זה היה ביתי: השותף הבדיוני של נאור ציון
כשנאור ציון עבר לגור ברחוב שטנד הוא היה בקטע של "מלחמת הכוכבים". אז הוא קנה בובה ענקית של דארת' ויידר, והיא הבהילה אותו בכל פעם באמצע הלילה

הייתי אז בתקופת שיעמום קשה. היה לי אמנם מופע שרץ, ופה ושם היו לי פרויקטים, אבל שאר הזמן שלי היה פנוי. הייתי אז גם בתקופת חיזוק הקשר שלי עם הילדות, ובעיקר חיזקתי את קניית הצעצועים של "מלחמת הכוכבים". באיזשהו שלב החלטתי לקנות בובה בגודל אמיתי של דארת' ויידר. זו בובה בגובה 2.10 מטרים, שהייתה יקרה, וגם המשלוח שלה מחו"ל היה יקר. טוב, הייתי ילד מתלהב.
כשהבובה הגיעה מיקמתי אותה בסלון, אבל היא הייתה גבוהה, ובגלל זה הראש שלה הגיע עד חדר השינה שלי. במשך הרבה זמן הייתי מתעורר באמצע הלילה, ובתוך החושך הייתי רואה דמות וקופץ מבהלה. לקח לי חודשיים להתרגל
הבובה הזו עדיין אתי, והאמת היא שהייתי רוצה להיפטר ממנה, אבל אני לא יודע איך. איך אני יורד לפח עם בובה בגודל שני מטר? אני זוכר גם פעם אחת שהתעוררתי באמצע הלילה ושמעתי את המים במקלחת זורמים. זה היה קטע מפחיד. ידעתי שסגרתי את הברז וחשבתי שאולי גנב נכנס לי לדירה. בסוף קמתי, ובאמת ראיתי את הברז פתוח ואת המים זורמים. סגרתי את הברז, ועד היום אני לא יודע איך הוא נפתח באמצע הלילה.

מה שאני עוד זוכר זה שהיה שם שכן "וירדו" זקן, שהיה מציץ לשכנים דרך חור המנעול שלהם והיה גונב עיתונים, אבל אף אחד לא התעסק אתו ולא אמר לו כלום.
כמו כל דבר, גם הדירה הזו השפיעה עליי, הרי אתה מתעצב בהתאם לחיים. ים דברים קרו בדירה הזו, אבל הם אישיים. מה שכן, מאז הדירה הזו פיתחתי תלות בעוזרות בית. היו לי מלא עוזרות בית מתחלפות - הודיות, פיליפיניות, מה שתרצו. היום, כשאני חושב על זה, אני אגיד את האמת - לא כל כך אהבתי את הדירה הזו, היא הייתה קטנה והיה בה משהו קלסטרופובי. עם זאת, גרתי שם שנתיים והייתי מבסוט ממנה רוב הזמן.
הכותב הוא סטנדאפיסט וקומיקאי, יליד רמת השרון (1972). סדרת הטלוויזיה בכיכובו "החברים של נאור" שודרה בערוץ 10