החבילה הגיעה: ביקורת בפלאפל שופ ברעננה
הדבר החשוב ביותר בפלאפל הוא לא הכדורים, אלא החבילה שמסביבו. בפלאפל שופ רעננה מבינים את זה היטב
פלאפל שופ צילום: יוסי אלוני
ברגע שנגסנו במנת פלאפל חדשה, מיד קופץ לו גרף מול העיניים ועליו בדייקנות ממוקמת המנה החדשה למול מנת הבית. במקרה שלי זה פלאפל שבח בירושלים. בשבח הפנימו את התובנה החשובה ביותר בנוגע לפלאפל: העיקר זו החבילה. והנה לכם עוד תובנה. מפתיע, אבל לא טיב כדורי הפלאפל קובע את איכות הפלאפל, החבילה קובעת. בחבילת פלאפל טובה יש סלט חתוך דק, טחינה ו/או חומוס מעולים, חמוצים, חריף, קצת כרוב, פלאפל כמובן וזהו. בלי צ'יפס, בלי חצילים מטוגנים ובלי שטויות שמקומות שאין להם מושג בפלאפל נוטים לדחוס פנימה.
אם החבילה טובה, ומשודכת לפיתה איכותית, לא צריך יותר כלום, ואיכות הפלאפל שבתוכה, תתפלאו, לא קריטית. בדיוק בגלל זה קצת מצחיקים אותי מקומות שמתגאים במתכון הסודי של כדורי הפלאפל שלהם, אבל מגישים לך את יצירות המופת המטוגנות שלהם בתוך פיתה מתפרקת, עם סלט משלשום, חומוס מקופסא, טחינה שקופה ומאיצים בך לדחוף לתוך הפיתה האומללה חצילים מטוגנים, בצל סגול, שני קילו חמוצים (גרועים) וצ'יפס שכמות השמן שבו מזכירה M16 רגע לפני שהוא מוגש למנהל הנשקיה בכדי להזדכות.
מרגע שהובהרו התובנות החשובות הללו, נשאר לנו לגעת בעוד תובנה אחת, הפעם מהעולם הסוציו- גיאוגרפי. לצערי, ב-99 אחוז מהמקרים מנת הבית של כל אדם באשר הוא, תשכון לה לבטח בלב השכונה בה גדל. במקרה הגרוע, במרכז העיר שלה. כמה אנשים אתם מכירים שעדיין חיים בשכונה שבה נולדו? או אפילו באותה העיר? לצערי, כיוון שאנחנו בשנת 2009, מעטים.
במקרה שלי שכולל ילדות ונעורים בשכונת בית הכרם שבירושלים אבל חיים בוגרים ברעננה, פלאפל הבית שלי רחוק ממני 80 קילומטר. זה לא אומר שמדי פעם לא קופצים לטעום, אבל העובדה הברורה היא שאני חייב למצוא פלאפל אחר. בעשר השנים בהן אני גר בשרון ניסיתי הכל. קפצתי לפלאפל מחתרתיים בהרצליה, הדרמתי לתל אביב, הצפנתי לנתניה ובלסתי פלאפל בכל חור אפשרי.
אכזבה קשה בגיזרת החומוס
בשלב מסוים נדמה היה שפלאפל יפת ברעננה הוא הבית שלי, אבל אלה הפכו לפתע מצריף קטן לבניין ענק, והפלאפל נשאר מאחור. עד שלפני שנתיים (אני יודע, הם תמיד היו שם, אני האידיוט) גיליתי את פלאפל שופ שבמזרח רחוב אחוזה. דוכן קטן, בקושי חמישה שולחנות, תחת כיפת השמיים, מטר מכיפה אדומה המפורסמת, כך שקל לפספס. רק התור הארוך שנמצא שם דרך קבע, רומז שלפנינו מוסד.
פלאפל שופ צילום: יוסי אלוני
ואכן הטעימה מאשרת את הדברים. בפלאפל שופ כמעט ולא מתעסקים בשטויות, נכון, בתפריט שלהם תמצאו פלאפל עם פסטו, עם גבינת עיזים ועם השד יודע מה. אני בטוח שזה טוב, אבל אני, פרימיטיבי ירושלמי שכמותי, אוהב את הפלאפל שלי כמו שכתוב בספר. ובספר, תאמינו לי, לא כתוב גבינת עיזים.
כך שגם בפלאפל שופ, בלי להסס, אני מזמין את מנת הבית הפשוטה, 14 שקלים, פלאפל, כרוב, סלט, חמוצים, חומוס וטחינה. הפיתות של פלאפל שופ מצוינות, ומזמינות מילוי סמיך ונדיב. העובדים המיומנים דוחסים כמות יפה של כדורים (נדמה לי שספרתי שישה) וכן, גם הכדורים בפלאפל שופ בהחלט ראויים. הצבע שלהם, חום אדמדם יפהפה, מעיד על כך שהכדורים לא שרופים והשמן טרי יחסית.
ירושלמי שכמותי היה שמח למצוא במקום לאפה (אשתנור בירושלמית), אבל לצערי, כבר הבנתי, במרכז לא רואים בעין יפה פלאפל בלאפה, אלא רק שווארמה. מדובר כמובן בטעות, כיוון שבעוד מנת פלאפל אחת בפיתה אף פעם לא משביעה, שתי מנות הן דחוסות מדי. מנה בלאפה, תנסו, היא בדיוק הפתרון המושלם לרעבים. לצד הפיתות המצוינות, גם המשך החבילה עשוי מצוין. החמוצים מעולים, הכרוב פשוט ונגיס, הסלט חתוך דק וטוב ובעיקר טרי, והטחינה מצוינת ולא מימית. במקום גם בקבוקי טחינה שמאפשרים לסועדים את
הפעולה הכיפית ביותר באכילת פלאפל: ביס, השפרצת טחינה, ביס, השפרצת טחינה וחוזר חלילה. מי שלא ניסה את זה, לא ידע מה היא מנת פלאפל עסיסית מימיו.
במקביל למנות הפלאפל הפשוטות, הזמנו את חומוס הבית. כאן חיכתה לנו אכזבה קשה. החומוס היה יציקתי ולא מפתה. גם תוספת הגרגירים שעליו, החריף ורוטב השום שהוסיפו לנו לבקשתנו, לא הצליחו להסתיר את העובדה שמדובר בחומוס בינוני ומטה שממש לא הרגיש ביתי. זה לא מפתיע. בפלאפל שופ עושים פלאפל שהוא אולי הטוב בשרון. המנה שלהם יכולה להתמודד בכבוד עם כל מנה, גם במחיר, גם בנדיבות, ובעיקר בטעם. לא ברור למה הם צריכים לנסות לקפוץ מעל הפופיק ולנסות להגיש גם חומוס, שזו, למרבה הצער, תורה אחרת לגמרי. במקרה של החומוס, 22 השקלים שלנו הושקעו לא בחוכמה.
בשורה התחתונה, נדמה לי שגיליתי את פלאפל הבית שלי. לצערי, הוא ממש לא במרחק הליכה מלב הפארק, שם אנחנו גרים (ומתי כבר יפתחו פלאפליה במרכז המסחרי בלב הפארק?).
לא נותר לי אלא להצהיר שאם יחליטו בפלאפל שופ למכור פלאפל גם באשתנור (נו טוב, לאפה), אני אהיה מוכן לנשק לבעלים את הרגליים ואפילו לטעום שוב את החומוס שלו. כך או אחרת, מדובר באחת מחבילות הפלאפל הטובות שטעמתי. ובפלאפל, כזכור, החבילה היא חזות הכל.
פלאפל שופ, אחוזה 81, רעננה, כשר
לשימור:
הנדיבות, הכדורים, הפיתות וכמובן החבילה
לשיפור:
עזבו אתכם מחומוס, תתמקדו בהטמעת לאפה
בשורה התחתונה:
חבילת הפלאפל הטובה והמשתלמת בשרון
נא להמתין לטעינת התגובות
