פגע רע: הסיפור המלא על דניס שץ, שודד הקשישות מבת ים
בגיל 7 נזרק לרחוב באוקראינה. לאחר מכן התחבר עם עבריינים והתמכר לסמים. בגיל 18 הגיע לארץ, ומהר מאד הידרדר לפשיעה. כל מאמצי המדינה לשקמו נכשלו. זהו דניס שץ: הנרקומן שנשפט ל-11 שנות מאסר לאחר שהורשע בסדרת מעשי שוד נגד קשישות
כך כתב בשבוע שעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל, כאשר גזר בשבוע שעבר על דניס שץ, צעיר בן 26 מבת ים, 11 שנות מאסר. שץ הורשע בחמישה מקרי תקיפה ושוד של קשישים בבת ים, כשחלק מהקורבנות הוכו ונחבלו בצורה קשה.
שץ עלה לישראל מאוקראינה לפני שמונה שנים כשהוא בן 18, ועבר להתגורר בבת ים יחד עם אמו. עד מהרה מצא עצמו שץ מעורב במספר עבירות פליליות, ובעיקר בשוד תיקים מעוברי אורח קשישים, תוך הפעלת אלימות. בכסף הגנוב היה קונה סמים.
לאחר שנעצר לראשונה בעקבות אותם מקרים, בשנת 2005, הודה שץ כי כבר באוקראינה החל לצרוך אלכוהול ואף התמכר לכך. קצינת המבחן תיארה בתסקיר שהכינה עבור בית המשפט, כי בעברו הסתבך בפליליים ובעקבות כך רכש דפוס התנהגות עברייני. קצינת המבחן ניסתה לבדוק תוכנית שיקום עבורו, במטרה לנסות להחזירו למסלול חיים תקין ונורמלי בחברה הישראלית. שץ, ששמע על התוכנית לשקמו, התנגד נחרצות וסירב לשתף פעולה.
בנסיבות אלה קבע בית המשפט, כי שץ מהווה "פגע רע", ומאחר שהוא מכור לסמים קשים, אין בכוחו וגם אין ברצונו להיחלץ ממצבו. רק בשל הודאתו וגילו הצעיר אז, גזר עליו בית המשפט בחודש נובמבר 2005 עונש של 50 חודשי מאסר, מהם 40 חודשים בפועל ועשרה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים.
באוגוסט 2008
"שמנו לב שישנה תופעה חוזרת ונשנית של מקרי שוד בבת ים, בעיקר בשעות הבוקר. זה בדיוק הזמן שבו הנרקומן מתעורר לאחר לילה קשה מאוד וישר נתקף בקריז", סיפר השבוע רס"מ מיכאל זינגרמן, שחקר את שץ במשך שעות ארוכות לאחר לכידתו.
"דניס היה מוכן לעשות הכל כדי להשיג את מנת הסם שלו בשביל להירגע", ממשיך זינגרמן, "בשפת העם אפשר לומר ש'הוא לא ראה בעיניים', כלומר הוא השיג את מבוקשו בכל מחיר. וזה בדיוק מה שהיה קורה. הוא היה שודד קשישות מסכנות תחת אלימות קשה, והיה נוסע ללוד כדי לקנות את הסמים.
"לא פעם המתלוננות נחבלו בצורה קשה, שכללה שברים ברגלים ובידיים בשל ההתנהגות האלימה שביצע במהלך השוד, ואף יותר מכך. לאחר המקרה האחרון, החמישי בשרשרת המקרים, החלטנו עוד באותו היום להגיע לזירת האירוע".
באותו הבוקר, ה-15 במרץ השנה, שדד שץ את בלה גוריאנץ, תושבת בת ים בת 64, תוך הפעלת אלימות קשה שגרמה לפציעתה. עד היום מנסה גוריאנץ להחלים מפציעתה. "אני זוכרת את האירוע בצורה מאוד טראומטית", סיפרה בשבוע שעבר, "אני זוכרת שהלכתי, כמו בכל בוקר, ולפתע הוא התנפל עליי מבלי שבכלל הבחנתי בו. הוא דחף אותי בצורה כל כך חזקה שנפלתי על הברכיים, והוא לקח ממני בחוזקה את התיק שנשאתי עימי וברח".
על פניה של גוריאנץ ניכרות תחושות הפחד והאימה שהטיל שץ באותם ימים על קורבנותיו. "במשך שבוע ימים לא יצאתי החוצה לרחובות משום שחששתי מאוד. פחדתי שהמקרה הזה יחזור. לאחר כמה שבועות חזרתי למנהג הליכת הבוקר שלי, אבל תמיד פחדתי שאולי יבוא מישהו מאחורי גבי וינסה לשדוד אותי. זאת טראומה שאני לא מאחלת לאף אחד לעבור".
למשטרה כבר היה אז ברור כי שץ עומד מאחורי שרשרת תקיפות הקשישות. קצין המודיעין והבילוש לשעבר, ניסים וענונו, יצא ביחד עם קצין נוסף לזירת האירוע. גוריאנץ סיפרה לחוקרים כי אחד ההומלסים שהיה במקום באותה העת היה עד לאירוע שהתרחש דקות קודם לכן. אותו חסר בית סיפר לשוטרים כי שץ נרקומן ותיאר במדויק את לבושו, וכמו כן מספר פרטים נוספים.
"אין ספק בכלל שהיה לנו מזל במקרה הזה", מודה רס"מ זינגרמן, "אותו חסר בית עזר לנו במידע חשוב מאוד על שץ, וזה היה היתרון שלנו. יחד עם זאת, הנחישות שהפעלנו באותו הזמן, כאשר המקרה היה ממש טרי, גרם לנו להשיג את התוצאה המתבקשת".
לאחר המקרה יצאו שני קציני משטרה לאיזור רחוב העצמאות, הידוע כמקום התרכזותם של נרקומנים בעיר, שם עצרו מיד את שץ. "התפיסה שלו הייתה בדיוק על פי התיאור. בהתחלה שץ הודה רק במקרה האחרון שהתרחש דקות קודם לכן, אבל במהלך החקירה הוא הודה בעוד שלושה מקרים אחרים אותם חקרנו".
מקרה נוסף, חמישי, הצליחה המשטרה לקשור לשץ באמצעות מסדר זיהוי שנערך בתחנת המשטרה. אחת המתלוננות זיהתה בוודאות את שץ כאדם שחטף את תיק היד שלה תוך שימוש באלימות קשה.
"בחקירה עצמה הוא הביע חרטה על מעשיו, וציין כי הוא ביצע את פעולות השוד משום שהיה חייב לקנות סמים. לפי ההתרשמות שלי ממנו הוא אדם מאוד אלים. יש לו דפוס פעילות עבריינית מאוד קשה. תנועות הגוף שלו שידרו מתח, עצבים ובעיקר אלימות. גופו מאוד גדול. למרות שהוא נרקומן הוא בנוי בצורה פיזית ומוצקה, וזה בדיוק תיאור של אדם שיכול לגרום לנזקים קשים לגוף של הקורבנות, כפי שהוא עשה".
כשראית את דניס ואת הנתונים הפיזיים שלו, ריחמת על הקורבנות?
"בוודאי. הוא ללא ספק הטיל אימה גם בשל הטראומה שגרם לקשישים, וגם משום שהוא התנהג בצורה אלימה ותקף את קורבנותיו עם כוח אלים ובלתי הגיוני. אנשים בני 60 או 70 לא יכולים להיאבק איתו, זה חסר כל סיכוי".
לדעתך היו קורבנות נוספים שלא דיווחו למשטרה כי פחדו?
"ייתכן מאוד. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאלה רק המקרים שאנחנו יודעים עליהם. האפשרות לפיה ישנם מקרים אחרים שהתרחשו ולא דווחו אכן נלקחים בחשבון. ניסינו להגיע לקורבנות נוספים אבל היה קשה מאוד".
דניס לא דובר עברית, היה קושי לנהל נגדו חקירה?
"אני דובר השפה הרוסית, לכן אני אישית טיפלתי בנושא הזה. כשהוא עלה לארץ הוא לא ידע לדבר עברית בכלל, אבל במהלך תקופת המאסר הראשונה שלו הוא למד עברית מהפושעים בבית הכלא. החקירה עצמה נוהלה ברוסית כי אני מבין את המנטאליות שלו, וזה יצר קירבה ביני לבין דניס. כשאני דיברתי איתו בשפה שהוא מבין, הוא הרגיש קרוב אליי, הוא שיתף פעולה בצורה מלאה, וכך למעשה היה אפשר לגרום לו לדבר בחקירה עד להודאה".
כאשר ישב דניס על ספסל הנאשמים בבית המשפט לפני כשבוע, התנהגותו האלימה באה לידי ביטוי גם שם. "הוא סימן לעורך הדין שלו סימנים אלימים מאוד. גם איתו הוא דיבר ברוסית. הוא כנראה שכח שאני שם ואני יודע בדיוק מה הוא אומר", מספר רס"מ זינגרמן, "הוא אמר לעורך דין שהמשטרה מאשימה אותו במקרים רבים ולא נכונים. על פי דבריו הוא ביצע רק שני מעשי שוד, ושאר המקרים לא קשורים אליו. הבסיס האלים שלו התגלה אל מול השופט".
בגזר הדין כתב השופט גורפינקל: "האירועים בהם מדובר בכתב אישום זה חמורים, אולם לצערנו הפכו לשגרה ברחובות. בשורת גזרי הדין הוקיע בית המשפט מעשים אלה של שוד קשישים ולקיחת כספם בלב העיר, והדגיש כי מדובר במתלוננים חסרי ישע שהפגיעה בהם אינה פיזית בלבד, אלא גם פגיעה בביטחונם להסתובב כרצונם ברחובות העיר ולצאת מביתם כאשר הם חפצים בכך".
במהלך המשפט סופר בין היתר כי כבר מגיל שבע נזרק שץ לרחוב בארץ מולדתו, התחבר לחבורת עבריינים, ובתוך כך נחשף לאלימות קשה והתמכר לסמים. על אף נסיונות המדינה לגמול אותו מצריכת הסמים, המשיך שץ במעשיו ואף החריף אותם.
אתה חושב שניתן היה לשקם את שץ לאחר תקופת המאסר הראשונה?
"לדעתי לא. עבריין שרוצה להשתקם מראה את זה. הוא יכול לבחור בדרך של שיקום על ידי כך שהוא ייקח את הכלים שקציני המבחן מעמידים לרשותו. במקרה הספציפי של שץ, לא רק שהוא בעט בניסיונות לשקם אותו, אלא שקע עוד יותר בתחום הפלילי. הרקע שלו מאוד אלים עוד מהארץ בה נולד. קשה לשנות אורח חיים של בן אדם לאחר שהתרגל אליו במשך השנים. זה היה מאבק חסר סיכוי לכולם. מקומו של שץ הוא בכלא".
באופן אישי, ציפית שתיגזר עליו תקופת מאסר כה ממושכת?
"אני רוצה להצדיע לבית המשפט. השופט הוכיח מעל לכל ספק כי ראשית נעשה צדק. מקומו של שץ הוא מאחורי סורג ובריח. שנית, אם לאחר 40 חודשי המאסר שהוא ריצה בכלא הוא חזר לבצע את אותה פעילות עבריינית, ואף החמיר אותה, לא ניתן היה לשלוח אותו לתקופה קצרה יותר".
מה הרגשתם בעת קריאת גזר הדין?
"תחושת סיפוק גדולה מאוד. ידענו שתושבי העיר הקשישים יכולים לחזור לפעילות הרגילה שלהם ללא כל חשש. היה לנו חשוב מאוד שהעבודה המאומצת שלנו לא תהיה לשווא. שניות ספורות לפני ששץ יצא מהאולם הסתכלתי לו בעיניים, והוא הביט בי. אני חושב שהוא הבין שאמרתי לו שהעונש מגיע לו, ואני אף הייתי גוזר עליו תקופה ארוכה יותר. אבל אין לנו טענות כלפי השופט".
מיד לאחר מתן גזר הדין, מיהר רס"מ זינגרמן להתקשר לגוריאנץ ולעדכן אותה במתרחש. "באופן אישי הרגשתי את כאבה של בלה, וכל הזמן הייתי איתה בקשר. היא הייתה הקורבן האחרון, והעזרה שלה בלכידתו של שץ הייתה משמעותית מאוד. לאורך כל החקירה עדכנתי אותה במתרחש. כשיצאנו מהאולם בבית המשפט שוחחתי איתה בטלפון, והרגשתי את ההקלה בקולה. הבנתי שהאיום הגדול והפחד ירד ממנה".
גוריאנץ חזרה לאחרונה למנהג הליכותיה ברחבי העיר: "אני מודה למשטרה מקרב לב על המעצר שלו ועל העובדה שהוא ייכלא לזמן ארוך. הפחד שהיה לי עוד נשאר מעט, כי הטראומה לא עוזבת אותי. היום אני מרגישה הרבה יותר בטוחה כשאני הולכת ברחוב. יש לי חשש שאולי יבוא מישהו וינסה לשדוד אותי, אבל אני סומכת על המשטרה שתעשה הכל כדי להגן עליי אם אצטרך זאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
