 |
 |
|
|
אמנים, אנשי בידור, וחברים הגיעו לבית העלמין בקיבוץ עינת כדי ללוות את ישראל פוליאקוב בדרכו האחרונה. מוטי גלעדי ובני משפחת פוליאקוב ספדו את החבר והאב |
|
|
 | דפדף בתרבות |  |
|
איתי שטרן ונעם ברקן 31/10/2007 11:10 |
איתי שטרן ונעם ברקן 31/10/2007 11:10 |
|
|
|
|
 |
מאות רבות של בני משפחה, חברים, קרובים, אמנים ואזרחים הגיעו לקיבוץ עינת, להלווייתו של פולי, אשר התנהלה כמעט בדממה מוחלטת. יעל פוליאקוב, ביתו, הספידה את אביה בבדמעות ובקול שבור.
"אבא יקר שלי, תודה על שנים נפלאות איתך תודה על החיים הטובים שיש לנו בזכותך אני לא מאמינה שזה הקבר שלך שאני עומדת עליו. תמיד חזרת ואמרת שמשפחה זה הדבר הכי חשוב והקמת משפחה לתפארת. אנחנו כ"כ גאים בך".
הקהל הרב שהתאסף סביב קברו הטרי של פולי לא יכול היה לעצור את דמעותיו בעת שיעל ספדה לאביה. "תודה על ההכוונה הדאגה המסירות ואהבה הכנה שהרעפת עלינו אבא אהוב שלנו. הייתה לי הזכות להיות הבת שלך, כל חיי פחדתי מהרגע הזה והנה לצערי הוא נוחת עליי הרבה יותר מוקדם ממה שחשבתי. אני בטוחה שאלוהים מקבל אותך בחיבוק כי אתה צדקי אתה איתי תמיד תהיה איתי בכל זמן ובכל מקום".
במהלך הטקס הושמעו שירים שקטים אותם פולי אהב. הקהל הרב התאסף סביב המשפחה וניחם אותה. פרחים וזרים רבים הונחו על קברו הטרי של פולי והמלווים מיאנו לעזוב את בית העלמין. במהלך הטקס ספד לו גם השחקן והבדרן מוטי גלעדי בשם משפחת האמנים "פולי, נפלאה תרומתך לנו. צעירים וקשישים, חום ליבך וזוהר פנייך, כשרונן
הענק ונועם שפתייך, הברק החכם בעינייך סמל ודוגמא הם לנו דרכיך דרכינו נועם וכל נתיבותייך שלום. תחסר לנו מחר אתה חסר לנו כבר היום. אין גשש להחליפך. נישא תפילה ונגשש באפילה עם שני גששים כואבים מכאוב ואל נמצא נחמה על הבמה. היה לך טיימינג מדהים - זה לא מתאים לך לעזוב כך באמצע. ישראל אחרייך תהיה אחרת. ישראל בוכייה וכואבת אותך. זכית בפרס ישראל, עשרות בשנים ישראל זכתה בפרס ישראל פוליאקוב. נוח על משכבך בשלום. ד"ש לאופיר (שייקה אופיר- נ.ב.), ליוסי (בנאי) ולפאשה".
בתום הטקס העלו גברי בנאי ושייקה לוי זיכרונות. "אנחנו לא מאמינים אנחנו לא מאמינים אני מסתכל על הקבר וממש לא מסוגל להאמין" אמר שייקה. "ממש קשה לי להאמין. ראיתי פה את יגאל שילון ואמרתי שהפעם הוא ממש הגזים. זה לא להאמין שפולי משתף איתו פעולה עד הסוף עם המתיחה הזאת. עד הסוף הוא הולך בשביל להצחיק, בשביל לעשות את הדמות".
בשעות הבוקר פתח תיאטרון הקאמרי את שעריו למאות אנשים שבאו להיפרד בפעם האחרונה מישראל פוליאקוב. ארונו של פולי, שהלך אמש לעולמו בגיל 66, הוצב על בימת התיאטרון לכבוד טקס ההלוויה.
שייקה וגברי נפרדים מפולי חברים נפרדים מפולי רוביק רוזנטל על "הגששית" למטה: הלווייתו של ישראל פוליאקוב, היום בקיבוץ עינת. צילום: חגי דקל, עריכה: דפי פרבמן
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"הקהל פה היה מתמוגג ממנו"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בשעות הבוקר נערך טקס האשכבה בתיאטרון הקאמרי, שכלל את הנאומים הבאים: נשיא המדינה שמעון פרס, ראש עירית תל אביב רון חולדאי, שר התרבות ראלב מג'אדלה, רבקה מיכאלי, שהייתה שותפתו ליצירה של פולי במהלך השנים כמה פעמים תקריא שיר לזכרו, וחבריו לגשש, גברי בנאי ושייקה לוי, ששרו את "פנס בודד".
נועם סמל המנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי מסר ל-nrg מעריב את הדברים הבאים: "פולי שיחק תפקיד ראשי באימא קוראז' של ברכט, שהייתה ההצגה הראשונה שפתחה את הבניין המחודש של תיאטרון הקאמרי. עבדתי עם 'הגשש החיוור' לא מעט והייתי חבר קרוב של פולי, שהיה שחקן שידע לגלם גלריה ססגונית של דמויות. הוא אהב את הדמויות שלו, והאהבה שלו הזו הדביקה את הקהל - לא חשוב אם היה מודבר בדמות של נהג מונית, ערבי, מילואימניק או רומני - תמיד הוא אהב את הדמויות ששיחק על הבמה".
יעקב מנדל, מנכ"ל אמ"י מסר בנאום שלו שאמ"י יקימו קרן מיוחדת לאמנים צעירם על שמו של ישראל פוליאקוב ושכבר נמצא לה מימון ראשוני.
חנה לסלאו הוסיפה: "פולי היה כמו שלום עליכם. מין שילוב של צחוק ודמע. למרות שהיו בינינו 12 שנות הפרש, תמיד הרגשנו כמו משפחה".
יהורם גאון: "כמה שחבל עליו, חבל עלינו. הוא היה כישרון אדיר ואיש נפלא. עניין נדיר במקומותינו. היה בו שפע של אהבת אדם. אפשר לראות שכל האמנים מתאבלים ובוכים באמת".
יונה אליאן: "פולי הוא הארץ הזו. כשהתבגרתי לא היו בשבילי כוכבים יותר גדולים ממנו ומהגששים. אני נפגשתי איתו כמה פעמים ואפילו ניסינו לעבוד על הצגה משותפת ובכל פעם התגלה איש יוצא דופן. מלא צניעות וטוב שלא נגמר. כולם יתגעגעו אליו".
למטה: שייקה וגברי שרים לזכרו של פולי צילום: חגי דקל, עריכה: שלומית חביב
|
 |
 |
 |
 |
|
|
/images/archive/gallery/842/861.jpg
הגשש החיוור ארכיון מעריב |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"פולי ייצג את מה שישראל זקוקה לו יותר מכל. האחדה של כולנו"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אושיק לוי (שיחק לצידו של פולי ב'גבעת חלפון'): "הוא היה חבר טוב ושכן טוב. נוצרו חברויות אפילו בין ילדינו. הוא היה בן אדם אדיר ושחקן אדיר. כל דמות שהוא עשה, זה היה הוא. לא משנה מי כתב את הדמות, שייקה אופיר או אסי דיין. הוא תמיד היה מצחיק בצורה בלתי רגילה".
השחקנית תיקי דיין, נפרדה בעצב רב מפולי ואמרה: "זה כל כך עצוב וכל כך פתאומי. זו אבידה גדולה לעולם התרבות הישראלי. תמיד הערצתי אותו ותמיד הוא היה האידיאל של המצחיקן הנדיר. כל מי שהתעסק בקומדיה פשוט העריץ אותו".
אלכס אנסקי: "פולי ייצג את מה שישראל זקוקה לו יותר מכל. האחדה של כולנו. לא משנה מאיפה עלינו ארצה או מאיפה באנו, יהודים ערבים או נוצרים, פולי היה שייך לכל אחד. התדהמה והעצב על לכתו משותפים לכולם. אני לא נכנס פה לכישרון המיוחד שלו, אבל אם הוא היה נמצא פה עכשיו הקהל היה מתמוגג ממנו".
השחקן יענקלה בן סירא: "פעם ראשונה מזה שנים שאני בוכה. פעם היינו באיזה מופע ביחד וכשחזרנו אני רציתי לקחת מונית והוא לא הסכים, הוא ביקש להחזיר אותי. הוא היה "מענטש", הוא היה כולו הומור וכל פעם כשראית אותו היית חייב לצחוק".
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
/6 |
|
|  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
פולי 1941-2007
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ישראל פוליאקוב נולד בירושלים בשנת 1941 להורים תל-אביביים וגדל בתל-אביב. משפחתו היתה מראשוני התושבים היהודים ביפו שלאחר 1948. את שלישיית 'הגשש החיוור' הקים בסוף שנת 1963 האמרגן אברהם דשא (פשנל) ז"ל. היא הוקמה כהמשך לתרבות הלהקות הצבאיות והאזרחיות שהתפתחה בשנות החמישים והשישים.
הבמאי הראשון של הגשש החיוור היה שייקה אופיר ז"ל, ובין היתר עבדו איתה ניסים אלוני ז"ל, יוסי בנאי ז"ל, יצחק גרציאני ז"ל, נעמי שמר ז"ל וכן יונתן גפן, קובי אשרת, מתי כספי, מוטי קירשנבאום ואריאל זילבר.
עם חבריו לגשש ובלעדיהם שיחק פולי במספר סרטים ישראליים שהפכו לקאלט כמו "גבעת חלפון אינה עונה" (1976) ו"שלאגר" (1979). לאחר פירוק שלישיית "הגשש החיוור" בשנת 2000 החל לשחק בהצגות תיאטרון בהן "אצבע אלוהים", "שובו של מוריס שפילמן", "משפחת ישראלי". וכן השתתף בסרטי קולנוע "הבשורה על פי אלוהים" ו"למראית עין". פולי גם ביים הצגות בידור לצמד גדי יגיל ומוטי גלעדי ולחנה לסלאו, וגם כיכב בגרסה החדשה של "רחוב סומסום" וב"אחורי החדשות" בערוץ 10. לאחרונה השתתף בסדרה "בטיפול" וכן גילם בסדרה "הכל דבש", פרי עטה של בתו, יעל פוליאקוב, דמות המבוססת על חייו האמיתיים.
תקציר הטקס: צילום: חגי דקל, עריכה: שלומית חביב
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
|
|
|
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|