 |
/images/archive/gallery/142/729.jpg אידה פינק.
צילום: יערה שחורי  |
|
|
| חמש תחנות התרבות של אידה פינק |
|
| לכבוד הוצאת כל סיפוריה בקובץ אחד, הסופרת המוערכת מסמנת את הרסיסים שהשפיעו על כתיבתה |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יערה שחורי
22/7/2004 17:48 |
|
|
|
|
|
|
|
הסופרת אידה פינק נולדה בז'בראז' שבמזרח פולין. בשנות מלחמת העולם השנייה הייתה בגטו בעיר הולדתה וניצלה ממנו בעזרת מסמכים מזויפים. ב-1957 עלתה לישראל. אידה פינק כותבת סיפורים קצרים בשפת אמה – פולנית. רבים מהם תורגמו לעברית. מלחמת העולם השנייה והשואה שבות וחוזרות בסיפוריה הקצרים. מדובר בעיקר סיפורים קצרים וקצרצרים שלוכדים פיסות של מקום, רגע, ריח. היא כותבת בפשטות את החרדה שלפני הברוטאליות, רסיס אחד מושלם מתוך ההתפרקות. בסיפורים של פינק תמיד
יש עולם, גם אם הוא מתערער מאוד. הוא מצוייר באמצעות פרטים מדוייקים של זיע, של אישה צעירה שמיישרת את הקמטים בחולצתה, כלב בשם צ'ינג או נגינת הקונצ'רטו השלישי של בטהובן.
"אני כותבת רק על מה שעברתי, רק על מה שאני יודעת", אומרת פינק, אבל ההגדרה הזו שנשמעת מצמצמת פורשת סיפורים קצרים ומהודקים שמחזיקים תוכן של עולם. על ספריה שתורגמו לשפות רבות זכתה בפרסים חשובים. לרגל הוצאת כל סיפוריה בספר, "כל הסיפורים" (עם עובד), הנה תחנות התרבות שלה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
רודניצקי, בורובסקי, קאמי ופרוסט
|
|
|
 |
|
|
|
"אדולף רודניצקי הוא סופר פולני יהודי מפורסם שכתב בפולנית סיפורים (דווקא לא קצרים) על תקופת המלחמה. הוא פרסם סיפורים רבים זמן קצר אחרי תום המלחמה ואני קראתי ואהבתי אותו כשעוד לא כתבתי בעצמי . לעברית תירגמו כמה סיפורים שלו אבל כנראה לא אהבו אותו כאן ולא תרגמו עוד. סופר אחר שאהוב עליי הוא בורובסקי שכתב על המחנות את אחד המסמכים הטובים שנכתבו בנושא. תמיד קראתי הרבה ולא רק סופרים שכתבו על השואה או סופרים פולנים. הסופרים הצרפתיים שהשפיעו עליי במיוחד הם קאמי ופרוסט. קאמי בפילוסופיה שלו ביחס אל החיים, הזמן והמוות. ופרוסט... אולי בכל. אבל קאמי השפיע עליי בתפיסת העולם, כאדם ,פחות בכתיבה, סארטר? אותו אינני אוהבת".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מרסל פרוסט. צילום: ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
הספריה בבית ההורים
|
|
|
|
|
|
|
"בבית עמדה ספריה שהיו בה ספרים בכל מיני שפות: פולנית, גרמנית, צרפתית, אנגלית. ספרים בעברית לא היו. זה היה חדר - ספריה, חדר שכולו ספרים נתונים בארונות גבוהים. בעיקר בספרים קלאסיים: טולסטוי, גיתה, שילר, דוסטוייבסקי, קלאסיקנים פולנים. מגיל מאוד צעיר אמי ייעצה לי מה לקרוא. ספרים שלא הרשו לי לקרוא - לפעמים קראתי בסתר. למשל את טולסטוי, קראתי טולסטוי כשהייתי צעירה מאוד. צעירה מידי, מפני שלא הבנתי את כל היופי של זה, את כל החכמה. שני הוריי הרבו לקרוא, אבל אני חושבת שבכל זאת אמא קראה יותר. אחרי המלחמה הייתה לי ספריה אחרת. מה שנמצא כאן היום הוא חלק קטן ממנה. את רובה חילקנו לחברים והשארנו מאחור כשבאנו לארץ".
|
|
|
|
|
|
|  | | ספריה. צילום: ארכיון | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
