ראשי » מקומי » השרון » כפר סבא/רעננה/הוד השרון

לצד הזוהר: סיפור ההצלחה של הרקדנית דורית מילמן

היא עזבה לימודי אדריכלות כדי להפוך לרקדנית. היא חיה באוסטרליה ובאיטליה ("חלבתי פרות וחטבתי עצים למחיה") וגם זכתה באליפות העולם. דורית מילמן מרעננה, אחת הרקדניות המוערכות ב"רוקדים עם כוכבים", הספיקה לעבוד כדי.ג'יי, לגלות אח אובד ולחוות ניסיון של דודו טופז להתחיל איתה (זה לא נגמר טוב)

העונה החמישית של "רוקדים עם כוכבים" יצאה בשבוע שעבר לדרך, כשהעונה מדובר בתוכנית עמוסת כוכבים במיוחד. כמו בארבע העונות הקודמות, גם בעונה הנוכחית, הרקדנית דורית מילמן תמשיך להיות מעמודי התווך של התכנית, יסלחו לנו הילה נחשון ואבי קושניר.

השנה קיבלה מילמן בן זוג פחות מפורסם ממייקל לואיס ומשה פרץ, שצפויים למשוך אליהם את רוב תשומת הלב, אך זהר שטראוס נחשב לאחד המתחרים היותר איכותיים ומעניינים שמציעה השנה התוכנית עטורת הכוכבים. למילמן יש סיפור חיים סבוך, צבעוני, מפתיע וחובק ארץ ועולם. גם היא, כמו שטראוס, נחשבת לרקדנית ואישיות מאוד מוערכת ואיכותית בקרב אנשי "רוקדים עם כוכבים", כפי שמעידים עליה חברי ההפקה.

מילמן בת ה-35 נולדה בחיפה, כשכבר מגיל צעיר אמא שלה ידעה מה היא רוצה שייצא מהילדה שלה. "אפשר לומר שההתחלה שלי הייתה מיד לאחר שנולדתי", מספרת מילמן על נקודת ההתחלה שלה ומסבירה: "כשאימא שלי החליטה שהיא הופכת אותי לנערת גומי, לתינוקת גמישה. היא קנתה ספר על התעמלות לפעוטות ופשוט התחילה למתוח אותי. לאחר שהיא החליפה לי חיתול, היא מתחה לי את הרגליים, פעם לכאן ופעם לכאן. בגיל שנה כבר עשיתי שפגט בעצמי. ההתעמלות הזו והמתיחות פיתחו אצלי את השרירים, כך שכבר בגיל ארבעה חודשים התיישבתי ולאחר שלושה חודשים נוספים כבר התחלתי ללכת. הכול קרה אצלי מהר".

מילמן, היום תושבת רעננה, נחשבת לאחת ממורות הריקוד המובילות בארץ והפעילות שלה מתפרשת על פני כל איזור השרון ומגיעה עד לנתניה, שם היא מלמדת בכל מוצאי שבת.

"אני מלמדת בכל איזור השרון אנשים מכל סוגי האוכלוסייה, אם זה ילדים, מבוגרים, צעירים נשים דתיות", מעידה על עצמה מילמן , "אני גם מכינה רקדנים לתחרויות, לחתונות ולכל נישה".

התחלת בכלל בענף ההתעמלות האמנותית.
"נכון. תמיד הייתי ילדה היפראקטיבית. כשהגעתי לגיל ארבע, אמא שלי אמרה לי: 'הגיע הזמן שתפסיקי לקפוץ בבית. את רוצה לקפוץ? יש חוג, תעשי את זה שם'. נרשמתי לחוג התעמלות קרקע, אבל המורה טענה שאני עדינה מדי ויעצה לי לעבור להתעמלות אמנותית. מדובר בענף מאוד תובעני, המשכתי בו עד גיל 11 והגעתי להישגים יפים מאוד".

למרות שנטשה את ענף ההתעמלות האמנותית לפני שנים רבות, מילמן עדיין מקפידה להתאמן עם הנבחרת המקומית של רעננה, לפחות פעמיים בשבוע. "זה

נמצא בדם וקשה לי מאוד לוותר על זה", היא ממהרת להסביר.

את שנות התיכון שלה העבירה בבית ספר לאמנות בחיפה, שם למדה גרפיקה ממוחשבת ונחשפה לכל סוגי האמנות. "תמיד ציירתי", היא אומרת, "כבר בגיל שנה וחצי התחלתי לצייר. אמא שלי שמרה לי את כל הציורים ואלו היו באמת ציורים ולא סתם קשקושים. שני ההורים שלי מציירים, כנראה קיבלתי מהם את הכישרון הזה. בתיכון גיליתי את סוגי האמנות השונים ומאוד אהבתי את זה. אפשר לומר שתמיד המשכתי לעסוק באמנות".

כדבר משני
"לא, האמת היא שלא. כשהשתחררתי מהצבא החלטתי ללמוד אדריכלות בטכניון, אבל זה לא כל כך פשוט להתקבל לטכניון. הייתי צריכה לשפר את הבגרויות ולעשות חמש יחידות לימוד במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית. לפני שנרשמתי למכינה, החלטתי לגשת לפסיכומטרי וקיבלתי ציון מאוד נמוך. לאחר המכינה ניגשתי שוב לפסיכומטרי והפעם עברתי עם ציון מאוד גבוה וחשבתי שבזה הסתיים העניין, אבל טעיתי. קיבלתי זימון מהמרכז הארצי לבחינות והערכה בשל חשד להעתקה. היה נראה להם מוזר שעברתי את הפסיכומטרי עם ציון גבוה, לאחר שבפעם הראשונה שבה ניגשתי להיבחן קיבלתי ציון נמוך. הם קראו לי לעשות שוב את המבחן עם השגחה. לאחר המבחן הסברתי להם שעשיתי מכינה בטכניון, לכן שיפרתי את הציון. בסוף עוד שיפרתי יותר את הציון, אבל הם לא רצו לומר לי בכמה".

אלא שמילמן, כמו בהרבה צמתים בהמשך חייה, קיבלה החלטה מפתיעה בשנה השנייה ללימודי האדריכלות, החלטה שתשנה את חייה ותעמוד בניגוד למאמצים שעשתה שנים קודם להיכנס למסלול לימודים יוקרתי ותובעני. מילמן פשוט החליטה לנטוש את הלימודים בטכניון לטובת קריירת הריקוד, שבאותו רגע החליטה לבנות לעצמה כמעט מאפס.
 

"מאוד אהבתי ונהניתי בלימודים וגם היה לי ממוצע גבוה, אבל הבנתי שהריקוד חשוב לי יותר. זה היה ממש כמו חיידק שנכנס לי לתוך הדם והבנתי שזה עכשיו או לעולם לא", מנסה מילמן להסביר את החלטתה הלא שגרתית. "ידעתי שאם לא אפתח עכשיו את הקריירה בריקוד, אחר כך זה כבר יהיה מאוחר מדי והריקוד יהיה רק תחביב. לאחר השנה הראשונה כבר חשבתי על נסיעה לחו"ל והתחלתי לחפש בן זוג שאיתו אתחיל את הקריירה. הרגשתי שחסר לי הרבה ידע, ובארץ אין מורים שיכולים לתת לי את מה שאני מחפשת. רציתי ללמוד במקום הכי טוב שרק אפשר".

לא היה חבל לך על כל המאמץ, הזמן והכסף שהשקעת בלימודים?
"קודם כל רציתי להוכיח לעצמי שאני חכמה ושאני יכולה לעשות את זה. לאחר שכבר הגעתי ליעד, לא היה לי טעם להמשיך ורציתי לכבוש את היעד הבא. חשבתי רק על הריקוד. כשכל הסטודנטים היו יוצאים להפסקת סיגריה, אני הייתי מנצלת את עשר הדקות האלה כדי לרקוד. זו הייתה ההפסקה שלי וידעתי שזה מה שאני רוצה, לרקוד".

ההיפראקטיביות, חיפוש הריגושים והדברים החדשים להתנסות בהם לא עזבו את מילמן גם בשנים האחרונות. לאחרונה היא אף מופיעה כדי.ג'יי במסיבות. "הגעתי לזה גם דרך הריקוד. כשלימדתי ב'די. אן. איי' הייתי עושה את השיעורים הקבוצתיים וכשהייתי מסיימת את השיעור, היינו יוצאים לרחבה והייתי עושה להם מסיבה, שבה אני למעשה הייתי הדי.ג'יי. החלפתי דיסקים וכך התחלתי. בהתחלה לא ידעתי להתעסק עם הפלטה, אבל לאט לאט נכנסתי לעניינים. בעונה הקודמת של 'רוקדים עם כוכבים', ליאור מילר, שהוא די.ג'יי, התחיל ללמד אותי ולהראות לי. אני נדלקתי על זה והוא שלח אותי ללמוד באיזו מכללה, ומאז אני נמצאת בזה ומאוד נהנית מזה. אנשים שמזמינים אותי לתקלט, מזמינים אותי גם כדי לרקוד ולהרקיד ואני כל כך נהנית מזה".

אם חשבתם שבכך מתמצים תחומי העיסוק של מילמן, טעיתם. הבחורה לא ויתרה על כישרון הציור שלה, והיא מסתבר משרבטת לא רק להנאתה. "לפני מספר שבועות משפחת ריבלין חגגה 200 שנה בארץ. מכיוון שמשפחתי היא נצר למשפחת ריבלין הירושלמית, הגענו גם אנחנו לכנס הגדול בבנייני האומה בירושלים, שנמשך שבוע והגיעו אליו בין היתר גם הנשיא שמעון פרס וכמובן שגם רובי ריבלין. הוחלט שכל אמני המשפחה יציגו את היצירות שלהם בתערוכה בסינמטק, וכך גם ממני ביקשו להציג גם את הציורים שלי".

כבר יצא לך למכור ציור?
"עדיין לא, אבל כשאני חושבת על זה עולה לי החום. זו התערוכה הראשונה שלי והיה לי מאוד קשה לשים שם את הציורים שלי. קשה לי להיפרד מהציורים שלי ולכן אני פוחדת גם מהאפשרות שאצטרך למכור ציור. בשבילי זה כמו להיפרד מילד שלי. אני כבר מתה להגיע לשם ולקחת את הציורים שלי בחזרה".

נראה שיש לך הרבי תחומי עניין בחיים.
"יכול להיות שאני אדם בעל כישרונות רבים וכל כישרון דורש מענה. אני תמיד חייבת לעשות את הדברים שאני טובה בהם ולתת מענה לאותו כישרון".

לאחר שפרשה מלימודי האדריכלות בטכניון, ארזה מילמן תיק והמריאה לאדלייד שבדרום אוסטרליה. בחיפושיה אחר בן זוג לריקוד באחד מאתרי האינטרנט, היא הכירה בחור שמתגורר שם ומחפש בת זוג לריקוד. השניים החליטו לשתף פעולה. מילמן התגוררה אצל הבחור ואשתו, ולאחר מכן מצאה חבר ועברה לגור איתו. כעבור כמה חודשים באוסטרליה, החליטה מילמן כי רמת הריקוד במקום לא מספיק גבוהה עבורה.

"החלטתי שאני רוצה ללמוד אצל מישהי שהיא אלופת עולם. אחת כזו שתראה אותי ותגיד לי בדיוק מה אני צריכה לעשות. עדיין לא מצאתי את הגורו שלי, את המורה שיראה לי מה לעשות כדי להגיע למקום שאני רוצה. עזבתי את אוסטרליה לאחר שבעה חודשים, חזרתי לארץ והחלטתי שלא משנה מה יהיה, היעד הבא הוא אירופה, שהיא המרכז של הריקודים הסלוניים ושם אני אחפש את הקריירה שלי".
 

היעד הבא של מילמן בחיפוש אחר קריירת הריקוד שלה היה בלונדון, שנחשבת למרכז הגדול ביותר של הריקודים הסלוניים. היא התקבלה לעבודה כבודקת ביטחונית בנתב"ג, אך רגע לפני שהתחיל קורס ההכשרה שלה, היא קיבלה פנייה מרקדן איטלקי שחיפש בת זוג והציע לה לבוא אליו לאיטליה. מילמן לא חשבה פעמיים, ניצלה את ההזדמנות ונחתה באזור אלסנדריה שבארץ המגף, בכפר קטן בשם קאסטל נובו (טירה חדשה).

"גרתי בכפר קטן בחווה אוטרקית שמספקת את הצרכים של עצמה", נזכרת מילמן, "היינו עושים את הכול לבד. אם זה לחלוב את הפרות, לחטוב עצים, לזרוע, לקצור ולאסוף ביצים מהלול. למרות שמדובר באורח חיים קשה אני נהניתי מאוד. כנראה שאני אוהבת חיים קשים. בבוקר היינו עובדים בחווה ובשעה ארבע אחר הצהריים היינו מגיעים לסטודיו, רוקדים ומלמדים תלמידים. היו גם מספר פעמים בשבוע בהן היינו מרקידים במסיבות סלסה".

איך הסתדרת עם השפה?
"בהתחלה לא הבנתי כלום. כל מילה שנייה שהייתי שומעת מהאיטלקים הייתה 'סנטה מדונה', כך שהייתי בטוחה שכולם שם אוהבים את הזמרת מדונה, אבל הסתבר לי שכך אומרים שם אלוהים ישמור. למזלי, היה לי קליק טוב עם בן הזוג שלי דניאל, מה גם שהתאהבנו ממבט ראשון. היינו גם חברים מעבר לקטע של הריקוד. היינו ביחד שנתיים וחצי. עם הזמן למדתי את השפה וההתאקלמות באיטליה הייתה מהירה ועברה בצורה חלקה. הייתי חייבת לעבוד ולכן הייתי צריכה ללמוד איטלקית".

לאחר שנתיים וחצי באיטליה, קיבלה מילמן צו משלטונות איטליה המורה לה לעזוב את המדינה, מאחר שאישור השהייה שלה במדינה היה זמני. "היה שם בלבול או טעות ולא הגשתי את המסמכים שהייתי צריכה להגיש, וקיבלתי מסמך ובו הוראה לעזוב את איטליה בתוך שבועיים. פתאום מצאתי את עצמי בארץ וחשבתי לעצמי: 'זהו, הלכה הקריירה, הלכה איטליה, הלך הכול'. לא ידעתי מה לעשות והכול בגלל טעות בירוקרטית. החבר שלי באיטליה ואני כאן, מה עושים עכשיו? אמרתי: 'טוב, אנחנו ניאלץ להיפרד', כי הוא לא התכוון לבוא לישראל.

"אכן נפרדנו ובינתיים דניאל מצא בת זוג אחרת. לאחר מספר חודשים הוא צלצל אליי ואמר שהוא מצא לי בן זוג בסיציליה. באיטליה הם ממש מתוחכמים, אם אסור לך להיכנס למילאנו, אתה בכל זאת יכול להיכנס לרומא. אני יצאתי ממילאנו ולרומא יכולתי להיכנס, אז זה מה שעשיתי ומשם נסעתי לפלרמו. כמו בישראל, גם בפלרמו אם אתה אומר מילה, למחרת כולם כבר יודעים את הכול. גרתי שם חצי שנה והיה לי קצת קשה לחיות שם. עד שלמדתי לדבר איטלקית, פתאום בסיציליה הם מדברים ממש בשפה שונה ולא הצלחתי להבין את האיטלקית שלהם. הדיאלקט שלהם שונה, המילים אחרות וזו ממש נשמעת כמו שפה שונה מהאיטלקית שאני מכירה. לא נהניתי בסיציליה וחיפשתי כבר את ההזדמנות לחזור לארץ".

את ההרפתקה האיטלקית שלה סיימה מילמן ב-2004, לאחר שפיתחה קריירת ריקוד מוצלחת והשתתפה בתחרויות ברחבי אירופה, בהן גם זכתה בהישגים נאים ולא מבוטלים, כפי שמעיד חדר הריקוד בביתה שמעוטר בעשרות מדליות וגביעים. "באירופה יש לך את האפשרות לעבור ממדינה אחת לשנייה ברכב, כך שבכל שבת היינו נוסעים לתחרות אחרת".
 

הייתה איזו תחרות שריגשה אותך במיוחד?
"כמובן שהתחרות שבה זכיתי במקום הראשון ב-2002, זו הייתה התחרות הראשונה של דניאל ושלי ביחד ומאוד התרגשתי. זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שנגעתי בפסגה וכל ההשקעה שלי התנקזה לאותו רגע מאושר. לעמוד שם על הפודיום עם הגביע, זו הייתה הרגשה שקשה לתאר. כל הדרך שעשיתי והעבודה הקשה, הכול בשביל השנייה הזו, בשביל הרגעים האלה".

אגב, תחרות אחרת שמילמן זוכרת בפן השלילי, התקיימה בצרפת כששם כיכבו שלטים עם המילים "אל קעידה". "אני מבינה ערבית וכשראיתי את השלטים האלו, קפאתי על מקומי", משחזרת מילמן.

מהו ההישג הכי גדול שלך?
"מקום שלישי בעולם ב-2005, בתחרות שנערכה בלאס וגאס. באותה שנה עברתי למקצוענות וזה היה הישג אדיר. גם המקום השני בארץ במאי האחרון הוא הישג גדול. בארץ לא הכירו אותי, כי לא התחריתי כאן".

איך הגעת ל"רוקדים עם כוכבים"?
"כשנה לאחר שחזרתי לארץ, שמעתי על מישהי שפתחה סטודיו לריקוד שנקרא 'די-אן-איי' ועזרתי לה. הצלחנו מאוד והיו לנו המון תלמידים. באחד הימים הגיעו אלינו נציגים של רשת, סיפרו לנו על התוכנית וביקשו את עזרתנו. קישרתי אותם לתופרת, לסנדלר, נתתי להם מספרי טלפון של רקדנים והסברתי להם כל מה שצריך. הם הציעו לי לעשות גם את האודישן, אבל בהתחלה לא רציתי. לא היה בא לי להיכנס לזה. לאחר שהתחריתי באנשים שהתחילו לרקוד בגיל חמש וניצחתי אותם, לא חשבתי שהשואו והמשחק ירגשו אותי ולא היה לי חשק להיכנס לזה. לאחר מכן, רן קוצר מרשת, שאני מודה לו עד היום, רדף אחריי ושכנע אותי להגיד כן והשאר היסטוריה".

כשארבע עונות כבר מאחורייך, מי היה הפרטנר שהיה לך הכי קל לעבוד איתו?
"אני כל הזמן הכי אומרת את זה על האחרון, אבל כרגע נראה לי שעם זהר שטראוס הכי קל לי".

איך זה לקבל את המתחרה הכי אינטלקטואל כבן זוגך?
"אני לא חושבת שהייתי יכולה להסתדר עם מישהו שהוא לא אינטלקטואל, לא הייתי יכולה להתחבר לאחד כזה. אנחנו גם מאוד דומים, הוא למד עריכת דין, אבל החליט לפתח את קריירת המשחק וגם אני עזבתי לימודים בשביל הריקוד".

היה כוכב בעונות הקודמות שמאוד רצית לרקוד איתו ולא יצא לך?
"לא. תמיד זה שקיבלתי היה הבחירה הכי טובה עבורי".

יש קושי ללמד סלב לרקוד?
"בוודאי. התהליך הוא מאוד קצר ובתוך מספר חודשים אני אמורה להביא אותו לרמה של מקצוען, וזה לא פשוט. עם אדם מהשורה זה הרבה יותר קל, כי יש זמן, יש דרך, אין דד-ליין והוא לא צריך לפחד לעשות פדיחות בשידור חי".
 

על סלב אפשר לצעוק או לנזוף?
"בטח. אנחנו אמנם לא רבים, אבל אני מעצבנת אותו לפעמים וגם הוא מעצבן אותי, אבל הכול נעשה בחביבות ובכיף".

לפני שזוהר פגש אותך, הוא אמר שהוא מחפש מישהי שתהיה רוצחת סדרתית. נראה שהגשמת לו את החלום.
מילמן צוחקת: "יכול להיות. אני מאוד טובה איתו ומקשיבה לו ולא רוצה שהוא יתייאש, והולכת איתו עקב בצד אגודל. אני רוצה ששנינו נהנה ויהיה לנו כיף ביחד, הרי לא באנו כדי להיות אלופי עולם. יש לנו מספר מועט של חודשים וננסה להוציא מהם את המיטב. אנחנו עובדים מאוד קשה וכמובן שגם רוצים לזכות במקום הראשון".

עם מי מבני הזוג שלך בעונות הקודמות הכי נהנית?
"עם כולם מאוד נהניתי ומכל אחד לקחתי משהו. עם נדב אבקסיס נשארתי בקשר עד היום, הוא כל הזמן עובד עליי בטלפון. הוא עושה חיקויים של נשים ומצלצל אליי ושואל על לימוד ריקוד".

נראה שבעונה הנוכחית התוצאות ידועות מראש, הרי משה ומייקל לואיס יקבלו המון מסרונים מילדות ונערות. זה לא מייאש?
"זה נכון ואין לי ספק שהם יקבלו המון מסרונים, אבל אני מעדיפה ליהנות עם בן אדם איכותי. אם זה יהיה למספר תוכניות מועט אז אין מה לעשות, העיקר שנהניתי. מה גם שלפי איך שאני רואה את ההתקדמות של המתחרים האחרים, נכון לעכשיו זהר הוא הכי טוב. הוא הפתיע אותי לטובה, יש לו תכונה שהוא מתאבד על הבמה ונותן את הכול. לא משנה מה יהיה, זהר ואני יודעים שעשינו את המקסימום מבחינתנו".

יצא לך ללמד סלבס אצלך בסטודיו?
"ברור, לימדתי הרבה כאלה. היה אצלי דודו טופז, שניסה לנשק אותי כבר בשיעור הראשון, אבל זה היה השיעור הראשון והאחרון שלו. אורי גוטליב למד אצלי, ענת וקסמן, יובל סמו ועוד הרבה".
 

היו כאלה שלא רצו שיידעו שהם לומדים לרקוד?
"בטח, היו הרבה כאלה. הם היו מגיעים אליי ומבקשים לסגור את התריסים כדי שאף אחד לא יציץ ויראה אותם".

יש כאלה שבאים כדי למצוא בת זוג?
"יש לא מעט כאלה. אני יכולה להגיד שאת השלוש נקודות שלי בשמיים כבר קיבלתי. יש הרבה זוגות שהכירו אצלי והגיעו אל החופה".

את מלמדת גם זוגות לקראת החתונה שלהם. זכור לך מקרה שנישואים כמעט בוטלו בגלל אי יכולת של אחד מבני הזוג לעמוד בציפיות של השני?
"לא, אבל היה אצלי זוג שהאישה הייתה גבוהה מהגבר והיא קצת הובילה אותו, היא פשוט לא נתנה לו להוביל. באיזשהו שלב הוא חטף את הקריזה, נהיה אדום, התחיל לצעוק עליה ואמר לה: 'פעם אחת בשבוע, אבל פעם אחת, תני לי להוביל'. אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי באותו רגע. היה לי גם מקרה שזוג נשוי מבוגר הגיע אליי ללמוד ריקוד. הגבר היה חסר קואורדינציה, אבל האישה ידעה לזוז. הם התחילו ביחד, אבל בגלל שלו היה יותר קשה, הוא לקח יותר שיעורים, התחיל להשתפר ולהשתפר ונהיה תותח. הוא גם נהיה חתיך, הוריד במשקל והתחיל להתלבש יותר צעיר. זה היה ממש מסוכן, כי היא נשארה מאחור והוא השיל מעליו לפחות עשר שנים. זה היה די מביך עבור אותה אישה".

כאמור, לא רק חייה המקצועיים של מילמן מלאים בתהפוכות, הפתעות והרבה גיוון וצבעוניות, כך גם חייה האישיים. כשהייתה בת שנתיים התגרשו הוריה. אביה עזב לארץ הולדתו, ברזיל, והיא נשארה עם אמה. כעבור מספר שנים, האם התחתנה שוב ועברה לגור מאוחר יותר בראש פינה. עם הזמן נולדו לאמה עוד שלושה ילדים, שני בנים ובת, שהפכו לאחיה למחצה של דורית. "האחים שלי הם החברים הכי טובים שלי בעולם", מספרת מילמן בגאווה, "גם אבא שלי הוא מדהים, ומבחינתי הוא האבא שלי לכל דבר".

יש לך קשר עם אביך הביולוגי?
"לא קשר רציף במהלך השנים. אנחנו מדברים בעיקר בימי ההולדת, אבל לא משהו מעבר לזה".

לאביה הביולוגי של מילמן, שהתחתן גם הוא בפעם השנייה, נולד בן, אח למחצה שהיא מאוד רצתה להכיר. "רציתי לדעת מיהו, בכל זאת מדובר באח שלי. רציתי ליצור איתו קשר, אבל אז הוא עדיין לא הגיע לגיל 18 וקצת חששתי מהנושא", היא מודה, "כשחזרתי מאוסטרליה, לאחר שבעה חודשים שם, פרקתי את התיקים שלי והוצאתי את הטלפון הנייד, שהיה כבוי במשך כל תקופת שהותי שם. הפעלתי אותו והנחתי על השולחן. לא עברו חמש דקות והטלפון צלצל, מעברו השני של הקו היה בחור צעיר, שהציג את עצמו ואמר: 'שלום דורית, אני רן מברזיל ואני אח שלך'.

"הייתי בהלם מוחלט וכל כך התרגשתי. דיברנו המון והתכתבנו, כמובן שעם הזמן גם נפגשנו והיום אנחנו חברים ממש טובים ונמצאים בקשר מתמיד. הוא גם עוסק באמנות, הוא מוזיקאי. אגב, אבי הספיק להתחתן בשלישית ויש לו עוד שתי בנות, אבל איתן אני לא בקשר, וגם לא להוטה להכיר אותן, כפי שהיה עם רן".

אחד מאחיה בארץ של מילמן, דוד, זכה לאחרונה בגיל 27 בפרס ביטחוני יוקרתי, ואף נקראו על שמו כמה פטנטים טכנולוגיים יוקרתיים. אח שני, אבי, סיים מסלול לימודי עתודה בהנדסה ועתה עובר מסלול קצונה בצבא. עליהם, אם רק תבקשו ממילמן, היא תספר בהרחבה עם חיוך מלא גאווה.

לאן את עוד שואפת להגיע?
"היעד הבא אחרי 'רוקדים עם כוכבים' הוא להחליף חיתולים. אני רוצה להתחתן, יש לי ריקוד חתונה, עכשיו חסר לי רק בן זוג".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...