 |
/images/archive/gallery/102/642.jpg רננה רז
ללא  |
|
|
|
|
| תיאטרון בובות למבוגרים בשם "סיפורו של איש בודד" מככב בפסטיבל עכו שנסגר היום |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  |
|
ענת זהר
11/10/2006 17:02 |
|
|
|
|
|
|
|
למרות המלחמה שטרם סיימה את תהליך העיכול שלה בקרב החברה העכואית, גם השנה כבכל שנה, מתקיים פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר. סוד הקסם הטמון בפסטיבל שנפתח במוצ"ש ונסגר היום, הוא באלטרנטיביות, בחדשניות, ובהפקות תיאטרון שאינן מיינסטרימיות וממסדיות. הפסטיבל חושף בפני הקהל יצירות בהן לא יתקל על במות אחרות, על מנת להראות שתיאטרון זה גם אבל לא רק הסגנון והקהל של הלאומי, הבימה.
יצירתו הראשונה של עופר עמרם, "סיפורו של איש בודד" בהשתתפותה של הרקדנית והכוריאוגרפית רננה רז, רואה אור בימים אלה בפסטיבל. המעשיה למבוגרים, מוצגת ללא מילים בהשתתפות
שלושה שחקנים בלבד ומגוללת את קורותיו של איש בעל עבר לא ידוע, החי בגפו בחדר קטן. כדי להפיג את בדידותו הוא מייצר לעצמו בובת אישה ובורא לעצמו זיכרונות מומצאים של אושר כאשר כולם תחת שליטתו המלאה. ואז מופיעה בחדרו אישה בשר ודם, אותה מגלמת רננה רז.
"כבר בתהליך כתיבת ההצגה דמיינתי את רננה בראש" מספר עופר עמרם, שלא רק כתב וביים, אלא גם משחק את האיש הבודד בעצמו וכן אמון על עיצוב התפאורה והתלבושות. "רננה ואני עובדים טוב יחד, אנחנו פחות או יותר באותו ראש וזה מה שבעצם יוצר לנו תהליכים קצרים של עבודה. אנחנו מבינים אחד את השנייה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| בורא זכרונות מומצאים של אושר. עופר עמרם, מתוך ההצגה
| /images/archive/gallery/607/588.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
ללא מילים
|
|
|
 |
|
|
|
על מה מתבססת היצירה שלך?
"הכל התחיל מתמונה שצצה לי בראש. בדמיוני ראיתי מישהו עם עם בובה כלשהי על כתפיו ובובה של אישה לידו והוא בעצם מפעיל אותם בקביל. משם התחלתי לחשוב מיהו, למה יש לו משפחה דמיונית של בובות ומאז התפתח סיפור שלם על איש שמנסה להפיג את בדידותו דרך הבובות. הוא מקים איתם עולם הגיוני, הן עושות רק מה שהוא רוצה עד שהמצב מגיע למבוי סתום. פה נכנסת האישה. אבל זה לא נגמר ככה, יש משהו שהאיש לא יודע, הסיפור הוא בעצם בתוך סיפור אחר. גם את האיש הבודד מפעיל מישהו אחר, אבל עזבי, אני לא רוצה להרוס, שיהיה מתח".
למה החלטת על הצגה ללא מילים?
"יש משהו בעולם הזה של הבובות שצריך להישאר כמו שהוא. אני לא אוהב שמדובבים בובה, יש בזה הפחתה כלשהי של הקסם. מעבר לזה, רציתי שיהיה מקום לפרשנות אישית, כמה שפחות הכוון. יותר מעניין לפענח ללא מילים. יש פה סיפור מאוד חזק, זה אפילו לא תיאטרון מחול. יש בהצגה ממש סצנות, אמנם ללא טקסט ומילים אבל הן לגמרי ברורות. גם התפאורה מאוד ריאליסטית".
מבחינת רננה, שעוסקת בעיקר בריקוד, אין הפרדה בין עולם המשחק לעולם המחול: "גם העבודות שאני עושה במחול הן מאוד תיאטרליות" היא מסבירה. "אני רואה את הכל כעולם הבמה. לכל יצירה יש את השפה שלה".
דווקא במקרה הזה השפה לא משחקת תפקיד.
"במקרה שלי, העובדה שאין מילים משחקת לטובתי. צריך להעביר הכל דרך הגוף והפנים וזה לא דבר שזר לי".
הצלחת להתחבר לרעיון של ההצגה?
"תראי, אפשר להזדהות עם הסיפור הזה כי השפה, שפת הגוף, מאוד מוקפדת. בהתחלה אפשר להסתכל על זה כעל איזו אגדה ולאט לאט ככל שההצגה נמשכת אתה מתחיל להרגיש ולהזדהות. זה נראה נורא מרוחק אבל בעצם זה מאוד קרוב וגם מאוד נוגע ללב. אני מרגישה את זה דרך התגובות החמות שאנחנו מקבלים, זה מחלחל ללב".
מה זה פסטיבל עכו בשבילך?
"בשבילי זה כיף גדול לברוח לארבעה ימים מתל אביב. יש אווירה נעימה של פסטיבל, המון אנשים, המון גירויים בעיניים, דוכנים, ריחות ואוכל".
גם עופר לא מאוכזב מאופי הפסטיבל השנה. "יש משהו מדהים בעכו, אני אוהב את האווירה של התאטרון והעשייה, את זה שכולם התכנסו פה עבור אותה מטרה. מעבר לזה אני אוהב הפידבק המיידי שאתה מקבל מהקהל ברגע שאתה יוצא מההצגה. הקרבה הזאת היא מאוד נעימה".
(משתתפים: אולג רודובילסקי, רננה רז, עופר עמרם. מוסיקה מקורית: יובל מסנר)
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
