נתנייתים בפלייליסט: לחברי הקרטל לא בוער לעזוב לתל אביב
חברי להקת הקרטל - השם הלוהט האחרון שיצא מנתניה - מספרים על ההצלחה המהירה בזכות הפרסומת לסלקום והחדירה לפלייליסט ברדיו, נזכרים איך הכל התחיל, ולא שוכחים להפגין פטריוטיזם עירוני: "אין כמו נתניה, לא רואה את עצמי בתל אביב". ראיון זימה
בדרך לשמיכה את נשכבת על הצד על היד היוזמת" (אם הייתי יודע)
לא מעט שנים שחונות עברו על נתניה בכל הקשור למוזיקאים שיצאו ממנה והצליחו. ג'קו אייזנברג אמנם הבליח, אבל פתח את הפה ונעלם; להקת טוטם טמנם זכתה בתחרות להקות נוער ארצית, אבל אחרי שהוציאה שיר אחד ונכנסה לנפטלין; שמן של להקות נוספות מהעיר מוכר בעיקר בקרב בעלי "דאג אנד טוני" ו"המוזה" ז"ל.
אלא שחידושו של פסטיבל ערד בקיץ האחרון חשף את להקת הקרטל, עם הלהיט המקפיץ "רציתי לשים לך דיסק". הלהקה, שמורכבת מארבעה נתנייתים, הובילה את הקמפיין הגדול של חברת סלקום, זו שעומדת מאחורי ניסיונות ההחייאה של הפסטיבל המיתולוגי ושהרימה את פרויקט ווליום ערד.
ארבעת המרכיבים של הלהקה הנתנייתית הם יונתן גלילה בן ה-24 - גיטריסט וסולן, יקיר בן טוב בן ה-25 - קלידן וסולן השני; עמית שטריקר בן ה-29 - על הבס, וטל רונן, שמתעקש שגם הוא אוטוטו בן 29, על התופים.
לא היה פשוט לקבוע עם הארבעה מועד לריאיון. לאחר מבצע לוגיסטי מורכב, נאלצנו לוותר על נוכחותו של שטריקר הבסיסט, ונפגשנו עם שלושת חברי הקרטל
"זה נחמד לדעת שאתה מוותר על המשחק הזה בשביל ריאיון איתנו", אומר בן טוב ומוסיף: "חבל שאין כאן מסך טלוויזיה, אבל תדאג לעדכן אותנו אם יהיו שערים במשחק הזה. בכל מקרה, אני בעד ברצלונה". על היעדרותו הכפויה של הבסיסט שלו אמר בן טוב: "הוא יהיה איתנו ברוחו".
"אנשים מפחדים, שהיום הולך ונגמר/ואני בונה על מחר
כל היום כל מקום בחלום איתה/במלון בסלון במיטה/כן אני לא בן אדם אני יודע" (לא בן אדם)
בן טוב וגלילה הם למעשה שני המייסדים של ההרכב הנתנייתי העולה. לפני כשלוש שנים נהגו השניים להעביר את זמנם הפנוי מול מסך המחשב, כשהם מתעסקים בתכנת מוזיקה ועושים ניסיונות על מקצבים שונים.
"היינו עושים כל מיני שטויות על המחשב, כל מיני ביטים כאלה שלא ממש ידענו מה לעשות איתם, ועשינו את זה בשביל הפאן", נזכר גלילה, ומשחזר את יריית הפתיחה שהובילה להקמת הקרטל:
"חיברנו איזה קטע, וקראנו לו 'האשכים החדשים'. השמענו את הקטע לטל, והוא מאוד אהב את זה. באותו רגע החלטנו לנסות להתפתח, לעשות עם זה משהו ואמרנו 'בואו נקים הרכב ונמשיך את הקו המוזיקלי של האשכים החדשים'. כך זה התחיל לפני שלוש שנים. כל אחד מאיתנו אמנם ניגן בהרכבים שונים, אבל תמיד ידענו שמתישהו זה יקרה ונקים הרכב משלנו".
ומה עלה בגורל 'האשכים החדשים'?
גלילה: "אנחנו מנגנים אותו עד היום, ופותחים איתו את ההופעה שלנו".
בן טוב: "לאחר שהחלטנו על הדרך החדשה שלנו - התחלנו לפתח חומרים אחרים, ובמקביל עבדנו גם על הופעה".
מדוע החלטתם ללכת דווקא על הקו הזה?
בן טוב: "זה בא לנו באופן טבעי. אני הגעתי מרקע של מוזיקה קלאסית על פסנתר, אבל תמיד נמשכתי גם למוזיקה האלקטרונית. אני זוכר את עצמי כבר בכיתה ה' יושב מול המחשב, ועובד עם התוכנות הכי פרימיטיביות שהיו בזמנו. אין ספק שכל אחד מאיתנו מביא להרכב זווית שונה ומיוחדת עם ראייה אחרת. ליהונתן כגיטריסט הייתה נקודת מבט שונה לגבי האלקטרוניקה, כך גם לטל, וזה הפך את העניין למאתגר יותר".
יש חילוקי דעות אמנותיים?
בן טוב: "יש, אבל אנחנו עובדים בצורה כזו שמאפשרת לכל אחד מחברי הלהקה להביע את דעתו ולהעלות את טענותיו".
גלילה: "אנחנו לא יושבים ואומרים 'אני אוהב את הקטע הזה יותר, ואת ההוא פחות'. אתה צריך להסביר מה זה עושה לך".
מה איתך טל, אתה זורם איתם?
רונן: "בגדול כן, אבל גם לי יש את הדעות והטענות שלי. היצירתיות שלי וטביעת האצבע באות לידי ביטוי גדול יותר בעיקר בהופעות עצמן".
גלילה: "יש לנו גם את ההופעה, וההבדל בינה לבין האלבום הוא גדול. ישבנו בחדר חזרות וכולם זרקו רעיונות, כי זה לא פשוט לעשות את הפרויקט של ההופעה, מפני שבגלל סוג המוזיקה שלנו ההופעה שונה מהאלבום שהופק באולפן. על הבמה אין לנו את אותן אפשרויות שיש לנו באולפן".
בן טוב: "אנחנו גם לא רוצים שההופעה תהיה כמו האלבום. אנחנו רוצים להביא משהו שונה, מכיוון שהופעה היא חוויה אחרת, ואנחנו רוצים להביא משהו שונה, משהו יותר עוצמתי".
רונן: "אפשר לומר שבחזרות להופעות כבר לא הסכמתי עם כל מה ששניהם החליטו, הייתי מביע את דעתי ומנגן איך שאני מרגיש, והם קיבלו את זה".
בן טוב: "בהופעות טל מפתיע אותנו מחדש בכל פעם, כשהוא מאלתר ומשדרג את הקטעים ואת ההופעה".
"סוף כל סוף הדרכים נפתחו לתנועה/אנשים מנסים למשוך אותי חזרה
באמצע יום בהיר/עזבתי את העיר/כשאת שומעת את השיר/אל תשכחי להגביר" (סוף כל סוף הדרכים)
כשמנסים להגדיר את המוזיקה שמייצרים חברי הקרטל, קשה להצטמצם לז'אנר אחד בודד. מצד אחד יש פן כסאחיסטי שמתבטא בעיקר בהופעות (ע"ע השירים "ככה זה כשאוהבים", "אם הייתי יודע", "רוקדת את כולם", "רציתי לשים לך דיסק" ועוד) או אפילו על חוברת הדיסק, בה נראים חברי הלהקה כרופאי שיניים אכזריים. מצד שני יש גם שירים יותר עדינים ("סינגל"), וכמובן שירים שבהם האלקטרוני שולט ("הכל יכול", "כן בשבילי").
איזו מוזיקה אתם שומעים?
גלילה: "זה מדהים, אבל היום כולנו שומעים פחות או יותר את אותה מוזיקה. הצלחנו להתחבר לאותם זרמים. כרגע אנחנו שומעים את ג'סטיס, שזה הרכב צרפתי שעושה אלקטרו מאוד חזק".
רונן: "הם פשוט לא נמאסים עליי, זה מדהים".
יונתן, איך זה שגיטריסט כמוך, שגדל על גלאם רוק אמריקאי, ואפילו על מוזיקה כבדה יותר, מתחבר דווקא לאלקטרו?
גלילה: "זו באמת המוזיקה שגדלתי עליה, ובמהלך השנים היו תקופות שבהן גם שמעתי מוזיקת מטאל. אבל היום האלקטרו והטכנו נהיו כל כך עוצמתיים, שהם פשוט גונבים את ההצגה. כשאתה שומע אלקטרו אתה פשוט נכנס לזה, ואין שום דבר שמשתווה לזה בעוצמות.
"אני יכול לשמוע היום מדי פעם את המוזיקה ששמעתי בעבר ואפילו ליהנות, אבל היום אני מחפש משהו קצת יותר הארד קור, משהו שיגרה את האוזן. בשלב היצירה, כולם כאן שופכים מהנוסטלגיה שלהם. אם זה לד זפלין ואפילו אירופה. הרי גדלנו על השילוב בין רוק לסינתיסייזר".
יקיר, אתה כקלידן נמצא בהופעות בפרונט ולא מאחור, שזה פחות מקובל.
בן טוב: "זה בא לנו נורא מוזר, מכיוון שכשהקמנו את ההרכב והתחלנו להקליט את החומרים, טל בא ואמר: 'תראו חבר'ה, העסק הזה לא יזוז לשום מקום אם לא נתחיל להופיע'. קבענו הופעה, והיו לנו חודשיים לעבוד עליה. היו לנו אז חמישה או שישה קטעים, אבל התחלנו להריץ את עצמנו.
"ניגנתי אמנם בכל מיני הרכבי קאברים ויצא לי להופיע, אבל תמיד הייתי מאחורה ולא הייתה לי אחריות או השפעה על השואו, בטח שלא שרתי כסולן מוביל. בהופעות הראשונות זה היה קצת מוזר, אבל היום זה כבר נראה הכי טבעי בעולם".
רונן: "בתחילת הדרך חשבנו בכלל להביא זמרת או זמר".
גלילה: "לא ראינו את עצמנו כזמרים, וגם לא לקחנו שיעורים של פיתוח קול".
בן טוב: "למרות שאני תימני, ואומרים שהתימנים הם זמרים טובים ויש להם כישרון טבעי".
אני מבין שהעברת הרבה שבתות בבית הכנסת.
בן טוב צוחק: "לא תמיד, אבל ביקרתי שם מספר פעמים".
העובדה שלא לקחתם שיעורים בפיתוח קול לא מגבילה אתכם בשירה?
בן טוב: אני חושב שמהמוגבלות הזו יוצא משהו חיובי. תמיד כשחסר לך משהו אתה מחפה על החיסרון הזה ביתרונות אחרים".
גלילה: "יכול להיות שבעתיד ניקח שיעורים, אבל יותר כדי לשמור על הקול".
כמו כל אמן ישראלי שנמצא עדיין בתחילת דרכו, גם חברי הקרטל עוסקים בעבודות צדדיות כדי להתפרנס ולהמשיך לעשות את מה שהם הכי אוהבים, המוזיקה. אצל חלקם, הדיי-ג'וב קשורה גם היא למוזיקה: גלילה הוא מורה לגיטרה, רונן מלמד גם הוא ומקליט עם הרכבים אחרים, ובן טוב, תאמינו או לא, נמנה על האנשים העומדים מאחורי המוזיקה שמלווה במשך 24 שעות ביממה את דיירי הווילה של האח הגדול.
"הכרתי את האחים ערן ועופר פריון, האחראים על הפסקול שמלווה את האח הגדול. הם קראו לי לבוא ולהצטרף אליהם", מספר בן טוב על החוויה בפריים-טיים של ערוץ 2. אגב, הוא גם עומד מאחורי חלק מהאותות המוזיקליים של הריאליטי "פרויקט מסלול".
מה אתה חושב על בני הזוג חודידה, בעיקר על מעיין?
"האמת היא שלא ראיתי עדיין אף פרק במלואו. ראיתי קטעים פה ושם, והיא הרגה אותי כשאמרה לאח הגדול: 'האח הגדול, תביא לכאן את תמיר גל'. והאח הגדול ענה לה: 'האח הגדול לא יודע מי זה תמיר גל'. ואז היא זרקה לו: 'אתה בטוח מכיר אותו בפנים'. וואו אחי, זה הרג אותי מצחוק".
איך באמת עובד העניין של הפסקול באח הגדול?
"אנחנו מקבלים קטעים, רואים את הדמויות ומנסים לקבל את הרושם על אותו דייר ומנסים להתאים לו את האותות המוזיקליים שמתארים אותו הכי טוב. זה מאוד מעניין ואני אוהב את זה".
היית נכנס לווילה לכמה ימים?
"מה פתאום, בחיים לא".
אתם צופים בריאליטי? מתחברים לאח הגדול, כוכב נולד וכל השאר?
גלילה: "ממש לא. זה לא מדבר אליי".
רונן: "גם אני לא ממש בעניין, זה פשוט לא עושה לי את זה".
בן טוב: "גם כוכב נולד לא עושה לנו את זה, אבל יש לנו הופעה עם מרינה מקסימליאן בלומין".
"רציתי לשים לך דיסק/ואת אוהבת עברית
אולי נשמע את אלה עם הדיסקו/אולי היפ הופ פוליטי תופס פה" (רציתי לשים לך דיסק)
בשנים האחרונות מתפארת העיר נתניה בתואר שהצמידה לעצמה והוא: "בירת הספורט של ישראל". לאורך השנים צמחו בעיר לא מעט מוזיקאים שהביאו לעיר היהלומים כבוד וגאווה, אך כשהגיעה ההצלחה הגדולה וכוכבם דרך, כמעט כולם ארזו את הפקלאות והדרימו לעיר הגדולה תל אביב, הנחשבת למרכז התעשייה.
חברי הקרטל, כך מסתבר, לא ממש מסתנוורים מההצלחה המטאורית, שהפכה אותם בזמן קצר מאוד לכוכבים. הם לא חוששים להצהיר שהם גאים בעובדה שהם נתנייתים, ולא ממהרים לעזוב ולעבור אל לב תעשיית המוזיקה. "הייתי שנה וחצי בתל אביב, וחזרתי לנתניה", מספר בן טוב ומבהיר: "אין כמו נתניה, אני לא רואה את עצמי חוזר לתל אביב".
גלילה: "זה נכון שכל התעשייה מתרכזת בתל אביב, אבל טוב לי בנתניה ואין לי שום סיבה לעזוב. גם אני גאה בעובדה שנולדתי וגדלתי בנתניה".
ובאמת, כשמסתכלים על החבורה, קשה להיפטר מהזיקה הנתנייתית שהם מנסים להעביר, גם אם זה בדף התודות באלבום, בו מוזכרת ה"ג'מאעה הנתנייתית".
רונן: "לא תשמע ממני מילה רעה על העיר שלי. לאחר שחייתי חצי שנה בקנדה עם המרחקים העצומים שיש שם בין מקום למקום, המרחק בין נתניה לתל אביב הוא כלום. אני יכול לומר לך שהיום אחרי החוויה בקנדה, אני מבין שכאן בארץ, חבר שגר בחיפה ולא בא לבקר אותך לפחות פעם בשבוע, הוא פשוט מניאק".
יש להקות מנתניה כמו אקסום או אולטראס שמזכירות את העיר במספר שירים שלהם. מה אתכם?
גלילה: "הקליפ לשיר 'רוקדת עם כולם' צולם בכיכר העצמאות, על רקע המזרקה המיתולוגית. מריאנו אידלמן, שהוא נתנייתי שורשי, משתתף בקליפ, אז מה יכול להיות יותר נתנייתי מזה?".
אולי שיר על מכבי נתניה.
גלילה: "כבר דיברו איתנו על זה, ואנחנו לא שוללים את הרעיון. יכול להיות שזה יקרה. אם יבוא לנו משהו מגניב - נעשה את זה".
בן טוב: "אני אוהד של מכבי נתניה, אבל במצב של הקבוצה כרגע גם שיר לא יעזור".
אז אולי דואט עם מרים פיירברג.
רונן צוחק: "היא שרה נפלא".
בן טוב: "בוא נחזור למכבי נתניה".
איך הגעתם לשם קרטל? עשיתם טרק בקולומביה?
בן טוב צוחק: "לא. אבל היינו בטרק בנתניה, שזה כמעט אותו דבר".
גלילה: "הקרטל חותך לנו מגניב בלשון".
בן טוב: "זה עדיף על האשכים החדשים".
ואיך הגעתם לשם האלבום 'זימה'?
בן טוב: "זו מילה שבאותה תקופה השתמשנו בה, כשהתכוונו למשהו שהוא פשוט חבל על הזמן".
רונן: "זה כמו לומר על משהו שהוא בן זונה. במובן החיובי של המילה. כמו להגיד על משהו וואלה, טוב החרא הזה".
גלילה: "זה פשוט שם תואר. אם אנחנו רוצים שתשמע שיר שאנחנו חושבים שהוא טוב, אנחנו נגיד לך: 'תשמע את זה, פשוט זימה'. אחרי שהשתמשנו במילה הזו כל כך הרבה פעמים, זה נראה שלנו הכי טבעי בעולם לקרוא לאלבום הראשון שלנו בשם הזה".
בן טוב: "זה גם בא לנו טוב להחיות את המילה הזאת. בכל זאת מדובר במילה יפה שגם מוזכרת בתנ"ך".
עד לפני כמה שנים היה בנתניה פאב 'המוזה' המיתולוגי, שהיה הבית של הלהקות הנתנייתיות הצעירות ונתן להן את הבמה. יש היום מקום כזה?
רונן: "וואו אחי, אני פשוט גרתי שם. חתיכת נוסטלגיה. היום יש מקום שנקרא 'לגנסקי', ושם נותנים במה ללהקות צעירות. אני לא ממש מכיר את המקום, אבל אין ספק שכל מקום כזה הוא ברכה להרכבים שנמצאים בתחילת הדרך".
גלילה: "עד לא מזמן היה גם את ה'דאג אנד טוני' שהיה מקום מאוד חזק, תומך וחם, אבל לצערנו גם הוא נסגר. ה'לגנסקי' הופך להיות בית חם ללהקות מתחילות, ונראה שמתחילה להתפתח שם איזושהי סצנה קטנה".
"איך היא שוב רוקדת עם כולם/זורקת את המבט שלה הלא כל כך מובן
היא לא תצא היום מכאן לבד/אני יוצא היום מכאן לבד" (רוקדת עם כולם)
את הפריצה הגדולה שלהם, זו שהפכה אותם מעוד הרכב נתנייתי כמעט אלמוני ללהקה מוכרת, כזו שהצליחה להכניס מספר להיטים לפלייליסט הנחשב והנחשק של גלגל"צ, הם חייבים לסינגל הבכורה שלהם - "רציתי לשים לך דיסק".
"אין ספק שאת הפוש הרציני שקיבלנו ושבעקבותיו גם הגיעה החשיפה, אנחנו חייבים לשיר הזה, שבעצם פתח לנו את הדרך", מסכים גלילה.
מדוע בחרתם דווקא בשיר הזה כסינגל הראשון שלכם?
בן טוב: "במקרה הזה היה ברור לנו כבר מההתחלה, שזהו השיר שנוציא כסינגל הראשון שלנו. זה שיר שמייצג את מה שאנחנו עושים".
רונן: "זהו כרטיס הביקור שלנו. האלבום מכיל בתוכו עוד הרבה דברים מעניינים, אבל השיר הזה מתמצת את האלבום".
גם הפרסומת של סלקום נתנה לכם דחיפה רצינית.
רונן: "כנראה שהשיר הזה התאים להם לקונספט של הקמפיין, והם יצרו איתנו קשר. אין ספק שהקמפיין הזה נתן לנו המון חשיפה".
הפלייליסט של גלגל"צ הוא השיא מבחינתכם?
בן טוב: "ממש לא, מבחינתנו אין שיא".
רונן: "כשאתה מסיים אלבום, אתה כבר מחפש שיא חדש באלבום הבא".
גלילה: "חשוב לנו להגיע להמון אנשים, להפיץ את המוזיקה וכשנבוא להופעות תהיה שגעת, ואנשים יגיעו לראות אותנו".
ההצלחה שלכם הגיעה די מהר.
גלילה: "זה נכון, אבל זה לא משנה את העובדה שאנחנו ממשיכים לעבוד קשה".
רונן: "ההצלחה הזו מחזקת אותנו, אבל לא גורמת לאף אחד להרים את האף".
בן טוב: "כאן נכנס לתמונה האופי הנתנייתי שלנו. אנחנו נשארים עם הרגליים על הקרקע".
לא קשה להבחין שהמוזיקה שלכם היא הרבה יותר דומיננטית מהטקסטים.
גלילה: "שמענו את זה הרבה, אבל פעלנו קודם כל ממקום של מוזיקה, וזה מה שהיה חשוב לנו".
בן טוב: "באופן אישי, הדבר הראשון שמושך אותי במוזיקה אלו לא המילים. תמיד נמשכתי למוזיקה של משחקי מחשב. במוזיקה אלקטרונית אין הרבה מילים, ואתה פשוט עף על האווירה".
גלילה: "כשאנחנו כותבים איזשהו קטע, אנחנו חושבים על האווירה שלו ועל מה כדאי שהקטע הזה ידבר. הווייב העיקרי שבאנו ממנו הוא כדי לעשות פאן. יש באלבום גם שירים עם טקסטים קצת יותר עמוקים, שאנחנו גם מתחברים אליהם יותר".
רונן: "השיר 'רציתי לשים לך דיסק', הוא למעשה שיר מחאה על מה שקראו לו תקופת המסיקות. כל הזמן היו משמיעים בגלגל"צ בלדות למיניהן, והשיר נכתב על רקע התקופה ההיא".
גלילה: "יש בשיר שורה שמתייחסת לזה 'ברדיו יש את זאת שמרגשת, על מה היא מקשקשת?', בקטע של חלאס עם זה. בארץ מייחסים חשיבות גדולה מדי לטקסט. אמנם הטקסט זה דבר חשוב, אבל המוזיקה היא העיקר".
ההצלחה של אלבום הבכורה הציבה לכם רף גבוה. אתם כבר עובדים על האלבום הבא?
בן טוב: "כבר התחלנו לעבוד על חומר לאלבום הבא, אבל נכון לעכשיו קשה עדיין לומר מתי תסתיים העבודה עליו ומתי הוא ייצא".
האלבום הבא יהיה באותו קו?
גלילה: "הוא יהיה קצת שונה".
בן טוב: "תהיה התפתחות חדשה. אנחנו בודקים כיוונים שימשיכו לשמור על האש שהדלקנו באלבום הראשון, כדי שתמשיך לבעור".
יהיו בו טקסטים עמוקים יותר?
גלילה: "יכול להיות שכן. עבר כבר המון זמן מאז שהאלבום הראשון שלנו יצא. אמנם זה היה רק לפני כשלושה חודשים, אבל העשייה ארכה שנה וחצי והבישול של האלבום לקח המון זמן. מאז כבר הספקנו להיחשף למוזיקה חדשה, וכמו שאומרים עברו הרבה מים בנהר. מאוד מאתגר אותנו ליצור משהו שכשנשמע אותו בעוד כמה שנים נתרגש ממנו".
אם כבר הזכרנו את עניין הטקסטים, יש לכם באלבום גרסת כיסוי ל'אוהב להיות בבית' של אריק איינשטיין. מדוע בחרתם דווקא בשיר הזה?
גלילה: "במשך הרבה זמן חיפשנו לעשות קאבר. רצינו לשים את הסאונד שלנו על שיר ישן ופשוט להחיות אותו. רצינו לדעת איך זה יישמע. לילה אחד, כשנסעתי ברכב, שמעתי את השיר הזה ברדיו ואמרתי לעצמי: 'יש כאן מילים שמתאימות לנו, וזה יכול להיות מעניין אם נעשה קאבר לשיר הזה'. דיברנו על זה ובעצם מצאנו זימה בשיר הזה, כי הוא מספר על כך שטוב לו בבית עם האישה והילדים, לכן הוא לא צריך לצאת החוצה כדי לחפש זימה, יש לו זימה אצלו בבית".
בן טוב: "הטקסט של השיר הוא לא עמוק, אבל הוא בא טוב. אם אני שומע את השיר הזה ברדיו - אני גם אגביר את הווליום ואפתח חלונות, ואני מדבר על הגרסה המקורית".
איינשטיין הגיב לגרסה המחודשת?
בן טוב: "זה מאוד מעניין אותנו לדעת אם הוא שמע בכלל את הגרסה שלנו לשיר. אני אשמח לדעת מה הוא חושב גם אם הוא לא אהב, רק שיגיד משהו".
רונן: "מצדי שיגיב בפייסבוק, אבל שיגיב כבר".
בעקבות ההתקשרות שלכם עם חברת סלקום. מה יותר חשוב לכם, ההצלחה המסחרית או האמנותית?
גלילה: "מה שהכי חשוב לנו זה שהמוזיקה שלנו תגיע ליותר קהל. כשידענו שזה הולך לקרות, התרגשנו מהמקום הזה שהבנו שהשיר שלנו הולך להגיע לאוזניים של המון אנשים. בחו"ל זה מאוד מקובל שחברות ותאגידי ענק לוקחים אמנים תחת חסותם. מבחינתנו, עצם העובדה שסלקום בחרו בנו, רק מחזקת אותנו לעשות את המוזיקה שלנו כפי שאנחנו רוצים".
בן טוב: "זה ממש כמו הורה שהילד שלו מתחיל ללכת. אנחנו לא רואים בזה התמסחרות. כל אחד רוצה להרוויח את הלחם שלו ממשהו שהוא אוהב לעשות, כך אני רואה את הדברים. אם זו התמסחרות אז שיהיה. לא באנו ממקום של לעשות מוזיקה בשביל כסף".
רונן: "כמו ילד שגידלת כל החיים, והנה אתה מוביל אותו לחופה. כל אמן רוצה לראות שאנשים אוהבים את המוזיקה שלו ומתחברים אליה. זה נכון שבסופו של דבר יש אנשים שמתפרנסים מזה, אבל זה גם חלק מהעניין".
לסיום, שאלה הכי חשובה, מתי ואיפה ההופעה הבאה שלכם?
גלילה: "ב-24 לחודש אנחנו מופיעים בבארבי בכפר סבא. בואו, יהיה זימה".
נא להמתין לטעינת התגובות
