מושב בצרה: ברחוב של גולדרינג ואפרתי רוצים קצת שקט
שניהם מאותו הכפר: ברחוב הנחלים הפסטורלי שבמושב בצרה, מרחק כמה עשרות מטרים זה מזה, התגוררו עד לאחרונה אסף גולדרינג שהואשם ברצח בתו והתאבד, ומאבטח הרמטכ"ל ארז אפרתי שהואשם בניסיון אונס. התושבים: זה רק צירוף מקרים
מדי פעם מכונית עוברת, מבקשת לחצות את המושב מקצהו האחד לשני. גם תושבים רבים מחוץ למושב מגיעים לרחוב, לרוב על מנת לשבת על כוס קפה או ארוחת בוקר נדיבה בבית הקפה המקומי הוותיק, "קפה תפוז", הממוקם באמצע הרחוב, מוסתר בחורשת עצים. אין דרך אחרת לתאר את הרחוב הזה מלבד חלום די יקר, שכל מי שיכול להרשות לעצמו היה מגשים.
רחוב הנחלים במושב בצרה. ''אפרתי לא התחנך פה. הוא בכלל מעפולה''
צילום: זמן השרון
אבל ברחוב הזה, במרחק מטרים ספורים אחד מהשני, התגוררו עד לא מזמן שני בחורים עם הרבה במשותף: שניהם גברים בסביבות גיל ה-30 שנחשבו עד לא מזמן ל"טובי בחורינו" ו"מלח הארץ"
כמאמר הקלישאות. לשניהם עבר צבאי עשיר כקציני צבא בתפקיד משמעותי, האחד בקבע והשני במילואים. לשניהם עד לא מזמן לא היה עבר פלילי.
ההבדל ביניהם אינו גדול במיוחד: האחד הואשם ברצח בתו הקטנה, השני מואשם בניסיון אונס בנסיבות מחמירות.
גולדרינג משלנו, אפרתי לא
לאנשים שקוראים או שומעים על הפרטים מרחוק, קשה להבין איך ברחוב אחד כל כך שקט ושליו באחד המושבים המבוססים בארץ, התגוררו גם אסף גולדרינג שהואשם ברצח בתו נועה בת ה-3 לפני כחצי שנה והתאבד זמן קצר לאחר מכן, וגם סרן ארז אפרתי, מאבטחו האישי של הרמטכ"ל, המואשם הטרי באונס שהתרחש בליל מסיבת הרווקים שלו.
אסף גולדרינג. "אנחנו לא מבינים" צילום: יהונתן שאול
עבור תושבי בצרה, שלא אוהבים לדבר על הנושא ואפילו מעט מתנערים ממנו, אין בכלל מקום להשוואה בין השניים וצירוף מקרים בלבד קושר ביניהם. "גולדרינג היה אחד משלנו, אפרתי לא", הם אומרים, ומתייחסים לעובדה כי גולדרינג היה תושב בצרה ומשפחתו מתגוררת במקום עד היום, בעוד שאפרתי בכלל שכר יחידת דיור בבית ששייך להורי בת זוגו, עמה עמד להתחתן.
"אנחנו לא מכירים את ארז אפרתי, ומשפחתו בכלל לא מפה. הרחוב שלנו לא מתאפיין בבתים שכורים של תושבי חוץ וגם ורד, אשתו לעתיד של ארז, הייתה בת ממשיכה של תושבי המושב", אומר אליעזר, תושב ותיק ברחוב. "ורד עצמה הייתה רק ישנה פה, אבל בקושי ראו אותה ואותו בכלל לא ראו. הם לא עבדו פה והם לא מעורים במושב".
יושב ראש ועד המושב גבי דוברוב, מסביר ששני המקרים שונים לחלוטין אחד מהשני ולא נכון לקשר ביניהם: "המקרה עם אפרתי שונה כי הוא לא מפה ואנחנו לא מתייחסים אליו בהקשר אלינו. אי אפשר להגיד שיש איזו בעיה במערכת החינוך פה או באנשים כי הוא לא התחנך פה, הוא בכלל מעפולה. זה סתם צירוף מקרים שהוא גר בסמיכות לאסף.
"לעומת זאת, המקרה של אסף הוא מקרה אחר לגמרי. אסף גדל פה רוב חייו ומשפחתו מוכרת במושב, ולכן המקרה שלו זעזע אותנו. גם אי אפשר להשוות בין אונס לבין אדם שרוצח את הבת שלו. כמו שכל המדינה לא מבינה את זה, גם אנחנו כתושבים לא מבינים".
איך התושבים הגיבו אחרי ששם המושב קושר עם עוד טרגדיה?
"זה לא קל לתושבים. אנחנו מעדיפים לגדל את הילדים, לשמוח בחג, לחיות בשלווה ולא לשמוע על דברים כאלה. אבל בסופו של דבר מדובר בכפר שליו שנשאר כזה גם אחרי התקריות וימשיך להישאר כזה".
דוברוב מסביר שלעומת המקרה של גולדרינג, אחריו ערכו פסיכולוגים של המועצה שיחות עם ילדי המושב ועם ההורים, את המקרה האחרון כלל לא מזכירים ברחבי המושב. גם אליעזר מסביר שהתושבים לא יותר מדי עסוקים בנושא:
"שני המקרים לא מעניינים אותנו במיוחד. הוותיקים בכלל לא מכירים את המשפחות האלה כי מדובר באנשים שקנו פה בתים והגיעו הרבה אחרינו. את ורד וארז בקושי היינו רואים בכלל ואין לנו איתם שום קשר. לא מדברים על זה במושב בכלל כי זה לא מעניין. יותר מזה, אפילו לא ידענו שארז קשור לאונס עד שהראו את ארוסתו בחדשות ואז הבנו. חלק גדול מהמושב לא מכיר את שניהם בכלל".
המחירים לא יורדים
תושב נוסף של ברחוב הנחלים המחזיק עסק מצליח בבצרה מסביר שאפילו הוא, שנפגש עם הרבה אנשים במסגרת תפקידו, לא הכיר את ארז או את כלתו.
אפרתי עם רב אלוף אשכנזי. "את ורד וארז בקושי ראינו" צילום: ארכיון מעריב
"את אסף הכרנו מצוין, הבת שלו למדה בגן פה והיינו המומים מהמקרה שלו. אבל אפרתי הוא סתם אדם ששכר בית ביישוב, הוא לא מ'כוחותינו' ולכן אני לא רואה בזה יותר מאשר מקריות", אומר התושב ומסביר שהוא, כמו שאר התושבים במושב, מעדיף שלא להתעסק בזה יותר: "המקרה של אסף היה טרגדיה שלקח זמן אבל עברנו אותה. אין לנו טעם לנבור עכשיו בסיפור חדש, במיוחד כשהוא לא שלנו ולא קשור אלינו".
למרות שחלק מהתושבים טוענים שהם לא מתעסקים בנושא ושבעוד שכותרות העיתונים צועקות "בצרה", בחצרות ביתם וברחובותיהם דווקא אווירה די שקטה ונינוחה, תושבים אחרים מהמושב שנוהגים לנהל קשר יומיומי עם אנשים ממקומות אחרים מציגים תמונה מעט שונה.
תושבת בצרה שעובדת מחוץ למושב גילתה שזמן קצר לאחר האירוע האחרון היא נתקלה במספר אנשים שכאשר שמעו כי היא מבצרה אמרו לה: "בצרה? המקום ממנו יצאו שני הפסיכים האלה?".
מנהל המשרד "נדל"ן בני ציון" המתעסק במכירות והשכרות של בתים בבצרה, זכה גם הוא לתגובות זהות, אך אומר כי גם כשאנשים מסוימים זורקים הערות, הדבר נעשה בבדיחות הדעת:
"פה ושם איזו לקוחה שקראה על זה בעיתון או ראתה בחדשות מדברת על זה בצחוק אבל זה לא באמת משהו שמשפיע בסופו של דבר על ההחלטה שלה או על הסכום שהיא מציעה על בית. לא היו לשתי התקריות השפעה עד כה על הנדל"ן בבצרה ומדובר במקריות מצערת ששני הבחורים גרו באותו הרחוב.
"שכירויות בבצרה יכולות להגיע לעשרת אלפים שקל, ושני האירועים האלה עדיין לא נחשבים לקרמה רעה על המושב ולכן לא משפיעים על המכירות. מהניסיון שלי, תוך כמה ימים הכול יישכח. מה שכן, אם זה יקרה פה שוב, גם אם יהיה מדובר שוב בצירוף מקרים, יכולה להיות כבר מכה נדל"נית קשה".
נא להמתין לטעינת התגובות
