בגובה העיניים עם אילנה אליה
היא נולדה בירושלים וגרה בנחלאות. יש לה כלב וחתולים שהצילה ממוות ברחוב. היא יודעת לעשות קובה, אבל זה גוזל לה זמן יצירה. 1,548 מילים עם אילנה אליה (54) רווקה, זמרת ששרה מילדותה מוזיקה כורדית עממית, אבל הדיסק הראשון שלה יצא בגיל 37
"זה משהו ותיק ועתיק וגם מפוצל. מפוצל בגלל ההתחרדות החזקה הזו של העיר לאחרונה, לצערי. אין לי בעיה עם אנשים דתיים, יש לי בעיה עם הקושי בלחיות חיים משותפים בשלום. ירושלים היא עיר הולדתי והעיר שההורים שלי התעקשו להגיע אליה כשהם עלו לארץ, זה מושרש בתוכי".
קטמונים
"שם גדלתי, שכונה של עולים חדשים שהגיעו בשנת 1952 מעירק, מרוקו, כורדיסטן, קיבוץ גלויות אחד שלם. זו הייתה שכונת עוני, שכונת מצוקה בהחלט. למדתי בבית ספר עממי ובתיכון, מה שהאחיות שלי לא זכו לו כי הן עזרו לפרנס. אני הבת האמצעית, אז היה יותר קל.
"היה גם פשע, אנשים הגיעו ממקומות שהסמכות של האב פגה ולא הייתה לה משמעות, לא כמו בחוץ לארץ ששם מילה של אב הייתה מילה. היו גם אנשים מקסימים, הייתה אווירה בסך הכול חמה ומשפחתית, קרבה מאוד גדולה בין האנשים, לא היה ניכור והתרחקות כמו שיש היום. היה כיף לגדול בשכונה מלבד הקושי בפרנסה".
בית חינוך
"זו לא התקופה הכי מלבבת בחיים שלי, אבל היה לי טוב שם. הגענו כשהחליטו שתהיה אינטגרציה, מכיוון שעד אז למדו שם רק אשכנזים. עשיתי מבחני קבלה לבית הספר והתקבלתי, ואז לקחו כיתה אחת ושמו בה את כל המזרחים, וזו הייתה האינטגרציה".
נחלאות
"אני גרה בנחלאות כבר 25 שנה, כשגרתי שם בהתחלה רוב הדירות היו ריקות פרט לאנשים מבוגרים שנשארו בדירות שלהם, הבתים היו מטים ליפול. היום השכונה פורחת, מי שקונה מתחייב לבנייה עם סטנדרטים גבוהים, העירייה מחייבת אבן חיצונית, יש פיקוח, אז הכול נראה מאוד יפה. לגור שם זה כיף מכיוון שבנחלאות זה נשאר כמו בשכונה הקודמת, אחד נכנס לבית של השני בלי הזמנה מיוחדת, מבוגרים וצעירים. כולנו חברים שם וכולם עוזרים לכולם, זה משהו שנשאר כמו פעם".
הליוס
הוא הכלב השלישי שלי. הליוס הוא אל השמש במיתולוגיה היוונית, ובאמת יש לו צבע יפה של שמש. אני מאוד אוהבת בעלי חיים, יש לי גם חתולים שהצלתי ממוות ברחוב".
כורדיסטן
"זה כור מחצבתנו, של כל היהודים. היהודים בכורדיסטן לא המירו את השפה שלהם לשפת המקום, אלא המשיכו לדבר ארמית. הכורדית היהודית היא למעשה ארמית. אני דוברת השפה עוד מהבית, ההורים שלי דיברו ביניהם רק כורדית, וכשדיברו איתי עניתי להם בעברית. האחים הגדולים שלי דיברו כורדית, גם התביישנו לדבר כורדית, בחייך.
"אז הייתה נטייה אחרת, למגר את הגלות ולהיות ישראלי. הצעירים לא רצו לדבר את שפת ההורים שלהם, גם אצל האשכנזים זה היה כך. היום אנחנו מבינים שאולי זה לא היה כל כך נכון, אז כולם חוזרים לשורשים שלהם. לא הייתי בכורדיסטן ומאוד הייתי רוצה לנסוע, אני חושבת שאני צריכה לנסוע. כותבים לי אנשים מכורדיסטן ומגרמניה ששמעו עליי, כתבו לי דברים מאוד יפים, איכשהו המוזיקה שלי הגיעה גם לשם".
סדאם חוסיין
"מבחינתי הוא אדם שהיה אחראי לאסון בחלפצ'ה, זה אזור נפלא וירוק שהפך לעיי חורבות בעקבות הפגזה כימית. לאחרונה דיברו בחדשות על עלי כימי שהיה המפקד שהיה אחראי להפגזה הזו, הוא עצור וגזרו עליו גזר דין מוות".
שירי מחאה
"יש לי שיר מחאה על חלפצ'ה שמתאר את כל החורבן וההרס, השיר נקרא "פארמנה", הפירוש הוא חורבן, הרס, טבח, זה שיר כורדי עממי ושמעתי אותו בכמה גרסאות, כשכל זמר שר אותו קצת אחרת ומוסיף לו טקסט משל עצמו".
שירה כורדית
"שירה מאוד שורשית, מאוד עמוקה, יש לה הרבה כוח. הכוח שלה הוא במלודיה ובטקסטים. יש הרבה חופש לומר מה שאתה רוצה להגיד, אני יכולה לשיר שיר על אישה שמבקשת שלא יסיעו אותה לגבר שהיא לא רוצה, ויש לה את החופש לשיר את זה ולהגיד את זה. בשיר יש לך את החופש לשיר שאתה מאוהב באישה נשואה שברור לך שזה אסור ולא יאה, יש הרבה חופש לומר מה אתה מרגיש, שבהרבה תרבויות אני לא בטוחה שאתה יכול לומר את זה.
"יש לנשים חופש לשיר, אף אחד לא השאיר אותן במטבח כשהגברים ישבו בסלון, הן כובדו וישבו עם כולם, והיו נותנים לאישה את הכבוד, אם היא זמרת, לשיר. כך זה היה בכורדיסטן ובארץ כשההורים שלי הגיעו לכאן, למרות שזו הייתה חברה מאוד מסורתית דתית. כמו כן נשים, גברים ונשים רוקדים יחד, יד אוחזת יד, למרות שכולם היו שם דתיים.
"זה מה שהחזיק אותם כחברה יהודית
שיר קינה
"אם את רוצה להביע את הכאב בשיר הקינה, זה חייב להתבטא באופן שאת מגישה את השיר, יש חלקים שנשמעים כמו זעקה, כמו שבר. אי אפשר לטעות כששומעים שיר קינה, אם הוא מוגש נכון. במיוחד כשאני לא שרה בעברית הקהל צריך להרגיש מה אני שרה. ואנשים מרגישים, גם מבלי להבין את הטקסט".
חלום
"החלום שלי זה לעשות פרויקט בין~לאומי עם יו~יו מה, הוא אחד המוסיקאים הגדולים בעולם, צ'לן שחי בארצות הברית".
רדיו כורדיסטן
"זוכרת איך בילדות שלי אני נרדמת לצלילי רדיו כורדיסטן שאבא שלי הקשיב לו. רדיו עם גלים קצרים והמון רעשי קליטה. הרבה פעמים השידור היה נפסק באמצע ואז למחרת היינו שומעים בחדשות שהאזור הופגז, כך גדלתי וזה היה מודל בשבילי, אני הקשבתי בכל לילה לתכניות הליליות ושם באמת שמעתי את המוזיקה הכי יפה ששמעתי".
מימוש עצמי
"אני לא יכולה לבוא בטענות כי אני מרגישה ממומשת, זה מאוד קשה לי אבל אני מצליחה לעשות את מה שאני אוהבת, אני שרה מוזיקה שאני אוהבת. בינואר ייצא האלבום השלישי שלי. לעשות את מה שאני אוהבת לוקח לי המון זמן כי אין לי תקציב, אני כבר לא עובדת בבנק ונעזרת בגופי תרבות למימון את הפרויקטים. התקציבים מוגבלים ולהפיק דיסק עולה מאות אלפי שקלים, לקח לי שמונה שנים להוציא את הדיסק האחרון. סך הכול אמנם התחלתי מאוחר, אבל אני כן מממשת את עצמי - לעשות מוזיקה, ליצור, לעשות חומרים שאני אוהבת ולאו דווקא חומרים שאנשים חושבים שנכון, אז אני שמחה בחלקי".
חזן
"חזנות זו מוזיקה שאני מאוד אוהבת, כל חזנות שהיא, אבא שלי חיזן יפה להפליא ואנחנו עומדים להוציא דיסק של ההפטרות שלו, חומרים שהוקלטו בטייפ ביתי ואנחנו הולכים להוציא את זה בקרוב. זה מאוד חשוב לתעד את זה".
קלטות
"זה מצרך ישן ונדיר, אבל מתוכן דליתי יצירות מופת כורדיות, עשרות קלטות שאבא שלי השאיר של הקלטות עם שירים שלו, ועשרות קלטות שהקליט מרדיו כורדיסטן, ששם מצאתי את השירה העתיקה והאותנטית וממנה למדתי".
שמעון פרנס
"הוא איש מאוד מוזיקלי והוא השמיע בפעם הראשונה ברדיו את השיר הראשון שלי, והוא בהחלט פרגן ואהב את זה".
להקה
"הרכב של נגנים שמה שחשוב להם בעיקר זו העשייה המוזיקלית ולא הרווחים. אני מאוד מעריכה את הנגנים שלי על זה, מכיוון שלא תמיד יש ממש רווח כספי ממשי, אלא הכיף של העשייה, והם מקדישים מזמנם לעשייה הזאת. אליהו דיגני מנגן על הסאז, על הנאי מנגן טיבי גולן, על הבס מנגן ערן הורוביץ ונגני כלי ההקשה הם אורן פריד ואפי זקן".
שירה
"זו עלייה לספירות הכי גבוהות שקיימות, כך מרגיש זמר ששר. את הכי למעלה שיכול להיות, הכי נקי, הכי טהור, את מרגישה את זה מבחינה נפשית. שרתי מאז שהייתי ילדה קטנה, למדתי פיתוח קול באופן פרטי בגיל צעיר מאוד אצל שני מורים שנקראו מר וגברת היידו. כשביקשתי ללמוד פיתוח קול ההורים שלי ביררו, אך אז לא הייתה אקדמיה ובוודאי לא למוזיקה מזרחית.
"בעצם למדתי שירה קלאסית מערבית, שרתי אריות, אופרות, קצת גוספל. ניסיתי להתקבל ללהקה צבאית וברגע שלא התקבלתי זנחתי את זה באיזשהו אופן, ואחרי כן עבדתי בעבודה מסודרת שלא השאירה זמן לצאת בשירה. מה שהביא אותי לצאת בשירה היה המוות של אבא שלי, הרגשתי לא ממומשת ושהוא לא מימש את עצמו ועסק בפרנסה, ואז החלטתי שאני לא עושה את אותה טעות, אני אעשה את זה אחרת. לפני שאמות אני אביא את השירה שלי לציבור, אבטא אותה, אבצע אותה ואוציא אותה החוצה והדיסק הראשון שלי יצא בגיל 37 ורק אז בעצם התחלתי להופיע".
קובה
"זה טעים, אני יודעת לעשות אבל עושה לעתים רחוקות מאוד. זה הרבה עבודה, העבודה במטבח מעייפת אותי וגוזלת לי זמן יקר שבו אני יכולה לעשות מוזיקה. אני מאוד אוהבת לאכול, זה לא סותר".
"בית הקונפדרציה"
"יש לו זכות ממש גדולה בהכרה בי ובזה שהוא נתן לי לעשות פרויקטים מאוד רציניים. הם הפיקו למשל את הפרויקט שעשיתי בזמנו לשירי אום כולתום ולהם אני חבה תודה על ההכרה במוזיקה שלי. ביום חמישי ה~3 בדצמבר אופיע שם עם האנסמבל 'ג'בליו', במסגרת סדרת מוזיקת עולם חדשה".
"כוכב נולד"
"אני מקנאה בקרש הקפיצה שניתן לאמנים חדשים כשאמנים וותיקים עושים עבודה מעולה ולא מקבלים את המקום של האמנים החדשים. אני עובדת 20 שנה קשה מאוד ועדיין לא זכיתי בקרש קפיצה מהסוג הזה. זה נחמד אך לא מסקרן אותי באופן מיוחד".
ניר ברקת
"זה חשוב שיש ראש עירייה לא אורתודוקסי, כי ראש העירייה הקודם לא טיפל בירושלים לא מבחינה תרבותית ולא מבחינה אסטטית. אני מקווה שניר ברקת יתייחס לצד התרבותי לאו דווקא הדתי כמו הכוללים, לא שאני חושבת שצריך להזניח אותם, חס וחלילה. צריך לתת לכל צד את החופש לבטא את התרבות שלו".
עצב
"זה חלק מהחיים שלנו, בלי העצב אי אפשר להרגיש את השמחה, זה האיזון".
יו טיוב
"לא כול כך נכנסת ליו טיוב, מצאתי עכשיו אנימטור שיעשה אנימציה לשיר שלי 'בובה ממוכנת' של דליה רביקוביץ', שהשמיעו אותו ברדיו, ונכניס את זה ליו טיוב בקרוב".
ילדים
"זה שמחה, אני מאוד אוהבת ילדים ויש לי קשר מאוד טוב עם ילדים".
גלגלצ
"פלצנים, מצער מאוד שאין מי שיאזין שם למוזיקה פרט למוזיקה של הזמרים שהם מכירים ממילא. כשמגיע אליהם סינגל אז הם פותחים רק את הסינגלים של הזמרים שהם מכירים".
ציור
"מאוד אוהבת לצייר, אני לא ציירת טובה. מציירת בעיקר על כלי זכוכית".
סטיגמות
"זה ברור שהסטיגמה הכורדית מוכרת לכולם, לא צריך להרחיב".
קניות
"אוהבת לעשות קניות אבל לא תמיד יש לי כסף".
אילנה אליה
"אדם מן השורה, אני מאוד רגישה לסביבה שלי ולא רק לעצמי".
נא להמתין לטעינת התגובות
