 |
/images/archive/gallery/513/966.jpg דן אלמגור דעות
 |
|
|
|
|
|
|
| "באותה תקופה הייתי מאוד עמוס וכך יצא שאמרתי לו: יוסי, תשב קצת ותכתוב לבד ואז מחוסר ברירה הוא התחיל לכתוב פזמונים והפך לאחד גדולי הכותבים שהיו לנו עד כה ". דן אלמגור נפרד מחבר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ככל הנראה אצטרך להוסיף תמונה נוספת ליד גלריית האנשים שאבדו לנו בשנים האחרונות בערבים שאני מקיים. היינו באמת חברים טובים, אני ויוסי, הוא היה מבוגר ממני בארבע שנים וכשאני רק התגייסתי הוא כבר השתחרר מהצבא יחד עם חיים טופול, אורי זוהר ונחמה הנדל. מראשית דרכו עבדנו יחד. היה לו כישרון דרמטי כה גדול שהוא יכל להקריא לך ספר טלפונים ואתה היית יושב מהופנט.
כתבתי ותרגמתי עבורו הרבה שירים כאשר כבר בשלישייה הראשונה שבה הוא הופיע "יוסי חזקי יונה". הם שרו להיטים שכתבתי להם דוגמת "יש חור בדלי", "האזרח הקטן" ועוד. תמיד כשנסעתי איתם להופעות התמוגגתי לראות את סשה ארגוב מנגן על הפסנתר. יותר מאוחר התחלתי לתרגם עבורו שירים של ברסאנס וז'אק ברל ולאחר מכן התחלתי לכתוב לו ורבקה מיכאלי מערכונים שביניהם נכלל "עבירת שפה קשה".
בשנת 1970, כשיוסי
עבר מירושלים לתל אביב היינו ממש שכנים. דלת מול דלת. גם רבקה מיכאלי גרה בצמוד אלינו והיינו מין שלישיה שכזו. אני יכול לספר לך סיפור על זה שבדיעבד אני שמח על כך שהייתי עסוק באותה תקופה כי הוא כל הזמן היה בא ומבקש ממני שאכתוב ואתרגם עבורו שירים. באותה תקופה הייתי מאוד עמוס וכך יצא שאמרתי לו: יוסי, תשב קצת ותכתוב לבד ואז מחוסר ברירה הוא התחיל לכתוב פזמונים והפך לאחד גדולי הכותבים שהיו לנו עד כה. בסופו של דבר הוא בא להגיד ש"איזה מזל שלא היית בבית".
השיר הראשון שהוא כתב נקרא "מדינה אחת שמתבסס על "חד גדיא". הוא בא עם השיר הזה לנעמי שמר ולא היה לו נעים להגיד שהוא כתב את זה בעצמו והוא הראה לה את השיר. היא נורא התלהבה ואמרה לו: "משוגע, אתה כותב נורא יפה". מדי פעם הוא היה מבקש ממני שירים שתרגמתי של ברל וברסנס ומשנה אותם קצת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| יוסי בנאי ורבקה מיכאלי. "גרנו כולנו אחד ליד השני"
| /images/archive/gallery/513/986.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
אני חושב שהמערכון הכי מפורסם שיצא לנו לעבוד עליו ביחד הוא "הצ'ופצ'יק של הקומקום" שאני כתבתי והוא ביים עבור "הגשש החיוור". זה היה די מדהים איך שישבנו שם עם הגששים וכל אחד תרם שורה.
יש סיפור מעניין על יוסי בהקשר של הקמת הגשש החיוור. מי שביים אותם בתחילה היה שייקה אופיר, אחריו ניסים אלוני ויוסי בנאי. העניין הוא ששלושתם היו בפאריס בתחילת שנות החמישים. אופיר למד שם פנטומימה והיה הראשון להביא אותה לארץ, אלוני החל להתנסות בכתיבת מחזות ויוסי לימד איזה פקיד זוטר בקונסוליה הצרפתית את השפה העברית. אותו פקיד נודע לימים כעמנואל הלפרין.
יוסי היה אדם חם וחכם ובעל יכולות הרגעה. הוא תמיד היה מצטט את אמו האנלפביתית לדבריו, אשה פשוטה מירושלים שאמרה על נושא הזוגיות ש"אם נישואים היה דבר כזה חכם, אלוהים לא היה נשאר רווק". זה היה חלק מרכזי מהחן שלו.
הוא תמיד היה יודע להגיד את הדברים הנכונים בזמן הנכון. הוא גם היה איש בעל חוש הומור מפותח במיוחד שלא חשש להביע את דעותיו הפוליטיות. גם במלחמת יום כיפור הוא לא הסתיר את דעותיו שהוגדרו כרדיקאליות, למרות ששלח חיצים חברתיים ופוליטיים כלפי כל מיני גורמים. הוא תמיד ידע שלא להיגרר לפרובוקציות ריקות.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
