עורך האתר החרדי המוביל: חילוני, רווק ותומך במצעד הגאווה
ציוני, מזלזל ברבנים, מתעמת עם עסקנים, שוחט פרות קדושות ופליט הריאליטי "קחי אותי שרון". גיא כהן, הבעלים והעורך הראשי של האתר החרדי המשפיע במגזר, "בחדרי חרדים", לא מתרגש מהפגנות השבת ולא רואה סתירה בכך שבבעלותו גם אתר לחילופי זוגות
רק אם ממש מתאמצים, מצליחים לזהות בתוך המולת הרחוב, הכוללת אין-ספור מכוניות צופרות, אוטובוסים רועשים, בחורות שעיסוקן לא יאה לפרסום ותמהיל נדיר של תלמידים, שיפוצניקים, ועורכי דין צעירים, בניין משרדים נמוך וצנוע המתהדר בדלת פלדלת לבנה ואימתנית.
בקומה השלישית בבניין ממוקמים משרדי "גלובל נטוורקס", שבבעלותה גם אתר האינטרנט "בחדרי חרדים" – האתר החזק והמשפיע ביותר בקהילה החרדית בארץ. תמצאו שם בין היתר רכילויות מהמגזר, שמועות, ידיעות על חתונות של אדמו"רים, סקירת עיתונות חרדית, דיווחים על אירועים במוסדות חינוך תורניים, הלכות חדשות, פסיקות רבנים, מבצעים בסופר, השתלחויות בחילונים, פטפוטים וצ'טים בין מתנדבי זק"א, וגם סקופים לא מעטים.
אולי זה מה שהרגיז את גדולי הדור. לפני שבועיים פרסמו הרבנים המשפיעים ביותר בעולם החרדי, בראשות הרב יוסף שלום אלישיב והאדמו"ר מגור, כרוז מלחמתי שקורא לחסל את תעשיית האינטרנט החרדי ש"בחדרי" מוביל בבטחה. כמעט בתחינה דרשו
בפעם הקודמת שהם ניסו לקדם מהלך כזה הם לא ממש הצליחו. החרדים התייחסו להפצרות הרבנים כאילו היו חלון פרסומת טורדני שקפץ בדיוק באמצע צ'ט סוער.
אלא שהפעם, בניגוד גמור לפעמים הקודמות, החרדים מתחילים להישמע להוראות. בשבועיים האחרונים, כאילו שלא פרחה ושגשגה כאן בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה תעשיית אינטרנט חרדית תוססת, סגרו אתרים רבים, אחד אחרי השני, את השאלטר. האתרים "אתרוג", "קוגל" ו"חרדים" כבר לא איתנו, לפחות לא במתכונת מתפקדת. ההערכה הרווחת היא כי הודעות הסגירה של כמה אתרים נוספים, ביניהם "כיכר השבת", יתפרסמו תוך זמן קצר.
כפי שזה נראה עכשיו, מנכ"ל "גלובל נטוורקס" ובעל המניות המרכזי בה, גיא כהן, לא מתכוון להישמע להוראות הרבנים. זמן קצר לאחר פרסום דבר הרבנים הודיע עורכו ומייסדו המיתולוגי של האתר, דוד רוטנברג, על התפטרותו. גם דב פוברסקי, אחד מבעלי המניות הבכירים ומי שידו הייתה מעורבת בכל מה שהתרחש באתר, הודיע שעות לאחר פרסום הכרוז על פרישתו ומכירת מניותיו.
המושכות נפלו לידיו של כהן. רשמית הוא אמנם רק בעל הבית, מי שאמור להתעניין באתר מבחינה כלכלית בלבד, אבל בפועל, הסתלקותו של רוטנברג מהזירה, שהותירה אותו, רחמנא ליצלן, חילוני בודד במערכה, שינתה את פני הדברים. בשבועיים האחרונים הפך כהן למעין עורך על: מינה אנשי צוות חדשים, הספיק "להתקוטט" וירטואלית עם הגולשים באשר לאופי התכנים של "בחדרי חרדים" ואף פרסם באתר מכתב ארוך לגולשיו, שבו הבטיח להם כי כל עוד האתר בשליטתו הוא לעולם לא ייסגר.
נחיתתו של כהן בחזית זכתה לסקירתן של אלפי עיניים חרדיות חשדניות, שממילא חשו אי נוחות להיכנס בשל פסיקת הרבנים וכעת גם נאלצו לתהות במהירות על קנקנו של כהן - לאיזו חסידות הוא משתייך והאם אין הוא פוחד שבשל פעילותו תלמידיו יסולקו ממדרשותיהם.
אבל נראה שכהן הוא לגמרי לא אותו כהן גדול שאותו ראו לנגד עיניהם הגולשים, אלא הדבר הכי רחוק מקדושה. הוא רווק בן 40 המתגורר בבת ים ועובד בתל אביב; מחזיק בתואר ראשון בהצטיינות במדעי המחשב וצבר את ניסיונו בבית השקעות "מריל לינץ'" בתור מנהל מערכות מידע פיננסי; וכנדרש בימים אלה ברזומה של כל ברנז'אי, הוא גם פליט תכנית ריאליטי, מי שהודח בסערה כבר בפרק השני של הסדרה המפורסמת "קחי אותי שרון".
החברה שבבעלותו, אגב, מחזיקה גם בשני אתרי היכרויות, שאחד מהם, "אקס לאב", מציע לקוראיו אפשרות לחילופי זוגות, סקס פרוע עם אנשים מזדמנים ומדורי תוכן שלאחד מהם קוראים "רוויטל גומרת".
אבל עכשיו, אלוהים ישמור, מושך אותו "בחדרי חרדים" ממשרדי ההיי-טק הסטריליים והעולם החילוני של תל אביב אל לבה של מאה שערים, אל קרביה של הפוליטיקה הפנים חרדית שמצחצחת חרבות לקראת קרב חזיתי ועמוס יצרים.
אם לשפוט על פי הנתונים שמציג כהן, המהומה של הרבנים עשתה לו רק טוב. "בשבועיים שחלפו נרשמה עליה של 30 אחוז במספר הגולשים היומיים באתר", הוא מספר, "'בחדרי חרדים' מציג כ-65 אלף כניסות ייחודיות (יוניקים) בממוצע ביום".
אני לא מבין גדול במתמטיקה, אבל המספרים לא ממש נשמעים הגיוניים.
"תשמע, פשוט אין פה באמת מלחמה, כי אין פה במה להילחם. זאת אומרת, המנהיגים החרדים לא נלחמים בציבור שלהם, וכל עוד הציבור החרדי בוחר להישאר באינטרנט, אני באופן אישי לא יודע מה יש להם לעשות. מתברר שלא רק שהציבור החרדי אינו נענה למכתב הזה, אלא גם גולשים חדשים, שעד היום לא נכנסו לאינטרנט, לפתע פוקדים אותו בהמוניהם".
אבל אתה בטח קצת חושש.
"אני לא חושש כי אני חושב שכולם מבינים מה קורה פה. תשמע, אצלנו באתר יש 90 מפרסמים גדולים שמקבלים תוצאות עסקיות מצוינות. נראה למישהו שאפשר להטיל חרם על 90 החברות הכי גדולות במשק? מה יגידו לציבור - אל תקנו, אל תטוסו, אל תצטרכו סלולר, אל תיסעו באוטובוסים?
"אני חושב שברגע שכולם מבינים שיש פה מהלך שאינו אותנטי, אלא עסקני בעיקרו, ושכולם מבינים שהוא מאבק אבוד, זה אפילו לא מאבק. בסופו של דבר גם לעסקנים החרדים יש הרבה מאוד להפסיד מהמאבק הזה".
זה נשמע כמו איום.
"אני רק יכול להגיד שאם תפרוץ מלחמה בעתיד אז כל הכפפות יוסרו. נסיר את כל הפיקוח מהפורומים וניתן לציבור להביע מה הוא באמת חושב על העסקנים שמנהלים את חייו".
אתה מתייחס למהלך שמובילים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם היהודי-הלכתי כיום כאל מלחמה שמנהיגים עסקנים מדרגה ז'.
"שלא יהיה לך ספק, כל המאבק הזה, אם אפשר לקרוא לו ככה, הוא תוצר של אינטרסים כלכליים בעיקרו. זאת אומרת, כל בעלי העיתונים מרגישים בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה בעיקר, שיש איזושהי זליגה של קוראים מהעיתונים שלהם לאינטרנט, וזאת תופעה שלא רק בעיתונים החרדים מרגישים אותה אלא בעיתונים בכל העולם.
"בהתאם, יש תופעה של זליגה של פרסום מהעיתונים לאינטרנט. בעלי האינטרסים האלה חששו והפעילו את העסקנים בחצרות של האדמו"רים. הרי החרדים הם לא ילדים בני חמש, הם יודעים שהתקשורת שהם קוראים היא לא הדבר האמיתי אלא מה שהם רוצים שיקראו. אגב, זו לא תופעה ייחודית רק לעיתונים החרדים, בכל עיתון יש בעלי עניין ובעלי השפעה".
והרבנים בכל זאת חתמו על המסמך.
"בסך הכול האדמו"רים הם אנשים ורבנים מאוד מכובדים, אבל קשה לי להאמין שהרב אלישיב לדוגמה, שהוא בן 96, נכנס ל'בחדרי חרדים' כדי להבין מהן הסכנות שטמונות באינטרנט. ואני מסופק אם אדם בן 96 ראה אי פעם אינטרנט או אפילו מחשב. הוא מסתמך על מה שמספרים לו. ואם איזה עסקן אצלו בחצר בא ואומר לו, 'כבוד הרב, אינטרנט זה דבר נורא, תחתום', אז הוא חותם".
אתה מציג את הרבנים כמו בובות מריונטה.
"ממש לא. הם ממש לא מריונטות".
אז למה זה נשמע שאתה לא נותן לשיקול הדעת שלהם כל קרדיט?
"כי הם מתנהלים לפי מה שהעוזרים שלהם אומרים להם. קח את הדוגמה של ראש הממשלה - נראה לך שכל החלטה שהוא מקבל הוא באופן אישי חוקר לעומק? לא, זה הרי בלתי אפשרי. הוא לא היה עושה כלום. תחשוב כמה החלטות ראש ממשלה מקבל ביום".
זה קצת יומרני מצדך להתייחס לכרוז של גדולי הדור כיוזמה שעסקנים הם שהניעו אותה. עם כל הכבוד אתה עוד חילוני שגר במרכז, ואין לך סמכות לשנות את סדרי העולם של החרדים או של הרבנים שלהם.
"אני אדם חילוני, אני לא מקשיב ולא כפוף להחלטות שלהם. הרבנים הם לא המנהיגים הרוחניים שלי.
"כל עוד המחוקק יגיד שמותר לי והגולשים ירצו שאמשיך לספק להם את המוצר, אמשיך לעשות את זה. והגולשים, איך שזה נראה כרגע, לא רק שלא נוטשים - הם מצטרפים עוד ועוד. הם בעצמם החליטו שהם בעניין הזה לא מוכנים שיגידו להם מה לעשות. בפעם הראשונה הציבור החרדי מרגיש שיש לו את האפשרות לבחור.
"כבני אדם בוגרים ואחראיים הם לא מוכנים שיתערבו להם בעניינים היום-יומיים ויגידו להם מה לעשות. לכן הם לא מוכנים להפסיק לגלוש. גם אם נפלה החלטה בקרב הרבנים שהם רוצים לעצור את האינטרנט. השאלה היא אם אפשר בכלל לעשות דבר כזה.
"זה כמו שהרבנים היו מפרסמים כרוז שאוסר להשתמש במכוניות כי אנשים נוסעים בשבת ויש אנשים שמשתמשים במכוניות כדי לבצע מעשי שוד או בגלל שאנשים נהרגים בתאונות דרכים. אז מה יעשה הציבור החרדי? יחזור לרכב בכרכרות ועל גבי חמורים?
"עזוב, אין שום דרך בעולם שתגרום לזה לקרות ובאותה מידה אין שום דרך בעולם שתגרום ליותר מ-400 אלף גולשים בחודש ב'בחדרי חרדים', לחדול מלהיכנס לאינטרנט. האינטרנט הוא כלי שאי אפשר לעצור אותו".
"בחדרי חרדים" נוסד בשנת 2002 כפורום צנוע למדיי במסגרת אתר הפורומים "הייד פארק", אבל במהרה הוא התקשה להכיל את אלפי החרדים שנהרו אליו ורצו לכתוב בו, ביקשו ליצור קשר עם גולשים אחרים ולקרוא על הלך הרוח במגזר החרדי. לא עבר זמן רב עד שאנשי עסקים ממולחים זיהו את הפוטנציאל הכלכלי שטומן בחובו האתר וב-2005 הוא נמכר לאתר "חבר'ה" ומשם התגלגל לפני כשנתיים לידיה של חברת "גלובל נטוורקס" בבעלותו של כהן.
אם היה דבר שבידל את "בחדרי חרדים" זו העובדה שלראשונה מדובר בכלי תקשורת פופולרי, ששום ועדת רבנים לא עומדת בראשו, כפי שקיים בשלושת היומונים החרדיים הפופולריים. נוסף על כך, בעוד שלא תמצאו ליטאי שקורא בעיתון חסידי ולהפך, "בחדרי חרדים" הפך מהר מאוד לכיכר העיר, או, אם תרצו, כיכר השבת באופייה הווירטואלי. כולם פוקדים אותו: ליטאים, חסידים, וכמובן - הכתבים החילונים לענייני חרדים.
הפריחה הגדולה, מספר כהן, התרחשה ממש לאחרונה. "אם נדבר קצת על מספרים, ב-2007 היו באתר מאה אלף גולשים בחודש, ב-2008 היו 200 אלף גולשים והשנה יש יותר מ-400 אלף גולשים, כאמור.
"כלומר, יש כאן טור הנדסי של עלייה בכמות הגולשים. וכמו שאמרתי, זה מתבטא גם בזליגה של תקציבי פרסום. כלומר, הרבה מאוד מפרסמים שנמאס להם לפרסם בעיתונים התחילו להבין שיש מדיה חדשה ומשום כך העסקנים פתאום הבינו שהסכנה הולכת וגדלה, וצריך למנוע את הגדילה הזו בכל מחיר".
עיתון "המבשר" של מאיר פרוש דיווח תחת כותרת גדולה שמאז דבר הרבנים אלפים נוטשים את אתרי האינטרנט החרדיים.
"פרוש הוא מאוד צבוע. הוא בעצמו התראיין אצלנו בעבר. הרי העובדה שהאינטרנט אסור מבחינת הרבנים היא לא דבר חדש. הרבנים פרסמו כבר לפני עשר שנים פסיקה שקבעה שאסור לגלוש באינטרנט, וזה מעולם לא השתנה. ומעולם הרבנים לא אמרו שמותר.
"אבל פרוש בעצמו, בבחירות לעירייה, לא רק שהתראיין פה, אלא במשך חודש שלם הרמנו פה קמפיין עצום לבחירה שלו. והוא התראיין אצלנו כמה פעמים. גם יהדות התורה עצמה עשתה פה קמפיין מאוד-מאוד גדול בבחירות לכנסת - באינטרנט.
"אבל 'המבשר', העיתון של פרוש, מוביל את המאבק ומפרסם כל מיני נתונים שאין להם שום קשר למציאות, על זה שהמונים נוטשים. מדובר בנתונים שקריים לחלוטין".
אז תתבע אותו על הוצאת דיבה.
"אנחנו לא מחפשים להיאבק. אני מבין את המצוקה שלהם. אני קצת מתבייש שאנשים כאלה מכובדים, מתנהגים בצורה כזאת לא אחראית. הם גם די מציגים את עצמם באור נלעג, בשביל עצמם הם עשו עבודה נוראית. היית צריך לראות מה כתבו אצלנו בפורומים אחרי ש'המבשר' דיווח על נטישה המונית. אנשים נקרעו מצחוק. הגולשים שחטו את פרוש.
"אז אני לא מבין את ההתנהלות הזו, אני חושב שהיא לא בוגרת והיא צבועה בכל קנה מידה, כי אם אתה בעצמך התראיינת לאתר הזה כמה פעמים ועשית קמפיין פרסום באינטרנט, אז מה אתה עכשיו פתאום משנה דעה?".
עוד מעט תגיד שפרוש גם הוא עדיין מבקר באתר.
"אני יודע בוודאות שהוא גולש, יש לי נתונים ברורים. אני יודע בוודאות שהוא אפילו כותב בפורומים - גם עכשיו. הוא והעסקנים שלו. אבל תשמע, בסופו של דבר אני חושב שהסערה תדעך. אין טעם לנהל מאבק ציבורי אם הציבור לא מוכן לשמוע. זאת אומרת, אם הגולשים הכריעו באופן חד-משמעי שהם רוצים להמשיך לקבל את האינפורמציה ש'בחדרי חרדים' מספק להם, בגלל שהם לא מוכנים שכמה עסקנים יסתמו להם את הפה".
מאיר פרוש מסר בתגובה על הדברים כי "זה כלל לא משנה מה העסקנים חושבים, כולל מה אני, פרוש, חושב. כרגע זה נתון: הרבנים מבקשים ופועלים למען סגירת האתרים, וכאדם חרדי אני פועל לפי מצוות רבותינו".
הביטחון שאתה מפגין ניכר פחות אצל עורך ומייסד האתר, רוטנברג, שלא בזבז זמן, התפטר, והותיר אותך לבד.
"הבחירה של דוד היא בחירה אישית ולגיטימית. כמו שאמרת הוא המייסד של האתר, הוא הקים אותו לפני כמה שנים, והוא היה העורך בתקופה האחרונה ובחר משיקוליו להעביר את השרביט. הוא בחר להקריב את הקריירה הפרטית שלו כדי למנוע מנגנון של לחצים עליו ועל המערכת ולאפשר לאתר להמשיך לתפקד כמו שצריך. אני גם מניח שזה מהלך שיתרום לאתר, כי הוא מוריד את האפשרות שילחצו עלינו. זה נותן שקט מוחלט למערכת לפעול בשיא הכוח".
מה אתה אומר, שהוא קיבל איומים על חייו?
"לא, לא ולא. הוא עשה הכול מתוך שיקול דעת והחלטה".
מה איתך? אתה מקבל איומים? הרי את הטלפון שלך תוך שנייה מוצאים באינטרנט.
"אני גם לא מסתיר אותו ואם אתה רוצה אתה אפילו יכול לפרסם אותו בכתבה. דווקא קיבלתי מאותם עסקנים שפרסמו את המכתב וחתומים עליו שיחות מתנצלות ובקשות לעזרה, כי הם הרי יודעים את העוצמה שיש לאתר. המשחק פה הוא משחק של אינטרסים".
ברור לך שבשלב מסוים אתה עשוי להיות חשוף לאיומים.
"לא. אנחנו חיים במדינת חוק, אם יתקבלו שיחות כאלה אפנה למשטרה. אבל לא קיבלתי".
אתה לא רוצה למסור לי את שמו של מנהל התוכן החדש. כלומר, אתה בכל זאת מפחד - אם לא עליך אז עליו.
"כדי להבטיח מערכת נקייה מלחצים אנחנו מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך בעניין הזה. אנחנו מקדימים תרופה למכה. לכן, בשלב הזה העורכים והכתבים החלו לכתוב תחת שמות עט".
כל הכתבים באתר מפרסמים כתבות תחת שמות בדויים? מתי זה קרה?
"זו החלטה שקיבלתי בעקבות מכתב הרבנים".
הכתבים מרוצים מהעניין הזה?
"שמע, בסך הכול יש פה עכשיו סופת אבק והדבר הנכון לעשות זה לתת לאבק לשקוע. אתה לא רוצה לצאת לסופה, אתה מחכה שהיא תחלוף".
יכול להיות שאופי הסיקור שלהם נפגם, שיש להם פחות גישה למקורות בגלל החרם החרדי.
"ממש לא. הפוליטיקאים והעסקנים החרדים עדיין צריכים להעביר מסרים לציבור ואין היום כלי שהוא יותר אפקטיבי עבורם מאשר 'בחדרי חרדים'. הם משתמשים בכל צינורות התקשורת איתנו, כי גם אנחנו וגם הם מבינים שיש פה אקט תיאטרלי, משחק תפקידים שכולם צריכים לשחק אותו כאשר באותו זמן צריכים לשמור על האינטרסים".
החרדים לא כל כך יודעים איך לעכל את כהן. מה שבטוח - הם לא ממש יכולים להתעלם ממנו, אחרי שהוחלט, כמדיניות, כי שמו יהיה היחיד שיהיה חשוף בפני הגולשים. כל השאר כאמור - עורכים, כתבים, גרפיקאים ומזכיר מערכת - יסתתרו מאחורי שמות בדויים.
אז מה, כל מי שרוצה לפנות לאתר צריך לעבור דרכך?
"כן".
ואם יש לי סיפור טוב למסור לכם, גם זה דרכך?
"מי שיש לו סיפור, כבר יודע להגיע למי שצריך להגיע. הגולשים שלנו מכירים את האתר ומעורבים פה. חשוב לציין אגב, שהגולשים שלנו צורכים חדשות אבל במקביל גם תרבות, חינוך, כלכלה ועסקים".
אני לא בטוח שהבנתי מה עומד מאחורי החזית שלך. מה מניע אותך במלחמה הזו? זה רק כסף או שאתה רואה את עצמך מעין פורץ דרך?
"אנחנו חברה עסקית ואנחנו בוחנים אפיקי צמיחה כלכליים, שואפים למקסם את הרווח, תוך שאנחנו עושים את עבודה הטובה ביותר באותו תחום. מאחר שבלתי אפשרי למקסם את הרווחים מבלי לעשות את העבודה הטובה ביותר, השאלה הזו היא קצת טריקית. בסופו של דבר צריך לזכור שכסף הוא לא החזון אלא תוצר לוואי של החזון. אם החזון שלך הוא כסף, לך תשדוד בנק".
אבל בכל זאת, יש בטח משהו מאתגר בשבירת מוסכמות בשביל אלפי אנשים שמנהלים אורח חיים שונה לחלוטין, לא?
"בהשקפתי אני מאוד ליברלי ואני חושב שהאנשים האלה ראויים, כמו כל ציבור אחר, לקבל אינפורמציה שהיא בלתי מצונזרת, אינפורמציה אמיתית. אני שמח שנפל בחלקי לתת להם את השירות הזה. אני גם חושב שהשיח החרדי הוא שיח מרתק ואני חושב שאם כל איש תקשורת היה מסתכל ואומר, 'יש לי עכשיו נכס שבעוד 15 שנה ישרת ציבור שצפוי להוות שליש מהאוכלוסייה', הוא היה מאד מבסוט מזה".
ראיתי שהיה לך ויכוח עם אחד הגולשים. היית די תקיף ואמרת לו שאתה ציוני, ושאם זה לא נראה לו, שייקח את הרגליים וילך. לדבר על ציונות באתר חרדי זה קצת מסוכן, לא?
"אמרתי שישראל זה הבית שלי. ומי שתוקף את הבית שלי כאילו יורק לי בפנים".
אני מזהה פה אמירה מערכתית.
"תשמע, בכל אתר חדשות, ובכלל בכל גוף חדשות, יש גבולות. אני בטוח שעיתון מעריב לא יפרסם מאמר בגנות זכותה של מדינת ישראל להתקיים, כמו שלא יעלה על הדעת שיפורסם אצלנו ב'בחדרי' מאמר ששולל את קיומו של אלוהים, או שלחילופין טוען שהאלוהים האמיתי הוא אלוהי הנוצרים או אללה. יש גבולות של שיח שגם גוף תקשורת עצמאי שם לעצמו".
לא הבנתי כלום. אז "בחדרי חרדים" הוא אתר ציוני או לא?
"תשמע...".
עזוב, שים את הדברים על השולחן. ציוני או לא?
"כן, ציוני. אנחנו חיים במדינת ישראל. אנחנו אזרחים של ישראל, זה הבית שלנו, ואני לא מוכן שמישהו יתקוף אותו. אם מישהו רוצה לתקוף את הבית אז שייקח את הדברים שלו וילך למקום אחר".
אתה חילוני גמור, בכל רמ"ח אבריך?
"אני חילוני. אני לא יודע מה זה אומר 'בכל רמ"ח איבריי'".
היה לך קשר עם העולם החרדי באיזשהו שלב בחייך?
"לא".
אז איך אתה בכל זאת מכיר את העולם הזה?
"יש לי את ההיכרות של השנתיים האחרונות כבעלים של האתר. זו ההיכרות היחידה שלי".
ואיזו דעה גיבשת על העולם החרדי?
"תשמע, גם ליפנים יש קודים שונים. חונכתי מגיל מאוד צעיר להעריך כל אדם כמו שהוא, לא לנסות לשפוט או לגלות פטרונות ולחשוב שהדרך שלי טובה מהדרך של אחרים".
כחילוני, מפריע לך שיש מאבק בירושלים על עצם הזכות שלך לחנות בחניון בשבת?
"אם היית מסקר את החרדים באופן אמיתי, היית יודע שיש פער עצום כמעט בלתי נתפס בין מה שאנחנו כחילונים רואים בטלוויזיה ובין מה שקורה באמת. הרי כל המאבקים האחרונים בירושלים – 'האם המרעיבה', 'אינטל' וחניון קרתא - הם שלושה מאבקים שבהם כל המפגינים היו מ'העדה החרדית'. 'העדה החרדית' מונה כ-7,000 איש מתוך מיליון חרדים שגרים בישראל. זה פחות מאחוז אחד. הם אלה שעושים את הרעש הזה".
אתה נוסע לחניון קרתא בשבת, יש סיכוי שיזרקו אבן על הרכב שלך? מה זה משנה אם רק אחוז אחד זרק אותו? זה בכל זאת מפחיד ומעורר זעם.
"ודאי שזה משנה. אתה חושב שזה נכון להכתים מיליון אנשים בגלל 7,000? האם זה נכון להגיד שכל הפלסטינים רוצחים? האם זה נכון להגיד ש'ערבי טוב זה ערבי מת' כי אחוז אחד של ערבים משתתף בטרור?
"נקודת ההשקפה שלנו היא מאוד לא הגיונית. אנחנו אומרים: 'כל החרדים האלה משתמטים מהצבא, שורפים פחים וכו'', אבל כשאתה מסתכל לעומק אתה מגלה ש-95 אחוזים מהם הולכים לעבוד בבוקר, חוזרים מהעבודה בערב, משתתפים בבחירות, משלמים מסים ושומרים על הרחוב שלהם נקי".
ולאחוז האחר אתה כן מתנגד?
"בוודאי. הובלנו קו תקיף נגד אותם אנשים אלימים".
זאת היתממות, האתר שלך ליווה בחמימות את הפגנות החרדים.
"הוא לא ליווה בחמימות, הוא סיקר. בדיוק כמו שהתקשורת החילונית סיקרה. אנחנו הובלנו קו מאוד תקיף נגד אלימות".
מה לגבי קיום מצעד גאווה בירושלים?
"כן, אני תומך. חונכתי עוד מגיל צעיר להעריך את הזולת ולשמור עליו. ויש הרבה דברים שמתנהלים במדינה לא נכון. הפלסטינים צריכים לקבל את המדינה שלהם, ואני חושב שיש הרבה דברים שנעשים בצורה שגויה. כל אלמנט של כפייה הוא שגוי - כפייה חילונית על החרדים וחרדית על החילונים וישראלית על היהדות ועל הערבים. אבל לצערי זו המציאות".
שרון איילון: "גיא, לא הספקתי להכיר אותך מספיק טוב"
כהן: "עברתי הרבה שלבים בחיים. קריירה חשובה, כסף, בית גדול ומכונית גדולה. היום אני רוצה להיות מאושר. ללכת לישון עם חיוך ולהתעורר עם חיוך"
איילון (כמה דקות מאוחר יותר): "אמרת שאתה אוהב להתעורר עם חיוך והחלטתי שתתעורר עם חיוך גם מחר בבוקר. החלטתי להשאיר אותך"
שרון איילון, כוכבת תכנית המציאות החלוצית "קחי אותי שרון" מחמיאה לגיא, אחד המועמדים בתכנית, זמן קצר לפני שתעיף אותו לכל הרוחות ("קשת", 2003)
אם יש משהו שקצת מוציא את כהן משלוותו וגורם לו לנוע באי נוחות על הכיסא שלו היא אזכור העובדה שפרט לאתר "בחדרי חרדים" הוא מחזיק בין היתר בבעלות על שני אתרי היכרויות. בעוד שאחד מהם, "בליינדייט" הוא סולידי ומוכר, האתר "אקס לאב" משוחרר ומציע דברים שהיו גורמים למרבית גולשי "בחדרי חרדים" להשתנק.
נראה שבחברתו של כהן היה מי שהבין את הסכנה, ולכן בחר שלא להזכיר באתר האינטרנט של חברת "גלובל נטוורקס" את "אקס לאב" כאחד מהאתרים שהחברה מחזיקה בבעלותה. בגרסתו האנגלית של האתר, אגב, "אקס לאב" מוזכר.
שיטוט קצר ב"אקס לאב" מגלה במהירות שהצניעות שם לא ממש משחקת תפקיד. כבר בעמוד הבית, לצד צילומים רכים יחסים של זוגות מתנשקים, מופיעה תמונה של צעירה חיננית המשתעשעת עם קודקודו של עט עבה במיוחד שנקרה בדרכה. במקביל מופיעים קישורים תחת השמות "הסוד של נאווה", "רוויטל גומרת", "עירום חלקי", "תמונות ממסיבות הפנטזיות" ו"היכרויות וריגושים".
כך או כך, בניגוד ל"בחדרי חרדים", שבו נראה כי הגולשים עצמם טרם החליטו האם הם מרוצים מכך שהאתר פועל או לא - לאור מחאת הרבנים, ב"אקס לאב", ההתרגשות, כך נראה, בשיאה.
"כשנרשמתי לאתר", מצוטט באתר אדם בשם "יוסי מראשון לציון", "היו לי ספקות לגבי ההצלחה. אחרי שבועיים באתר ושלושה לילות מדהימים עם שלוש נשים שונות, אין יותר ספקות, אני מכור". דנה ועמית מכרמיאל, מרוצים גם הם מהשירות: "אנחנו אוהבים סקס, כל הזמן ועם כולם. האתר שלכם הוא הדבר שחיכינו לו. תודה".
כהן: "כמו שאמרתי, אנחנו מעניקים שירות לגולשים ועושים את זה בצורה הכי טובה שאנחנו יודעים לעשות. המטרה שלנו היא לתת לציבור את המידע שהוא ראוי לו, ויש אצלנו הפרדה מוחלטת בין העיסוקים השונים. אני לא חושב שהעניין הזה רלוונטי לשיחה. זה לא משנה. כמו שלא משנה מה אני עושה בחיי הפרטיים. האם העובדה שאני מחלל שבת בעצמי רלוונטית לשיחה הזו? אני לא חושב".
אתה חייב לפחות להודות שיש משהו אירוני בכך שהשתתפת בתכנית היכרויות, שאתה מחזיק בשני אתרים כאלה ושאתה אחראי על אתר חרדי.
"זה לא רלוונטי לשיחה הזו. אני לא מעמיד פנים ואומר - 'אני שומר מסורת, אני אמנם בלי כיפה אבל בבית אני מדליק נרות', לא, אני אדם חילוני. אני לא מסתתר ואני לא מנסה להסתתר בפני אף אחד. ואני חושב שאני בא הכי נקי והכי פתוח והכי ישיר בעולם. אני התחייבתי בפני הלקוחות שלי, שכל עוד האתר שייך לי, אני מתחייב לתת להם את השירות הכי טוב שאני יודע לתת. מעבר להבטחה הזו, אני לא יודע מה זה קשור. אלה הם חיי הפרטיים".
אתה חושב שזה לא מעניין או רלוונטי. לא בטוח שגולשי "בחדרי חרדים" מסכימים איתך.
"אתה שואל אותי האם כדי לשמור על 'בחדרי חרדים' אני מתכוון לחזור בתשובה? התשובה היא לא. אני חונכתי לסובלנות כלפי אנשים אחרים, ובהתאם חונכתי שגם אנשים צריכים להיות סובלנים כלפיי ואין לי שום כוונה לשנות את אורחות החיים שלי כדי להעמיד את עצמי באיזשהו אור חיובי בפני מישהו. אני אדם ישר והגון, אני מנהל עסקים בצורה ישירה והגונה, אני שם את הדברים באור היום על השולחן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם