ת"א: העירייה מכרה את דירת מניה ביאליק ששימשה מוזיאון
הבניין ברחוב מלצ'ט 3 נחשב פעם לאחד הבתים היפים של תל אביב הקטנה. מניה ביאליק, אלמנתו של המשורר הלאומי, גרה בו וקיימה בו חיי תרבות ערים. לאחר מותה פעל בדירתה "מוזיאון התיאטרון". לאחרונה החליטה העירייה למכור את הדירה
הבית ברחוב מלצ'ט 3. צילום: ערן אלדר
הבניין הזה, היום אפור וממורטט, נחשב בעבר לאחד המבנים המרשימים בעיר. שנים ארוכות חיה בו מניה ביאליק, אלמנתו של המשורר הלאומי חיים נחמן. לפני מותה של מניה, בתחילת שנות השבעים, היא תרמה את הדירה לרשות הציבור. העירייה הרימה את הכפפה, ופתחה במקום את "מוזיאון התיאטרון" האינטימי, הצפוף והנוסטלגי.
בשנים האחרונות נסגר המוזיאון, הדירה ננעלה בדלת כבדה ובסורגי ברזל, והיום היא מוצעת למכירה על ידי העירייה. כך בא הקץ על עוד מוסד תל-אביבי היסטורי, שנפל קרבן לשיקולים הכלכליים הקרים של שנות האלפיים.
דירה תמורת הבית ברחוב ביאליק
"במקרה חירום לפנות למוקד 106" - כך כתוב בכתב יד על קרטון שהודבק בין הסורגים לבין דלת הדירה. זהו אחד מבתי הבאוהאוס שנבנו בעיר באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת. בית שידע ימים טובים יותר, אך חינו לא סר.
מניה ביאליק צילום ארכיון: בוריס כרמי
בכניסה, על הקיר משמאל, גומחה בקיר מעידה שפעם הייתה תלויה כאן תיבת דואר שונה, גדולה ומיוחדת, שבה קיבלה אשת המשורר מכתבי ילדים ומבוגרים וגם ספרים לקריאה ולעיון. היום זרוקים בתיבה כמה דברי דואר שאין להם דורש.
מניה ביאליק עברה לכאן בשנת 1937, שלוש שנים לאחר מות בעלה. כ-35 שנים היא חייתה כאן, אירחה, פעלה והתנדבה. אישה מוערכת בזכות עצמה, שכנראה מעט מדי נכתב עליה.
היא הייתה אשתו האהובה, תמיד אשתו האהובה. הרומנים הצדדיים הקצרים והמעטים שהיו לבעלה הסופר והמשורר מעולם לא האפילו על חייהם המשותפים. חיים נחמן נהג להתייעץ אתה בכול - על החיים, על החברים ועל השירים.
הם היו ממש בני נוער כשהתחתנו ב-1893 - היא בת 17 וחצי, הוא רק בן עשרים. מניה באה ממשפחה מכובדת ומשכילה יותר מזו של ביאליק. סבה, אבי אמה, היה מנהל בית חולים בזיטומיר באוקראינה. אביה שבח אורבוך היה יערן וסוחר עצים. עוד בתקופת אירוסיהם
כתב לה ביאליק שירי אהבה, למרות שליטתה הדלה בשפה העברית. בשירים נוספים שהקדיש לה הזכיר את עיניה רבות ההבעה.
שנים אחדות עבד ביאליק ביערות שחכר אביה, והרבה לכתוב שם, עד שהפסיד את כספי הנדוניה במסחר העצים. הוא היה קשור מאוד גם אל הוריה, שעלו בעקבות הזוג לארץ ישראל, וחיו אתם בבית המפורסם ברחוב ביאליק. לאה, אמה של מניה, מתה בזרועותיו באותו בית ב-1932. שנתיים לאחר מכן הצטרפה מניה לביאליק, שסבל ממחלת כליות קשה, בנסיעתו לווינה בירת אוסטריה, שם נפטר המשורר הדגול לאחר ניתוח.
לבני הזוג לא היו ילדים, וביאליק גם לא כתב צוואה, אבל האלמנה מרצונה החופשי החליטה לתרום את הבית המשותף לציבור. עיריית תל אביב והעומד בראשה אז ישראל רוקח החליטו לגמול לה בעזרה ברכישת דירה בבית חדש שנבנה ברחוב מלצ'ט 3. ואכן, מניה עברה לשם ב-1937 עם אביה שבח - איש רזה ואציל רוח - וטיפלה בו במסירות עד מותו בשיבה טובה.
חיים נחמן ביאליק צילום: ארכיון
בדירה ברחוב מלצ'ט המשיכה אלמנת המשורר הלאומי בחיי תרבות וחברה ערים. בין באי ביתה היה אפשר למצוא אנשי ספרות ושירה כמו שאול טשרניחובסקי ויעקב ויהושע פיכמן. מניה ביאליק, פמיניסטית עוד מהימים שאיש לא הכיר את המונח הזה, פעלה רבות לקידום האישה העברייה, ואף שימשה כנשיאת ארגון "בנות ברית", על שם הנרייטה סולד. שכנותיה זוכרות איך הקפידה על הופעתה החיצונית, וסיפרו שאפילו בהפצצות על תל אביב במלחמת העולם השנייה היא לא הייתה יורדת למקלט עד שהייתה לבושה ומסורקת למשעי.
מניה חיה בדירה במלצ'ט 35 שנה, עד יום מותה ב-1972 בגיל 96. בצוואתה ביקשה שגם דירתה, כמו הבית ברחוב ביאליק, תשמש ספרייה או מוזיאון לשירות הציבור.
ואכן, כמה שנים לאחר מכן נפתח ביוזמתו של ראש העירייה אז שלמה (צ'יץ') להט "מוזיאון התיאטרון". את המוזיאון ייסד וניהל יהודה גבאי, מראשוני שחקני תיאטרון "האהל" המיתולוגי, עם זוגתו גניה ברגר, ציירת התפאורות ומעצבת התלבושות הנודעת.
גבאי וחבריו לתיאטרון הפועלים הראשון בארץ ישראל לקחו ללב את סגירתו של "האהל" ב-1969. בעצם הקמת המוזיאון כמה שנים מאוחר יותר הוא הרגיש כי הגשים, בדרכו, את צוואתה של מניה. זה היה מוזיאון עם אווירה ייחודית, שהזכיר מוזיאונים קטנים דומים בערי מערב אירופה. גם לאחר פטירתו של גבאי ב-1994 המשיך המוזיאון לפעול, עד להחלטתו של ראש העירייה חולדאי לסגור את המוזיאון ולהעביר תכולתו לבית אריאלה.
העירייה: אין מדובר בנכס היסטורי
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "אוסף התיאטרון על שם יהודה גבאי ז"ל, שהיה ממוקם ברחוב מלצ'ט 3 הועבר לפני כארבע שנים לבית אריאלה. לצורך כך הוקצו שני אולמות מיוחדים, והוא נקרא 'ארכיון התיאטרון', על שם יהודה גבאי.
הארכיון פתוח לקהל הרחב בימי ראשון ורביעי בשעות 14:00-10:00 ובימי שלישי מ-15:00 עד 19:00. לגבי הדירה ברחוב מלצ'ט 3, העירייה הקימה מבנה חליפי לבית האישה העברייה, הקרוי "בית מניה", ברחוב ביאליק, סמוך לבית ביאליק, ובהתאם להסכם שנקבע עם הקמת 'בית מניה', אין מניעה למכור את הדירה. העירייה סבורה שאין מדובר בנכס היסטורי אלא הפעילות הקשורה בו היא בעלת הערך, והיא כאמור הועברה לבית ביאליק".
נא להמתין לטעינת התגובות
