים לבחור אותן אחרי הפיצה, היינו מוותרים. זה לא שהן לא היו טובות, הן היו אפילו מצוינות (וכבר פירוט נרחב בעניין), אבל סביב השולחן שררה הסכמה לפיה ארבע מנות של פיצה קלברייה היו עושות את העבודה מצוין. היות שמדובר בפיצה שרק השאירה טעם של עוד, לא היתה לנו בעיה לאכול
כך או אחרת, המנות העיקריות כבר הוזמנו, וכללו פפארדלה (סוג של פסטה גסה במיוחד) דניה (49 שקל) - מנה שכוללת עגבניות, גבינת מסקרפונה, שמן זית, שום ופטרוזיליה, ולצידה מדליוני פילה לבן בפורצ'יני וצ'ינזנו (79 שקל).
למנות לקח קצת זמן להגיע, אבל משהגיעו, הבנו שההמתנה השתלמה. הפסטה התקרבה לשלמות. האטריות בושלו בדיוק בזמן הנדרש ונעטפו בכמות רוטב מדויקת. השילוב של המסקרפונה עם העגבניות נתן למנה נפח ומרקם נעים, והשילוב שום-פטרוזיליה, שבר את המתיקות והקפיץ את המנה. הטענה היחידה שלנו נגעה לגודל, כיוון שיכולנו בקלות לאכול מנה כפולה.
לגבי מדליוני הפילה צריך להקדים ולהגיד: בשר לבן הוא בשר מאוד בעייתי. השימוש המיטבי של הבשר הלבן הוא בנקניקים ובנקניקיות. ההונגרים (בנקניק), האוסטרים, השוויצרים והגרמנים (בנקניקיות) עושים שימוש מדהים בבשר הזול הזה. לעומת זאת, ופה היהדות צודקת, בתור בשר נטו בשר החזיר מוצלח במעט מאוד מקרים. אחד מהם הוא מדליוני הפילה. במקרה שלפנינו קיבלנו מדליונים קטנים במיוחד, שלמרות החשש שיצאו מהמטבח יבשים משהו, הובאו לשלמות על ידי הטבח. הם היו סגורים ועסיסים מבחוץ ומדממים כהלכה מבפנים.
רוטב הוויניגרט והוורמוט האדום היה כבד בדיוק במידה והגיע בכמות נכונה. בניגוד לרצון הישראלי להטביע את המנה ברוטב (כפי שאנחנו בארץ הקודש מטביעים את השווארמה בים של טחינה ועמבה), בג'ויה ביסטרו התאפקו ועטפו את המדליונים במשורה, כך שהרוטב מורגש אבל לא מוגזם. המנה היתה נהדרת, אולי חוץ מהפירה פטריות, שהיה סביר, אבל היה רחוק מלהתרומם לשיאים של המדליונים ובוודאי לאלה של הפיצה.
בקינוחים הורגשה נפילה קלה, קצת חבל בהתחשב בכך שהמקום קורא לעצמו ביסטרו. הקרם ברולה היה סביר, אבל הדולצ'ה בננה (בננות מקורמלות עם מוס שוקולד לבן ודפי פילו) הגיעה אחרי זמן רב והייתה שרופה. נדמה היה שהשף שצריך לעשות את הפיניש על המנה (דהיינו לקרמל אותה מלמעלה) קצת פישל, וחבל.
בשורה התחתונה בג'ויה ביסטרו מבינים פשטות מהי. המקום משרד פשטות ואירופאיות נעימה. הוא לא מתיימר ולא מנסה לקפוץ מעל הפופיק. כבר אמרנו שהמטבח האיטלקי מעריך פשטות וגם אנחנו. התפריט בג'ויה ביסטרו מצומצם, אבל כל מנה פוגעת בול. אם מוסיפים לעובדה הזאת את המחיר השווה לכל נפש (ועוד לא דיברנו על העסקית המשתלמת) מתקבלת חוויה שווה בהחלט.
ג'ויה ביסטרו לא יהפוך למקום הקבוע שלכם לימי הולדת וימי נישואין, לדעתי הם גם לא מכוונים לשם. לעומת זאת, כשאתם רוצים סתם להעביר ערב שקט עם בן/בת הזוג, ולעשות את זה עם אוכל טוב ובלי לקחת משכנתא לפני כן, ג'ויה ביסטרו היא אופציה לא פחות מנהדרת.
לשיפור:
קצת שדרוג במחלקת הקינוחים יכול רק להועיל
לשימור:
רמת האוכל, רמת השירות, רמת המחירים
בשורה התחתונה:
איטליה הקטנה ברמת השרון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם