י-ם: מי מטריד את תלמידות התיכון לאמנויות?
מנהלת בית הספר, הממוקם בסמוך לגן, הגישה שלוש תלונות במשטרה לפיהן צעירים ערבים המסתובבים במקום נוהגים להטריד תלמידות וליידות אבנים לעבר בית הספר
"תלמידי בית הספר חיים בפחד יום~יומי ונאלצים לחזור הביתה בקבוצות או להזעיק את הוריהם שיבואו לקחת אותם.
"תלמידות הגיעו אליי וסיפרו לי על הערות מיניות בוטות שהן נאלצות לספוג לעתים קרובות מצד ערבים שמסתובבים בגן", אמרה השבוע גור בשיחה עם "זמן ירושלים". מורה נוספת בבית הספר אמרה כי על המשטרה לפעול בצורה תקיפה יותר כדי למגר תופעות אלה.
כתבת זמן ירושלים הגיעה לגן כדי לבחון את אמיתות הדברים. תוך זמן קצר "זכתה" למטח של קללות והערות בעלות אופי מיני מצד חבורה של צעירים ערבים שהסתובבו במקום, ואף החלו לבלוש אחריה כשיצאה משטח הגן. על פי עדויות של גורמים בבית הספר, תופעת ההטרדות מצד עוברי אורח ערבים בגן הפעמון אינה דבר חדש, ובית הספר נאלץ להתמודד איתה במשך שנים.
כמו כן הם טוענים כי מדי שנה הם דורשים מהרשויות שהבעיה תמוגר, אך לטענתם, בכל שנה טופחת המציאות על פניהם. בעבר סיפרו תלמידות כי ערבים שהסתובבו בגן נהגו לעקוב אחריהן, לקלל אותן ולהשמיע באוזניהן משפטי זימה.
"אנחנו משתדלות ללכת בקבוצות. זה לא שמטרידים אותנו פחות ככה, אבל לפחות אנו חשות ביטחון. זה לא משנה אפילו מה נלבש. זה לא הלבוש שגורם להם להגיד את הדברים שהם אומרים ולעקוב אחרינו", אמרה אחת התלמידות. "לשמוע כל הזמן הערות בסגנון של 'כוסית', 'איזה ציצי' ו'איך את אוהבת את זה', זה לא בדיוק מה שאת מצפה לו כשאת באה ללמוד בבית הספר. די נמאס לנו מזה", אמרה חברתה.
גור מציינת כי נאלצה להזמין משטרה לבית הספר כמה וכמה פעמים השנה, וכאמור אף הגישה תלונות למשטרה בגין הטרדה. "היו בבית הספר השנה כמה פעמים חוקרים ובלשי משטרה, שמעו ילדים ודיברו איתנו, אך התופעות הללו עדיין ממשיכות ומסרבות להיפסק", אומרת גור. לדבריה, אותם צעירים ערבים נוהגים אף להשליך אבנים לשטח בית הספר, כדי לנסות לפגוע בתלמידים.
מכיוון שלבית הספר אין אולם ספורט משלו, נוהגים התלמידים, במיוחד במסגרת שיעורי ספורט, להתאמן במגרשים שבגן. גם אז, מציינת גור, מנצלים צעירים ערבים את ההזדמנות, מטרידים את התלמידות ומשמיעים הערות בוטות כלפיהן.
גור מציינת כי בית הספר עושה כל שביכולתו על מנת "למזער נזקים". כך, למשל, סגרה גור את השער הנמצא בחצר האחורית של בית הספר, המשמש למעבר לגן הפעמון. את השער הקדמי של בית הספר החליפה גור לפני כחודש בשער חשמלי, "אבל תוך שבוע הערבים מהגן הרסו לי אותו והוא פתוח עכשיו בלילות".
בנוסף, בכל בוקר מתקיימת בבית הספר סריקה קפדנית כדי לוודא כי לא הונחו בו מטענים או חפצים מסוכנים אחרים. "שנים אנחנו מבקשים שמגרש הכדורגל של בית הספר יפסיק להיות עירוני. כל יום בערב נכנסים עשרות ערבים לשטחנו, ובבוקר
ראש העירייה, ניר ברקת, סייר בבית הספר לפני כשנה, שוחח עם התלמידים וביקש לשמוע מה מטריד אותם. "כמובן שכולם דיברו איתו מיד על התופעה הזו", מספרת גור. "הוא היה פשוט בשוק, ואמר שאסור שזה יימשך".
כדי להבטיח את שלום הילדים החליטה גור לעשות מעשה ולממן שמירה נוספת מקופת בית הספר, על חשבון העברת הכספים למיזמים חינוכיים. "יש לנו חזרות מדי ערב, בעיקר של השמיניסטים. הילדים חשים לא מוגנים כשהם צריכים להיות בבית הספר בערב, אז הייתי חייבת להציב כאן שומר מדי ערב כדי שלא אצטרך לבטל את הפעילויות שלנו", מספרת גור. "אני לא אשאיר תלמידים לחזרות בערב אם לא יהיה שומר שיבטיח את שלומם".
לא רק תלמידי בית הספר לאומניות מכירים את התופעה. את ההטרדות שעליהן מדברת גור חווים גם אנשי המרכז העירוני לתיאטרון "נורית קציר", הממוקם בסמיכות לבית הספר, ומנוהל על ידי אגף אמנויות בעירייה. באי המקום ומנהליו התלוננו לא פעם על תופעת ההטרדות היום~יומית.
רכזת חינוך והסברה במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בירושלים, מיכל מקוב, אמרה השבוע כי "הטרדות מיניות מילוליות הן תופעה נפוצה ורחבה בקנה מידה בלתי רגיל, וכמעט שאין אישה או נערה שלא חוותה על בשרה הערה מינית פוגענית או מאיימת.
"לכאורה ניתן לבטל תופעה זו כלאחר יד ולפטור אותה בכך שלא נגרם כל נזק, ובכל זאת כולנו יודעים כמה מילים יכולות לפגוע. כל הערה, הצעה או התייחסות מינית בלתי רצויה מהווה פגיעה בכבוד האדם, במרחב הפרטי והאישי ובתחושת הביטחון. גם להערה מילולית יש השפעה משתקת, חודרנית ופוגענית, והחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי היא בגדר עבירה פלילית.
"נערות ותלמידות החוזרות מבית הספר זכאות לחזור הביתה בלי לחשוש מי עוקב אחריהן ומי מעיר להן על איך שהן נראות. הן לא צריכות לחשוב פעמיים איזו דרך הכי בטוחה או איזה בגד ללבוש היום, מתוך חרדה ודאגה שמא יציקו להן. כל עוד אין שום תגובה מצד גורמים רלוונטיים לתופעה, הדבר נתפש כמתן לגיטימציה לנערים מציקים, אשר יכולים לעשות כאוות נפשם באין מפריע".
יו"ר ועד ההורים בבית הספר, אוסי רותם, אמרה השבוע כי "גן הפעמון הוא קן הצרעות של ירושלים. פנינו פעמים מספר לרשויות וכולם הסכימו איתנו שיש למגר התופעה ולטפל בה בכובד ראש, אולם הבעיה ממשיכה לטפוח מדי יום ביומו על פנינו ועל פני תלמידותינו.
"כיצד ייתכן שילדים מפחדים לשחק בגן ולעבור דרכו אחרי שהושקע בו כל כך הרבה כסף? כולם נאלצים לעשות עיקוף רציני כדי לא לדרוך בו, פן ייפגעו. אני סבורה כי העירייה צריכה להתייחס לתופעה זו כבעיה עירונית שיש לעקרה מהשורש, ולא רק בעיה בית ספרית נקודתית".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "מנח"י מודעת לבעיה הקיימת בתיכון לאמנויות ורואה בחומרה את הנושא. מכיוון שמדובר באוכלוסייה מחוץ לתחום בית הספר הנושא נמצא בטיפול המשטרה, המודעת אף היא למצב הבעייתי.
"הנהלת מנח"י נמצאת בקשר רציף עם הנהלת בית הספר ומעודכנת בכל מקרה ומקרה. הנהלת בית הספר פנתה כמה פעמים למשטרה כדי שתביא למיגור התופעה ולהפסקת הטרדות התלמידים. בנוסף, מנח"י והנהלת בית הספר מבצעים פעילות הן חינוכית בבית הספר והן פעילות להדרכת התלמידים כיצד לפעול במקרים מסוג זה".
מהמשטרה נמסר: אנו מקיימים סיורים יומיים וקבועים במקום כדי לשמור על הביטחון וציבור התלמידים, הן של ניידות וכוחות משטרה והן של מג"ב. בעקבות כמה תלונות שהתקבלו לאחרונה בגין הטרדות עוכבו צעירים ערבים ויהודים לחקירה. הם נחקרו, שוחררו בהגבלות וחקירתם נמשכת
נא להמתין לטעינת התגובות
