רעננה: גיסתנו רק בכיתה ד' אבל לא עוצרת באף רמזור
חשבתם שלא כדאי להסתבך עם דניאל, הבת הקשוחה של איצקו ולילך ב"רמזור"? עוד לא הכרתם את יובל וין שמגלמת את דמותה. יש לה ביטחון עצמי בכמויות ("אני ילדת פלא? יש מצב"), היא מחזיקה את המשפחה שלה קצר ("אני עושה בבית דרמה כדי לקבל יחס"), וגם בבית הספר המורים עושים כבוד. שירלי טמפל, הגרסה העצבנית
אבל יובל הקטנה כבר הולכת לישון בלי להתווכח כי צריך לקום מוקדם לבית הספר מחר. שם, אגב, היא הכוכבת התורנית. בבית הספר היסודי ברטוב עושים לה עכשיו הרבה כבוד, גם החברים מהכיתה וגם בחדר המורים, כך היא מספרת בגאווה. "והאמת, זה טוב לחיי החברה שלי", היא מצהירה.
יובל וין. ''אני לא כזו במציאות''.
צילום: אריק סולטן
באחד מפרקי העונה האחרונה משפחת איצקוביץ נוסעת לנופש בבית מלון באילת. דניאל הקטנה הולכת לאיבוד, ומגיעה לקבלה בליווי ליצנית מצוות הבידור של המלון.
פקידת הקבלה: "אוי מתוקה, אל תדאגי, אנחנו נמצא אותם. אל תהיי בלחץ".
דניאל: "אני נראית לך בלחץ?"
פקידת
הקבלה: "איך קוראים להורים שלך?"
דניאל: "היפה והחנון".
הפקידה: "סליחה?"
דניאל: "לא משנה, אייל ולילך איצקוביץ".
הפקידה בודקת ומכריזה: "הם בחדר 211. מצאנו אותם. רוצה לרוץ לשם? בא לך תחרות מי יגיע קודם?"
דניאל: "בא לך מכות?"
(מתוך הסדרה "רמזור", ערוץ 2)
כשאני מזכיר ליובל את הסצנה הזו היא מצחקקת. "האמת שלא פחדתי לגלם דמות כזו של ילדה מעצבנת", היא מודה. "אני יודעת שאני לא כזו במציאות, ואני מקווה שלא יעבור מזה בטעות לחיים האמיתיים. האמת שאני גם לא ההפך מזה. אני בחיים האמיתיים באמצע. אני לא נותנת לילדים לצחוק עליי. מי שצוחק עליי חוטף".
דברו עם הסוכן שלי
איצקו: "דניאל, בלי התחכמויות, למיטה עכשיו".
דניאל: "אבא, על מי אתה חושב שאתה צועק?!"
איצקו: "אני לא צועק, אני מבקש ממך יפה ללכת לישון".
דניאל: "אז קודם כל בוא נרגיע את הטורים".
עם אדיר מילר וליאור כלפון. "כולם התייחסו אלי יפה" אמיר מאירי
עוד כשהייתה יובל וין בת ארבע הבינה אמה אפרת וין שיש לה כוכבת קטנה בבית. "היא אף פעם לא הייתה ביישנית", היא מספרת. "מגיל צעיר מאוד ראיתי שהיא אוהבת את התחום הזה". ברזומה שלה, אגב, כבר יש כמה קלטות לילדים שהיא השתתפה בהן, וביניהן קלטת מצליחה של יובל המבולבל, פרסומות שונות, והיא אפילו השתתפה בערב לזכרו של עוזי חיטמן ושרה בו שיר.
"רמזור", אם הייתם בין היחידים שלא ראו, היא קומדיית מצבים ישראלית המשודרת משנת 2008 בערוץ 2. הסטנדאפיסט אדיר מילר הוא אחד מיוצרי הסדרה, וגם מככב בה בתפקיד הראשי לצד ניר לוי, ליאור כלפון, יעל שרוני, ליאת הרלב ואחרים. העונה הראשונה זכתה להצלחה ולביקורות טובות, והעונה השנייה עלתה לשידור באוגוסט 2009 והסתיימה השבוע.
יובל כאמור היא בתם בת השבע של איצקו ולילך. היא מגלמת ילדה קפריזית, ממושקפת ומפונקת שמותר לה הכול, שהולכת לישון מתי שהיא רוצה, אוכלת ממתקים לארוחת בוקר ושותה קפה. "הדבר הראשון שעשיתי בתחום הזה הוא פרסומת ללוטו", מגלה יובל. "זה היה בגיל שש. הסוכן הקודם שלי היה בן דוד של סבתא שלי. הוא היה סוכן ניצבים, ובעזרתו הגעתי לפרסומת הזו".
ההורים דחפו או שאת רצית?
"אני רציתי. כבר אז ידעתי שאני רוצה לעשות את זה. זה כיף".
מה כיף בזה?
"הכול. אני אוהבת לשחק. אני פשוט אוהבת לעשות את זה. כל מה שקשור לקומדיות וצחוקים אני אוהבת".
איך הגעת ל"רמזור"?
"אותו דבר, דרך הסוכן שלי. היו לי שני אודישנים ואז התקבלתי. נתנו לי טקסט, למדתי בעל פה ושיחקתי. זה היה קצת קשה, אבל עברתי את זה".
בצילומים, לדבריה, היא נהנתה מאוד, ואפילו זכתה ליחס מיוחד מהכוכב. "ידעתי שמצליח לי", היא אומרת. "היה לי ממש בסדר. ביום הראשון לצילומים קיבלו אותי יפה מאוד. הייתה מסיבה בהתחלה והיה ממש יפה. גם עכשיו בסוף העונה הייתה מסיבה. בסך הכול הם אחלה של אנשים. כולם שם התייחסו אליי יפה. במיוחד אדיר מילר".
הכרת את צוות השחקנים לפני כן, למשל את אדיר?
"לא הכרתי אותו, אבל הוא נחמד אליי מאוד".
התרגשת?
"אני בכלל לא מתרגשת. כל הזמן שואלים אותי את זה, ואני לא מתרגשת. זה בא לי בטבעיות".
היו רגעים שהשתעממת?
"האמת שכן, כי הסדרה לא לגילי, אז לא הבנתי הרבה דברים. יש קטעים שאני לא אמורה להבין, וזה טוב שאני לא אמורה, אני עוד קטנה. אבל ראיתי את כל הפרקים של הסדרה. אני אוהבת אותה מאוד אפילו שחלק קטן מהבדיחות אני בכלל לא מבינה".
מה למשל?
"יש קטע עם אל-ג'זירה שאני לא מבינה. שליאור, אבא שלי בסדרה, שואל אותי מה אני רואה בטלוויזיה ואני אומרת לו שאני רואה אל-ג'זירה, ואז הוא מתפלא שאני רואה את הערוץ הזה ואני אומרת לו שהם הכי מדייקים. את זה אני לא מבינה".
פרוטקציה בבית הספר
הבייביסיטר: "דניאל, מה את עושה?"
דניאל: "ששש, יש חדשות, אל תפריעי".
וין. "רוב החברים שלי הם בנים. אני מרגישה שהם כמו אחים שלי" צילום: אריק סולטן
כאמור, "רמזור" הפכה את יובל הצעירה לסלב לא קטנה, קודם כול במסדרונות בית הספר הרענני. "כל הכיתה שלי חורשת על הסדרה הזו", היא מסבירה. "זה לא לגיל של הילדים אז הם לא מבינים כלום, אבל מתפקעים מצחוק. במיוחד ילדי כיתה ו' רואים את זה, והם כבר כן מבינים מה קורה שם. באתי לבית הספר אחרי שהקרינו את זה בטלוויזיה והיו ילדים שרצו חתימה והיו ילדים שרצו להצטלם אתי ואמרו שראו אותי".
היו גם תגובות לא נעימות?
"לא. בינתיים לא. מקווה שזה גם לא יקרה".
איך המורים הגיבו?
"גם המורים אהבו. עכשיו יש לי קצת פרוטקציה בבית הספר. חוץ מזה גם אבא שלי למד בבית הספר הזה, דוד שלי למד בו, כל המשפחה למדה שם מהצד של אבא".
עד כמה שודרג המעמד שלך בכיתה?
"גם לפני כן הייתי מקובלת, אבל כן, זה שדרג אותי. אני בדרך כלל לא ממש מתחברת לבנות, אני יותר משחקת עם הבנים כדורגל וכדורסל, מנגנת ושרה, וההשתתפות בסדרה עזרה לי להתחבב על הבנות גם. אבל אני יותר חברה של הבנים. יש לי בכיתה שלוש חברות בנות גג, וכל שאר החברים שלי הם בנים.
"אני מרגישה שהבנים הם כמו אחים שלי. אני משחקת אתם כדורגל, ואני טובה בזה. הבנים מתלהבים שאני בסדרה. לפרק אחד אפילו הבאתי את כל הכיתה לצילומים, אבל לבמאי אין סבלנות לעבוד עם הרבה ילדים. קשה לעבוד אתם".
חבר יש?
"זה עוד לא הגיל של זה. בטח בשנה הבאה או אולי בסוף השנה הזו. כרגע עוד אין בכיתה מישהו שמוצא חן בעיניי".
עושה דרמה בבית
אף שיש לה עמדות נחרצות מאוד בנוגע לתחומי הבמה, היא לא ממש יודעת לאן תפנה בעתיד. "אני לא יודעת עוד ממש מה אני אעשה כשאהיה גדולה", היא אומרת, "אני עושה הרבה דברים. אני גם משחקת כדורסל וכדורגל ואוהבת את זה מאוד. אני גם שרה ורוקדת וגם משחקת, ואפילו מנגנת בגיטרה. נראה לי שאני אהיה שחקנית או שאני אעשה הכול ביחד, אבל יש לי עוד זמן לחשוב".
"רמזור" בהרכב מלא. "זה לא סדרה לגילי אז לא הבנתי הרבה דברים" צילום: יח''צ
קיבלת בעקבות הסדרה הצעות נוספות?
"כן. אני עושה עכשיו כמה אודישנים לסרטים. עשיתי עכשיו אודישן לסרט של אבי נשר ועוד אודישן לסרט של דוסים. ביום רביעי האחרון גם הייתי בערוץ הילדים בתחרות, והתחריתי עם אושרי כהן וקרעתי אותו, מסכן. קיבל רק נקודה".
זה לא יפריע ללימודים?
"בינתיים לא. אני תלמידה טובה. בהפקה של 'רמזור' אמרו לי שאני חייבת שיהיו לי ציונים טובים כי הם לא יכולים לקחת אותי לצילומים אם אין לי ציונים טובים, אז אני משתדלת מאוד בבית הספר. לפני שהם לקחו אותי לצילומים הם בדקו את כל הציונים שלי".
גם האחים הקטנים שלך מתעניינים בתחום?
"ממש לא. אח שלי בן שש וחצי והוא ביישן מאוד, ואחותי הקטנה, שהיא בת שנתיים, חוליגנית. גם אני לא נולדתי עם כישרון. אני חושבת שפיתחתי את זה לבד. פשוט התחלתי לעשות דרמה בבית".
מה למשל?
"למשל כשאני מקבלת מכה קטנה אז אני עושה מזה דרמה גדולה כדי לקבל יחס. גם כשאני מנגנת אני רוצה יחס, ואני גם די קומית לדעתי. אני מצחיקה, אבל בספונטניות. אם נגיד תבקש ממני עכשיו לספר בדיחה אז זה לא יצא מצחיק. הקומיות שלי ספונטנית והיא באה לבד. אני בכלל לא ידעתי שאני יכולה להצחיק".
כמו איזו שחקנית היית רוצה להיות?
"כמו יעל שרוני, אני חושבת. התחברתי אתה מאוד. אבל אנחנו לא חברות של ממש. היא לא מתקשרת אליי. אין לי למשל המספר שלה בנייד, אבל אולי אני אבקש ממנה באמת. האמת שלי אין אפילו סלב אחד בזיכרון של הנייד".
ואת בעצמך סלב?
"לא יודעת".
זה חשוב להיות סלב?
"אממ... לא. אני בתחום הזה כבר ארבע שנים ומזהים אותי ברחוב. פונים אליי".
מה אומרים לך?
"בסדרה אני עם משקפיים, אז לפעמים לא מזהים כי אני לא הולכת עם משקפיים במציאות. למזלי אין לי משקפיים. אז מזהים אותי מהקלטות שעשיתי לקטנים".
מה עוד היית רוצה לעשות בטלוויזיה או בקולנוע?
"הייתי רוצה להצליח, לעשות את כל הדברים שאני טובה בהם. יש לי רשימה של דברים שאני רוצה לעשות. בשביל להצליח צריך לא לוותר ולנסות. לא לפחד. וזה קשה. ללמוד טקסטים למשל זה לא פשוט, אבל אני מצליחה. אני מופיעה ב-9 פרקים מתוך 13, וזה הרבה".
אם הפלא ילך לאיבוד? העולם יפסיד, לא אני
הבייביסיטר ללילך: "היא לא רוצה לראות 'נרניה'".
דניאל: "תראי את 'נרניה', חושבת אני ילדה קטנה".
וין. חפשו אותה בשער 7 צילום: אריק סולטן
דניאל , הדמות שיובל מגלמת, היא בדיוק הילדה שלא הייתם רוצים שתהיה לכם. גם לא הילדה שהייתם מאחלים לשכנים שלכם, גם אם אתם שונאים את השכנים. היא חסרת סבלנות, היא מתחצפת בכל רגע שרק מתאפשר, היא אולי נראית תמימה, קצת חנונית, אבל מדובר במכשייפה קטנה חסרת עכבות.
"אני לא דניאל, אבל יש לי קצת מהאופי שלה. אני קצת יותר חברותית ממנה. זה כיף לגלם דמות כזו", מסבירה יובל. "הכי כיף היה לצלם את הסצנות בבית המלון באילת. שם ממש נהניתי. צילמו את הסצנות במלון הרודס באילת. נסעתי עם אימא, והיינו שם כמה ימים. היה כיף. היה חדר אוכל מפוצץ באוכל. הייתה גם פינת אוכל לילדים. יש שם יותר מקום לאוכל מאשר לאנשים. וגם בחדר היה כיף. למועדון הילדים לא הלכתי. לא עניין אותי. הכי כיף היה לעלות במעלית השקופה. צחקנו שם הרבה".
חוויה נוספת שזכורה לה, איך לא, קשורה בהתעללות בבייביסיטר מיכל. "זרקתי מסטיקים על הבייביסטר שלי, כמובן לפי הוראת הבמאי, וזה כאב לה. אמרו לי לזרוק עליה מסטיקים קשים, אבל זה פגע בה וכאב לה וכמעט שבר לה את המשקפיים, אז החליפו את זה למרשמלו, שהיה רך יותר".
מאיפה המוטיבציה? מה מניע אותך?
"האמת, כל הקטע הזה של להפוך מילדה רגילה למפורסמת זה כיף. פתאום מזהים אותי ברחוב ויודעים מי אני. מתייחסים אליי אחרת, והבנות יותר מתייחסות אליי. זה עוזר לי מאוד. גם המורה שלי לדרמה עוזרת לי להיות שחקנית טובה יותר".
מה כיף בלהיות מפורסם?
"זה שכל העם רואה אותי. זה ממש עושה לי את זה. ואני גם מרוויחה מזה כסף, אבל אני חוסכת בעיקר. קניתי קצת דברים ואת הרוב חסכתי. קניתי לי בגדים, מחשבים ואת השאר אני שמה בחשבון".
מה את אוהבת לעשות ביום יום?
"אני אוהבת לראות טלוויזיה, לשחק במחשב, לנוח, להופיע. לעשות שיעורים אני לא אוהבת במיוחד. לא הייתי ממליצה למשל לעשות שיעורים. ממליצה להגיע לבית הספר בלי".
באיזה מקצוע את הכי טובה בבית הספר?
"בתנ"ך. כי זה יותר מעניין. יש הרבה סיפורים מעניינים. עכשיו אנחנו מתחילים ללמוד על יהושע, והאמת שאני הכי טובה בדרמה".
ומה את אוהבת לראות בטלוויזיה?
"'רמזור'. בעיקר את 'רמזור'. וגם 'כוכב נולד'. וגם 'הישרדות'. פעם גם ראיתי קצת את 'האח הגדול'. אני רואה את כל התכניות על הנולדים, 'נולד לשיר', 'נולד לרקוד'. אוהבת את זה. אני גם אוהבת לראות משחקי כדורגל בטלוויזיה. תרשום שאני אוהבת במיוחד את הפועל תל אביב. זו הקבוצה שלי. מגיל ארבע וחצי אני אוהבת אותם.
"אני גם הולכת למשחקים, ויש לי מנוי לשער 7. אני הולכת עם סבתא שלי למשחקים, ואפילו צועקת ומעודדת את הקבוצה. כבר קרה לי שצעקתי המון במשחק, ואז כשהייתי צריכה להופיע כבר לא היה לי קול. אז אני נזהרת".
תכניות לילדים את אוהבת?
"כן, אוהבת יותר את התכניות למבוגרים, אבל אין לי בעיה עם תכניות לילדים. אבל בכיתה תמיד מדברים על תכניות לילדים, ואם אני רוצה להיות בעניינים ולדעת על מה מדברים אני צריכה לראות גם תכניות לילדים".
את חושבת שאת ילדת פלא?
"אני לא יודעת. אני יודעת שילדים בגיל שלי לא עושים את מה שאני עושה, אז אולי. יש מצב".
הרבה פעמים ילדי פלא מאבדים את הפלא כשהם גדלים. את מפחדת מזה?
"זה לא יקרה לי כי זה משהו שהוא חלק ממני בחיי היום יום שלי. אני לא מאמינה שזה יעבור לי כי זה משהו מהחיים שלי. ואם זה כן יעבור לי, אז חבל. העולם יפסיד, לא אני".
איפה את רואה את עצמך בעוד עשרים שנה נניח?
"מקווה שבמרכז הבמה. כשחקנית וזמרת, רקדנית, ראפרית וגיטריסטית. אני מנגנת גיטרה מגיל חמש וחצי, ואני מנגנת טוב. בגיל חמש וחצי ראיתי איש אחד מנגן בטלוויזיה והתלהבתי, ומיד ביקשתי מההורים גיטרה, ובאמת שלחו אותי ללמוד".
הראל סקעת אשם
אפרת, אמה של יובל, מצטרפת לשיחה: "היא ביקשה ולא יכולנו לסרב. בהתחלה לא הסכימו ללמד ילדה בת חמש וחצי גיטרה, אז היינו צריכים להתעקש על זה. בסופו של דבר מצאתי לה מורה לגיטרה".
יובל ממש רוצה להיות שחקנית. אין לך בעיה עם זה?
"קודם כל שתלמד, ואם בסוף היא תרצה להיות שחקנית, היא תהיה. אי אפשר לעצור את זה. אנחנו ממש לא דחפנו אותה לזה. היא רצתה את זה. מאז ומתמיד היא נמשכה לתחום. כבר בגיל ארבע היא העריצה את הראל סקעת ופגשה אותו אפילו בהופעה פה ברעננה, והוא העלה אותה לבמה ולא רצה שהיא תלך. משם הכול התחיל. שם היא התאהבה בבמה.
"אני מודעת לזה שזה מקצוע קשה, אבל כשהיא תהיה גדולה היא תדאג לעצמה ותחליט לבד מה היא רוצה לעשות. עכשיו אני מגבילה אותה, ומה שנראה לי מתאים היא עושה, ומה שלא אז כמובן לא. היא רוצה הכול, אבל בסופו של דבר אני מחליטה בשבילה כרגע ואני גם הולכת איתה לצילומים. היא אף פעם לא הולכת לבד".
יובל: "אבל אני לא אוהבת שאמא בתוך הסט. אני לא יכולה כשהיא ליד".
אפרת: "היא תמיד הייתה כזו. אחיה למשל הוא בדיוק ההפך. הוא ביישן מאוד, אבל יובל לא מתביישת בכלל".
יובל: "אין לי אפילו פחד במה. אף פעם לא היה לי. אולי קצת בהתחלה. ואימא מאוד עוזרת לי ללמוד טקסטים".
אפרת: "היא קוראת טקסט פעם אחת, והיא כבר יודעת אותו בעל פה. פשוט אין לה בעיה עם זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
