דרכה לצמרת של פותנה: מטייבה דרך שינקין לבית "האח הגדול"
המתמודדת הערבייה הכי תל-אביבית ב"האח הגדול", פותנה ג'אבר, הופכת לכוכבת חוצה מגזרים. בטייבה, שם נולדה, ובתיכון אליאנס, שהבת לומדת בו, מסמסים לה בלי הפסקה, והמכירות בחומוסייה המשפחתית בשינקין עלו. בני המשפחה מספרים על מחלת הכליות של האב ועל כספי הזכייה שיעזרו, אינשאללה, להשתלה נוספת
מבט חטוף בדירה המאוד לב תל-אביבית אינו מצביע על שייכות לשום עם שהוא. גם מאוחר יותר, מאמצים נואשים לאתר סממנים לאומיים כלשהם בביתה של האישה - שבתכנית הראשונה הגדירה את עצמה "מוסלמית פלסטינית", והצהירה שהיא מתפללת חמסה פעמים ביום - עלו בתוהו. בסך הכול דירת גן מודרנית באזור שינקין, שני ילדים - לור (13 וחצי ) וריף (11 וחצי), בעל -אכרם (43), כלבה בשם ללה, מגנטים על המקרר ומגזינים של "ווג". באנגלית. בכל זאת, היא גם הגדירה את עצמה "אמא, ישראלית, וקודם כול בן אדם".
נכון להיום פותנה ג'אבר (37) זוכה לאהדה ציבורית רחבה מכלל חלקי האוכלוסייה הישראלית. לדברי אכרם, מיום שהתחילה התכנית, טפו-טפו-טפו, גם המכירות בחומוס שבבעלותו ברחוב שינקין - "חומוס אכרם" - עלו בארבעים אחוזים בערך. "כל מי שבא מפרגן ומבסוט ממנה", הוא אומר.
"בהתחלה חשבתי לעשות על שמה מנה - חומוס עם בשר כבש - אבל זה מסובך. בזמן לחץ אנחנו לא יכולים לעשות את המנה הזאת, וחשוב לי שאנשים שאוכלים אצלי יצאו מרוצים". עכשיו יש לאכרם רעיון חדש: לפתוח מסעדת אוכל ערבי על שמה של אשתו. הוא כבר אפילו חשב על מנה ערבית מיוחדת שמבושלת בבור מתחת לאדמה. הוא רק מקווה שהעירייה לא תעשה לו בעיות עם האישורים. "החלום שלה היה תמיד לפתוח מסעדה", הוא אומר בסיפוק.
פותנה ואכרם הכירו בטייבה, מקום הולדתם של השניים. היא הייתה נערה בת 17, האחות המבוגרת מבין שמונה אחים, שהעלתה הצגת יחיד במועדון הקהילתי של היישוב מול עשרות גברים, והוא היה גבר צעיר בן 23, ממשפחה בת 11 נפשות, שנכח במקום ונשבה בקסמה של הבחורה הנועזת. הזוג עבר להתגורר ביחד בתל אביב. היא למדה במשך שנה תקשורת, והוא, סטודנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, החליט להתחיל בלימודי אופטיקה. בסופו של דבר מצאה את עצמה פותנה לומדת אופטיקה, ואכרם, שכסטודנט היה הולך בהפסקות לנגב חומוס
בשנת 1995, לאחר חמש שנים ביחד, ששלוש שנים מהן הם היו מאורסים, התחתנו השניים. את טקס הנישואים הם ערכו בטייבה, ומיד עם תום החגיגה נסעו לנפוש באילת. "לא היה שידוך או משהו, התאהבנו וזהו", אומר אכרם, אשר מודע היטב לפליאה שמעורר סיפורו של זוג ערבי מכפר שמרני למדי, אשר חי ביחד במשך חמש שנים בלי להתחתן, ועוד עובר לגור במרכז תל אביב. "אנחנו מחוברים לחברה לפי המקום שאנחנו חיים בו", הוא אומר לאחר שנשאל אם הם בקשר עם הקהילה הערבית ביפו.
ל"האח הגדול" הגיעה פותנה, כנראה כמו רוב המשתתפים האחרים, די במקרה. באחד הימים הגיעו מלהקות התוכנית לאכול בחומוסייה. הן הבחינו בפותנה המצחקקת עם הלקוחות, שכן בזמנים שהיא אינה נמצאת בחנות בגדי הילדים שבבעלותה (גם היא בשינקין) היא עוזרת לבעלה בעסק שלו.
המלהקות ביקשו ממנה את מספר הטלפון שלה, והיא נתנה, אך לא הגיעה לשני האודישנים הראשונים. "זה התחיל בתור בדיחה", סיפרה הבת לור. "היא בכלל לא רצתה להשתתף בתוכנית. אנחנו רצינו מאוד שהיא תלך, ובגלל זה אמרנו לה שהיא במילא לא תיבחר להשתתף אז לפחות שתנסה. לבסוף, עם החברות שלה, שכנענו אותה ללכת, וכמובן עכשיו היא בתוכנית".
למה בעצם רציתם שהיא תשתתף?
"אמא היא אישה הרפתקנית מאוד, ורצינו שתהיה לה חוויה מוזרה. כל החיים גרמנו לה לחוויות מוזרות. למשל, כשהיינו בטיול בספרד העלינו אותה שם בלונה פארק על עמוד בגובה של איזה מאה מטר". "היא כזאת", מוסיף אכרם, "יום אחד היא קמה ורוצה לנסוע לסיני, אז היא נוסעת. יום אחד אחר היא רוצה לנסוע לאירופה, אז היא נוסעת. היא רצתה לפתוח מקום משלה, אז היא פתחה. כל הזמן היא באקשן".
לור: "חוץ מהחוויה, רצינו גם להראות - ליהודים וגם לערבים - שאישה ערבייה עם שני ילדים, שמתפללת וחוגגת את החגים, יכולה להתמודד בתוכנית כזאת ולהימצא בחברה של גברים".
היו לכם התלבטויות לפני כן?
לור "לי הייתה. בשבוע האחרון לפני שהחלה התוכנית התחלתי להצטער כי הגעגועים כבר התחילו. רק אז התחלתי לעכל איזה שיגוע זה ואיזה טירוף הולך להיות". "ההתלבטות שלי הייתה אחרת", אומר אכרם. "חשבתי על זה שתוכנית ראליטי זאת לא רמה. אבל ברגע שפותנה החליטה שהיא הולכת על זה החלטתי לתמוך בה עד הסוף. עכשיו אני מבין שאפילו שזה ראליטי, יש בזה המון צדדים חיוביים, הרבה הבנה למצב והרבה פוטנציאל. אני לומד הרבה על החברה ומהאנשים שם. אני גם אוהב מאוד להקשיב לדברים שגואל אומר".
איך התגובות בטייבה?
"התגובות מעורבות. יש כאלה שאוהבים את העובדה שהיא הלכה לתוכנית, ואפילו מסמסים לה, וישנם המסורתיים יותר, שנגד הרעיון. אני מקבל את שני הצדדים, אבל חשוב לי להגיד שבינתיים אף אחד לא אמר לי בפנים מילה רעה על זה. אני חושב שהחברה הערבית כבר פתוחה יותר לעניינים האלה, אפילו שהדת שלנו מתנגדת למשל לזה שנשים יהיו בחברת גברים חשופים".
ופותנה נאלצת להיות בחברת כאלהבתכנית. זה מפריע לך?
"ממש לא".
זה לא שחלילה פותנה ואכרם ג'אבר מתכחשים למוצאם - ידוע לכול שפותנה מתפללת לאללה חמש פעמים ביום והמשפחה שומרת על קשר חם עם קרוביה בטייבה - אולם לילדיהם החליטו להעניק סוג של חינוך קוסמופוליטי. לדוגמה, משמעות השם "לור" היא "זהב" בצרפתית, ו"ריף" כידוע הוא "שונית אלמוגים" באנגלית. המשפחה מרבה לטייל ברחבי העולם, פותנה היא אוהדת שרופה של הפועל תל אביב (ולא של בני סכנין למשל), הילדים לומדים בבתי ספר עירוניים יהודיים: לור בכיתה ח' בתיכון אליאנס, וריף בכיתה ו' בבית הספר היסודי בלפור, ובני הזוג אף התעקשו כי ילדיהם לא ילמדו תורה בלימודים היסודיים.
"ביסודי החלטנו שהילדים שלנו לא ילמדו שום דת, וביקשנו מהמנהלת שהם לא ייכנסו לשיעורי התורה", מספר אכרם. "רצינו שיהיו קודם כול בני אדם. עכשיו, כשלור בתיכון, היא כן לומדת תנ"ך, ואין לי בעיה עם זה. קודם כול זה לבגרות, ושנית הם לומדים את זה בצורה של אגדות וסיפורים היסטוריים". בבית המשפחה גם אין ממש שפה רשמית: ההורים מדברים ביניהם ועם הילדים בערבית שהיא "חצי עברית", והילדים מרבים לדבר בינם לבין עצמם בעברית.
להבדיל מרנין בולוס, המתמודדת הערבייה בעונה הראשונה של "האח הגדול", שסירבה לשבת עם חבריה לבית בעת קיום טקס הקידוש של ליל שבת, לא רק שפותנה אינה מפגינה סימני מצוקה בעשותה כן מדי ליל שבת אלא שאף ניכר כי היא נהנית מהמעמד. "לנו זה בכלל לא מוזר", מסביר אכרם. "היא מכבדת את כל הדתות, ויש לנו חברים יהודים שתמיד מזמינים אותנו לשבתות, לפסח ולראש השנה. אנחנו גם הולכים בכל שנה לחיפה לפסטיבל חג שלוש הדתות (חג המולד, חג הקרבן וחנוכה - ק"ס) שמתקיים בדצמבר".
איך התגובות בבית הספר?
"זה מצחיק, כולם התחילו לקרוא לי פותנה", עונה לור. "הרבה אמרו לי שהם סימסו לה ושהאימהות שלהם התחברו אליה מאוד. המורות כל הזמן דואגות ושואלות איך אנחנו מסתדרים בבית בלי אמא ואם הכול בסדר. קצת צחקו על העניין של אוסטרליה שהיא לא ידעה".
למי שאינו מעודכן: באחת המשימות העירו את הדיירים באמצע הלילה, והם נדרשו לענות על שאלות ידע כללי תוך כדי טיפול (האכלה והחתלה) בבובת תינוק. כאשר פותנה נשאלה באיזו יבשת נמצאת אוסטרליה היא לא ידעה לענות.
איך את מסבירה את זה באמת?
"זה היה אמצע הלילה! היא גם הייתה עסוקה במשהו אחר (בחיתול הבובה - ק"ס). אמא דווקא טובה בטריוויה".
"נכון", נחלץ אכרם להגנת אשתו. "בתחום הזה היא דעתנית, היא יודעת דברים כאלה". "לי גם היה קטע מצחיק בבית הספר", מוסיף הבן ריף. "כששרה העמידה את אמא להדחה כולם בבית הספר כעסו על שרה בגלל זה".
אפרופו שאר הדיירים, מה חשבתם על מעיין חודדה?
"בהתחלה, איך שהיא נכנסה לבית בשמלה הזאת, הצטערתי על הדקה שפותנה החליטה להשתתף בתוכנית", אומר אכרם. "בסופו של דבר, אני חושב שההתנהגות שלה לא הייתה נוראה כל כך, זו הייתה השפה שהיא השתמשה בה, שהייתה מאוד לא לעניין".
לור: "אותי קצת הרתיע כששמעתי אותה בהתחלה אומרת שאם יהיו בבית שמאלנים קיצוניים, היא תרמוס אותם. באחת הפעמים מוטי בעלה אמר דברים די קשים על הערבים וניסה לעורר איזשהו ויכוח בנושא, אבל אמא לא נגררה לזה".
לדברי אכרם, שלא כמתבקש לכאורה, הטלוויזיה בבית אינה דלוקה ללא הפסקה כשהיא מכוונת לערוץ 20. לאולפן בנווה אילן, לעומת זאת, חוץ מהתוכנית הראשונה שהם נכחו בה, הם מגיעים בכל פעם שאם המשפחה מועמדת להדחה. כידוע, זה כבר קרה פעמיים. למזלם של הג'אברים, בפעם האחרונה הודחה מבית "האח הגדול" המתמודדת ג'י שמש.
"אני רוצה מאוד להתקשר אליה", אומרת לור. "לא יצא לנו לדבר אתה הרבה ביום שהיא הודחה כי היא הייתה המומה והתייחסה בעיקר לבן שלה, אבל חשוב לי להגיד לה כל הכבוד על איך שהיא התנהגה בבית, שהיא הייתה ממש בסדר, ועל איך שהיא התייחסה לאמא שלי".
איך הבית בלי אימא?
אכרם: "הוא פחות מסודר, והאבא עושה כל מה שהוא יכול".
ריף: "זה קשה, החיסרון הכי גדול הוא האוכל".
אכרם: "אמרת שהאוכל שלי יותר טעים".
ריף: "לא אמרתי יותר. אמרתי טעים. וגם אף אחד לא מקפל את הכביסה". "אנחנו גם פחות יוצאים לאכול במסעדות", מוסיפה לור. "ועכשיו ברצינות", אומר אכרם, "היא חסרה מאוד. הבית היה מלא אקשן וחיים, ופתאום אין את כל זה. שקט פה ועצוב".
התנהגותו של אכרם הנמרץ, שעושה לילות כימים בחומוסייה השכונתית, וכבר כמעט חודש מתפקד כאב חד-הורי במשרה מלאה, אינה מסגירה את מצב הבריאות שלו: אכרם סובל מאי-ספיקת כליות חמורה, והוא זקוק להשתלת כליות. בעבר כבר עבר השתלה, אולם עקב בעיה בנוגדנים דחה אותה גופו והיא נכשלה.
אגב, לפי המשפחה פותנה החליטה שאם היא תהיה המנצחת הגדולה של הבית ותזכה במיליון השקלים הנכספים, מלבד הכסף שכבר הצהירה כי תעביר לתרומות, תשתמש בשאר הסכום לעשות כל שביכולתה כדי שבעלה יעבור השתלה נוספת. "אני בן אדם חזק, ובגלל זה לא רואים עליי", אומר אכרם. "אני מתפקד, עובד רגיל ונראה בריא, אבל אני לא. אחת הסיבות שרציתי שהיא תלך לתוכנית היא שלא רציתי שהיא תרגיש מוגבלת ומחויבת בגלל המחלה שלי".
אתה חושב שהיא תזכה?
"אישית, אני די בטוח שהיא תהיה בין חמשת המקומות הראשונים".
ומי אתה רוצה שיגיעו אתה לגמר? "גואל, אלירז, סער ואיילה. את אלירז אני הכי מחבב". "גם אני חושבת ככה", אומרת לור, "אבל אני גם אוהבת מאוד את אלין. אני לא חושבת שהיא טיפשה כמו שכולם אומרים. יש לה חכמת רחוב, והיא ממש אוהבת את אמא".
מה הדבר הראשון שתעשו אחרי שהיא תצא מהבית?
אכרם לא מתבלבל ועונה מיד: "ניקח אותה לחופש איפה שהיא תרצה בעולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
