הפינה לשיפוטו: זמן ירושלים חוזה את תוצאות המשוב של ברקת
חשש, לחץ וחרדה מאפיינים בימים אלה את ראשי האגפים בכיכר ספרא. ראש העירייה, ניר ברקת, החליט לערוך לכל אחד מהם משוב, שבסופו יוחלט האם להאריך את חוזיהם או להראות להם את הדלת החוצה. רגע לפני, זמן ירושלים חוסך לברקת את העבודה הקשה וחורץ גורלות
ראשי האגפים המקצועיים בעירייה, המתפקדים כאלופי המטכ"ל של כיכר ספרא, רגילים כבר שנים לרפד בנחת את כיסאות העור שלהם בלשכות המפנקות. דאגות אף פעם לא היו להם. ניסינו להיזכר במקרה שבו מנהל אגף הודח בשל חוסר מקצועיות, לא הצלחנו.
אבל לפתע הם צריכים, באירוע נדיר של ממש, לעמוד בפני מבחני ביקורת. ברקת החליט כי באותה מידה שהורה למנהלי האגפים עצמם לדרג את עובדיהם, כך ייעשה גם באשר לראשי האגפים, ומי שידרג אותם יהיה ברקת עם מנכ"ל העירייה, יאיר מעיין וראש הסגל, מיכל שלם. נכון יותר לומר שברקת לא ממש ידרג את הבכירים אלא יחליט את מי להעיף, אם לנקוט בלשון חריפה, ואת מי להותיר על כיסאו.
לטובת הציבור, ואולי גם לטובתם של ראשי האגפים החוששים, סוקר "זמן ירושלים" את פועלם של הבולטים בקרב המנהלים בשנה האחרונה בלבד. אתם לא תשפטו, ברקת השופט העליון יקבע.
כתב הגנה: נמט הוא איש חינוך אמיתי. הנושא מעסיק אותו, קרוב ללבו ומטריד אותו ללא הרף. גם בתוך מנח"י רבים יודעים לשפוך עליו מחמאות ולספר כי מדובר באדם שעושה ימים כלילות למען מערכת החינוך בעיר.
ולמרות זאת, בשנה האחרונה לא נרשמו ברקורד של נמט מהלכים מרשימים שהוא יכול להתגאות בהם. דוחות הביקורות שוחטים פעם אחר פעם את מערכת החינוך בעיר, ונמט עצמו עסוק בעיקר בייצובה של המערכת המורכבת ביותר בארץ, ואיזונה. לא תראו אותו משיק במסיבות עיתונאים נוצצות תכניות נוסח אופק חדש, ומנגד רבים מעידים כי בזכותו מערכת החינוך לא מידרדרת למקום נמוך עוד יותר. וזה גם, תודו,
גם כשנוברים בארכיון במטרה למצוא תכניות שמנח"י בהנהגתו של נמט חתומה על שמן, כמעט ולא מוצאים. ובכל זאת, מנח"י תאלץ להתיישר על פי שתי תכניות שהונהגו בשנה האחרונה על ידי ברקת, ושחלקן כבר מיושם בשטח.
האחת היא הרפורמה התקדימית שבמהלכה נפתחו אזורי הרישום שמאפשרים מעין תחרות בין בתי הספר ושבמסגרתה יכול כל תלמיד להגיש מועמדות לכל בית ספר שבו חשקה נפשו, גם אם אינו ממוקם באזור הרישום של מגוריו. היוזמה השנייה, שנחשפה בזמן ירושלים, מדברת על הקמת אגף חינוך נפרד לתלמידי מזרח העיר, בדומה למנח"ח שהוקמה לטובת החינוך החרדי.
כתב תביעה: כפי שכבר הוזכר, נמט אינו פוליטיקאי, ואף שפעמים רבות מדובר במעלה באופיו של אדם, במקרה הזה מדובר בחיסרון. כזכור, ברקת החליט כמה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו לבטל את מימון הסעות התלמידים וההחלטה יושמה כבר בתחילת שנת הלימודים הנוכחית.
מישהו שמע את נמט במהלך כל הבלגן הזה, שלווה בהפגנות חריפות למדיי של הורים? כלום. שתיקה גמורה. נמט מילא את פיו מים, כאילו אין לו נגיעה לעניין. גם בעירייה טוענים כי ההחלטה בעניין התקבלה בלי מעורבות דומיננטית מדיי של נמט, שקיבל את הגזירה בהכנעה.
נוסף לכך, קשה להתעלם ממצבה של מערכת החינוך החילונית, שהולכת ומצטמקת משנה לשנה ומביאה עצמה למצבים אבסורדיים שבהם כיתות משכבות שונות נאלצות להתאחד בשל מחסור בתלמידים בבתי ספר חילוניים.
ובתוך כל אלה, אי אפשר שלא להתייחס פעם נוספת למצב הקטסטרופלי של החינוך במזרח העיר. מה יש עוד לומר על מצבה של מערכת החינוך שם מעבר למה שאלפי דוחות בנושא כבר מחזרו פעם אחר פעם? רק לפני כמה חודשים פורסמו בעניין דוחות של מבקר המדינה ושל האגודה לזכויות האזרח שהבהירו, בנתונים חותכים, כמה המצב שם עגום.
עלות מול תועלת: על פי הנתונים של שנת 2008, נמט מרוויח 32,919 שקל בחודש. פסק דין: נראה שדינו של נמט כבר נחרץ, ללא קשר לתפקודו. הוא גם ככה הודיע כי ברצונו לפרוש, ותהיו בטוחים שברקת לא ירוץ אחריו עם עט ביד כדי שיחתום על חוזה הארכה. אם לא ישתנו התכניות נמט יפרוש בשקט בחודש מאי. רולטת השמות להחלפתו כבר בעיצומה, ומי שמוביל הוא דני בר גיורא, מנהל התיכון לאמנויות לשעבר שכיום ממונה על יישום רפורמת אופק חדש במשרד החינוך.
כתב הגנה: רועי פולקמן נכנס לתפקידו בדיוק בשעה שברקת נכנס ללשכתו. למעשה, השניים הם חברים טובים עוד מהימים שהקימו יחד את תנועת הצעירים "רוח חדשה", ופולקמן הוא בעצם האסטרטג של ברקת.
בפועל, פולקמן הוא פרויקטור, שתפקידו לדאוג לפיתוח רפורמות שישפרו את עבודת העירייה. ואי אפשר לומר שהוא מתעצל. פולקמן עובד בלי סוף ועסוק כל היום בניתוח טבלאות, דוחות וניירות עמדה, והכול כדי להגשים את החזון של הבוס: לתכנן, לתכנן ועוד קצת לתכנן.
ובכל זאת, אם אפשר לעמוד על הרפורמות העיקריות שהוא מוביל, ניתן לציין רפורמה אחת שבשל גודלה ומורכבותה, נראה שהיא באמת ספינת הדגל שהולכת להטביע חותם בעירייה. מדובר בתכנית הנוגעת לשינוי צורתה הניהולית של העירייה.
על פי הרפורמה שמקדם פולקמן ושבימים אלה מתחיל יישומה, יאוגדו 36 אגפי ורשויות העירייה אל תוך שבעה מינהלים, שאופי תפקידם יהיה רוחבי. כלומר, הם יעסקו באסטרטגיה ובתכנון, בשעה ששבע מינהלות רבעים עירוניים יחלשו גיאוגרפית על כל אזורי העיר, וידאגו ליישמם בכל התחומים הפיזיים (ניקיון, תחבורה ועוד).
כתב תביעה: מבקריו של פולקמן טוענים שהרפורמה שהוא מנהיג אינה חדשה ברובה וכבר נוסתה שלא בהצלחה בעבר. מעבר לכך, יש שחושבים כי תכניותיו של פולקמן הצעיר, שרק לאחרונה עוד שימש מנכ"ל אגודת הסטודנטים, הינן מגלומניות ומתייחסות לעירייה כאל חברת היי–טק ולא כאל משרתי ציבור.
בינתיים, ועד שתיושם הרפורמה, נפגעים השירותים שמספקת העירייה. כך למשל, הבטיח ברקת לפני הבחירות כי התושבים יחלו לחוש בניקיון העיר כשנה לאחר הבחירות. השנה כידוע חלפה, אבל הזבל, אפעס, רק הולך ונערם. אם הרפורמה תצליח אולי היה שווה לחכות, אבל גם בעירייה מתקשים לענות מה יקרה אם הרפורמה תיכשל.
מעבר לרפורמה המדוברת, שבמידה רבה תכתים או תהדר את קורות חייו של פולקמן, עובדים רבים חוששים ממנו. ראשית, משום שעקב הרפורמה, עובדים לא מעטים חוששים כי ייפלטו מהמערכת, ושנית, רבים טוענים כי פולקמן מתייחס אליהם כאילו היה מנכ"ל העירייה לכל הפחות. גם בקרב לא מעט ראשי אגפים התחושות הללו קיימות, בטח אחרי הרפורמה שהציע, ושעלולה לפגוע במעמדם ולהפוך אותם כפופים לדרג ביניים ולא ישירות למנכ"ל העירייה.
פסק דין: יהיה מה שיהיה הציון של פולקמן במשוב, אותו לא תראו הולך הביתה בקרוב. כאמור, פולקמן הוא בן טיפוחיו של ברקת, ואחרי שהביא אותו הוא לא ימהר להיפטר ממנו כל כך בקלות. רק כדי לקבל אינדיקציה על קרבתו לברקת נספר כי הוא מבלה חלק גדול מזמנו בלשכת ראש העירייה ואפילו יש לו בה לשכה משל עצמו. האגף שלו, בניגוד לאגפים אחרים, אמור להיות מוכפף ישירות לראש הסגל, מיכל שלם, שאיתה הוא נמצא ביחסים טובים.
כתב הגנה: שנה לא פשוטה עברה על אשכול ואי אפשר לומר שהוא לא עבד במהלכה די קשה. הדבר העיקרי שעומד לזכותו הוא גיבוש תכנית המתאר החדשה לעיר שסוף–סוף, לאחר שנים, הופקדה השנה. נוסף לכך, גם עניין השימור תפס השנה תאוצה והעירייה קידמה את אישור רשימת המבנים העירונית לשימור, שתבטיח כי לא ייהרסו, גם לא חלקית, מבנים המיועדים לשימור. פרט לכך קיימת תכנית בעירייה לגבש מחלקת שימור גדולה ולמנות לה מנהל. כל זה אמור להיות תחת אחריותו של אשכול.
פרויקט נוסף שאשכול היה מעורב בו השנה הוא קידום מתחם הכניסה לעיר. במסגרת הפרויקט הכריז האגף של אשכול על תחרות אדריכלים לעיצוב השטחים הציבוריים בכניסה וסביבותיה ונראה שהתכנית צוברת מומנטום. במקביל, אגף מהנדס העיר מקדם במרץ תכנית להקמת אלפי דירות ברחבי העיר, במטרה להוריד את מחיר הדיור.
כתב תביעה: בכל זאת, גם המעורבות בכל התכניות הללו אינה חפה מבעיות. תכנית המתאר שקידם אשכול, על אף שהופקדה, ממשיכה להעלות בעיות רבות שלא נלקחו בחשבון. לא פעם נשמעות טענות כי אלמנטים רבים בה הוכנסו בשל שיקולים פוליטיים, בעיקר בנושא של בנייה במזרח העיר.
פרט לכך, גם מפת השימור שקידם אשכול אינה מגנה, כך נראה, על שורה של מבנים היסטוריים. כך, למשל, נחשף בזמן ירושלים כי בשל כשל ביורוקרטי בעירייה, הותר ליזם להרוס בית היסטורי בן 120 שנה.
עלות מול תועלת: על פי הנתונים של שנת 2008, אשכול מרוויח 34,876 שקל בחודש.
פסק דין: שנתיים לאחר שנכנס לתפקידו, אשכול היה קרוב להתפטר בסוף ספטמבר האחרון. הסיבה לאיומיו הייתה, על פי מקורות יודעי דבר, התנגדותו להעברת האגף למבני ציבור מסמכותו לסמכותו של המינהל הכספי שיוקם במסגרת תכנית החלוקה לשבעה מינהלים. אשכול כבר הודיע על התפטרותו, אולם בתוך ימים ספורים חזר בו. כך או כך, ועל אף הפגנת השרירים שביצע מול ברקת, נראה שהוא צפוי לעבור את המשוב.
כתב הגנה: לזכותו של חביליו חייבים לציין כי הוא היה פעלתן השנה. אם בשנים הקודמות הוא היה צריך להקדיש את מרבית זמנו למלחמות בלתי פוסקות עם ראש העירייה הקודם, אורי לופוליאנסקי, אז השנה הזו הוא יכול להקדיש זמן גם לנושאים אחרים, גם אם אלה באים לצד מאבקים מתוקשרים לא פחות עם חבר המועצה אלישע פלג (ליכוד), שעד לפני כמה חודשים עוד כיהן כיועץ המשפטי של עיריית באר שבע.
כך או כך, חביליו פרסם השנה שורה של חוות דעת שנגעו להסדרת היחסים בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי בעירייה. בין היתר הוא פרסם חוות דעת האוסרת על חברי המועצה להתערב בהליכי ארנונה ובהליכי רישוי ספציפיים, והנהיג נוהל לפיו עוזריהם של חברי המועצה יוכלו לטפל בפניות מול אנשי הארנונה רק בימי שלישי בבוקר. חביליו אף ביקש בתחילת הקדנציה מכל חברי המועצה להעביר לו שאלון המפרט את עיסוקיהם, כדי למנוע ניגודי עניינים.
כתב תביעה: חוות הדעת שפרסם חביליו על היחסים בין הדרג הפוליטי למקצועי נתפסות בעיני רבים מחברי המועצה כהתערבות בוטה של חביליו בנושאים לא לו. הללו אף החתימו בעבר עצומה נגדו, ובסופו של דבר הוקמה ועדה שבחנה את מעמדם של חברי המועצה מול הדרג המקצועי וכפשרה קבעה נוהל בעניין שאושר במועצת העירייה לפני שלושה חודשים.
נוסף לכך, תקוותו של חביליו כי כהונת ברקת תהפוך אותו לפוסק הראשי שעל פיו יישק דבר, התבדתה. השנה האחרונה ערערה מעט את היחסים בין השניים. הסימן הראשון למתיחות המתפתחת הופיע באוגוסט, כאשר מועצת העירייה, בעידודו של ברקת, קיבלה חוות דעת של עורך דין חיצוני, שסתרה את חוות דעתו של חביליו בעניין תקצוב רשתות החינוך החרדיות. הדבר גרם לו, לראשונה בתקופת ברקת, להימנע מלייצג את העירייה בעתירה שהוגשה נגדה בעניין על ידי התנועה ליהדות מתקדמת.
גם פרשת בית יהונתן בסילוואן, המיועד לאטימה, לא עושה לחביליו טוב. לדיון שהתקיים בוועדת החוקה של הכנסת בתחילת השבוע בנושא אכיפת חוקי התכנון והבנייה בעיר הוא לא הוזמן, ועל אף חוות דעתו שיש לאטום את הבית, ראש העירייה לא ממהר לבצע את האטימה.
עלות מול תועלת: חביליו ניצב בראש טבלת השכר של עובדי הרשויות המקומיות עם 41,642 שקל בחודש בממוצע ב–2008.
פסק דין: בסביבת ראש העירייה מבינים שבאופוזיציה קל מאוד לעמוד מאחורי יועץ משפטי אקטיביסט. אבל מה שרואים מכאן לא רואים משם, ונראה שברקת עטה על עצמו מאז נכנס לתפקידו חזות פרידמניסטית. האם חביליו יישאר בתפקידו? לא ברור. אבל גם ברקת יודע שאם יפטר את חביליו יזכה לקיתונות של ביקורת ציבורית.
כתב הגנה: לא קל לסנגר בעיר כמו ירושלים על רשות החנייה, עת יש מחסור חמור כל כך בחניונים ובכל שני וחמישי חניון נוסף נחפר והופך למדרחוב או לחילופין הופך לאזור פרטי מגודר. אבל אם בכל זאת מתאמצים, אזי ניתן לומר כי רשות החנייה מתגאה בפרויקט החנייה הסלולרית שהיא מובילה, שלפיו ניתן יהיה לשלם בעתיד את דמי החנייה באמצעות הטלפון הנייד ואף לזכות בהנחה בדמי החנייה לבעלי כרטיס תושב.
פרט לכך, באגף עובדים על הקמת מוקד ניהול ובקרת חנייה אשר ישלוט על ניהול החנייה ברחבי העיר. נוסף לכך הוגברה האכיפה נגד החונים בחניות השמורות לנכים ונוספו מקומות חנייה לציבור זה.
כתב תביעה: המלאכה בקטגוריה הזו כבר קלה הרבה יותר.
שורה ארוכה של חניונים נסגרו בשנה האחרונה במרכז העיר, רבים מהם פרטיים, אבל כמה מהם עירוניים וביניהם חניון מגרש הרוסים שהיה פתוח לציבור בחינם ונסגר לפני שלושה שבועות, והחניון העירוני בפינת הרחובות הרב קוק-הנביאים, שייסגר בקרוב.
בינתיים העירייה מגדילה את הכנסותיה מקנסות על חנייה לא חוקית. צפי ההכנסות לשנה זו עומד על 33 מיליון שקלים, כאשר ב–2005, לשם השוואה, עמדו הכנסות העירייה מקנסות חנייה על 25 מיליון שקלים בלבד. מקומות החנייה לנכים כבר זכו בשנה שעברה למלא פרק שלם בדוח המבקרת על המחסור בכאלה. לא נשכח גם שאין שרותי גרירה בעיר, וכל ממזר הוא מלך שאונס מדרכות וחוסם צירים.
עלות מול תועלת: על פי הנתונים של שנת 2008 מרוויחה לדיז'נסקי כ–20 אלף שקל בחודש.
פסק דין: ריטה לדיז'נסקי נחשבת בעירייה מנהלת ותיקה, שקטה ויסודית. על אף שהתחום שבאחריותה נחשב לכאוב במיוחד בקרב תושבי העיר, ונראה שאם הציבור היה שופט את לדיז'נסקי היא בטח היה הולכת הביתה, אם שואלים את ברקת התשובה כנראה מעט שונה. גורמים יודעי דבר סיפרו כי ברקת מעריך את לדיז'נסקי והצפי הוא כי את הביקורת הקרובה היא תעבור.
כתב הגנה: האגף בראשותו של כץ עוסק באופן שוטף במתן רישיונות בנייה, גביית היטלי השבחה ופיקוח על מבנים מסוכנים. האגף אחראי אף לביצוע הריסות בנייה ואכיפת חוקי הבנייה.
לאחר המקרה שהתרחש לפני כחמישה חודשים, שבו נפלה ילדה לבור בשכונת רמות אשכול ונהרגה, קיבל האגף את האחריות לטיפול בבורות ברחבי העיר. אך כאמור, האחריות נפלה בידו רק לאחר המקרה, ועל כן הכתם ההוא לא דבק בו. כך או כך, בשנה האחרונה הוקם בעירייה דסק שירות לקוחות במחלקת רישוי ובנייה, ונוסף לכך, פרויקט אחר שנזקף לזכותו של כץ הוא אירוע "בתים מבפנים", שמתקיים כבר שלוש שנים ביוזמתו ובהובלתו.
כתב תביעה: עד לאחרונה האגף של כץ היה אחראי גם על מחלקת רישוי עסקים, שהובילה אותו להתנגשות חזיתית ויום–יומית עם בעלי עסקים בעיר. בעלי עסקים עוד זוכרים לו את הימים ההם, ואם זה היה תלוי בהם הוא לא היה נשאר בתפקידו ולו יום אחד נוסף. כך או כך, בצעד שיש שיראו בו אמון וניסיון לעקוף את כץ ואת המחלקה לרישוי עסקים, הקים ברקת את האגף לקידום עסקים בראשותה של רויטל מרזין. סמכויות רבות של כץ הועברו לידיה של מרזין, והדבר גרם למתיחות לא פשוטה בין השניים ובין האגפים עליהם הם חולשים.
במקביל, כץ זוכה לביקורת על הריסות הבתים במזרח העיר, שעליהם הוא מופקד. יש שמאשימים אותו כי הוא נוקט ביד קשה נגד תושבי מזרח העיר ויש שמאשימים אותו כי לא כל צווי ההריסה מבוצעים.
דבר נוסף שראוי לקחת בחשבון הוא המקרה שאירע לפני יותר משנה ושבמהלכו קרסה כיתה בבית ספר בשכונת סילוואן, וזה לא המקרה הראשון. גם במאה שערים, לפני כשנה וחצי, קרסו כיתות בבית ספר שנבנה לא כחוק, זאת לאחר חוות דעת שיצאה בעירייה והזהירה על הסכנה.
עלות מול תועלת: על פי הנתונים של שנת 2008 מרוויח כץ 27,922 שקל בחודש.
פסק דין: כץ הגיע לעירייה מהמגזר הפרטי ונחשב מנהל מוערך ויסודי. לפני כמה חודשים הסתיים החוזה שלו, אולם בינתיים הוא נשאר בתפקיד. גורמים בעירייה טוענים כי דווקא בקומה השישית כמה בכירים אינם מסתדרים איתו. טרם ברור מה יהיה עתידו של כץ והאם הוא יעבור את המשוב.
העיר מטונפת, מרכז העיר דומה לפעמים למרכז עזה, מתקני עירייה מוזנחים ומראה כללי די עגום עדיין לא הראו את הדרך החוצה למנהל אגף התברואה, ציון שטרית ולמנהל אגף שיפור פני העיר, דודי אמסלם. בעוד שאמסלם זוכה לתגובות חיוביות על עבודתו בכיכר ספרא, שטרית לא ממש נהנה מתמיכה. תירוצים אף פעם לא חסרו, רפורמות תמיד היו, אבל התוצאה תמיד נשארה מלוכלכת משהו.
כתב הגנה: אגף התברואה הקים השנה בגבעת שאול מרכז מיחזור גדול שלדברי אנשי האגף פועל בצורה טובה. נוסף לכך הוקמו שני מרכזי איסוף קטנים ברמות ובבקעה, כשבמקביל מתוכננים עוד 20 מרכזים בשכונות השונות. האגף אף הציב שלושה מבני שירותים לשימוש הציבור במרכז העיר, ברחוב הלל, בכיכר בית הדפוס וברחוב קינג ג'ורג'.
אגף שפ"ע התמקד השנה בקיצור זמן הטיפול בפניות, צביעה מחודשת של כל סימוני הכבישים ומעברי החצייה בעיר ושיפור חזותם של ארונות הסעף של בזק, על ידי התקנת ציורים אמנותיים על הארונות.
כתב תביעה: נראה כי לא משנה מי יעמוד בראשות האגפים הללו ואיך תיראה העיר, אם יישאלו התושבים שניהם צריכים ללכת הביתה. גם מבקר המדינה מתח ביקורת על מצב התברואה בעיר בדוח שפרסם לפני כעשרה חודשים. זאת, מבלי שהזכרנו את מזרח העיר, שם מושגים כמו תברואה ושפ"ע נשמעים דמיוניים.
בהקשר זה יש גם להזכיר את הסקר שערכה "החברה הירושלמית למתנס"ים" שפורסם ב"זמן ירושלים" ("מי לשבט ומי לחסד", 18.9.09), שלפיו קיים אי שוויון חמור בין השירותים הניתנים לשכונות השונות בעיר. בין היתר נמדדים אלמנטים המצויים בסמכויותיהם של השניים, כדוגמת כמות השטחים הציבוריים (באחריות אגף שפ"ע) וכמות מכולות האשפה (באחריות אגף התברואה).
אמסלם ושטרית לא נכנסו לתפקידם אתמול. הטינופת הנוכחית ומצבו המזעזע של המרחב הציבורי בעיר נזקפים לא מעט לחובתם.
עלות מול תועלת: על פי הנתונים של שנת 2008 מרוויח שטרית 32,452 שקל בחודש, ואילו אמסלם מרוויח 30,691 שקל בחודש.
פסק דין: השניים נחשבים למנהלים שעובדים קשה במשך שעות רבות ביום, ושניהם מאופיינים כמנהלים מהסוג שיוצא לשטח עם המשאיות בבוקר, בניגוד לאלה שספונים במשרדים עם אין–ספור דוחות וטבלאות. לא ברור מה יחליט ברקת, אבל ברור שלמצב הנוכחי באגפים בהנהלתם של שניהם, הוא לא יסכים.
כתב הגנה: האגף עוסק באופן שוטף בתכנון ובביצוע של הסדרי תנועה, סלילת כבישים, תאורת רחובות, מערכות רמזורים, הסדרת התחבורה הציבורית ותיאום עבודות התשתית בעיר, ובמקביל פיקוח על התנועה בעיר באמצעות מרכז ניהול התנועה העירוני. על אף הביקורת המתבקשת על פועלו, שתבוא בהמשך, חייבים לציין כי בעיר כמו ירושלים, על כל בעיותיה התחבורתיות בשילוב עבודות הרכבת הקלה, ביצוע התפקיד של ברטוב הוא משימה כמעט בלתי אפשרית.
כתב תביעה: ובכל זאת, קשה למצוא הרבה שבחים על עבודתו של ברטוב. נראה שהמשפט שהכי מזוהה עם ברטוב וכנראה לעולם לא יישכח לו הוא הפנינה שסיפק לפני כשנה וחצי בראיון עיתונאי, אז אמר כי "הפקקים הם חלק ממדיניות עירונית".
האמירה הזו, על אף שנאמרה לפני הבחירות, כבר סימנה בבירור שברטוב וברקת הם כנראה לא שילוב מנצח. במקום למנות את הבעיות בעבודתו של ברטוב, קל יותר יהיה להסתמך על מסמך ששלח לו מנכ"ל העירייה, במסגרת השימוע שנערך לו, בשל רצונו של ברקת לפטרו.
ברטוב "נוהג בהתנשאות ובזלזול", בעבודתו התגלו "עיכובים בלתי מוצדקים", ונרשמה "פגיעה באיכות עבודתו". יחסו של ברטוב "לקוי ומשפיע לרעה על עבודת העירייה" והוא "אינו מעורב בקידום תכנית בפרויקטים מרכזים בעיר", "נעדר מפגישות או אירועים מיוחדים הדורשים את נוכחותו בערב", ותחת כהונתו "קיים חוסר תקשורת עם משרד התחבורה הגורם לנזקים בלתי הפיכים", כך על פי הזימון לשימוע שהעביר מנכ"ל העירייה לברטוב בתחילת השנה. לא היינו מנסחים זאת טוב יותר.
ובינתיים התנועה מקרטעת, פקקי ענק נרשמים ברחבי העיר ועושה רושם שהציבור לא ממש משתכנע מהתחבורה הציבורית העלובה בירושלים. כך או כך, נראה שהיחסים המתוחים עם ברקת שיבשו עוד יותר את פעילות האגף שהפך לממודר ומנותק.
עלות מול תועלת: על פי הנתונים של שנת 2008 מרוויח ברטוב 28,811 שקל בחודש.
פסק דין: טוב, זה קל. ברטוב לא עבר את המשוב כבר לפני שנה, אז הוא בטח לא יעבור אותו השנה. כזכור, ברקת כבר רצה לפטרו במהלך השנה הנוכחית, אך האחרון פנה לבית המשפט, שהחליט לבטל את פיטוריו. נראה שברקת רק מחכה ליום, והוא בהחלט קרוב, שבו יוכל לקחת את החוזה של ברטוב ולזרוק אותו לפח.
תשעת מנהלי האגפים שעליהם הרחבנו אינם היחידים שהישגיהם ותפקודם ייבחנו במסגרת המשוב. אליהם יצטרפו ראש מינהל משאבי אנוש, חיים גבאי; דובר העירייה, גידי שמרלינג; ראש המינהל הכספי וגזבר העירייה, אלי זיטוק; מנהל אגף חירום וביטחון, זיו איילון; מנהל אגף תרבות ואמנויות, שמי אמסלם; מנהל אגף מבני ציבור, אהר'לה בן נון; מנהל השירות הווטרינרי, ד"ר זוהר דבורקין;
מנהל אגף חינוך חרדי, איתמר בר עזר; מנהלת המינהל לשירותי קהילה, בוני גולדברג; מנהל רשות הקליטה העירונית, פיני גלינקביץ; מנהל אגף השומה והגבייה, משה לוי; מנהל רשות הספורט העירונית, אורי מנחם; מנהל החטיבה לקידום נוער, שבי עמדי; מנהל אגף תרבות תורנית, גבריאל שטאובר; מנהל אגף חברה, יוסי שרעבי שמונה לראש מינהל חברה, תרבות וספורט; הממונה על מוקד 106, זאב גבעון; מנהל מינהלת כיכר ספרא, אילן כהן; הממונה על איכות השירות, הקטור מסטרמן; ומנהל הרשות העירונית לתעסוקה, חיים עמר.
מנהלים נוספים שהישגיהם אמורים להיבחן הם המשנה למנכ"ל העירייה, יעקב אבישר; מזכיר העירייה, נתן מנצור; וממלא מקום מפקד שירותי הכבאות וההצלה, נידם סלמון.
פולקמן מסר בתגובה כי "הרפורמות הינן חלק ממדיניות ראש העירייה. אני עובד ביחידת המטה שמלווה את התהליך. הרפורמה המבנית כבר התרחשה בפועל. אוחדו יחידות, נבנו המינהלים וגם כל ראשי המינהלים כבר מונו. לגבי הרבעים, מדובר על יצירת כתובת אחת אחראית שנמצאת בשטח. זה כבר מוכיח את עצמו ברובע צפון. ברור שהעובדים כפופים למנהלי האגפים שלהם ואין בזה שום בלבול, גם לא בתקופת הפיילוט.
"מנהל הרובע אמור להשפיע על תכניות העבודה, הגדרת סדרי העדיפויות ושיפור איכות התפקוד באמצעות תיאום טוב יותר. רק לפני שבוע מונה ראש לכל מינהל תפעול. הוא קודקוד המערכת כולה, והוא יפתור בעיות שיעלו בנושאי סמכויות. כאמור, זו בשורה לתושבים. הפיילוט כבר הראה שיפורים בלא מעט תחומים, ובעיקר במעבר מתגובה ליוזמה, אחזקה יזומה של העיר ולא רק טיפול בתקלות. זו פילוסופיית ניהול שמביאים איתם מנהלי הרבעים".
מרשות החנייה נמסר בתגובה כי "ברחבי העיר קיימים חניונים עירוניים המונים כ–1,500 מקומות חנייה כמפורט. חניון כיכר ספרא, חניון ז'ראר בכר, חניון שער שכם, חניון אגרון, חניון גן העצמאות וחניון עין כרם. יצוין כי בחניונים עירוניים ניתן להחנות בתשלום מוזל וחד–פעמי החל משעות אחר הצהריים עד שעות הבוקר (כרטיס תושב מעניק הוזלה נוספת בשיעור של 20 אחוז). לטובת ציבור החונים נפתחו בשנים האחרונות חניונים נוספים כגון: אלרוב, קרתא, כיכר הלאום, אביחי ורבי עקיבא - המונים אלפי מקומות חנייה.
"יודגש כי כל תכנית בנייה עתידית מחויבת בהקמת חניון תת קרקעי. נוסף לכך, ברחבי העיר קיימים בחנייה מוסדרת כ–14 אלף מקומות חנייה, לרבות מקומות שמורים לבעלי תו חנייה אזורי בלבד.
"מכלל זה במרכז העיר ובשכונות הסמוכות קיימים כ–6,600 מקומות חנייה מוסדרים. באשר לחניון מגרש הרוסים נציין כי בעבר הוא הופעל בתשלום על ידי מינהל מקרקעי ישראל באמצעות זכיין. עקב תכנית בינוי להרחבת מוסד בצלאל, המגרש נמסר לשימוש העירייה ובהתאם נדרשת האחרונה לשלם דמי שימוש לבעלי הקרקע (מינהל מקרקעי ישראל), עד התחלת הבנייה".
עוד נמסר כי "ציבור הנכים רשאי לחנות בחנייה מוסדרת (כחול-לבן) ללא תשלום, עם הצגת תג הנכה בחלון הרכב. כמו כן ציבור הנכים רשאי לחנות במקומות חנייה אסורים בהתאם לחוק. מרכז העיר עובר בשנים האחרונות שינויים רבים עקב שדרוג תשתיות ועבודת הרכבת הקלה. מקומות חנייה רבים במרכז העיר, כולל מקומות לנכים, הוסרו או שונה מיקומם".
נא להמתין לטעינת התגובות
