 |
/images/archive/gallery/607/588.jpg סיפורו של איש בודד
צילום: יח''צ  |
|
|
|
|
| הצגת פרינג' ישראלית באפריקה: רננה רז ועופר עמרם יצאו עם "סיפורו של איש בודד" לקמרון. הנה לכם חוויית תיאטרון אחרת |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  |
|
רומי נוימרק
9/12/2007 8:50 |
רומי נוימרק
9/12/2007 8:50 |
|
|
|
|
|
|
|
בנובמבר האחרון הועלתה
הצגת הפרינג' "סיפורו של איש בודד" במסגרת פסטיבל "מפגשי התיאטרון הבינלאומיים" (RETIC) ביאונדה, בירת הרפובליקה של קמרון. לצד ההצגה הישראלית שהרחיקו והביאו לאפריקה עופר עמרם, רננה רז ואולג רודובילסקי, עלו בפסטיבל גם מחזות מקומיים והצגות אחרות שעשו את הדרך מצ'אד השכנה, מקונגו, ממוזמביק, מחוף השנהב וגם מצרפת, מגרמניה ומיוון.
אז איך מגיעה הצגת פרינג' ישראלית לפסטיבל במרכז אפריקה?
"הכל התחיל כשחיפשתי פסטיבלי תיאטרון בעולם להציג בהם באמצעות האינטרנט. בין היתר הגעתי לאתר של 'רטיק' והגשתי בקשה רגילה".
כשעופר עמרם, יוצר ההצגה שגם משחק בתפקיד הראשי, מסביר, זה נשמע פשוט. כעבור מספר חודשים התקבלה תשובה חיובית מיאונדה וגם התחייבות לממן את שהות הצוות במדינה. לסוגיית הטסת התפאורה והשחקנים, בעלות המסתכמת בעשרות אלפי שקלים, התגייסה שגרירות ישראל בקמרון ואגף קשרי תרבות ומדע במשרד החוץ.
נראה שמנוע החיפוש באינטרנט הביא את עמרם והצוות להופיע במספר מדינות רב יחסית מאז בכורת ההצגה בשנה שעברה בפסטיבל עכו. בין הארצות בהן הופיעו ניתן למנות את טורקיה, ליטא, אסטוניה, צ'כיה, גרמניה ופולין ועוד היד נטויה. העובדה כי זהו מחזה בעל הוראות בימוי בלבד וללא מילים "אבל עם שפת תנועה מיוחדת משלו", כפי שמתאר עמרם, מקלה מאוד על הצגתו בכל רחבי תבל. בשיחה עם עמרם ועם רננה רז, שותפתו ליצירה, אפשר להתרשם כי ההצגה ביבשת השחורה והמפגש הבלתי אמצעי עם הקהל האפריקני והסטודנטים המקומיים לתיאטרון במדינת עולם שלישי, נצרבו בזיכרונם כחוויה של פעם בחיים.
"סיפורו של איש בודד" מוגדרת על-ידי יוצריה כמעשייה למבוגרים על איש בודד בעל עבר לא ידוע. הקהל הקמרוני שצפה בה הופתע לא רק מחזות ההפקה הכללית, הצבעונית והתזזיתית, אלא גם השתומם מהסצינות בעלות האופי האירוטי המשובצות במחזה, כשהאדם הגלמוד מייצר לעצמו בובת אישה ובורא לעצמו זיכרונות מומצאים של אושר.
"זה מאוד לא מקובל שם: גם השתיקה וגם האירוטיות. כיוון שהתיאטרון הקמרוני צמח ממספרי הסיפורים שעברו בין הכפרים, הוא מבוסס על טקסט ובכלל, מקובל לצעוק תוך כדי ההצגה לשחקנים. אין את ההפרדה שבין הקהל לבמה. כצופים, אנחנו היינו פשוט בשוק מזה בהצגה הראשונה בפסטיבל. וכשאנחנו הצגנו, זה הרגיש לי כמו להופיע בפני קהל של בני 15 שמעירים ושורקים".
"לא לקחתי את זה אישית או נעלבתי וגם לא חשבתי שזה חוצפה", אומרת רננה רז על התגובות הקמרוניות, "אתה יכול להתחבר לקהל שלך כשהוא כזה, לקבל תגובה אינסטינקטיבית של צחוק או מבוכה זה חשוב, מלמד ומרענן".
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/862/108.jpg
רננה ועופר בקמרון אבי נתן |
אבי נתן |
רננה ועופר בקמרון |
|
|
|
 |
|
 |
|
האחריות של האדם הלבן
|
|
|
 |
|
|
|
"בימים הראשונים היה מקסים ואקזוטי עד שאתה קולט מה קורה", מספרת רז על המפגש עם האוכלוסייה המקומית, "הפער הזה בין מה שהם רוצים להיות לבין מה שיש להם הוא עצום וזה גרם לי לחשוב הרבה על האחריות של האדם הלבן למצב העצוב הזה".
במהלך הביקור משתתפי הצגה התארחו במרכז אמנים מיוחד המרכז תחתיו אמנים ממגוון תחומי הפלסטיקה והבמה ורננה רז ערכה סדנת מחול מיוחדת לרקדנים האפריקנים בניסיון לשלב בין תרבות המחול האפריקני לתרבות המחול המערבי. "זה בהחלט עשה לי חשק ללמוד לרקוד כמוהם", היא מספרת. עוד ביקר הצוות בפנסיון לילדי רחוב המעניק להם טיפול רפואי ומזון ובאולפן השידור של תוכנית הטלוויזיה הפופלרית בקמרון "tam tam weekend" המשודרת בימי ראשון באחת בצהריים "כשכולם חוזרים מהכנסייה", מתאר עמרם.
איך נראה המפגש עם סטודנטים קמרוניים לתיאטרון שהגיעו לצפות בכם בפסטיבל? במה הם התעניינו?
עופר: "הם היו בהלם ולא נחשפו בחיים לסוג כזה של תיאטרון. הם שאלו שאלות כמו כמה זמן לקח לעשות את ההצגה, על הרקע שלנו וביקשו הסברים לדברים דו-משמעיים שיש בה. ההשכלה שם היא פורמלית מאוד, לומדים שייקספיר בעיקר. אין שיעורים מעשיים ולא קיים בית ספר למשחק. אז לימדתי אותם תיאורטית על הפעלת בובות ועל אף שדיברנו כמה שעות זה היה על קצה המזלג. אני חושב שכל הסיורים והסדנאות שהעברנו שם נתנו לנו פרופורציות על כמה שהחיים שלנו נעימים, סלולים ומוגנים".
רננה: "אליי ניגש מישהו ואמר לי שהוא מצטער בשבילי שאני נשואה. לקח לי זמן להבין שהוא לא מצטער שאני תפוסה עבורו, אלא ממש מצטער בשבילי, נישואים נחשבת שם למשימה מאוד כבדה, ולכן נשים רבות נשארות אמהות חד-הוריות".
בארץ ההצגה עולה ב"צוותא" מול קהל קטן בהרבה. מדוע בחו"ל זה מצליח יותר?
"יש ניגוד ענק בין ההופעות בחו"ל ובארץ, שם אנחנו מציגים מול מאות וכאן זה יכול להיות גם מול 20 איש. אבל אני אופטימי, על אף שהמאבק בארץ על הצופה הוא גדול. אני תמיד אומר שאותו אחד שהגיע לראות אותך הערב על הבמה, הוא אחד מבין כל מי שהחליטו לוותר על טלוויזיה הפעם, ואחד מבין אלה שממש בחרו לצאת מהבית, ואחד מהבודדים שהסכימו ללכת לתיאטרון, ואפילו רצו ללכת דווקא לתיאטרון פרינג' ולא ל"הבימה" או ל"קאמרי". מתוך הקהל הזה, אותו אחד גם החליט שהוא בא לצוותא ולא למקום אחר, ואחרי שהגיע לכאן, הוא בחר באולם שלי מתוך שלושת האולמות. זה לא פשוט להגיע".
"סיפורו של איש בודד" תשוב ל"צוותא" ביום רביעי, 2 בינואר בשעה 21:30.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/862/125.jpgעופר עמרם באולפן טלוויזיה איריס מימבה | איריס מימבה | עופר עמרם באולפן טלוויזיה | |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
