תגלית ארכיאולוגית: החשמונאים שלטו בנגב
מבדיקה חוזרת של ממצאים שהתגלו בעבר עולה כי המלך אלכסנדר ינאי השכיל לשתק את המסחר בדרך הבשמים ככלי להשתלטות על הדרום

אתר החפירה בחורבת מאגורה. צילום: נחשון סנה
עתה מאמינים ברשות העתיקות כי החשמונאים החזיקו מצודה על עורק המסחר החשוב של הנבטים עד שנת 66 לפני הספירה, וכך מנעו את תנועתם של הנבטים על הדרך שבין חלוצה וצפון סיני. צעד זה ניתק את ערוץ הסחר בין פטרה והנמלים, והמסחר דרך הנגב נפסק למשך כמה עשרות שנים.
מניתוח ממצאים שהתגלו בחורבת מאגורה, קילומטרים אחדים מערבית לשדה בוקר, עולה כי המלך אלכסנדר ינאי בנה מצודה ובה ארבעה מגדלים בתוך מבנה חאן נבטי קדום יותר, לאחר שכבש את עזה בשנת 99 לפני הספירה.
עוד תגלית: צבא החשמונאים הורכב משכירי חרב לא יהודים
האתר ממוקם בנקודה אסטרטגית המשקיפה על נחל בשור, שבו עברה דרך הבשמים, שחיברה בין פטרה ועזה. בדרך זו הובילו הנבטים מוצרים יקרים, כגון מור ולבונה, לים התיכון ולמצרים. המצודה שבנה ינאי סייעה לו בשיתוק פעילות המסחר בדרך הבשמים, וכך לדחוק את הנבטים מהנגב.
ברשות העתיקות אומרים כי החפירות שנערכו באתר הביאו בעבר למסקנה שגויה ולפיה מדובר במצודה מהתקופה הרומית (סוף המאה השלישית לספירה). ואולם, ניתוח חדש של הממצאים שהתגלו בה הובילו למסקנה חד משמעית ולפיה מדובר במצודה חשמונאית. כמו כן, מוסיפים ברשות העתיקות,
התגלית מחזקת את הטענה שאתר נבטי אחר, ניצנה, שבו נמצאו מטבעות של אלכסנדר ינאי, נשלט על ידי המלך החשמונאי.
ד"ר אריקסון-גיני, עורכת הפרסום המדעי של החפירה, מוסיפה כי מהממצאים עולה שהצבא שבו החזיק המלך היה ברובו צבא שכירי חרב שהורכב מחיילים לא יהודים. לדבריה, הסיקה זאת מהכלים המיובאים שנמצאו במקום לצד הכלים היהודים, כמו גם מהיין, שמקורו מעבר לים. מכך ניתן להסיק כי אלכסנדר ינאי והמלכה שלומציון, רעייתו, לא סמכו על חיילים יהודים, ככל הנראה על רקע הפילוג הפוליטי החריף ששרר באותה העת בעם היהודי.







נא להמתין לטעינת התגובות






